הכתובת היתה על הבד: על בד זינקה בגלל הקורונה - ומתרסקת אחריה
המשפטים של המנכ"ל בתחילת השנה מתבררים כפלופ ככל שהשנה מתקדמת: "המיצוב העסקי והתחרותי הגבוה של על בד, כאחת היצרניות הגדולות בעולם בתחום ייצור מגבונים למותגים פרטיים ומותגים בינלאומיים, אפשר לנו לבצע את כל ההתאמות הנדרשות ב-2020 לנוכח מגפת הקורונה ולהביא למקסימום את יכולת העמידה של החברה בביקושים הגבוהים שחווינו. לצד פעילות מערכי השירות והאספקה שלנו שחיזקו מאוד את מעמדנו אל מול לקוחותינו הגדולים, אנו מזהים כי השפעות הקורונה על היקפי הצריכה של מגבונים ומוצרי חיטוי תימשכנה וכי מדובר בשינוי התנהגותי ותרבותי עמוק. לאור זאת, הודענו על תוספת השקעות בסך 15 מיליון יורו באתרי החברה בישראל, אירופה וארה"ב למטרת הרחבת יכולות הייצור בתחום המגבונים."
"על בד נכנסת ל-2021 עם יתרונות תחרותיים משמעותיים, מעמד חזק ויציב אל מול הלקוחות, ואיתנות פיננסית שתבטיח את יכולת החברה להמשיך את תנופת העשייה. לעל בד מאזן חזק ותזרים מזומנים גבוה, שיאפשרו לנו למצות ולמקסם את ההזדמנויות בשוק המגבונים ומוצרי החיטוי בשווקים בהם אנו פועלים ולהמשיך להשיא ערך למשקיעינו".
את המשפטים האלה אמר דן מסיקה, מנכ"ל על בד -1.53% בחודש מרץ השנה, אחרי הדוחות השנתיים ל-2020. אבל 2021 היא כבר לא 'שנת הקורונה', העולם מצא חיסונים, ולמרות שוריאנטים חדשים קמים חדשות לבקרים - העולם כבר לומד לחיות עם הקורונה והמשמעות היא שחברות שזינקו בעקבות הקורונה חוזרות לרדת. כך "זום" שהפכה לשם השני של הקורונה נסקה ב-2020 ב-500% אבל השנה כבר איבדה 50% (ולא מדובר על חברה עם מלאי, כמו על בד). וכך קורה גם לעל בד שזינקה ב-600% בשנה שעברה - אבל השנה זה סיפור אחר ועל בד איבדה מאז הפסגה לא פחות מ-66%.
כך זה נראה בגרף:
כעת על בד מדווחת על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2021 וממשיכה את מגמת הנפילה: ההכנסות ירדו ב-8% ל-371.3 מיליון שקל, לעומת 404.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
- אפלייד מטיריאלס עוקפת את ציפיות האנליסטים - אך התחזית חלשה
- מג'יק עם תוצאות טובות, אבל התחזית מאכזבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה עברה ברבעון הנוכחי להפסד תפעולי של 31.5 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של 60 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה, וזאת לאחר שברבעון הקודם הרווח התפעולי שלה נפל ב-40% ל-26.5 מיליון שקל.
בשורה התחתונה - החברה רשמה הפסד נקי של 45.4 מיליון שקל ברבעון הנוכחי, לעומת רווח של 42.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
רוצים לדעת איך להשקיע את הכסף? למה מניות עולות ויורדות, איך משפיעים דוחות כספיים על שוקי המניות? הירשמו לקורס של ביזפורטל - אנחנו נלמד אתכם (ללא עלות) - להרשמה לקורס
הנפילה מתרחשת לאורך כל מגזרי הפעילות:
הירידה התרחשה לאורך כל שלושת המגזרים: החברה הכניסה 334.3 מיליון שקל ממגזר המגבונים (358.4 מיליון שקנה קודם לכן), 69.6 מיליון שקל ממגזר הבדים (93.8 מיליון בזמנו) ו-34.8 מיליון במגזר ההגיינה הנשית (טמפונים; 39.6 מיליון שקל אז).
- סרצ'לייט יוצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
- הבורסה בתל אביב סיימה רבעון חזק: ההכנסות עלו ב־35%, הרווח כמעט הוכפל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלו המניות שיזכו לביקושים והיצעים בשל עדכון המדדים
במגזר המגבונים החברה רשמה נפילה להפסד תפעולי של 46.7 מיליון שקל, לעומת רווח של 47 מיליון שקל אשתקד. במגזר הבדים הרווח התפעולי התרסק ל-368 אלף שקל, לעומת 20.6 מיליון שקל אשתקד. ההפסד התפעולי בהגיינה הנשית הועמק ל-5.8 מיליון שקל לעומת 3.6 מיליון שקל אשתקד. בחברה כמובן יגידו שהסיפור הוא התייקרות מחירי הגלם וההובלה - אבל הסיפור הוא פשוט יותר: העולם יוצא מהקורונה וחברה שמרוויחה מכך גם משלמת על כך בהמשך, כאשר הצמיחה לא מצליחה להיות עקבית לאורך זמן.
ברבעון הקודם כבר התחילו התירוצים: "למרות התמשכות מגיפת הקורונה, ניכרת ירידה בביקושים למגבוני חיטוי בהשוואה לשנת 2020. מגמה זו ניכרת במיוחד בשוק המגבונים בארה"ב גם כתוצאה מגידול משמעותי ביבוא מוצרי החיטוי הנ"ל מיצרנים שונים בעולם כולו. הירידה בביקושים, במיוחד במוצרי החיטוי המופצים על ידי מפיץ בארה"ב, השפיעה לרעה על תוצאות הפעילות של חברת הבת בארה"ב וגרמה לגידול משמעותי במלאי בארה"ב המשפיע לרעה על תזרים המזומנים של החברה בתקופת הדוח".
באותם ימים אמרו בחברה כי "להערכת החברה, צפויה התאוששות בביקושים למוצרים אלו שתסייע במימוש המלאי הנ"ל בחודשים הקרובים" - אבל זה בינתיים לא קורה.
החברה גם אמרה בזמנו כי רק בחודש יולי היא השלימה את רישום המוצרים של מותג מגבוני החיטוי שלה CLEANTIZE בקליפורניה, אחרי שקיבל בסוף ינואר אישור של ה-EPA (הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה). החברה טענה כי למרות שהוא יעיל בחיטוי משטחים נגד קורונה, העיכוב "פגע בשיווק חלק מהמוצרים אצל לקוחות מסוימים בארה"ב וגרם לגידול במלאי המוצרים בארה"ב". אבל עכשיו הסתיים עוד רבעון והתוצאות לא השתפרו.
ברבעון הקודם אמרו בחברה: "נקטנו צעדים לטובת יעילות ייצור גבוהה במפעלים ומינוף יכולות האינטגרציה האנכית שלנו. אנו צופים כי עם ההתאוששות בביקושים למוצרי החיטוי בחודשים הקרובים תוכל על בד להמשיך ולשפר את הרווחיות. ה-EBITDA הגבוה של על בד משקף גידול של 50% בהשוואה לזה ב-2019, טרום השפעות הקורונה, ומעיד יותר מכל על כוחה הפיננסי של החברה" - כך כאמור, בינתיים התוצאות לא טובות.
כבר לפני מספר חודשים הצבענו על כך. "בטווח הקצר, מה שעזר לעל בד יתהפך עליה ורבל תאכזב את המשקיעים" אמר מיכאל צ'רניאק, מומחה שוק ההון שחשף לפני שנה לקוראי ביזפורטל את מניית על בד רגע לפני שזינקה פי 5. הוא צפה שההיחלשות תימשך ובינתיים הוא אכן צדק.
מה עוד השפיע לרעה?
החברה חשבה - אולי בטעות - שכל עוד הקורונה כאן היא יכולה לבצע בחסותה השקעות גדולות. היא רכשה את החברה הספרדית אופטימל קר ב-40.5 מיליון יורו, ואף טענה בראיון לביזפורטל כי מדובר ב"חברה שאין לה תחרות" וביצעה השקעות בסך 15 מיליון יורו באתרי החברה בישראל, אירופה וארה"ב "למטרת הרחבת יכולות הייצור בתחום המגבונים" - האם מדובר על טעות אסטרטגית? אולי עוד מוקדם לקבוע, אבל החברה דיווחה החודש כי היא תרשום בדוחות הנוכחיים הפסד של 10 מיליון יורו במגזר המגבונים בארה"ב.
על פי החברה, "ההפרשה נובעת מחשיפה הקיימת לחברה בגין קיום חלקי של התקשרות עם מפיץ בארה"ב. בעקבות משבר הקורונה ונסיקה בביקושים למוצרי חיטוי בארה"ב, החברה התקשרה החל מהרבעון השלישי של שנת 2020 עם מפיץ בארה"ב להפצת מוצרי החברה לחיטוי משטחים ללקוחותיו הסופיים על פני שלוש שנים, בהיקפים כספיים מהותיים" אבל אז הקורונה שינתה כיוון: "החל מהרבעון השני של שנת 2021, הצטמצמו היקפי הביקוש למוצרי החיטוי ונוצר עודף היצע בתחום מגבוני החיטוי בארה"ב שגרר עיכוב במשיכת המוצרים על ידי המפיץ. כמו כן, נוצר עיכוב בתשלום חובותיו של המפיץ לחברה בסכום של כ-8 מיליון דולר".
בסופו של דבר, רושמת החברה בדוחותיה בפועל, הפסד של 35 מיליון שקל (11.1 מיליוןן דולר), וגם הפסד נוסף של 11 מיליון שקל בגין ירידת ערך ברכוש קבוע - כלומר הכרה בהפסדים. החברה גם מציינת כי לירידת שער הדולר יש השפעה שלילית על תוצאותיה, וכן גם העלייה במחירי חומרי הגלם.
מנגד, החברה מציינת כי במגזר ההגיינה הנשית - ביום 14 באפריל, 2021 הודיעה חברת Quality First , יצרנית טמפונים ומוצרי היגיינה אחרים, המהווה על פי החברה, מתחרה משמעותית שלה בשוק ה-PL של הטמפונים בארה"ב, על הפסקת פעילותה בתחום הטמפונים. מיד לאחר הודעה זו החלה על בד במו"מ לאספקת טמפונים ללקוחות של Quality First והתקשרה עם לקוחות לאספקה בהיקף שנתי מוערך של כ-20 מיליון דולר החל מסוף שנת 2021.
- 2.בוריס 30/11/2021 16:15הגב לתגובה זוהפסדתי הרבה בגלל ההשקעה בחברה , וזה כואב, אבל אני לא רואה סיבה לסגנון כתיבה כאילו מדובר באיזה ילד קטן ששכח לעשות ש.ב . לא מכבד אפחד
- 1.ביזפורטל 29/11/2021 13:51הגב לתגובה זוהחברה עוד תחזור לרווחיות ,אל דאגה

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה
הדוחות של טאואר טאואר 4.53% טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה.
היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.
מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים.
תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים.
- טאואר מכה את הצפי בשורה העליונה ובשורה התחתונה
- "אפסייד של 48% במניית טאוואר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר.
קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דסרצ'לייט יוצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות
הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד
ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48% , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.
עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.
החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.
בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.
- "פריסת הסיבים כמעט הושלמה - עכשיו מתחילים לקצור את הפירות"
- בזק: עלייה של 4% ב-EBITDA, מאשררת את התחזית השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד
עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.
