דן מסיקה על בד
צילום: תמיר ארט artamir
דוחות

הכתובת היתה על הבד: על בד זינקה בגלל הקורונה - ומתרסקת אחריה

המניה זינקה ב-600% בזכות הקורונה, ומאז התרסקה ב-66%. ברבעון הנוכחי, ההכנסות ירדו ב-8% ל-371 מיליון שקל, החברה עברה להפסד תפעולי של 32 מיליון שקל, והפסד נקי של 43 מיליון שקל. בחברה מחלקים תירוצים - אבל הבעיה היא התוצאות. האם היא תמצא מקורות צמיחה?
נתנאל אריאל | (2)
נושאים בכתבה אינטגרציה על בד

המשפטים של המנכ"ל בתחילת השנה מתבררים כפלופ ככל שהשנה מתקדמת: "המיצוב העסקי והתחרותי הגבוה של על בד, כאחת היצרניות הגדולות בעולם בתחום ייצור מגבונים למותגים פרטיים ומותגים בינלאומיים, אפשר לנו לבצע את כל ההתאמות הנדרשות ב-2020 לנוכח מגפת הקורונה ולהביא למקסימום את יכולת העמידה של החברה בביקושים הגבוהים שחווינו. לצד פעילות מערכי השירות והאספקה שלנו שחיזקו מאוד את מעמדנו אל מול לקוחותינו הגדולים, אנו מזהים כי השפעות הקורונה על היקפי הצריכה של מגבונים ומוצרי חיטוי תימשכנה וכי מדובר בשינוי התנהגותי ותרבותי עמוק. לאור זאת, הודענו על תוספת השקעות בסך 15 מיליון יורו באתרי החברה בישראל, אירופה וארה"ב למטרת הרחבת יכולות הייצור בתחום המגבונים."

 

"על בד נכנסת ל-2021 עם יתרונות תחרותיים משמעותיים, מעמד חזק ויציב אל מול הלקוחות, ואיתנות פיננסית שתבטיח את יכולת החברה להמשיך את תנופת העשייה. לעל בד מאזן חזק ותזרים מזומנים גבוה, שיאפשרו לנו למצות ולמקסם את ההזדמנויות בשוק המגבונים ומוצרי החיטוי בשווקים בהם אנו פועלים ולהמשיך להשיא ערך למשקיעינו".

את המשפטים האלה אמר דן מסיקה, מנכ"ל על בד 3.03%  בחודש מרץ השנה, אחרי הדוחות השנתיים ל-2020. אבל 2021 היא כבר לא 'שנת הקורונה', העולם מצא חיסונים, ולמרות שוריאנטים חדשים קמים חדשות לבקרים - העולם כבר לומד לחיות עם הקורונה והמשמעות היא שחברות שזינקו בעקבות הקורונה חוזרות לרדת. כך "זום" שהפכה לשם השני של הקורונה נסקה ב-2020 ב-500% אבל השנה כבר איבדה 50% (ולא מדובר על חברה עם מלאי, כמו על בד). וכך קורה גם לעל בד שזינקה ב-600% בשנה שעברה - אבל השנה זה סיפור אחר ועל בד איבדה מאז הפסגה לא פחות מ-66%. 

כך זה נראה בגרף:

כעת על בד מדווחת על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2021 וממשיכה את מגמת הנפילה: ההכנסות ירדו ב-8% ל-371.3 מיליון שקל, לעומת 404.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. 

החברה עברה ברבעון הנוכחי להפסד תפעולי של 31.5 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של 60 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה, וזאת לאחר שברבעון הקודם הרווח התפעולי שלה נפל ב-40% ל-26.5 מיליון שקל.

בשורה התחתונה - החברה רשמה הפסד נקי של 45.4 מיליון שקל ברבעון הנוכחי, לעומת רווח של 42.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

רוצים לדעת איך להשקיע את הכסף? למה מניות עולות ויורדות, איך משפיעים דוחות כספיים על שוקי המניות? הירשמו לקורס של ביזפורטל - אנחנו נלמד אתכם (ללא עלות) - להרשמה לקורס

הנפילה מתרחשת לאורך כל מגזרי הפעילות:

הירידה התרחשה לאורך כל שלושת המגזרים: החברה הכניסה 334.3 מיליון שקל ממגזר המגבונים (358.4 מיליון שקנה קודם לכן), 69.6 מיליון שקל ממגזר הבדים (93.8 מיליון בזמנו) ו-34.8 מיליון במגזר ההגיינה הנשית (טמפונים; 39.6 מיליון שקל אז).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במגזר המגבונים החברה רשמה נפילה להפסד תפעולי של 46.7 מיליון שקל, לעומת רווח של 47 מיליון שקל אשתקד. במגזר הבדים הרווח התפעולי התרסק ל-368 אלף שקל, לעומת 20.6 מיליון שקל אשתקד. ההפסד התפעולי בהגיינה הנשית הועמק ל-5.8 מיליון שקל לעומת 3.6 מיליון שקל אשתקד. בחברה כמובן יגידו שהסיפור הוא התייקרות מחירי הגלם וההובלה - אבל הסיפור הוא פשוט יותר: העולם יוצא מהקורונה וחברה שמרוויחה מכך גם משלמת על כך בהמשך, כאשר הצמיחה לא מצליחה להיות עקבית לאורך זמן.

ברבעון הקודם כבר התחילו התירוצים: "למרות התמשכות מגיפת הקורונה, ניכרת ירידה בביקושים למגבוני חיטוי בהשוואה לשנת 2020. מגמה זו ניכרת במיוחד בשוק המגבונים בארה"ב גם כתוצאה מגידול משמעותי ביבוא מוצרי החיטוי הנ"ל מיצרנים שונים בעולם כולו. הירידה בביקושים, במיוחד במוצרי החיטוי המופצים על ידי מפיץ בארה"ב, השפיעה לרעה על תוצאות הפעילות של חברת הבת בארה"ב וגרמה לגידול משמעותי במלאי בארה"ב המשפיע לרעה על תזרים המזומנים של החברה בתקופת הדוח".

באותם ימים אמרו בחברה כי "להערכת החברה, צפויה התאוששות בביקושים למוצרים אלו שתסייע במימוש המלאי הנ"ל בחודשים הקרובים" - אבל זה בינתיים לא קורה.

החברה גם אמרה בזמנו כי רק בחודש יולי היא השלימה את רישום המוצרים של מותג מגבוני החיטוי שלה CLEANTIZE בקליפורניה, אחרי שקיבל בסוף ינואר אישור של ה-EPA (הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה). החברה טענה כי למרות שהוא יעיל בחיטוי משטחים נגד קורונה, העיכוב "פגע בשיווק חלק מהמוצרים אצל לקוחות מסוימים בארה"ב וגרם לגידול במלאי המוצרים בארה"ב". אבל עכשיו הסתיים עוד רבעון והתוצאות לא השתפרו.

ברבעון הקודם אמרו בחברה: "נקטנו צעדים לטובת יעילות ייצור גבוהה במפעלים ומינוף יכולות האינטגרציה האנכית שלנו. אנו צופים כי עם ההתאוששות בביקושים למוצרי החיטוי בחודשים הקרובים תוכל על בד להמשיך ולשפר את הרווחיות. ה-EBITDA הגבוה של על בד משקף גידול של 50% בהשוואה לזה ב-2019, טרום השפעות הקורונה, ומעיד יותר מכל על כוחה הפיננסי של החברה" - כך כאמור, בינתיים התוצאות לא טובות.

כבר לפני מספר חודשים הצבענו על כך. "בטווח הקצר, מה שעזר לעל בד יתהפך עליה ורבל תאכזב את המשקיעים" אמר מיכאל צ'רניאק, מומחה שוק ההון שחשף לפני שנה לקוראי ביזפורטל את מניית על בד רגע לפני שזינקה פי 5. הוא צפה שההיחלשות תימשך ובינתיים הוא אכן צדק.

מה עוד השפיע לרעה?

החברה חשבה - אולי בטעות - שכל עוד הקורונה כאן היא יכולה לבצע בחסותה השקעות גדולות. היא רכשה את החברה הספרדית אופטימל קר ב-40.5 מיליון יורו, ואף טענה בראיון לביזפורטל כי מדובר ב"חברה שאין לה תחרות" וביצעה השקעות בסך 15 מיליון יורו באתרי החברה בישראל, אירופה וארה"ב "למטרת הרחבת יכולות הייצור בתחום המגבונים" - האם מדובר על טעות אסטרטגית? אולי עוד מוקדם לקבוע, אבל החברה דיווחה החודש כי היא תרשום בדוחות הנוכחיים הפסד של 10 מיליון יורו במגזר המגבונים בארה"ב.

על פי החברה, "ההפרשה נובעת מחשיפה הקיימת לחברה בגין קיום חלקי של התקשרות עם מפיץ בארה"ב. בעקבות משבר הקורונה ונסיקה בביקושים למוצרי חיטוי בארה"ב, החברה התקשרה החל מהרבעון השלישי של שנת 2020 עם מפיץ בארה"ב להפצת מוצרי החברה לחיטוי משטחים ללקוחותיו הסופיים על פני שלוש שנים, בהיקפים כספיים מהותיים" אבל אז הקורונה שינתה כיוון: "החל מהרבעון השני של שנת 2021, הצטמצמו היקפי הביקוש למוצרי החיטוי ונוצר עודף היצע בתחום מגבוני החיטוי בארה"ב שגרר עיכוב במשיכת המוצרים על ידי המפיץ. כמו כן, נוצר עיכוב בתשלום חובותיו של המפיץ לחברה בסכום של כ-8 מיליון דולר".

בסופו של דבר, רושמת החברה בדוחותיה בפועל, הפסד של 35 מיליון שקל (11.1 מיליוןן דולר), וגם הפסד נוסף של 11 מיליון שקל בגין ירידת ערך ברכוש קבוע - כלומר הכרה בהפסדים. החברה גם מציינת כי לירידת שער הדולר יש השפעה שלילית על תוצאותיה, וכן גם העלייה במחירי חומרי הגלם.

מנגד, החברה מציינת כי במגזר ההגיינה הנשית - ביום 14 באפריל, 2021 הודיעה חברת Quality First , יצרנית טמפונים ומוצרי היגיינה אחרים, המהווה על פי החברה, מתחרה משמעותית שלה בשוק ה-PL של הטמפונים בארה"ב, על הפסקת פעילותה בתחום הטמפונים. מיד לאחר הודעה זו החלה על בד במו"מ לאספקת טמפונים ללקוחות של Quality First והתקשרה עם לקוחות לאספקה בהיקף שנתי מוערך של כ-20 מיליון דולר החל מסוף שנת 2021.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בוריס 30/11/2021 16:15
    הגב לתגובה זו
    הפסדתי הרבה בגלל ההשקעה בחברה , וזה כואב, אבל אני לא רואה סיבה לסגנון כתיבה כאילו מדובר באיזה ילד קטן ששכח לעשות ש.ב . לא מכבד אפחד
  • 1.
    ביזפורטל 29/11/2021 13:51
    הגב לתגובה זו
    החברה עוד תחזור לרווחיות ,אל דאגה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.