דן מסיקה על בד
צילום: תמיר ארט artamir
דוחות

הכתובת היתה על הבד: על בד זינקה בגלל הקורונה - ומתרסקת אחריה

המניה זינקה ב-600% בזכות הקורונה, ומאז התרסקה ב-66%. ברבעון הנוכחי, ההכנסות ירדו ב-8% ל-371 מיליון שקל, החברה עברה להפסד תפעולי של 32 מיליון שקל, והפסד נקי של 43 מיליון שקל. בחברה מחלקים תירוצים - אבל הבעיה היא התוצאות. האם היא תמצא מקורות צמיחה?
נתנאל אריאל | (2)
נושאים בכתבה אינטגרציה על בד

המשפטים של המנכ"ל בתחילת השנה מתבררים כפלופ ככל שהשנה מתקדמת: "המיצוב העסקי והתחרותי הגבוה של על בד, כאחת היצרניות הגדולות בעולם בתחום ייצור מגבונים למותגים פרטיים ומותגים בינלאומיים, אפשר לנו לבצע את כל ההתאמות הנדרשות ב-2020 לנוכח מגפת הקורונה ולהביא למקסימום את יכולת העמידה של החברה בביקושים הגבוהים שחווינו. לצד פעילות מערכי השירות והאספקה שלנו שחיזקו מאוד את מעמדנו אל מול לקוחותינו הגדולים, אנו מזהים כי השפעות הקורונה על היקפי הצריכה של מגבונים ומוצרי חיטוי תימשכנה וכי מדובר בשינוי התנהגותי ותרבותי עמוק. לאור זאת, הודענו על תוספת השקעות בסך 15 מיליון יורו באתרי החברה בישראל, אירופה וארה"ב למטרת הרחבת יכולות הייצור בתחום המגבונים."

 

"על בד נכנסת ל-2021 עם יתרונות תחרותיים משמעותיים, מעמד חזק ויציב אל מול הלקוחות, ואיתנות פיננסית שתבטיח את יכולת החברה להמשיך את תנופת העשייה. לעל בד מאזן חזק ותזרים מזומנים גבוה, שיאפשרו לנו למצות ולמקסם את ההזדמנויות בשוק המגבונים ומוצרי החיטוי בשווקים בהם אנו פועלים ולהמשיך להשיא ערך למשקיעינו".

את המשפטים האלה אמר דן מסיקה, מנכ"ל על בד 0.5%  בחודש מרץ השנה, אחרי הדוחות השנתיים ל-2020. אבל 2021 היא כבר לא 'שנת הקורונה', העולם מצא חיסונים, ולמרות שוריאנטים חדשים קמים חדשות לבקרים - העולם כבר לומד לחיות עם הקורונה והמשמעות היא שחברות שזינקו בעקבות הקורונה חוזרות לרדת. כך "זום" שהפכה לשם השני של הקורונה נסקה ב-2020 ב-500% אבל השנה כבר איבדה 50% (ולא מדובר על חברה עם מלאי, כמו על בד). וכך קורה גם לעל בד שזינקה ב-600% בשנה שעברה - אבל השנה זה סיפור אחר ועל בד איבדה מאז הפסגה לא פחות מ-66%. 

כך זה נראה בגרף:

כעת על בד מדווחת על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2021 וממשיכה את מגמת הנפילה: ההכנסות ירדו ב-8% ל-371.3 מיליון שקל, לעומת 404.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. 

החברה עברה ברבעון הנוכחי להפסד תפעולי של 31.5 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של 60 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה, וזאת לאחר שברבעון הקודם הרווח התפעולי שלה נפל ב-40% ל-26.5 מיליון שקל.

בשורה התחתונה - החברה רשמה הפסד נקי של 45.4 מיליון שקל ברבעון הנוכחי, לעומת רווח של 42.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

רוצים לדעת איך להשקיע את הכסף? למה מניות עולות ויורדות, איך משפיעים דוחות כספיים על שוקי המניות? הירשמו לקורס של ביזפורטל - אנחנו נלמד אתכם (ללא עלות) - להרשמה לקורס

הנפילה מתרחשת לאורך כל מגזרי הפעילות:

הירידה התרחשה לאורך כל שלושת המגזרים: החברה הכניסה 334.3 מיליון שקל ממגזר המגבונים (358.4 מיליון שקנה קודם לכן), 69.6 מיליון שקל ממגזר הבדים (93.8 מיליון בזמנו) ו-34.8 מיליון במגזר ההגיינה הנשית (טמפונים; 39.6 מיליון שקל אז).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במגזר המגבונים החברה רשמה נפילה להפסד תפעולי של 46.7 מיליון שקל, לעומת רווח של 47 מיליון שקל אשתקד. במגזר הבדים הרווח התפעולי התרסק ל-368 אלף שקל, לעומת 20.6 מיליון שקל אשתקד. ההפסד התפעולי בהגיינה הנשית הועמק ל-5.8 מיליון שקל לעומת 3.6 מיליון שקל אשתקד. בחברה כמובן יגידו שהסיפור הוא התייקרות מחירי הגלם וההובלה - אבל הסיפור הוא פשוט יותר: העולם יוצא מהקורונה וחברה שמרוויחה מכך גם משלמת על כך בהמשך, כאשר הצמיחה לא מצליחה להיות עקבית לאורך זמן.

ברבעון הקודם כבר התחילו התירוצים: "למרות התמשכות מגיפת הקורונה, ניכרת ירידה בביקושים למגבוני חיטוי בהשוואה לשנת 2020. מגמה זו ניכרת במיוחד בשוק המגבונים בארה"ב גם כתוצאה מגידול משמעותי ביבוא מוצרי החיטוי הנ"ל מיצרנים שונים בעולם כולו. הירידה בביקושים, במיוחד במוצרי החיטוי המופצים על ידי מפיץ בארה"ב, השפיעה לרעה על תוצאות הפעילות של חברת הבת בארה"ב וגרמה לגידול משמעותי במלאי בארה"ב המשפיע לרעה על תזרים המזומנים של החברה בתקופת הדוח".

באותם ימים אמרו בחברה כי "להערכת החברה, צפויה התאוששות בביקושים למוצרים אלו שתסייע במימוש המלאי הנ"ל בחודשים הקרובים" - אבל זה בינתיים לא קורה.

החברה גם אמרה בזמנו כי רק בחודש יולי היא השלימה את רישום המוצרים של מותג מגבוני החיטוי שלה CLEANTIZE בקליפורניה, אחרי שקיבל בסוף ינואר אישור של ה-EPA (הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה). החברה טענה כי למרות שהוא יעיל בחיטוי משטחים נגד קורונה, העיכוב "פגע בשיווק חלק מהמוצרים אצל לקוחות מסוימים בארה"ב וגרם לגידול במלאי המוצרים בארה"ב". אבל עכשיו הסתיים עוד רבעון והתוצאות לא השתפרו.

ברבעון הקודם אמרו בחברה: "נקטנו צעדים לטובת יעילות ייצור גבוהה במפעלים ומינוף יכולות האינטגרציה האנכית שלנו. אנו צופים כי עם ההתאוששות בביקושים למוצרי החיטוי בחודשים הקרובים תוכל על בד להמשיך ולשפר את הרווחיות. ה-EBITDA הגבוה של על בד משקף גידול של 50% בהשוואה לזה ב-2019, טרום השפעות הקורונה, ומעיד יותר מכל על כוחה הפיננסי של החברה" - כך כאמור, בינתיים התוצאות לא טובות.

כבר לפני מספר חודשים הצבענו על כך. "בטווח הקצר, מה שעזר לעל בד יתהפך עליה ורבל תאכזב את המשקיעים" אמר מיכאל צ'רניאק, מומחה שוק ההון שחשף לפני שנה לקוראי ביזפורטל את מניית על בד רגע לפני שזינקה פי 5. הוא צפה שההיחלשות תימשך ובינתיים הוא אכן צדק.

מה עוד השפיע לרעה?

החברה חשבה - אולי בטעות - שכל עוד הקורונה כאן היא יכולה לבצע בחסותה השקעות גדולות. היא רכשה את החברה הספרדית אופטימל קר ב-40.5 מיליון יורו, ואף טענה בראיון לביזפורטל כי מדובר ב"חברה שאין לה תחרות" וביצעה השקעות בסך 15 מיליון יורו באתרי החברה בישראל, אירופה וארה"ב "למטרת הרחבת יכולות הייצור בתחום המגבונים" - האם מדובר על טעות אסטרטגית? אולי עוד מוקדם לקבוע, אבל החברה דיווחה החודש כי היא תרשום בדוחות הנוכחיים הפסד של 10 מיליון יורו במגזר המגבונים בארה"ב.

על פי החברה, "ההפרשה נובעת מחשיפה הקיימת לחברה בגין קיום חלקי של התקשרות עם מפיץ בארה"ב. בעקבות משבר הקורונה ונסיקה בביקושים למוצרי חיטוי בארה"ב, החברה התקשרה החל מהרבעון השלישי של שנת 2020 עם מפיץ בארה"ב להפצת מוצרי החברה לחיטוי משטחים ללקוחותיו הסופיים על פני שלוש שנים, בהיקפים כספיים מהותיים" אבל אז הקורונה שינתה כיוון: "החל מהרבעון השני של שנת 2021, הצטמצמו היקפי הביקוש למוצרי החיטוי ונוצר עודף היצע בתחום מגבוני החיטוי בארה"ב שגרר עיכוב במשיכת המוצרים על ידי המפיץ. כמו כן, נוצר עיכוב בתשלום חובותיו של המפיץ לחברה בסכום של כ-8 מיליון דולר".

בסופו של דבר, רושמת החברה בדוחותיה בפועל, הפסד של 35 מיליון שקל (11.1 מיליוןן דולר), וגם הפסד נוסף של 11 מיליון שקל בגין ירידת ערך ברכוש קבוע - כלומר הכרה בהפסדים. החברה גם מציינת כי לירידת שער הדולר יש השפעה שלילית על תוצאותיה, וכן גם העלייה במחירי חומרי הגלם.

מנגד, החברה מציינת כי במגזר ההגיינה הנשית - ביום 14 באפריל, 2021 הודיעה חברת Quality First , יצרנית טמפונים ומוצרי היגיינה אחרים, המהווה על פי החברה, מתחרה משמעותית שלה בשוק ה-PL של הטמפונים בארה"ב, על הפסקת פעילותה בתחום הטמפונים. מיד לאחר הודעה זו החלה על בד במו"מ לאספקת טמפונים ללקוחות של Quality First והתקשרה עם לקוחות לאספקה בהיקף שנתי מוערך של כ-20 מיליון דולר החל מסוף שנת 2021.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בוריס 30/11/2021 16:15
    הגב לתגובה זו
    הפסדתי הרבה בגלל ההשקעה בחברה , וזה כואב, אבל אני לא רואה סיבה לסגנון כתיבה כאילו מדובר באיזה ילד קטן ששכח לעשות ש.ב . לא מכבד אפחד
  • 1.
    ביזפורטל 29/11/2021 13:51
    הגב לתגובה זו
    החברה עוד תחזור לרווחיות ,אל דאגה
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.9%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

דודו מזרחי מנכל דנאל
צילום: יחצ

הרווחיות של חברות הסיעוד בסכנה - דנאל מתרסקת ומה יקרה להנפקת עמל?

בית המשפט דחה את מרבית הטענות בעתירת איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל, אך הורה לוועדת המכרזים של הביטוח הלאומי לפרסם נוסח מתוקן בתוך 60 יום; בדנאל מזהירים כי שינוי התנאים עלול לפגוע משמעותית ברווחיות פעילות הסיעוד, תחום הליבה של החברה, גם תגבור ועמל עלולות להיפגע

רן קידר |
נושאים בכתבה דנאל

מניית דנאל דנאל -11.95%   צונחת היום בכ-11% על רקע עדכון שפרסמה החברה בנוגע להתפתחויות במכרז החדש של המוסד לביטוח לאומי, מהלך שעשוי להשפיע באופן מהותי על תוצאותיה הכספיות. בדיווח שמסרה הבוקר, דנאל התייחסה לפסק הדין שניתן אתמול בעתירות שהגישו איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל וחברות נוספות נגד תנאי המכרז. מניית תיגבור -7.3%  , המתחרה מאבדת 5%. 

בית המשפט דחה את מרבית טענות העותרים אך קבע כי וועדת המכרזים נדרשת לפרסם נוסח מתוקן של המכרז בתוך 60 יום, לאחר תיקון מספר סעיפים נקודתיים שהוחזרו לבחינתה. לדברי החברה, אי תיקון המכרז ודחיית יישום התיקונים כפי שביקשו העותרים עלול להביא לפגיעה ניכרת ברווחיות פעילות הסיעוד, אך בשלב זה לא ניתן לאמוד את היקף הפגיעה. את הביטוח הלאומי ייצג משרד ש. הורוביץ, יחד עם פרופ׳ דקל.

דנאל ציינה כי היא בוחנת אפשרות להגיש ערעור על חלק מהחלטות בית המשפט, בין אם בעצמה ובין אם במסגרת איגוד נותני שירותי הסיעוד. לפי נתוני החברה, תחום הסיעוד מהווה מעל ל-50% מהכנסות דנאל, והוא נחשב למנוע הצמיחה המרכזי שלה. 

במצגת שהציגה לאחרונה למשקיעים צוין כי המכרז החדש של הביטוח הלאומי עלול לפגוע בתוצאות הסקטור במידה ניכרת. המניה, שנסחרת בשווי של כ-2.3 מיליארד שקל, עלתה אתמול בכ-2%, אך עם פתיחת המסחר הבוקר רשמה ירידה חדה לשפל של מספר חודשים.

כבר בדוח הרבעון השני, הדגישה החברה כי מכרז הסיעוד (המוסד לביטוח לאומי) הוא סוגיה מהותית לפעילותה העתידית. 

מה המשמעות עבור דנאל? 

ברבעון השני של 2025 רשמה דנאל הכנסות של כ-715 מיליון שקל, עלייה של כ-3.7% לעומת 689 מיליון שקל ברבעון המקביל. הגידול בסך של 25.8 מיליון שקל נבע בעיקר מעלייה של כ-22.3 מיליון שקל (כ-6.1%) בתחום הסיעוד, בזכות גידול בשעות הטיפול, מספר המטופלים ועליית שכר המינימום. במלים אחרות, הצמיחה של דנאל היתה בעיקר בעקבות הפעילות בתחום הסיעוד.