דן מסיקה על בד
צילום: תמיר ארט artamir
דוחות

הכתובת היתה על הבד: על בד זינקה בגלל הקורונה - ומתרסקת אחריה

המניה זינקה ב-600% בזכות הקורונה, ומאז התרסקה ב-66%. ברבעון הנוכחי, ההכנסות ירדו ב-8% ל-371 מיליון שקל, החברה עברה להפסד תפעולי של 32 מיליון שקל, והפסד נקי של 43 מיליון שקל. בחברה מחלקים תירוצים - אבל הבעיה היא התוצאות. האם היא תמצא מקורות צמיחה?
נתנאל אריאל | (2)
נושאים בכתבה אינטגרציה על בד

המשפטים של המנכ"ל בתחילת השנה מתבררים כפלופ ככל שהשנה מתקדמת: "המיצוב העסקי והתחרותי הגבוה של על בד, כאחת היצרניות הגדולות בעולם בתחום ייצור מגבונים למותגים פרטיים ומותגים בינלאומיים, אפשר לנו לבצע את כל ההתאמות הנדרשות ב-2020 לנוכח מגפת הקורונה ולהביא למקסימום את יכולת העמידה של החברה בביקושים הגבוהים שחווינו. לצד פעילות מערכי השירות והאספקה שלנו שחיזקו מאוד את מעמדנו אל מול לקוחותינו הגדולים, אנו מזהים כי השפעות הקורונה על היקפי הצריכה של מגבונים ומוצרי חיטוי תימשכנה וכי מדובר בשינוי התנהגותי ותרבותי עמוק. לאור זאת, הודענו על תוספת השקעות בסך 15 מיליון יורו באתרי החברה בישראל, אירופה וארה"ב למטרת הרחבת יכולות הייצור בתחום המגבונים."

 

"על בד נכנסת ל-2021 עם יתרונות תחרותיים משמעותיים, מעמד חזק ויציב אל מול הלקוחות, ואיתנות פיננסית שתבטיח את יכולת החברה להמשיך את תנופת העשייה. לעל בד מאזן חזק ותזרים מזומנים גבוה, שיאפשרו לנו למצות ולמקסם את ההזדמנויות בשוק המגבונים ומוצרי החיטוי בשווקים בהם אנו פועלים ולהמשיך להשיא ערך למשקיעינו".

את המשפטים האלה אמר דן מסיקה, מנכ"ל על בד 0.14%  בחודש מרץ השנה, אחרי הדוחות השנתיים ל-2020. אבל 2021 היא כבר לא 'שנת הקורונה', העולם מצא חיסונים, ולמרות שוריאנטים חדשים קמים חדשות לבקרים - העולם כבר לומד לחיות עם הקורונה והמשמעות היא שחברות שזינקו בעקבות הקורונה חוזרות לרדת. כך "זום" שהפכה לשם השני של הקורונה נסקה ב-2020 ב-500% אבל השנה כבר איבדה 50% (ולא מדובר על חברה עם מלאי, כמו על בד). וכך קורה גם לעל בד שזינקה ב-600% בשנה שעברה - אבל השנה זה סיפור אחר ועל בד איבדה מאז הפסגה לא פחות מ-66%. 

כך זה נראה בגרף:

כעת על בד מדווחת על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2021 וממשיכה את מגמת הנפילה: ההכנסות ירדו ב-8% ל-371.3 מיליון שקל, לעומת 404.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. 

החברה עברה ברבעון הנוכחי להפסד תפעולי של 31.5 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של 60 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה, וזאת לאחר שברבעון הקודם הרווח התפעולי שלה נפל ב-40% ל-26.5 מיליון שקל.

בשורה התחתונה - החברה רשמה הפסד נקי של 45.4 מיליון שקל ברבעון הנוכחי, לעומת רווח של 42.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

רוצים לדעת איך להשקיע את הכסף? למה מניות עולות ויורדות, איך משפיעים דוחות כספיים על שוקי המניות? הירשמו לקורס של ביזפורטל - אנחנו נלמד אתכם (ללא עלות) - להרשמה לקורס

הנפילה מתרחשת לאורך כל מגזרי הפעילות:

הירידה התרחשה לאורך כל שלושת המגזרים: החברה הכניסה 334.3 מיליון שקל ממגזר המגבונים (358.4 מיליון שקנה קודם לכן), 69.6 מיליון שקל ממגזר הבדים (93.8 מיליון בזמנו) ו-34.8 מיליון במגזר ההגיינה הנשית (טמפונים; 39.6 מיליון שקל אז).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במגזר המגבונים החברה רשמה נפילה להפסד תפעולי של 46.7 מיליון שקל, לעומת רווח של 47 מיליון שקל אשתקד. במגזר הבדים הרווח התפעולי התרסק ל-368 אלף שקל, לעומת 20.6 מיליון שקל אשתקד. ההפסד התפעולי בהגיינה הנשית הועמק ל-5.8 מיליון שקל לעומת 3.6 מיליון שקל אשתקד. בחברה כמובן יגידו שהסיפור הוא התייקרות מחירי הגלם וההובלה - אבל הסיפור הוא פשוט יותר: העולם יוצא מהקורונה וחברה שמרוויחה מכך גם משלמת על כך בהמשך, כאשר הצמיחה לא מצליחה להיות עקבית לאורך זמן.

ברבעון הקודם כבר התחילו התירוצים: "למרות התמשכות מגיפת הקורונה, ניכרת ירידה בביקושים למגבוני חיטוי בהשוואה לשנת 2020. מגמה זו ניכרת במיוחד בשוק המגבונים בארה"ב גם כתוצאה מגידול משמעותי ביבוא מוצרי החיטוי הנ"ל מיצרנים שונים בעולם כולו. הירידה בביקושים, במיוחד במוצרי החיטוי המופצים על ידי מפיץ בארה"ב, השפיעה לרעה על תוצאות הפעילות של חברת הבת בארה"ב וגרמה לגידול משמעותי במלאי בארה"ב המשפיע לרעה על תזרים המזומנים של החברה בתקופת הדוח".

באותם ימים אמרו בחברה כי "להערכת החברה, צפויה התאוששות בביקושים למוצרים אלו שתסייע במימוש המלאי הנ"ל בחודשים הקרובים" - אבל זה בינתיים לא קורה.

החברה גם אמרה בזמנו כי רק בחודש יולי היא השלימה את רישום המוצרים של מותג מגבוני החיטוי שלה CLEANTIZE בקליפורניה, אחרי שקיבל בסוף ינואר אישור של ה-EPA (הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה). החברה טענה כי למרות שהוא יעיל בחיטוי משטחים נגד קורונה, העיכוב "פגע בשיווק חלק מהמוצרים אצל לקוחות מסוימים בארה"ב וגרם לגידול במלאי המוצרים בארה"ב". אבל עכשיו הסתיים עוד רבעון והתוצאות לא השתפרו.

ברבעון הקודם אמרו בחברה: "נקטנו צעדים לטובת יעילות ייצור גבוהה במפעלים ומינוף יכולות האינטגרציה האנכית שלנו. אנו צופים כי עם ההתאוששות בביקושים למוצרי החיטוי בחודשים הקרובים תוכל על בד להמשיך ולשפר את הרווחיות. ה-EBITDA הגבוה של על בד משקף גידול של 50% בהשוואה לזה ב-2019, טרום השפעות הקורונה, ומעיד יותר מכל על כוחה הפיננסי של החברה" - כך כאמור, בינתיים התוצאות לא טובות.

כבר לפני מספר חודשים הצבענו על כך. "בטווח הקצר, מה שעזר לעל בד יתהפך עליה ורבל תאכזב את המשקיעים" אמר מיכאל צ'רניאק, מומחה שוק ההון שחשף לפני שנה לקוראי ביזפורטל את מניית על בד רגע לפני שזינקה פי 5. הוא צפה שההיחלשות תימשך ובינתיים הוא אכן צדק.

מה עוד השפיע לרעה?

החברה חשבה - אולי בטעות - שכל עוד הקורונה כאן היא יכולה לבצע בחסותה השקעות גדולות. היא רכשה את החברה הספרדית אופטימל קר ב-40.5 מיליון יורו, ואף טענה בראיון לביזפורטל כי מדובר ב"חברה שאין לה תחרות" וביצעה השקעות בסך 15 מיליון יורו באתרי החברה בישראל, אירופה וארה"ב "למטרת הרחבת יכולות הייצור בתחום המגבונים" - האם מדובר על טעות אסטרטגית? אולי עוד מוקדם לקבוע, אבל החברה דיווחה החודש כי היא תרשום בדוחות הנוכחיים הפסד של 10 מיליון יורו במגזר המגבונים בארה"ב.

על פי החברה, "ההפרשה נובעת מחשיפה הקיימת לחברה בגין קיום חלקי של התקשרות עם מפיץ בארה"ב. בעקבות משבר הקורונה ונסיקה בביקושים למוצרי חיטוי בארה"ב, החברה התקשרה החל מהרבעון השלישי של שנת 2020 עם מפיץ בארה"ב להפצת מוצרי החברה לחיטוי משטחים ללקוחותיו הסופיים על פני שלוש שנים, בהיקפים כספיים מהותיים" אבל אז הקורונה שינתה כיוון: "החל מהרבעון השני של שנת 2021, הצטמצמו היקפי הביקוש למוצרי החיטוי ונוצר עודף היצע בתחום מגבוני החיטוי בארה"ב שגרר עיכוב במשיכת המוצרים על ידי המפיץ. כמו כן, נוצר עיכוב בתשלום חובותיו של המפיץ לחברה בסכום של כ-8 מיליון דולר".

בסופו של דבר, רושמת החברה בדוחותיה בפועל, הפסד של 35 מיליון שקל (11.1 מיליוןן דולר), וגם הפסד נוסף של 11 מיליון שקל בגין ירידת ערך ברכוש קבוע - כלומר הכרה בהפסדים. החברה גם מציינת כי לירידת שער הדולר יש השפעה שלילית על תוצאותיה, וכן גם העלייה במחירי חומרי הגלם.

מנגד, החברה מציינת כי במגזר ההגיינה הנשית - ביום 14 באפריל, 2021 הודיעה חברת Quality First , יצרנית טמפונים ומוצרי היגיינה אחרים, המהווה על פי החברה, מתחרה משמעותית שלה בשוק ה-PL של הטמפונים בארה"ב, על הפסקת פעילותה בתחום הטמפונים. מיד לאחר הודעה זו החלה על בד במו"מ לאספקת טמפונים ללקוחות של Quality First והתקשרה עם לקוחות לאספקה בהיקף שנתי מוערך של כ-20 מיליון דולר החל מסוף שנת 2021.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בוריס 30/11/2021 16:15
    הגב לתגובה זו
    הפסדתי הרבה בגלל ההשקעה בחברה , וזה כואב, אבל אני לא רואה סיבה לסגנון כתיבה כאילו מדובר באיזה ילד קטן ששכח לעשות ש.ב . לא מכבד אפחד
  • 1.
    ביזפורטל 29/11/2021 13:51
    הגב לתגובה זו
    החברה עוד תחזור לרווחיות ,אל דאגה
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.

אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל

זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ג'נריישן קפיטל

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55%   ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.

לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.

יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.

בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.