דן מסיקה על בד
צילום: תמיר ארט artamir
דוחות

הכתובת היתה על הבד: על בד זינקה בגלל הקורונה - ומתרסקת אחריה

המניה זינקה ב-600% בזכות הקורונה, ומאז התרסקה ב-66%. ברבעון הנוכחי, ההכנסות ירדו ב-8% ל-371 מיליון שקל, החברה עברה להפסד תפעולי של 32 מיליון שקל, והפסד נקי של 43 מיליון שקל. בחברה מחלקים תירוצים - אבל הבעיה היא התוצאות. האם היא תמצא מקורות צמיחה?
נתנאל אריאל | (2)
נושאים בכתבה אינטגרציה על בד

המשפטים של המנכ"ל בתחילת השנה מתבררים כפלופ ככל שהשנה מתקדמת: "המיצוב העסקי והתחרותי הגבוה של על בד, כאחת היצרניות הגדולות בעולם בתחום ייצור מגבונים למותגים פרטיים ומותגים בינלאומיים, אפשר לנו לבצע את כל ההתאמות הנדרשות ב-2020 לנוכח מגפת הקורונה ולהביא למקסימום את יכולת העמידה של החברה בביקושים הגבוהים שחווינו. לצד פעילות מערכי השירות והאספקה שלנו שחיזקו מאוד את מעמדנו אל מול לקוחותינו הגדולים, אנו מזהים כי השפעות הקורונה על היקפי הצריכה של מגבונים ומוצרי חיטוי תימשכנה וכי מדובר בשינוי התנהגותי ותרבותי עמוק. לאור זאת, הודענו על תוספת השקעות בסך 15 מיליון יורו באתרי החברה בישראל, אירופה וארה"ב למטרת הרחבת יכולות הייצור בתחום המגבונים."

 

"על בד נכנסת ל-2021 עם יתרונות תחרותיים משמעותיים, מעמד חזק ויציב אל מול הלקוחות, ואיתנות פיננסית שתבטיח את יכולת החברה להמשיך את תנופת העשייה. לעל בד מאזן חזק ותזרים מזומנים גבוה, שיאפשרו לנו למצות ולמקסם את ההזדמנויות בשוק המגבונים ומוצרי החיטוי בשווקים בהם אנו פועלים ולהמשיך להשיא ערך למשקיעינו".

את המשפטים האלה אמר דן מסיקה, מנכ"ל על בד -0.37%  בחודש מרץ השנה, אחרי הדוחות השנתיים ל-2020. אבל 2021 היא כבר לא 'שנת הקורונה', העולם מצא חיסונים, ולמרות שוריאנטים חדשים קמים חדשות לבקרים - העולם כבר לומד לחיות עם הקורונה והמשמעות היא שחברות שזינקו בעקבות הקורונה חוזרות לרדת. כך "זום" שהפכה לשם השני של הקורונה נסקה ב-2020 ב-500% אבל השנה כבר איבדה 50% (ולא מדובר על חברה עם מלאי, כמו על בד). וכך קורה גם לעל בד שזינקה ב-600% בשנה שעברה - אבל השנה זה סיפור אחר ועל בד איבדה מאז הפסגה לא פחות מ-66%. 

כך זה נראה בגרף:

כעת על בד מדווחת על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2021 וממשיכה את מגמת הנפילה: ההכנסות ירדו ב-8% ל-371.3 מיליון שקל, לעומת 404.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. 

החברה עברה ברבעון הנוכחי להפסד תפעולי של 31.5 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של 60 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה, וזאת לאחר שברבעון הקודם הרווח התפעולי שלה נפל ב-40% ל-26.5 מיליון שקל.

בשורה התחתונה - החברה רשמה הפסד נקי של 45.4 מיליון שקל ברבעון הנוכחי, לעומת רווח של 42.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

רוצים לדעת איך להשקיע את הכסף? למה מניות עולות ויורדות, איך משפיעים דוחות כספיים על שוקי המניות? הירשמו לקורס של ביזפורטל - אנחנו נלמד אתכם (ללא עלות) - להרשמה לקורס

הנפילה מתרחשת לאורך כל מגזרי הפעילות:

הירידה התרחשה לאורך כל שלושת המגזרים: החברה הכניסה 334.3 מיליון שקל ממגזר המגבונים (358.4 מיליון שקנה קודם לכן), 69.6 מיליון שקל ממגזר הבדים (93.8 מיליון בזמנו) ו-34.8 מיליון במגזר ההגיינה הנשית (טמפונים; 39.6 מיליון שקל אז).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במגזר המגבונים החברה רשמה נפילה להפסד תפעולי של 46.7 מיליון שקל, לעומת רווח של 47 מיליון שקל אשתקד. במגזר הבדים הרווח התפעולי התרסק ל-368 אלף שקל, לעומת 20.6 מיליון שקל אשתקד. ההפסד התפעולי בהגיינה הנשית הועמק ל-5.8 מיליון שקל לעומת 3.6 מיליון שקל אשתקד. בחברה כמובן יגידו שהסיפור הוא התייקרות מחירי הגלם וההובלה - אבל הסיפור הוא פשוט יותר: העולם יוצא מהקורונה וחברה שמרוויחה מכך גם משלמת על כך בהמשך, כאשר הצמיחה לא מצליחה להיות עקבית לאורך זמן.

ברבעון הקודם כבר התחילו התירוצים: "למרות התמשכות מגיפת הקורונה, ניכרת ירידה בביקושים למגבוני חיטוי בהשוואה לשנת 2020. מגמה זו ניכרת במיוחד בשוק המגבונים בארה"ב גם כתוצאה מגידול משמעותי ביבוא מוצרי החיטוי הנ"ל מיצרנים שונים בעולם כולו. הירידה בביקושים, במיוחד במוצרי החיטוי המופצים על ידי מפיץ בארה"ב, השפיעה לרעה על תוצאות הפעילות של חברת הבת בארה"ב וגרמה לגידול משמעותי במלאי בארה"ב המשפיע לרעה על תזרים המזומנים של החברה בתקופת הדוח".

באותם ימים אמרו בחברה כי "להערכת החברה, צפויה התאוששות בביקושים למוצרים אלו שתסייע במימוש המלאי הנ"ל בחודשים הקרובים" - אבל זה בינתיים לא קורה.

החברה גם אמרה בזמנו כי רק בחודש יולי היא השלימה את רישום המוצרים של מותג מגבוני החיטוי שלה CLEANTIZE בקליפורניה, אחרי שקיבל בסוף ינואר אישור של ה-EPA (הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה). החברה טענה כי למרות שהוא יעיל בחיטוי משטחים נגד קורונה, העיכוב "פגע בשיווק חלק מהמוצרים אצל לקוחות מסוימים בארה"ב וגרם לגידול במלאי המוצרים בארה"ב". אבל עכשיו הסתיים עוד רבעון והתוצאות לא השתפרו.

ברבעון הקודם אמרו בחברה: "נקטנו צעדים לטובת יעילות ייצור גבוהה במפעלים ומינוף יכולות האינטגרציה האנכית שלנו. אנו צופים כי עם ההתאוששות בביקושים למוצרי החיטוי בחודשים הקרובים תוכל על בד להמשיך ולשפר את הרווחיות. ה-EBITDA הגבוה של על בד משקף גידול של 50% בהשוואה לזה ב-2019, טרום השפעות הקורונה, ומעיד יותר מכל על כוחה הפיננסי של החברה" - כך כאמור, בינתיים התוצאות לא טובות.

כבר לפני מספר חודשים הצבענו על כך. "בטווח הקצר, מה שעזר לעל בד יתהפך עליה ורבל תאכזב את המשקיעים" אמר מיכאל צ'רניאק, מומחה שוק ההון שחשף לפני שנה לקוראי ביזפורטל את מניית על בד רגע לפני שזינקה פי 5. הוא צפה שההיחלשות תימשך ובינתיים הוא אכן צדק.

מה עוד השפיע לרעה?

החברה חשבה - אולי בטעות - שכל עוד הקורונה כאן היא יכולה לבצע בחסותה השקעות גדולות. היא רכשה את החברה הספרדית אופטימל קר ב-40.5 מיליון יורו, ואף טענה בראיון לביזפורטל כי מדובר ב"חברה שאין לה תחרות" וביצעה השקעות בסך 15 מיליון יורו באתרי החברה בישראל, אירופה וארה"ב "למטרת הרחבת יכולות הייצור בתחום המגבונים" - האם מדובר על טעות אסטרטגית? אולי עוד מוקדם לקבוע, אבל החברה דיווחה החודש כי היא תרשום בדוחות הנוכחיים הפסד של 10 מיליון יורו במגזר המגבונים בארה"ב.

על פי החברה, "ההפרשה נובעת מחשיפה הקיימת לחברה בגין קיום חלקי של התקשרות עם מפיץ בארה"ב. בעקבות משבר הקורונה ונסיקה בביקושים למוצרי חיטוי בארה"ב, החברה התקשרה החל מהרבעון השלישי של שנת 2020 עם מפיץ בארה"ב להפצת מוצרי החברה לחיטוי משטחים ללקוחותיו הסופיים על פני שלוש שנים, בהיקפים כספיים מהותיים" אבל אז הקורונה שינתה כיוון: "החל מהרבעון השני של שנת 2021, הצטמצמו היקפי הביקוש למוצרי החיטוי ונוצר עודף היצע בתחום מגבוני החיטוי בארה"ב שגרר עיכוב במשיכת המוצרים על ידי המפיץ. כמו כן, נוצר עיכוב בתשלום חובותיו של המפיץ לחברה בסכום של כ-8 מיליון דולר".

בסופו של דבר, רושמת החברה בדוחותיה בפועל, הפסד של 35 מיליון שקל (11.1 מיליוןן דולר), וגם הפסד נוסף של 11 מיליון שקל בגין ירידת ערך ברכוש קבוע - כלומר הכרה בהפסדים. החברה גם מציינת כי לירידת שער הדולר יש השפעה שלילית על תוצאותיה, וכן גם העלייה במחירי חומרי הגלם.

מנגד, החברה מציינת כי במגזר ההגיינה הנשית - ביום 14 באפריל, 2021 הודיעה חברת Quality First , יצרנית טמפונים ומוצרי היגיינה אחרים, המהווה על פי החברה, מתחרה משמעותית שלה בשוק ה-PL של הטמפונים בארה"ב, על הפסקת פעילותה בתחום הטמפונים. מיד לאחר הודעה זו החלה על בד במו"מ לאספקת טמפונים ללקוחות של Quality First והתקשרה עם לקוחות לאספקה בהיקף שנתי מוערך של כ-20 מיליון דולר החל מסוף שנת 2021.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בוריס 30/11/2021 16:15
    הגב לתגובה זו
    הפסדתי הרבה בגלל ההשקעה בחברה , וזה כואב, אבל אני לא רואה סיבה לסגנון כתיבה כאילו מדובר באיזה ילד קטן ששכח לעשות ש.ב . לא מכבד אפחד
  • 1.
    ביזפורטל 29/11/2021 13:51
    הגב לתגובה זו
    החברה עוד תחזור לרווחיות ,אל דאגה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.