איתן יוחננוף
צילום: גבע טלמור

יוחננוף רוכשת קרקע ביהוד ב-34 מיליון שקל, כדי לפתוח סניף חדש

בחברה צופים תשלום נוסף לרמ"י של כ-3 מיליון שקל, עבור הקניית הבעלות והרחבת זכויות הבניה
נתנאל אריאל |

קמעונאית המזון יוחננוף 2.23%  רוכשת קרקע בשטח של כ-5.3 דונם ביהוד, הכוללת מבנה המושכר לצדדים שלישיים, ב-34 מיליון שקל. ביוחננוף מעוניינים להגדיל את זכויות הבניה בקרקע, שאותה היא תקבל עד סוף 2021, וצופה כי היא תשלם כ-3 מיליון שקל לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עבור הקניית הבעלות והרחבת זכויות הבנייה. בחברה רוצים לבנות במקום סניף חדש, של החברה, אך מדגישים כי נכון לעכשיו החברה "טרם החלה בהליכי תכנון חנות המכר ואינה יכולה לאמוד את שטח החנות במועד זה, ומשכך גם את עלויות הבנייה בגינה" ומוסיפה: "בהתאם לשיקולי כדאיות כלכלית שתשקול החברה בהמשך, וככל שיתקבלו היתרי בניה מתאימים, ייתכן שהחברה תבנה במקום שטחי מסחר או משרדים נוספים על חנות המכר".  יוחננוף צפויה לממן את הרכישה מכספי המזומנים שלה ולא תזקק לגיוס הון לצורך כך. לאחרונה קיבלה החברה המלצה מבית ההשקעות IBI במחיר יעד של 255 שקל, המשקף אפסייד של 17%. מאז היא הספיקה לעלות וכעת האפסייד עומד על כ-10%. בדוחותיה לרבעון השני דיווחה יוחננוף כי ההכנסות קפצו ב-18% ל-837 מיליון שקל, ה-EBITDA קפץ ב-40% ל-78 מיליון שקל, הרווח הנקי הוכפל ל-55 מיליון שקל - זאת בעקבות פתיחת הסניפים החדשים. בתחילת השנה רכשה יוחננוף את רשת 'זול סטוק' ב-45 מיליון שקל כדי להיכנס לתחום, ובראיון לביזפורטל הסביר עוז יוסף, סמנכ"ל הכספים של יוחננוף, על הסינרגיה בתחום הסטוק ואמר כי: "מוצרי זול סטוק ימכרו ביוחננוף, נקים חנות בתוך חנות וכח הקנייה יגדל". לדבריו, יוחננוף תפתח חנויות גם במרחק של מאה מטר מ"ג'מבו" של הראל ויזל; עוד הוא הציע הסבר אלטרנטיבי לפריחת המתחרות באונליין (וזו לא מחמאה).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.