גיורא אלמוגי
צילום: יח"צ

OPC רוכשת שני פרויקטים סולאריים בשלבי פיתוח בארה"ב ב-46 מיליון ד'

הפרויקטים נמצאים בקנטאקי כ-98 MWdc ובאילינוי כ-360 MWdc. על פי החברה, הם מחזיקים בזכויות בקרקע והגישו בקשות חיבור לרשת, ולהערכת CPV, הם צפויים להבשיל לשלב ההקמה במחצית השנייה של שנת 2023
נתנאל אריאל | (1)

חברת או פי סי אנרגיה 1.49% שבשליטת קנון 2.38% (58.6%) של עידן עופר מדווחת על רכישת שני פרויקטים סולאריים בשלבי פיתוח בהיקף של כ-458 MWdc, זאת באמצעות קבוצת הבת CPV תמורת כ-46 מיליון דולר, בעסקה שכוללת תמורה מותנית. OPC שילמה במועד השלמת הרכישה כ-9 מיליון דולר. שני הפרויקטים סולאריים נמצאים בקנטאקי כ-98 MWdc ובאילינוי כ-360  MWdc. על פי החברה, הפרויקטים מחזיקים בזכויות בקרקע והגישו בקשות חיבור לרשת, ולהערכת CPV, הם צפויים להבשיל לשלב ההקמה במחצית השנייה של שנת 2023. נזכיר כי לאחרונה מנכ"ל החברה גיורא אלמוגי מכר מניות בהיקף של 4.7 מיליון שקל ונדמה כי הוא לא ממש אוהב להחזיק מניות בחברה שאותה הוא מנהל. זו לא הפעם הראשונה שהוא מוכר מניות ונדמה כי הוא מנצל בכל פעם את מועד הבשלת האופציות שלו ומוכר אותן מיד. מכירה של בעלים אמנם יכולה להצביע על חוסר אמון שלו במניה, אך מנגד - במיטב דש נתנו למניה לאחרונה אפסייד של 27%. החברה נכנסה בתחילת השנה למדד ת"א 35 נזכיר כי או פי סי אנרגיה, העוסקת בהקמה ותפעול תחנות כוח, ומתקני ייצור חשמל, היא אחת החברות הגדולות בארץ והיא נכנסה למדד הדגל ת"א 35 בתחילת השנה האחרונה, לאחר שרשמה זינוק של יותר מ-170% מאז הנפקתה בשנת 2017, אך מתחילת השנה היא מציגה תשואה שלילית של 6.5%.  בדוחותיה לרבעון השני של 2021 דיווחה החברה על הכנסות של 342 מיליון שקל, לעומת כ-264 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, שנבע בעיקר מאיחוד לראשונה של תוצאות קבוצת CPV, ומההפעלה המסחרית של תחנת הכוח חדרה. מנגד, החברה עברה מרווח תפעולי של כ-15 מיליון שקל, להפסד תפעולי של כ-93 מיליון שקל, וההפסד הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-86 מיליון שקל, לעומת כ-18 מיליון שקל ברבעון המקביל.  מניית החברה נסחרת כיום בשער של כ-32.77 שקל, ולפי שווי שוק של כ-6.67 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קשקשת 20/10/2021 13:41
    הגב לתגובה זו
    אולי הוא רוצה להשקיע במניות הגז או אי סי אל. גם בנק ישראל לא קונה מניות בארץ אז מה זה אומר עליהם ועלינו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.