OPC עם אפסייד של 27% ממיטב; תרוויח מהתלות בישראל בייצור חשמל מפחם
בעוד שישראל לא עומדת ביעדים שהציבה לשיעור הפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות מכללה ההפקה, גם פתרון הביניים של הגז הטבעי עדיין מלווה במידה כמעט שווה בהפקת חשמל מפחם, שיטה מזהמת עוד יותר. ובתקופה כגון זו, כשהביקושים בחלקים מסויימים בעולם לפחם לשם יצור חשמל גואים, שיטת התמחור הישראלית מטיבה גם עם חברות האנרגיה המתחדשת, אפילו אם הן פרטיות - שכן התעריף הרשמי הוא נקודת יחוס בשבילן. זו בגדול הסיבה שבמיטב דש נותנים עכשיו ל או פי סי אנרגיה 1.35% המלצה ברמת משקל יתר במחיר יעד של 39.7 שקל למניה, המשקף אפסייד של 27%.
לפיהם, החברה נסחרת בחסר לא רק בהתחשב בפוטנציאל שהם רואים אלא גם מול מתחרות. "עם קצב EBITDA ב-2021 של למעלה מ-550 מיליון שקל וצפי לכ–680 מיליון שקל ב-2022, החברה נסחרת כרגע במכפיל EV/EBITDA של 11.6 לשנת 2022 ומכפיל של 8.3 לשנת 2023, זאת כאשר חברות דומות (33 יצרניות חשמל בארה"ב) נסחרות במכפילים של 13.4 ו–12.1 לשנים 2022 ו–2023 בהתאמה".
"בישראל, להבדיל מהמצב באירופה ובארה"ב, מחיר החשמל לצרכן נקבע אחת לשנה. בכך נחסכת תנודתיות רבה במחיר החשמל המושפעת מעלות הייצור, לעיתים לטובה ולעיתים לרעה", מסביר כותב הסקירה ערן יונגר, שמזכיר "בתקופה האחרונה - ממש לטובת הצרכן". "תעריף החשמל של OPC נקבע כהנחה מתעריף הייצור, ז"א תעריף הייצור הוא בסיס התעריף ללקוחות החברה וכל שינוי בו ישפיע באופן ישיר על ההכנסות", הוא מפרט.
במיטב דש "צופים עלייה משמעותית ברכיב הייצור" השנה, ובניסיונם לתת אמדן ראשוני לעלייה שיהיה רלוונטי לכל שנת 2022, הם מציינים כי הגם שמחיר הגז לחברת החשמל "ירד במעט בין 2020 ל-2021, ואף משקלו בסך ייצור החשמל עלה (מ-46.4% ל-51% ביוני)", מה שהיה אמור להוזיל את המחיר לצרכן, הדבר יתקזז עם עלייה במחיר הפחם שהוא "המשתנה העיקרי שישפיע על עלות סל הדלקים", למרות ששיעורו, בהתאם לעלייה בשיעור הגז מהייצור, ירד (45% ביוני לעומת 47% שנה קודם לכן).
- או פי סי מגייסת 810 מיליון שקל להקמת מגה-פרויקט בטקסס
- מנכ"ל או פי סי: "הצמיחה בארה"ב תמשיך, הדאטה סנטרס מייצרים גל ביקושים גדול לחשמל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"מחיר הפחם הממוצע בשנת 2021 עד כה עומד על כ-123 דולר לטון, זאת לעומת מחיר ממוצע של כ-60 דולר לטון בשנת 2020, התייקרות של מעל 100%", יונגר מזכיר. "בשקלול כולל של השפעת התייקרות הפחם על סלק הדלקים ועל סך רכיב הייצור אנו מעריכים כי מדובר בהתייקרות של כ–35% בסל הדלקים, מה שיביא את רכיב הייצור לעלייה של כ–11% לשנת 2022".
עוד הוא ממשיך וכותב כי "לעלייה זו יש להוסיף גם את העלות בפועל בשנת 2021 שהתעריף שנקבע בשלהי 2020 ניסה לאמוד את עלות החשמל לשנה זו, עלות שאנו רואים כרגע כרחוקה מאוד כלפי מעלה מהתחזית המוקדמת. על כן התעריף הנוכחי יכלול לא רק
את צפי העלויות לשנת 2022 אלא גם פיצוי על אמדן חסר מול העלייה בפועל בשנת 2021".
זה אם כן רכיב הייצור, וכמובן שהוא מתגלגל לצרכן במחיר הסופי ("נדבך אחד מתוך סך העלויות של חברת החשמל בבואה לקבוע את התעריף לצרכן, אך הוא המרכזי ומשקלו מעל 60%"). וכאן אנו חוזרים לאו.פי.סי, אם המחיר לצרכן יתייקר, אם תשמור על ההנחה ביחס אליו שסיפקה כעת, הכנסותיה יעלו ויתגלגלו לשיפור בשורה התחתונה.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
- 3.חדרתי 11/10/2021 23:11הגב לתגובה זולא מפסיקים את יחידות הפחם וממשכים לשפץ אותן במיליוני דולרים .
- 2.צחי 11/10/2021 22:09הגב לתגובה זולמדינה יש מלא גז טבעי, הוא יותר זול ופחות מזהם. הבחירה ביצור על ידי פחם בוודאי גרמה לפקידים בכירים ופוליטיקאים למלא כיסים.
- 1.אמור לתת רוח גבית לחברת רפק (ל"ת)יוסי 11/10/2021 19:29הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
