גיורא אלמוגי
צילום: יח"צ

OPC עם אפסייד של 27% ממיטב; תרוויח מהתלות בישראל בייצור חשמל מפחם

בבית ההשקעות צופים עלייה במחירי הפחם שתקזז את ירידת חלקם בייצור החשמל, שעדיין נותר גבוה - 45%. הדבר ייקר את רכיב הייצור בתעריף החשמל לצרכן, שבארץ נקבע אחת לשנה - והוא נקודת יחוס להנחה במחירי המכירה של או.פי.סי
איתי פת-יה | (3)

בעוד שישראל לא עומדת ביעדים שהציבה לשיעור הפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות מכללה ההפקה, גם פתרון הביניים של הגז הטבעי עדיין מלווה במידה כמעט שווה בהפקת חשמל מפחם, שיטה מזהמת עוד יותר. ובתקופה כגון זו, כשהביקושים בחלקים מסויימים בעולם לפחם לשם יצור חשמל גואים, שיטת התמחור הישראלית מטיבה גם עם חברות האנרגיה המתחדשת, אפילו אם הן פרטיות - שכן התעריף הרשמי הוא נקודת יחוס בשבילן. זו בגדול הסיבה שבמיטב דש נותנים עכשיו ל או פי סי אנרגיה 1.49%  המלצה ברמת משקל יתר במחיר יעד של 39.7 שקל למניה, המשקף אפסייד של 27%.

לפיהם, החברה נסחרת בחסר לא רק בהתחשב בפוטנציאל שהם רואים אלא גם מול מתחרות. "עם קצב EBITDA ב-2021 של למעלה מ-550 מיליון שקל וצפי לכ–680 מיליון שקל ב-2022, החברה נסחרת כרגע במכפיל EV/EBITDA של 11.6 לשנת 2022 ומכפיל של 8.3 לשנת 2023, זאת כאשר חברות דומות (33 יצרניות חשמל בארה"ב) נסחרות במכפילים של 13.4 ו–12.1 לשנים 2022 ו–2023 בהתאמה".

"בישראל, להבדיל מהמצב באירופה ובארה"ב, מחיר החשמל לצרכן נקבע אחת לשנה. בכך נחסכת תנודתיות רבה במחיר החשמל המושפעת מעלות הייצור, לעיתים לטובה ולעיתים לרעה", מסביר כותב הסקירה ערן יונגר, שמזכיר "בתקופה האחרונה - ממש לטובת הצרכן". "תעריף החשמל של OPC נקבע כהנחה מתעריף הייצור, ז"א תעריף הייצור הוא בסיס התעריף ללקוחות החברה וכל שינוי בו ישפיע באופן ישיר על ההכנסות", הוא מפרט. 

במיטב דש "צופים עלייה משמעותית ברכיב הייצור" השנה, ובניסיונם לתת אמדן ראשוני לעלייה שיהיה רלוונטי לכל שנת 2022, הם מציינים כי הגם שמחיר הגז לחברת החשמל "ירד במעט בין 2020 ל-2021, ואף משקלו בסך ייצור החשמל עלה (מ-46.4% ל-51% ביוני)", מה שהיה אמור להוזיל את המחיר לצרכן, הדבר יתקזז עם עלייה במחיר הפחם שהוא "המשתנה העיקרי שישפיע על עלות סל הדלקים", למרות ששיעורו, בהתאם לעלייה בשיעור הגז מהייצור, ירד (45% ביוני לעומת 47% שנה קודם לכן).

"מחיר הפחם הממוצע בשנת 2021 עד כה עומד על כ-123 דולר לטון, זאת לעומת מחיר ממוצע של כ-60 דולר לטון בשנת 2020, התייקרות של מעל 100%", יונגר מזכיר. "בשקלול כולל של השפעת התייקרות הפחם על סלק הדלקים ועל סך רכיב הייצור אנו מעריכים כי מדובר בהתייקרות של כ–35% בסל הדלקים, מה שיביא את רכיב הייצור לעלייה של כ–11% לשנת 2022".

עוד הוא ממשיך וכותב כי "לעלייה זו יש להוסיף גם את העלות בפועל בשנת 2021 שהתעריף שנקבע בשלהי 2020 ניסה לאמוד את עלות החשמל לשנה זו, עלות שאנו רואים כרגע כרחוקה מאוד כלפי מעלה מהתחזית המוקדמת. על כן התעריף הנוכחי יכלול לא רק

את צפי העלויות לשנת 2022 אלא גם פיצוי על אמדן חסר מול העלייה בפועל בשנת 2021".

זה אם כן רכיב הייצור, וכמובן שהוא מתגלגל לצרכן במחיר הסופי ("נדבך אחד מתוך סך העלויות של חברת החשמל בבואה לקבוע את התעריף לצרכן, אך הוא המרכזי ומשקלו מעל 60%"). וכאן אנו חוזרים לאו.פי.סי, אם המחיר לצרכן יתייקר, אם תשמור על ההנחה ביחס אליו שסיפקה כעת, הכנסותיה יעלו ויתגלגלו לשיפור בשורה התחתונה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חדרתי 11/10/2021 23:11
    הגב לתגובה זו
    לא מפסיקים את יחידות הפחם וממשכים לשפץ אותן במיליוני דולרים .
  • 2.
    צחי 11/10/2021 22:09
    הגב לתגובה זו
    למדינה יש מלא גז טבעי, הוא יותר זול ופחות מזהם. הבחירה ביצור על ידי פחם בוודאי גרמה לפקידים בכירים ופוליטיקאים למלא כיסים.
  • 1.
    אמור לתת רוח גבית לחברת רפק (ל"ת)
    יוסי 11/10/2021 19:29
    הגב לתגובה זו
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.