פרופ אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: דוברות בנק ישראל

הריבית נותרה ברמתה; רכישות האג"ח יסתיימו בנובמבר-דצמבר

הריבית נותרה על 0.1%; "גם בשיא התחלואה בגל הרביעי לא נרשמה ירידה משמעותית בפעילות ובביקושים", פורט בנימוקי ההחלטה. חטיבת המחקר עדכנה מעלה את תחזית הצמיחה ל-2021: 7%, ו-5.5% ב-2022
איתי פת-יה | (5)
נושאים בכתבה ריבית

כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית במשק על כנה, ברמה של 0.1%. מתחילת השנה האינפלציה הצטברה לרמה של 2.2%, מעל אמצע טווח היעד של בנק ישראל, ואולם שם סבורים, על אף המחלוקת על כך בשוק, כי מדובר בלחצים אינפלציוניים גרידא, בעוד שיש הסבורים שחלק ממרכיבי האינפלציה מעידים על לחצים פרמננטיים יותר. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-22.11.

"האינדיקטורים הזמינים על הפעילות מעידים כי גם בשיא התחלואה בגל הרביעי לא נרשמה ירידה משמעותית בפעילות ובביקושים", נכתב בנימוקי הועדה המוניטרית על החלטת הריבית. הנגיד, פרופ' אמיר ירון אמר כי "מה שקורה בארצות הברית אינו תנאי הכרחי עבורנו", בהתייחס למועד העלאה אפשרית של הריבית עוד לפני כן. 

חטיבת המחקר של בנק שיראל עדכנה כלפי מעלה את התחזית שלה ומעריכה שהתוצר יצמח ב-7% בשנת 2021  וב-5.5% בשנת 2022. שיעור התעסוקה המותאם יעלה לאורך תקופת התחזית, ויעמוד על 59.5% בסוף 2022. בסעיפי הסיכונים לצמיחה פורטה האפשרות ש"התפתחות גלי תחלואה משמעותיים תגרע מהצמיחה ב-2022 כנקודת אחוז".

כמו כן הוסיף הנגיד "נשאלת השאלה אם נתמיד לאורך זמן בצמיחה שנושקת ל-4% בשנה. התשובה נגזרת מפיתוח ההייטק, שיפור בפריון ושילוב אוכלוסיות שונות בשוק העבודה. כיום ישנם חיכוכים בשוק העבודה שמביאים לכך שאיוש המשרות נעשה בקצב איטי יחסית, זאת בגלל קושי בתהיליך הכשרות המקצועיות. בתום התהליך ייתכן שנקלע לאבטלה מבנית גבוהה יותר מאשר קודם למשבר הקורונה, ועל כן חשוב להגביר ולהעצים את מערך ההכשרות. המשך הגדלת ההון האנושי ושיפור מערכת החינוך היא המפתח להמשך צמיחה וסגירת פערי אי-שוויון בחברה - זה כרוך גם בתקציבים וגם בשינויים פדגוגיים".

התחזית גם מניחה כי שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים (המסתיימים ברבעון השלישי של 2022) צפוי לעמוד על 1.7% ובסוף שנת 2022 הוא צפוי לעמוד על 1.6%. הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 0.25%/0.10% בעוד שנה.

עוד פרסם הבנק את יתרות המט"ח לספטמבר: 203.99 מיליארד דולר (46.3% מהתמ"ג), קיטון בסך 1.917 מיליארד דולרים לעומת סוף החודש הקודם. בספטמבר לבדו קנה הבנק דולרים בסכום של 1.005 מיליארד דולר. פרופ' ירון חזר על הכוונה במידת הצורך לפרוץ את תקרת 30 מיליארד הדולר שהוקצו לתכנית רכישות המט"ח, הכל בתלות בפעילות הכלכלית.

בספטמבר גם רכש הבנק אגרות חוב של ממשלת ישראל בהיקף 1.9 מיליארד שקל, מה שהעלה את הסכום המצטבר מתחילת הקורונה ל-76.9 מיליארד שקל. באוגוסט היקף הרכישות היה גבוה יותר - 3.3 מיליארד שקל. מכסת תכנית התמיכות עתידה להסתיים בנובמבר או תחילת דצמבר, לפי הנגיד פרופ' אמיר ירון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בעוד דקות אחדות ב-16:15 תחל מסיבת העיתונאים של בנק ישראל על המדיניות המוניטרית בה נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון יתייחס לצמיחה הכלכלית בישראל, למצב של שוק העבודה וכמובן לשיעור האינפלציה. צפו בשידור החי:

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ברוך 07/10/2021 20:01
    הגב לתגובה זו
    תמיד אמרו לנו שבנק ישראל מגייס את הכסף ממכירת אגרות חוב מדינה באירופה ופתאום כתוב שלמעשה הוא מדפיס כסף אז מה האמת
  • 3.
    עמוס 07/10/2021 18:06
    הגב לתגובה זו
    לפי המחיר כיום כ 3600 טון זהב.
  • 2.
    בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)
    רבקה 07/10/2021 16:44
    הגב לתגובה זו
  • כשהדולר יקרוס - מה בנק ישראל יעשה אם 200 מיליארד הדולר (ל"ת)
    ? 07/10/2021 17:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טוביה 07/10/2021 16:21
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל משאיר את הריבית בשער של 0.1 במקום 0 מוחלט רק בגלל עין הרע זו תכונה יהודית ידועה
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

אוגווינד
צילום: אתר אוגווינד

מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

אוגווינד מציגה תוכנית אסטרטגית חדשה שמטרתה לעבור משלב הפיתוח לשלב המסחרי של טכנולוגיית ה-AirBattery ולהתרחב לתחומי אגירת אנרגיה נוספים באירופה ובישראל, אבל בין השורות החברה מכינה את הקרקע לגיוס הון

תמיר חכמוף |

חברת אוגווינד אוגווינד 0.94%  עדכנה כי דירקטוריון החברה אישר תוכנית אסטרטגית רחבה שמטרתה למקד את פעילותה סביב המעבר ליישום מסחרי של טכנולוגיית AirBattery, וליצור בסיס כלכלי יציב באמצעות כניסה לתחומי אגירת אנרגיה משלימים וייזום פרויקטים באירופה ובישראל.

עד כה התמקדה החברה בשני מסלולים עיקריים: פעילות התייעלות אנרגטית (AirSmart), שהניבה את ההכנסות בפועל, ופעילות אגירת אנרגיה (AirBattery), שעדיין נמצאה בשלב הפיתוח וההוכחה הטכנולוגית. במחצית 2025 הודיעה החברה כי היא מצמצמת את פעילות ההתייעלות ומעבירה את עיקר המשאבים לפיתוח והשבחה של ה-AirBattery. ההכנסות של החברה היו זניחות ביחס להוצאות המו"פ שלה, כאשר בחצי השנה הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של 6.25 מיליון שקל עם רווח גולמי של 1.72 מיליון שקל, בעוד הוצאות המו"פ עמדו על 3.3 מיליון שקל.

כעת, החברה מנסה להציג אסטרטגיה חדשה עם מעבר משלב המו"פ לשלב המסחור, תוך כוונה להקים מתקנים מסחריים בפועל ולגייס שותפים אסטרטגיים לצורך יישום הטכנולוגיה בקנה מידה רחב.

החברה עדכנה לפני כחודש על חתימת מזכר הבנות עם שותף אנרגיה בינלאומי בבריטניה לבחינת הקמת מתקן ראשון מסוגו (FOAK), שיחובר לנקרת מלח בקיבולת אגירה של עד 1 ג׳יגה־ואט־שעה. בדיקת ההיתכנות צפויה להסתיים עד סוף הרבעון הראשון של 2026, ובמקרה של הצלחה, הצדדים יתקדמו להסכם מחייב. לפי המזכר , אוגווינד תישא בעלויות התכנון וההקמה ותהיה זכאית ל־80% מהרווחים בשנה הראשונה של הפרויקט – שיעור שיצטמצם בהדרגה ל־50% מהשנה הרביעית ואילך. הפרויקט מיועד לעמוד בתנאי הסף של תוכנית LDES הבריטית, המעודדת פרויקטי אגירה ארוכי טווח (מעל 50MW ולפחות 8 שעות אגירה), מה שעשוי לפתוח דלת לתמיכה ממשלתית עתידית.

בנוסף לתחום ה־AirBattery, החברה מתכננת כניסה לשוק (Battery Energy Storage System) אגירת אנרגיה בסוללות ליתיום המשולבת במתקנים פוטו־וולטאיים באירופה, וכן ייזום והקמה של פרויקטים בישראל בשיתוף שחקנים מקומיים. לפי החברה, מרבית ההשקעות בפרויקטים החדשים יתבססו על מימון בנקאי בשווקי היעד ובשיתוף גופים מוסדיים ישראליים.

המסר ה"נסתר"

בהודעתה כתבה אוגווינד כי היא “בוחנת חלופות מימון לרבות גיוס הון”, ובכך אותתה על הצורך בחיזוק מבנה ההון לצורך מימוש התוכנית החדשה. לאור הנתונים, המעבר למסחור מלא של ה-AirBattery וכניסה לשווקים חדשים תלויים ביכולת החברה לגייס מימון, לשמר שותפים ולספק היתכנות הנדסית וכלכלית לטכנולוגיה.