פרופ אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: דוברות בנק ישראל

הריבית נותרה ברמתה; רכישות האג"ח יסתיימו בנובמבר-דצמבר

הריבית נותרה על 0.1%; "גם בשיא התחלואה בגל הרביעי לא נרשמה ירידה משמעותית בפעילות ובביקושים", פורט בנימוקי ההחלטה. חטיבת המחקר עדכנה מעלה את תחזית הצמיחה ל-2021: 7%, ו-5.5% ב-2022
איתי פת-יה | (5)
נושאים בכתבה ריבית

כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית במשק על כנה, ברמה של 0.1%. מתחילת השנה האינפלציה הצטברה לרמה של 2.2%, מעל אמצע טווח היעד של בנק ישראל, ואולם שם סבורים, על אף המחלוקת על כך בשוק, כי מדובר בלחצים אינפלציוניים גרידא, בעוד שיש הסבורים שחלק ממרכיבי האינפלציה מעידים על לחצים פרמננטיים יותר. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-22.11.

"האינדיקטורים הזמינים על הפעילות מעידים כי גם בשיא התחלואה בגל הרביעי לא נרשמה ירידה משמעותית בפעילות ובביקושים", נכתב בנימוקי הועדה המוניטרית על החלטת הריבית. הנגיד, פרופ' אמיר ירון אמר כי "מה שקורה בארצות הברית אינו תנאי הכרחי עבורנו", בהתייחס למועד העלאה אפשרית של הריבית עוד לפני כן. 

חטיבת המחקר של בנק שיראל עדכנה כלפי מעלה את התחזית שלה ומעריכה שהתוצר יצמח ב-7% בשנת 2021  וב-5.5% בשנת 2022. שיעור התעסוקה המותאם יעלה לאורך תקופת התחזית, ויעמוד על 59.5% בסוף 2022. בסעיפי הסיכונים לצמיחה פורטה האפשרות ש"התפתחות גלי תחלואה משמעותיים תגרע מהצמיחה ב-2022 כנקודת אחוז".

כמו כן הוסיף הנגיד "נשאלת השאלה אם נתמיד לאורך זמן בצמיחה שנושקת ל-4% בשנה. התשובה נגזרת מפיתוח ההייטק, שיפור בפריון ושילוב אוכלוסיות שונות בשוק העבודה. כיום ישנם חיכוכים בשוק העבודה שמביאים לכך שאיוש המשרות נעשה בקצב איטי יחסית, זאת בגלל קושי בתהיליך הכשרות המקצועיות. בתום התהליך ייתכן שנקלע לאבטלה מבנית גבוהה יותר מאשר קודם למשבר הקורונה, ועל כן חשוב להגביר ולהעצים את מערך ההכשרות. המשך הגדלת ההון האנושי ושיפור מערכת החינוך היא המפתח להמשך צמיחה וסגירת פערי אי-שוויון בחברה - זה כרוך גם בתקציבים וגם בשינויים פדגוגיים".

התחזית גם מניחה כי שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים (המסתיימים ברבעון השלישי של 2022) צפוי לעמוד על 1.7% ובסוף שנת 2022 הוא צפוי לעמוד על 1.6%. הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 0.25%/0.10% בעוד שנה.

עוד פרסם הבנק את יתרות המט"ח לספטמבר: 203.99 מיליארד דולר (46.3% מהתמ"ג), קיטון בסך 1.917 מיליארד דולרים לעומת סוף החודש הקודם. בספטמבר לבדו קנה הבנק דולרים בסכום של 1.005 מיליארד דולר. פרופ' ירון חזר על הכוונה במידת הצורך לפרוץ את תקרת 30 מיליארד הדולר שהוקצו לתכנית רכישות המט"ח, הכל בתלות בפעילות הכלכלית.

בספטמבר גם רכש הבנק אגרות חוב של ממשלת ישראל בהיקף 1.9 מיליארד שקל, מה שהעלה את הסכום המצטבר מתחילת הקורונה ל-76.9 מיליארד שקל. באוגוסט היקף הרכישות היה גבוה יותר - 3.3 מיליארד שקל. מכסת תכנית התמיכות עתידה להסתיים בנובמבר או תחילת דצמבר, לפי הנגיד פרופ' אמיר ירון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בעוד דקות אחדות ב-16:15 תחל מסיבת העיתונאים של בנק ישראל על המדיניות המוניטרית בה נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון יתייחס לצמיחה הכלכלית בישראל, למצב של שוק העבודה וכמובן לשיעור האינפלציה. צפו בשידור החי:

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ברוך 07/10/2021 20:01
    הגב לתגובה זו
    תמיד אמרו לנו שבנק ישראל מגייס את הכסף ממכירת אגרות חוב מדינה באירופה ופתאום כתוב שלמעשה הוא מדפיס כסף אז מה האמת
  • 3.
    עמוס 07/10/2021 18:06
    הגב לתגובה זו
    לפי המחיר כיום כ 3600 טון זהב.
  • 2.
    בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)
    רבקה 07/10/2021 16:44
    הגב לתגובה זו
  • כשהדולר יקרוס - מה בנק ישראל יעשה אם 200 מיליארד הדולר (ל"ת)
    ? 07/10/2021 17:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טוביה 07/10/2021 16:21
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל משאיר את הריבית בשער של 0.1 במקום 0 מוחלט רק בגלל עין הרע זו תכונה יהודית ידועה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים