הריבית נותרה ברמתה; רכישות האג"ח יסתיימו בנובמבר-דצמבר
ריבית כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית במשק על כנה, ברמה של 0.1%. מתחילת השנה האינפלציה הצטברה לרמה של 2.2%, מעל אמצע טווח היעד של בנק ישראל, ואולם שם סבורים, על אף המחלוקת על כך בשוק, כי מדובר בלחצים אינפלציוניים גרידא, בעוד שיש הסבורים שחלק ממרכיבי האינפלציה מעידים על לחצים פרמננטיים יותר. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-22.11.
"האינדיקטורים הזמינים על הפעילות מעידים כי גם בשיא התחלואה בגל הרביעי לא נרשמה ירידה משמעותית בפעילות ובביקושים", נכתב בנימוקי הועדה המוניטרית על החלטת הריבית. הנגיד, פרופ' אמיר ירון אמר כי "מה שקורה בארצות הברית אינו תנאי הכרחי עבורנו", בהתייחס למועד העלאה אפשרית של הריבית עוד לפני כן.
חטיבת המחקר של בנק שיראל עדכנה כלפי מעלה את התחזית שלה ומעריכה שהתוצר יצמח ב-7% בשנת 2021 וב-5.5% בשנת 2022. שיעור התעסוקה המותאם יעלה לאורך תקופת התחזית, ויעמוד על 59.5% בסוף 2022. בסעיפי הסיכונים לצמיחה פורטה האפשרות ש"התפתחות גלי תחלואה משמעותיים תגרע מהצמיחה ב-2022 כנקודת אחוז".
כמו כן הוסיף הנגיד "נשאלת השאלה אם נתמיד לאורך זמן בצמיחה שנושקת ל-4% בשנה. התשובה נגזרת מפיתוח ההייטק, שיפור בפריון ושילוב אוכלוסיות שונות בשוק העבודה. כיום ישנם חיכוכים בשוק העבודה שמביאים לכך שאיוש המשרות נעשה בקצב איטי יחסית, זאת בגלל קושי בתהיליך הכשרות המקצועיות. בתום התהליך ייתכן שנקלע לאבטלה מבנית גבוהה יותר מאשר קודם למשבר הקורונה, ועל כן חשוב להגביר ולהעצים את מערך ההכשרות. המשך הגדלת ההון האנושי ושיפור מערכת החינוך היא המפתח להמשך צמיחה וסגירת פערי אי-שוויון בחברה - זה כרוך גם בתקציבים וגם בשינויים פדגוגיים".
- בפעם השלישית ברציפות: הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%
- היום ב-21:00: מה יהיה חשוב בדיווח על הריבית ואיך השווקים יגיבו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התחזית גם מניחה כי שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים (המסתיימים ברבעון השלישי של 2022) צפוי לעמוד על 1.7% ובסוף שנת 2022 הוא צפוי לעמוד על 1.6%. הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 0.25%/0.10% בעוד שנה.
עוד פרסם הבנק את יתרות המט"ח לספטמבר: 203.99 מיליארד דולר (46.3% מהתמ"ג), קיטון בסך 1.917 מיליארד דולרים לעומת סוף החודש הקודם. בספטמבר לבדו קנה הבנק דולרים בסכום של 1.005 מיליארד דולר. פרופ' ירון חזר על הכוונה במידת הצורך לפרוץ את תקרת 30 מיליארד הדולר שהוקצו לתכנית רכישות המט"ח, הכל בתלות בפעילות הכלכלית.
בספטמבר גם רכש הבנק אגרות חוב של ממשלת ישראל בהיקף 1.9 מיליארד שקל, מה שהעלה את הסכום המצטבר מתחילת הקורונה ל-76.9 מיליארד שקל. באוגוסט היקף הרכישות היה גבוה יותר - 3.3 מיליארד שקל. מכסת תכנית התמיכות עתידה להסתיים בנובמבר או תחילת דצמבר, לפי הנגיד פרופ' אמיר ירון.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
בעוד דקות אחדות ב-16:15 תחל מסיבת העיתונאים של בנק ישראל על המדיניות המוניטרית בה נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון יתייחס לצמיחה הכלכלית בישראל, למצב של שוק העבודה וכמובן לשיעור האינפלציה. צפו בשידור החי:
- 4.ברוך 07/10/2021 20:01הגב לתגובה זותמיד אמרו לנו שבנק ישראל מגייס את הכסף ממכירת אגרות חוב מדינה באירופה ופתאום כתוב שלמעשה הוא מדפיס כסף אז מה האמת
- 3.עמוס 07/10/2021 18:06הגב לתגובה זולפי המחיר כיום כ 3600 טון זהב.
- 2.בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)רבקה 07/10/2021 16:44הגב לתגובה זו
- כשהדולר יקרוס - מה בנק ישראל יעשה אם 200 מיליארד הדולר (ל"ת)? 07/10/2021 17:43הגב לתגובה זו
- 1.טוביה 07/10/2021 16:21הגב לתגובה זובנק ישראל משאיר את הריבית בשער של 0.1 במקום 0 מוחלט רק בגלל עין הרע זו תכונה יהודית ידועה
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
