פרופ אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: דוברות בנק ישראל

הריבית נותרה ברמתה; רכישות האג"ח יסתיימו בנובמבר-דצמבר

הריבית נותרה על 0.1%; "גם בשיא התחלואה בגל הרביעי לא נרשמה ירידה משמעותית בפעילות ובביקושים", פורט בנימוקי ההחלטה. חטיבת המחקר עדכנה מעלה את תחזית הצמיחה ל-2021: 7%, ו-5.5% ב-2022
איתי פת-יה | (5)
נושאים בכתבה ריבית

כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית במשק על כנה, ברמה של 0.1%. מתחילת השנה האינפלציה הצטברה לרמה של 2.2%, מעל אמצע טווח היעד של בנק ישראל, ואולם שם סבורים, על אף המחלוקת על כך בשוק, כי מדובר בלחצים אינפלציוניים גרידא, בעוד שיש הסבורים שחלק ממרכיבי האינפלציה מעידים על לחצים פרמננטיים יותר. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-22.11.

"האינדיקטורים הזמינים על הפעילות מעידים כי גם בשיא התחלואה בגל הרביעי לא נרשמה ירידה משמעותית בפעילות ובביקושים", נכתב בנימוקי הועדה המוניטרית על החלטת הריבית. הנגיד, פרופ' אמיר ירון אמר כי "מה שקורה בארצות הברית אינו תנאי הכרחי עבורנו", בהתייחס למועד העלאה אפשרית של הריבית עוד לפני כן. 

חטיבת המחקר של בנק שיראל עדכנה כלפי מעלה את התחזית שלה ומעריכה שהתוצר יצמח ב-7% בשנת 2021  וב-5.5% בשנת 2022. שיעור התעסוקה המותאם יעלה לאורך תקופת התחזית, ויעמוד על 59.5% בסוף 2022. בסעיפי הסיכונים לצמיחה פורטה האפשרות ש"התפתחות גלי תחלואה משמעותיים תגרע מהצמיחה ב-2022 כנקודת אחוז".

כמו כן הוסיף הנגיד "נשאלת השאלה אם נתמיד לאורך זמן בצמיחה שנושקת ל-4% בשנה. התשובה נגזרת מפיתוח ההייטק, שיפור בפריון ושילוב אוכלוסיות שונות בשוק העבודה. כיום ישנם חיכוכים בשוק העבודה שמביאים לכך שאיוש המשרות נעשה בקצב איטי יחסית, זאת בגלל קושי בתהיליך הכשרות המקצועיות. בתום התהליך ייתכן שנקלע לאבטלה מבנית גבוהה יותר מאשר קודם למשבר הקורונה, ועל כן חשוב להגביר ולהעצים את מערך ההכשרות. המשך הגדלת ההון האנושי ושיפור מערכת החינוך היא המפתח להמשך צמיחה וסגירת פערי אי-שוויון בחברה - זה כרוך גם בתקציבים וגם בשינויים פדגוגיים".

התחזית גם מניחה כי שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים (המסתיימים ברבעון השלישי של 2022) צפוי לעמוד על 1.7% ובסוף שנת 2022 הוא צפוי לעמוד על 1.6%. הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 0.25%/0.10% בעוד שנה.

עוד פרסם הבנק את יתרות המט"ח לספטמבר: 203.99 מיליארד דולר (46.3% מהתמ"ג), קיטון בסך 1.917 מיליארד דולרים לעומת סוף החודש הקודם. בספטמבר לבדו קנה הבנק דולרים בסכום של 1.005 מיליארד דולר. פרופ' ירון חזר על הכוונה במידת הצורך לפרוץ את תקרת 30 מיליארד הדולר שהוקצו לתכנית רכישות המט"ח, הכל בתלות בפעילות הכלכלית.

בספטמבר גם רכש הבנק אגרות חוב של ממשלת ישראל בהיקף 1.9 מיליארד שקל, מה שהעלה את הסכום המצטבר מתחילת הקורונה ל-76.9 מיליארד שקל. באוגוסט היקף הרכישות היה גבוה יותר - 3.3 מיליארד שקל. מכסת תכנית התמיכות עתידה להסתיים בנובמבר או תחילת דצמבר, לפי הנגיד פרופ' אמיר ירון.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בעוד דקות אחדות ב-16:15 תחל מסיבת העיתונאים של בנק ישראל על המדיניות המוניטרית בה נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון יתייחס לצמיחה הכלכלית בישראל, למצב של שוק העבודה וכמובן לשיעור האינפלציה. צפו בשידור החי:

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ברוך 07/10/2021 20:01
    הגב לתגובה זו
    תמיד אמרו לנו שבנק ישראל מגייס את הכסף ממכירת אגרות חוב מדינה באירופה ופתאום כתוב שלמעשה הוא מדפיס כסף אז מה האמת
  • 3.
    עמוס 07/10/2021 18:06
    הגב לתגובה זו
    לפי המחיר כיום כ 3600 טון זהב.
  • 2.
    בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)
    רבקה 07/10/2021 16:44
    הגב לתגובה זו
  • כשהדולר יקרוס - מה בנק ישראל יעשה אם 200 מיליארד הדולר (ל"ת)
    ? 07/10/2021 17:43
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טוביה 07/10/2021 16:21
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל משאיר את הריבית בשער של 0.1 במקום 0 מוחלט רק בגלל עין הרע זו תכונה יהודית ידועה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?