הריבית נותרה ברמתה; רכישות האג"ח יסתיימו בנובמבר-דצמבר
כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית במשק על כנה, ברמה של 0.1%. מתחילת השנה האינפלציה הצטברה לרמה של 2.2%, מעל אמצע טווח היעד של בנק ישראל, ואולם שם סבורים, על אף המחלוקת על כך בשוק, כי מדובר בלחצים אינפלציוניים גרידא, בעוד שיש הסבורים שחלק ממרכיבי האינפלציה מעידים על לחצים פרמננטיים יותר. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-22.11.
"האינדיקטורים הזמינים על הפעילות מעידים כי גם בשיא התחלואה בגל הרביעי לא נרשמה ירידה משמעותית בפעילות ובביקושים", נכתב בנימוקי הועדה המוניטרית על החלטת הריבית. הנגיד, פרופ' אמיר ירון אמר כי "מה שקורה בארצות הברית אינו תנאי הכרחי עבורנו", בהתייחס למועד העלאה אפשרית של הריבית עוד לפני כן.
חטיבת המחקר של בנק שיראל עדכנה כלפי מעלה את התחזית שלה ומעריכה שהתוצר יצמח ב-7% בשנת 2021 וב-5.5% בשנת 2022. שיעור התעסוקה המותאם יעלה לאורך תקופת התחזית, ויעמוד על 59.5% בסוף 2022. בסעיפי הסיכונים לצמיחה פורטה האפשרות ש"התפתחות גלי תחלואה משמעותיים תגרע מהצמיחה ב-2022 כנקודת אחוז".
כמו כן הוסיף הנגיד "נשאלת השאלה אם נתמיד לאורך זמן בצמיחה שנושקת ל-4% בשנה. התשובה נגזרת מפיתוח ההייטק, שיפור בפריון ושילוב אוכלוסיות שונות בשוק העבודה. כיום ישנם חיכוכים בשוק העבודה שמביאים לכך שאיוש המשרות נעשה בקצב איטי יחסית, זאת בגלל קושי בתהיליך הכשרות המקצועיות. בתום התהליך ייתכן שנקלע לאבטלה מבנית גבוהה יותר מאשר קודם למשבר הקורונה, ועל כן חשוב להגביר ולהעצים את מערך ההכשרות. המשך הגדלת ההון האנושי ושיפור מערכת החינוך היא המפתח להמשך צמיחה וסגירת פערי אי-שוויון בחברה - זה כרוך גם בתקציבים וגם בשינויים פדגוגיים".
- הסיכוי שהפד יוריד ריבית בדצמבר ירד מתחת ל-50%
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התחזית גם מניחה כי שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים (המסתיימים ברבעון השלישי של 2022) צפוי לעמוד על 1.7% ובסוף שנת 2022 הוא צפוי לעמוד על 1.6%. הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 0.25%/0.10% בעוד שנה.
עוד פרסם הבנק את יתרות המט"ח לספטמבר: 203.99 מיליארד דולר (46.3% מהתמ"ג), קיטון בסך 1.917 מיליארד דולרים לעומת סוף החודש הקודם. בספטמבר לבדו קנה הבנק דולרים בסכום של 1.005 מיליארד דולר. פרופ' ירון חזר על הכוונה במידת הצורך לפרוץ את תקרת 30 מיליארד הדולר שהוקצו לתכנית רכישות המט"ח, הכל בתלות בפעילות הכלכלית.
בספטמבר גם רכש הבנק אגרות חוב של ממשלת ישראל בהיקף 1.9 מיליארד שקל, מה שהעלה את הסכום המצטבר מתחילת הקורונה ל-76.9 מיליארד שקל. באוגוסט היקף הרכישות היה גבוה יותר - 3.3 מיליארד שקל. מכסת תכנית התמיכות עתידה להסתיים בנובמבר או תחילת דצמבר, לפי הנגיד פרופ' אמיר ירון.
- צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"
- נאייקס: ההכנסות והרווח מתחת לציפיות - אבל התחזית מעודדת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה...
בעוד דקות אחדות ב-16:15 תחל מסיבת העיתונאים של בנק ישראל על המדיניות המוניטרית בה נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון יתייחס לצמיחה הכלכלית בישראל, למצב של שוק העבודה וכמובן לשיעור האינפלציה. צפו בשידור החי:
- 4.ברוך 07/10/2021 20:01הגב לתגובה זותמיד אמרו לנו שבנק ישראל מגייס את הכסף ממכירת אגרות חוב מדינה באירופה ופתאום כתוב שלמעשה הוא מדפיס כסף אז מה האמת
- 3.עמוס 07/10/2021 18:06הגב לתגובה זולפי המחיר כיום כ 3600 טון זהב.
- 2.בנק ישראל - מוסד מיותר לחלוטין ואף מזיק! (ל"ת)רבקה 07/10/2021 16:44הגב לתגובה זו
- כשהדולר יקרוס - מה בנק ישראל יעשה אם 200 מיליארד הדולר (ל"ת)? 07/10/2021 17:43הגב לתגובה זו
- 1.טוביה 07/10/2021 16:21הגב לתגובה זובנק ישראל משאיר את הריבית בשער של 0.1 במקום 0 מוחלט רק בגלל עין הרע זו תכונה יהודית ידועה

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
