ההכנסות של נטו מלינדה עלו ב-13%, הרווח הנקי ב-33%
ההכנסות של חברת נטו מלינדה 0.13% ברבעון השני של השנה הסתכמו בכ-777 מיליון שקל, גידול של 12.8% אל מול הכנסות של 688 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח התפעולי של החברה ברבעון הסתכם בכ-53.7 מיליון שקל, גידול של 32% אל מול רווח תפעולי של 40.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הנקי של החברה, קצת יותר מסובך שכן יש בתוכו הכנסות מימון מגזרים פיננסים, הכנסות שאינן מייצגות לטווח הארוך שכן הן יכולות להיות באותה המידה גם הוצאה ואין זה בשליטת החברה. כמו כן, כל הנתונים בדוח (כולל ההכנסות, הרווח הגולמי והרווח התפעולי) כוללים בהתאם לתקני החשבונאות 100% מהנתונים של החברות הבנות - גם אם נטו מלינדה לא מחזיקה בהן 100%.
הרווח הנקי המייצג של החברה (ששיעור המס בו גם הותאם), שממנו לא נוטרל החלק של בחברות הבנות שהיא מחזיקה - שכן לא ניתן לדעת כמה הוא שכן אי אפשר לשייך אליו את ההוצאות שאינן מייצגות עמד ברבעון השני של השנה על כ-42.7 מיליון שקל, גידול של 33.4% אל מול רווח נקי מייצג של 32 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
ההון החוזר של החברה עמד על כ-900 מיליון שקל וכלל בתוכו 187 מיליון שקל במזומן, דבר שמעיד על איתנות פיננסית. החברה נסחרת לפי שווי שוק של 1.6 מיליארד שקל. בשנה האחרונה עלתה מניית החברה ב-28.5%, כאשר היא הרוויחה ממשבר הקורונה והצריכה המוגברת שבאה בעקבותיו וגם הרוויחה כיבואנית מהירידה בשער הדולר אל מול השקל, בו היא מוכרת את מוצריה בישראל. נסייג ונדגיש ששני הגורמים האלו - לא בהכרח יישארו איתנו לנצח.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
להייטק אין ייצוג בבורסה - וזה פספוס
אחד המקומות שעליהם לפידות רוצה לשים אצבע זה הגיוון הענפי בבורסה המקומית. יש כאן כשל מבני שהולך איתנו כבר שנים וחבל שלא עושים יותר כדי לתקן אותו. המנוע צמיחה הכי חשוב של המשק, ההייטק, כמעט לא קיים פה. "90% מהמשקיעים בצ’ק פוינט בכלל לא ישראלים", הוא אומר ומזכיר לנו עד כמה הבורסה לא מצליחה להיות בית טבעי לענף שהפך את ישראל למה שהיא היום.
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
״הבורסה המקומית לא הצליחה להביא לפה את החברות הגדולות. הן הולכות ישר לניו יורק. גם הקמפיינים של הבורסה לא הזיזו להן” היו ניסיונות. קמפיינים, פניות ישירות, פיתויים אבל חברות ההייטק בחרו שוב ושוב ללכת לניו יורק. זה המקום שבו נמצאים האנליסטים, הכסף הגדול, והקהילה שמבינה איך לתמחר צמיחה טכנולוגית. התוצאה? תל אביב הפכה לבורסה עם הטיה ענקית כמעט בלתי נתפסת לנדל"ן ולפיננסים. “אין דבר כזה בשום בורסה אחרת” הוא אומר, כמעט כל יזמי הנדל"ן הישראלים, גם המניבים וגם אלה שבונים דירות, מגייסים כאן הון וחוב. השוק המקומי, במילים פשוטות, ממוקד דווקא בסקטורים הרגישים ביותר לריבית ולמצב המאקרו, בעוד תעשיית ההייטק, זו שמייצרת את הערך, ההכנסות והחדשנות מתנהלת בכלל מעבר לים. זה גם מוסיף לנו לבורסה המקומית שכבת סיכון משלה. ״זה לא קיים בעולם. רמת הריכוזיות של הנדל"ן בשוק המקומי - ייחודית לחלוטין”.
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה תהיה הנורה האדומה לבלימה של ה-AI?
המשכנו לפיל שבחדר. הבינה המלאכותית. לפידות מדגיש ש-AI הוא סיפור אמיתי ומשמעותי, אבל הסיפור שנבנה סביבו - בעיקר ההבטחות ל-AGI - מנפח את השוק לרמות מוגזמות. “מדברים איתך על מומחה על-אנושי, על טכנולוגיה שתהיה חכמה מכל אדם. זה אולי יגיע, אבל זה לא קורה בשנה-שנתיים. לדעתי זה רחוק לפחות עשור”. אבל עצם קיומה של האפשרות - גם אם היא מעורפלת - מזין גל השקעות חסר תקדים, כזה שיצר ריצה מטורפת לכל מי שעוסק ב-AI או אפילו רק מדבר עליו.

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
