מורי קסלר, מנכ"ל פריגו
צילום: יח"צ
זרקור

פריגו – מניה דפנסיבית לתקופות של שוק תנודתי

מה האפסייד במניית פריגו, מה מכביד על המניה בטווח הקצר-בינוני ומה מכפיל הרווח החזוי של החברה? 
יואב בורגן | (4)
נושאים בכתבה פריגו

שנת 2021 הולכת ומסתמנת כשנה תנודתית ומאתגרת בשווקים בכלל, ובסקטורים המנייתיים של עולם ה-healthcare בפרט. כדאי לפיכך לחפש השקעות בעלות מאפיינים דפנסיביים אשר יכולות להוות עוגני יציבות בשווקים כל כך תנודתיים, ומניית פריגוהינה מועמדת בהחלט ראויה לכך.

בשבוע שעבר פרסמה חברת פריגו את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של שנת 2021. התוצאות התקשו להרשים בהשוואה למספרים ברבעון המקביל של 2020, וזאת משתי סיבות פשוטות: הראשונה, המכירות ברבעון המקביל אשתקד היו "מעוותות" כלפי מעלה, כתוצאה מבניית מלאים חריגה מצד לקוחותיה של פריגו נוכח שיאי מגפת הקורונה באותה תקופה. והסיבה השנייה גם היא בעצם נגזרת של הקורונה – עונת שפעות והצטננויות חלשה במיוחד השנה, כך שהמכירות בקטיגוריות של מוצרים הקשורים לטיפול בשפעת, הצטננות ושיעול התכווצו חדות (שיעור מקרי השפעת היה נמוך מאוד השנה, כתוצאה משלל הצעדים שננקטו בהתמודדות עם הקורונה, כגון: ריחוק חברתי, עטיית מסכות וכדו').

במבט קדימה להמשך השנה, הנהלת פריגו מציינת כי נוכח היעדר מגמה של בניית מלאים אצל לקוחות השנה, הצפי לעונת שפעות והצטננויות "נורמלית" יותר בחורף הבא (קרי בסוף השנה הקלנדרית הנוכחית), והשקות מתוכננות של מוצרים חדשים – הקרקע מוכנה לצמיחה משמעותית במהלך המחצית השנייה של 2021.

כמו כן, ניתן לדבר על שני קטליזטורים עסקיים מהותיים לפריגו בעתיד הקרוב: פתרון סוגיות המס באירלנד ובארה"ב (חשיפה מקסימלית כוללת של כ-2.7 מיליארד דולר, מזה 1.9 מיליארד דולר באירלנד); והשימוש בתקבולים ממכירת החטיבה הגנרית של פריגו (העסקה צפויה להיסגר במהלך הרבעון השלישי של השנה).

לגבי סכסוך המס באירלנד, פריגו מקיימת מזה זמן מה מגעים ודיונים עם רשויות המס באירלנד ביחס להסדר פשרה פוטנציאלי. החברה מעדיפה להגיע להסדר פשרה סביר על פני ליטיגציה מתמשכת אשר עלולה להימשך שנים. אמנם נוצר הרושם כי הושגה התקדמות בדיונים בין פריגו לרשויות המס באירלנד, עד כדי כך שהנהלת החברה הגישה לאותן רשויות הצעת פשרה מוסמכת לפתרון הסוגייה. ולפי התבטאויות של הנהלת החברה בנושא, ניתן היה להבין כי אנו מתקרבים לפשרה מוסכמת כבר במהלך השנה הנוכחית. אך ביום חמישי שעבר דווח כי רשויות המס באירלנד דחו את ההצעה של פריגו להסדר, כך שברור כי עדיין יש מהמורות בדרך לפשרה.  

בהקשר השימוש בתקבולי המכירה של החטיבה הגנרית (1.55 מיליארד דולר), פריגו אכן בוחנת הזדמנויות למיזוגים ורכישות, כנראה שהפעם בהיקף גדול יותר מבשנים האחרונות, אם כי ספק שיש על הכוונת עסקאות ממש טרנספורמטיביות. היעד השני של פריגו, לאחר פעילות M&A "ממושמעת", הינו הפחתת נטל החוב של החברה.

נראה, כי המנכ"ל הנוכחי מוריי קסלר, עם הניסיון התעשייתי העשיר שלו בתחום מוצרי הצריכה ולא מוצרי פארמה דווקא, עושה עבודה טובה והוא אכן יצליח לקטוף את הפירות של תהליך הטרנספורמציה שהוא מוביל בפריגו (מיצובה מחדש והפיכתה לחברת מוצרי צריכה בסגמנט ה-self-care). פריגו של היום לא דומה לעיי החורבות שהשאיר ג'ו פאפא לפני מספר שנים (אגב, נראה כי אותו פאפא דווקא עושה חיל ומוביל סיפור מהפך עסקי בולט אחר בעולם ה-specialty pharma, כמנכ"ל חברת Bausch Health, לשעבר וליאנט).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אנקדוטה מעניינת לגבי המניה עצמה: מניית פריגו היא כיום גם המניה בעלת המשקל הקטן ביותר בתעודת הסל XLV, תעודת הסל הגדולה ביותר והמקיפה ביותר בעולם בתחום ה-healthcare, מה שמבטיח למניה זרם בלתי פוסק של ביקושים.

בשורה התחתונה, למרות שסוגיית המס תמשיך ככל הנראה להעיב בעתיד הנראה לעין (הדיון המשפטי הבא מול רשויות המס באירלנד צפוי להתקיים רק בנובמבר הקרוב), מניית פריגו עומדת בפני הזדמנות של התרחבות מכפילים ככל שהחברה תתקדם ביישום תוכנית הצמיחה שלה כחברת מוצרי צריכה מסוג self-care. זאת, בייחוד במהלך המחצית השנייה של השנה הנוכחית עם החזרה לצמיחה נורמלית, וכן בהינתן פוטנציאל האפסייד המהותי של החברה משנת 2022 ואילך (ככל שהחברה תעשה שימוש בתקבולים ממכירת הפעילות הגנרית לטובת הרחבת פורטפוליו מוצרי הצריכה של פריגו). וההזדמנות אכן עשויה להיות משמעותית: מניית פריגו נסחרת כיום לפי מכפיל רווח נקי של 16 ביחס לתוצאות החזויות בשנת 2022, לעומת רמת מכפילים הגבוהה מ-20 אשר מאפיינת חברות ציבוריות בתחום מוצרי הצריכה, כלומר ניתן לדבר על אפסייד פוטנציאלי בסדר גודל של 30%  ומעלה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    למה לא הסל SPLV לחברות עם תנודתיות נמוכה? (ל"ת)
    יוסי 20/05/2021 08:00
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה דפנסיבי? המניה רק יורדת (ל"ת)
    לירן 18/05/2021 16:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יעקב זלמן 18/05/2021 11:10
    הגב לתגובה זו
    מוכר ב15555
  • 1.
    בת אל 18/05/2021 09:06
    הגב לתגובה זו
    מוכרת
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?