אנרגיית רוח
צילום: Pixabay

תיק ההשקעות של הראל: בחו"ל - אנרגיה ירוקה, בישראל - בנקים וביטוח

על פי בית ההשקעות, תוכנית ביידן להגדלת השקעות בתחום האנרגיה הירוקה תוצג בפברואר, אחרי התוכנית הראשונית בהיקף 1.9 טריליון דולר. התוכנית צפויה לכלול גם רגולציה תומכת שתחייב את המוסדיים להשקיע לפי עקרונות ה-ESG
אלמוג עזר | (1)
נושאים בכתבה הראל

מיקוד תיק ההשקעות של בית ההשקעות הראל סובב בחו"ל סביב מניות ירוקות, טכנולוגיה ותוכנה ופיזור לשווקים המתעוררים. בישראל מעדיף בית ההשקעות את מניות הבנקים, הביטוח,נדל"ן, קמעונאות ותוכנה. כך עולה מפרסומו היום. 

על פי בית ההשקעות, תוכנית ביידן להגדלת השקעות בתחום האנרגיה הירוקה תוצג בפברואר, אחרי התוכנית הראשונית בהיקף 1.9 טריליון דולר. התוכנית צפויה לכלול גם רגולציה תומכת שתחייב את המוסדיים להשקיע לפי עקרונות ה-ESG גידול. גם גידול במודעות צרכנים ומשקיעים מוסדיים ופרטיים וביצועי עבר טובים של הסקטור בעת משברים תומך בסקטור. בהראל חוזים גם המשך מגמת הצמיחה של השנים האחרונות וכניסה לעוד תחומי כלכלה מסורתית של חברות טכנולוגיה. כמו כן ממליצים מיקוד לא רק בחברות הגדולות, אלא גם בחברות טכנולוגיה ותוכנה בינוניות וקטנות.

מחוץ לארה"ב מצביעים בבית ההשקעות על צמיחה חיובית בסין ב-2020 מראה את פוטנציאל הצמיחה שיש בשווקים המתעוררים. זאת בשל תמחור זול לעומת שווקים מפותחים, לאחר שנים של ביצועי חסר. בנוסף לגידול באוכלוסיה, לצד שיפור נגישות האוכלוסיה לכלכלה העולמית בזכות הטכנולוגיה.

בשוק המקומי, צופים בהראל חזרת המשק לצמיחה שתתמוך במערכת הבנקאות ובחברות הביטוח. ההשקעה בבנקים נובעת גם מתמחור הבנקים בהשוואה היסטורית אטרקטיבית וגם ביחס לעולם. בנוסף, ענף הנדל"ן נהנה ממגמות ארוכות טווח כדוגמת גידול באוכלוסייה, מחסור בקרקעות וצמיחת המשק. זאת לצד ההקלות של בנק ישראל יתמכו בחברות הבניה המקומיות ויעודדו משקיעים ודורשי דיור לרכישת דירה.

מחלקת המחקר בהראל צופה צמיחה של 4.4% ב-2021. הצריכה הפרטית צפויה להיות המנוע המרכזי לגידול בתוצר. כל עוד המשק לא יצא מהקורונה, יתמקדו הביקושים במוצרי מזון וצריכה מרחוק; אחרי הסגרים תירשם קפיצה בצריכה הפרטית המקומית, בהיעדר נסיעות לחו"ל בהיקף לו הורגלנו בעבר. בהראל ממליצים על השקעה בתוכנה מייצור ישראל משום שישראל בולטת בהון אנושי ובחברות תוכנה וסייבר שזוכות להצלחה ומעמד עולמי.

בשוק האג"ח יש להתמקד באג"ח שהונפקו ע"י חברות ישראליות בדירוגי A, הנהנות מתוכנית הרכישות של בנק ישראל. זאת לצד הזדמנות באג"ח בנקים COCO על רקע הצפי לשיפור במצב הבנקים ותשואות לפדיון מעניינות. שילוב מניות בתיק לצד האג"ח תסייע להפחתת סטיית התקן וממתנת את התנודתיות.

לגבי הדולר, מסבירים בהראל כי ה"חשיפה דולרית מספקת יתרון בתקופה לנוכח מתאם הפוך של הדולר לרוב נכסי הסיכון. בהינתן התשואות הנמוכות באג"ח הדולרי בחו"ל, ניתן לנצל את העובדה שהאג"ח בישראל נסחרים בתשואה גבוהה מאג"ח דולרי ולייצר תיק דולרי באמצעות אג"ח ישראלי ויצירת חשיפה לדולר בנגזרים". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נראה כאילו העתיקו מאלטשולר שחם את האסטרטגיה (ל"ת)
    אבי 25/01/2021 19:18
    הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

קמהדע נופלת 6.5%, ישראכרט עולה 4.8% - ת״א ביטוח מזנק 3%

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-2.3 מיליארד שקל


הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד