אנרגיית רוח
צילום: Pixabay

תיק ההשקעות של הראל: בחו"ל - אנרגיה ירוקה, בישראל - בנקים וביטוח

על פי בית ההשקעות, תוכנית ביידן להגדלת השקעות בתחום האנרגיה הירוקה תוצג בפברואר, אחרי התוכנית הראשונית בהיקף 1.9 טריליון דולר. התוכנית צפויה לכלול גם רגולציה תומכת שתחייב את המוסדיים להשקיע לפי עקרונות ה-ESG
אלמוג עזר | (1)
נושאים בכתבה הראל

מיקוד תיק ההשקעות של בית ההשקעות הראל סובב בחו"ל סביב מניות ירוקות, טכנולוגיה ותוכנה ופיזור לשווקים המתעוררים. בישראל מעדיף בית ההשקעות את מניות הבנקים, הביטוח,נדל"ן, קמעונאות ותוכנה. כך עולה מפרסומו היום. 

על פי בית ההשקעות, תוכנית ביידן להגדלת השקעות בתחום האנרגיה הירוקה תוצג בפברואר, אחרי התוכנית הראשונית בהיקף 1.9 טריליון דולר. התוכנית צפויה לכלול גם רגולציה תומכת שתחייב את המוסדיים להשקיע לפי עקרונות ה-ESG גידול. גם גידול במודעות צרכנים ומשקיעים מוסדיים ופרטיים וביצועי עבר טובים של הסקטור בעת משברים תומך בסקטור. בהראל חוזים גם המשך מגמת הצמיחה של השנים האחרונות וכניסה לעוד תחומי כלכלה מסורתית של חברות טכנולוגיה. כמו כן ממליצים מיקוד לא רק בחברות הגדולות, אלא גם בחברות טכנולוגיה ותוכנה בינוניות וקטנות.

מחוץ לארה"ב מצביעים בבית ההשקעות על צמיחה חיובית בסין ב-2020 מראה את פוטנציאל הצמיחה שיש בשווקים המתעוררים. זאת בשל תמחור זול לעומת שווקים מפותחים, לאחר שנים של ביצועי חסר. בנוסף לגידול באוכלוסיה, לצד שיפור נגישות האוכלוסיה לכלכלה העולמית בזכות הטכנולוגיה.

בשוק המקומי, צופים בהראל חזרת המשק לצמיחה שתתמוך במערכת הבנקאות ובחברות הביטוח. ההשקעה בבנקים נובעת גם מתמחור הבנקים בהשוואה היסטורית אטרקטיבית וגם ביחס לעולם. בנוסף, ענף הנדל"ן נהנה ממגמות ארוכות טווח כדוגמת גידול באוכלוסייה, מחסור בקרקעות וצמיחת המשק. זאת לצד ההקלות של בנק ישראל יתמכו בחברות הבניה המקומיות ויעודדו משקיעים ודורשי דיור לרכישת דירה.

מחלקת המחקר בהראל צופה צמיחה של 4.4% ב-2021. הצריכה הפרטית צפויה להיות המנוע המרכזי לגידול בתוצר. כל עוד המשק לא יצא מהקורונה, יתמקדו הביקושים במוצרי מזון וצריכה מרחוק; אחרי הסגרים תירשם קפיצה בצריכה הפרטית המקומית, בהיעדר נסיעות לחו"ל בהיקף לו הורגלנו בעבר. בהראל ממליצים על השקעה בתוכנה מייצור ישראל משום שישראל בולטת בהון אנושי ובחברות תוכנה וסייבר שזוכות להצלחה ומעמד עולמי.

בשוק האג"ח יש להתמקד באג"ח שהונפקו ע"י חברות ישראליות בדירוגי A, הנהנות מתוכנית הרכישות של בנק ישראל. זאת לצד הזדמנות באג"ח בנקים COCO על רקע הצפי לשיפור במצב הבנקים ותשואות לפדיון מעניינות. שילוב מניות בתיק לצד האג"ח תסייע להפחתת סטיית התקן וממתנת את התנודתיות.

לגבי הדולר, מסבירים בהראל כי ה"חשיפה דולרית מספקת יתרון בתקופה לנוכח מתאם הפוך של הדולר לרוב נכסי הסיכון. בהינתן התשואות הנמוכות באג"ח הדולרי בחו"ל, ניתן לנצל את העובדה שהאג"ח בישראל נסחרים בתשואה גבוהה מאג"ח דולרי ולייצר תיק דולרי באמצעות אג"ח ישראלי ויצירת חשיפה לדולר בנגזרים". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נראה כאילו העתיקו מאלטשולר שחם את האסטרטגיה (ל"ת)
    אבי 25/01/2021 19:18
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?