אלי גליקמן
צילום: תמר מצפי
IPO

הנפקת צים: אופציות בהיקף 10 מ' דולר למנכ"ל ו-80 מ' דולר לעובדים

אלי גליקמן, המנכ"ל יעשה "מכה" בזכות ההנפקה; העובדים יקבלו אופציות במחיר מימוש מגוחך - ההטבה מבטאת ממוצע של כ-20 אלף ד' לעובד
איתי פת-יה | (7)
נושאים בכתבה אופציות צים

חברת הספנות צים נערכת להנפקה בניו יורק בשבוע הבא לפי שווי של 1.8-2.2 מיליארד דולר, והתשקיף שפרסמה חושף כמה כסף ירווחו העובדים "על הנייר" באמצעות האופציות שניתנו להם. בעוד שההטבה הכוללת לעובדים נאמדת בכ-80 מיליון דולר (לפני בונוס נוסף שיחלקו בצים), המנכ"ל אלי גליקמן לבדו עתיד לקבל אופציות בשווי של קרוב ל-10 מיליון דולר. לפי התשקיף, ב-2018 חילקה צים לעובדים אופציות בהיקף של כ-5% ממניות החברה דאז, ונכון לסוף ספטמבר האחרון מדובר ב-4.9 מיליון מניות (החישוב לוקח בחשבון את פיצול המניות לקראת ההנפקה). מחיר המימוש הממוצע שלהן עומד על דולר בודד, בעוד שאמצע טווח המחירים של ההנפקה (16-19 דולר למניה) הוא 17.5 דולר. כלומר, הטבה של כ-16.5 דולר. החברה מעסיקה 3,782 עובדים במשרה מלאה, וכמובן שהאופציות אינן מתחלקות באופן שווה ביניהם, אולם בממוצע מדובר בהטבה של כ-21 אלף דולר שיקבל כל עובד. שיטת השקשוקה (2) - עידן עופר עושה שקשוקה למשקיעים בוול סטריט? לצד זאת מתכננים בצים לחלק בונוס במזומן לעובדים בהיקף של 8 מיליון דולר. גם כאן לא כולם יהנו ממנו, אך הוספה שלו למשוואה תביא אותנו לרווח (הטבה+בונוס) מעט גבוה יותר של כ-23.5 אלף דולר לעובד. באשר למנכ"ל גליקמן, האחרון יקבל אופציות בהיקף של כ-9.6 מיליון שקל למימוש במחיר ההנפקה, הרווח שלו אם כן תלוי באפסייד במניה. המענק לגליקמן יינתן מתוך מכסה של כמיליון מניות צים שבחברה שומרים לחלוקה עתידית במסגרת תכנית התמריצים שלהם לעובדים. אחרי המענק לגליקמן, ישארו עוד כחצי מיליון מניות לחלוקה לעובדים, כשמחיר המימוש יקבע לפי הממוצע בשלושים הימים הקודמים להשקת תכנית התמריצים. צים תנפיק בבורסה של ניו יורק 17.5 מיליון מניות לציבור. את ההנפקה יובילו הבנקים סיטיגרופ, גולדמן זאקס וברקליס, לצד ג'פריס ובנק ההשקעות הנורווגי Clarksons Platou Securities. לחתמים תנתן אופציה בת 30 יום לרכוש 2.6 מיליון מניות של צים. הערכות החברה לתוצאות 2020 כולה צופות הכנסות של כ-4 מיליארד דולר, לעומת 3.3 מיליארד דולר ב-2019, ורווח של 500-525 מיליון דולר, לעומת הפסד של 13 מיליון דולר ב-2019. קנון 1.12% של עידן עופר, המחזיקה ב-32% מצים, תרד לאחזקה של 27.2%, דויטשה בנק ידולל מ-15.7% ל-13.4%, חברת המכולות היוונית דנאוס תרד מ-10.2% ל-8.7% ו-KSAC Europe Investments תחדל מלהיות בעלת עניין בחברה, כשתדולל מ-5% ל-4.3%.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יוסי 23/01/2021 11:08
    הגב לתגובה זו
    מה בנוגע לפורשים?
  • 6.
    מוטי 22/01/2021 16:46
    הגב לתגובה זו
    שילשה את עצמה (זאת ההכנסה היחידה של צים) וצים בזכות זה עושה ותעשה רבעונים מצויינים. לעומת שנים ארוכות של הפסדים עצומים. זה זמן מצויין להנפקה.
  • 5.
    חברות ללא רווח מונפקות בבורסה במחירים גבוהים לא הגיוניי (ל"ת)
    נכון 21/01/2021 13:07
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ניצול הזדמנויות (ל"ת)
    ככה צריך 21/01/2021 12:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מוכרים חברות שהרוחים שלהם אם בכלל בכסף גדול. (ל"ת)
    שלום 21/01/2021 11:56
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לא יקבלו כלום (ל"ת)
    ורק המשקיעים 21/01/2021 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קומץ עשירים והמון עניים (ל"ת)
    בטוח 21/01/2021 11:16
    הגב לתגובה זו
אורי מקס מקס סטוק
צילום: רמי זרנגר
דוחות

מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה בשער הדולר״

מנדי הניג |

רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8%   מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר. 

ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים, בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.

הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.

במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל. 

פד גרום פאוואל
צילום: Flickr

מה למדנו השבוע: המבט הראשון יכול להטעות; תבחנו את הנתונים לעומק

מדד המחירים ליצרן עלה ב-0.9%, לעומת צפי ל-0.2% - התגובה הראשונית היתה חשש גדול מעלייה צפויה באינפלציה וירידה בסיכויים להפחתת ריבית; אלא שמאחורי המספר היו "אירועים חד פעמיים" והשד לא היה נורא כל כך

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ג'רום פאוול PPI

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב פרסמה אתמול את מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יולי, כאשר העלייה החודשית עמדה על 0.9%, הזינוק החד ביותר מאז יוני 2022, לעומת ציפיות ל-0.2% בלבד והקצב השנתי הואץ ל-3.3% לעומת תחזית ל-2.5%. מדד הליבה קפץ גם הוא ב-0.9% בחודש ושיקף עלייה של 3.7% בשנה. על הנייר, זו אינפלציה “חמה” שמספיקה כדי לערער את הורדת הריבית שמתומחרת בשוק, אך בפועל וול סטריט ירדה במתינות עד חצי אחוז שבהמשך גם היא תוקנה, וההסתברות להורדת ריבית בספטמבר נותרה גבוהה מאוד, אם כי התרחיש של חצי נקודת אחוז ירד מהשולחן.

לכאורה נראה שהשוק לא מגיב לנתון חשוב במיוחד, שכן מדד המחירים ליצרן מקדים את מדד המחירים לצרכן שמשפיע על הריבית, ולכן עולה השאלה מדוע המשקיעים הגיבו באדישות? התשובה: כי מאחורי המספר הגדול מסתתר הרכב מדד שפחות בעייתי ממה שנראה במבט ראשון.

מבט עומק על המדד

 חלק משמעותי מהעלייה הגיע מסעיפים תנודתיים כמו שירותי ניהול תיקי השקעות (portfolio management) ועלויות טיסה. אלה רכיבים שיכולים לקפוץ בחודש נתון ולרדת בחודש הבא, ולא בהכרח מסמנים מגמה רוחבית של התייקרות בכל רוחב המשק ובנוסף לא קשורים במחירי הסחורות שמהווים בסיס רחב יותר לעליות מחירים בפועל עבור הצרכנים. בנטרול אותם סעיפים, המדד היה הרבה יותר קרוב לציפיות המוקדמות. במקביל, נרשמה האצה במחירי האנרגיה, קורלציה עם עליית הנפט, אך גם כאן מדובר בסביבה תנודתית מטבעה.

במילים אחרות, המשקיעים קראו מעבר לכותרת. הם הפרידו בין “רעשים נקודתיים" לבין לחצים מתמשכים. זה לא אומר שהכול שגרה. רכיב השירותים במדד, ובפרט מרווחי המסחר בשירותים (final demand trade services) שעלו ב-2%, משדר שהצד הזה של הכלכלה ממשיך לייצר לחצי מחירים. אבל זה גם לא הסיפור של החזרה המיידית לאינפלציה גואה שאולי ציפו חלק מהאנליסטים סביב לחצי במכסים, לפחות לא כרגע.

ומה לגבי “סטגפלציה”? השילוב בין לחצי מחירים בצד היצרני לבין האטה מתונה בקצב הגיוס יכול לעורר חרדה למילים גדולות. אבל כדי לדבר על סטגפלציה במלוא מובן המילה צריך גם רכיב של צמיחה שלילית. נכון לעכשיו, למרות חולשה בשוק התעסוקה הצרכנים ממשיכים להיות יציבים, במקביל להמשך השקעה רוחבית וזרימת כספים ולכן אין ציפייה לצמיחה שלילית בתמ"ג.

הלקח של השבוע