בזק
צילום: רונן טופלברג, צילום מסך כאן 11, Istock

מדרוג מציבה את הדירוג של בזק תחת בחינה עם השלכות שליליות

חברת הדירוג חוששת כי החלטת משרד התקשורת על הוזלת תעריפי הטלפון הנייח, שמהווים כ-25% מהכנסותיה של בזק (כמיליארד שקל), תפגע בתוצאות של החברה. מנגד יש גם אור בקצה המנהרה: תכנית פרישת הסיבים
נתנאל אריאל | (1)

המשך חדשות רעות לבזק -1.18% : חברת מדרוג מפרסמת כי החליטה להציב תחת בחינה עם השלכות שליליות את דירוג אגרות החוב של בזק (שעומד כעת על Aa3), זאת בעקבות הודעת משרד התקשורת על הוזלת תעריפי השימוש בטלפון הנייח.

הצטרפו לעדכונים שוטפים על האירועים המשמעותיים היום בבורסה - בערוץ הטלגרם של ביזפורטל

על פי מדרוג, הוזלת תעריפי השימוש בטלפון הנייח עלולה "לפגוע ברווח ובתזרים המזומנים של החברה במידה משמעותית, ולפגוע בהכנסותיה של בזק בטווח הקצר והבינוני". במדרוג מציינים כי להערכת משרד התקשורת, שינוי התעריפים המוצע "צפוי להקטין את הוצאות מנויי מגזר הקווים הבדידים באופן שיפחית את הוצאות צרכני הטלפוניה הנייחת של החברה בכ-331 מיליון שקל בשנה".

הכנסות בזק משירותי טלפוניה קווית הסתכמו בכמיליארד שקל ב-4 הרבעונים האחרונים, ומספר דומה במהלך 2019, הכנסות שמהוות כ-25% מהכנסותיה של בזק בתחום תקשורת פנים ארצית נייחת

אין זה סוד שבמהלך עשר השנים האחרונות הפלאפונים ושיחות האינטרנט מחליפים את הטלפון הנייח, ויש ירידה משמעותית בביקושים לטלפון נייח, לצד שחיקה בכמות השיחות שמקורן ברשתות נייחות. בשנים 2019-2015 רשמה בזק ירידה שנתית ממוצעת של כ-9% בהכנסות מהקווים הנייחים. אמנם בשנה האחרונה יש האטה בקצב הירידה בהכנסות (ככל הנראה עקב מגיפת הקורונה), אבל האופק אינו אופטימי עבור בזק בשדה הזה.

מנגד, במדרוג מציינים לטובת את התנעת תכנית פריסת הסיבים על ידי בזק בחודשים האחרונים. לדברי חברת הדירוג: מדובר ב"התפתחות משמעותית וחיובית עבור החברה, שביכולתה להגיע לכיסוי משמעותי של משקי בית בישראל בתוך שנים ספורות. למרות התחרות הגבוהה בתחום, בזק תשמור על מעמד מוביל גם בתשתית הסיבים עם כניסה לפעילות הפרישה ובזכות יכולות ההנדסה והשירות הגבוהות של בזק.

ב-4 הרבעונים האחרונים, הסתכם התזרים החופשי המותאם של בזק "סולו" (המייצג את פעילות תחום תקשורת פנים ארצית נייחת, כולל טלפוניה קווית) בכ-700 מיליון שקל ובשנת 2019 הסתכם בכ-610 מיליון שקל. התזרים החופשי של בזק "סולו" הושפע לשלילה בשנים אלו, בין השאר, מתשלומים לעובדים בגין פרישה מוקדמת במסגרת תכנית ההתייעלות של החברה. על פי מדרוג: "התזרים החופשי מהווה את המקור העיקרי של בזק לפרעון התחייבויותיה הפיננסיות וכן משמש, מעת לעת, לתמיכה בחברות הבנות, ובעיקר החברה הבת די.בי.אס.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לסיכום אומרים במדרוג, כי "המלצות משרד התקשורת להפחתת תעריפי הטלפוניה הקווית מצביעות על פגיעה פוטנציאלית משמעותית בתזרים החופשי של בזק, ומכאן ביכולת שירות החוב ובפוטנציאל הקיטון בחוב הפיננסי".

כדי לקבל החלטה סופית על שינוי בדירוג של בזק ולהעריך את מידת ההשפעה של המלצות משרד התקשורת על הכנסותיה של בזק ותזרימי המזומנים, מדרוג תמתין להחלטה הסופית של משרד התקשורת, וגם תבחן את השלכות הורדת התעריפים, על תוצאות החברה תוך התחשבות גם בתוכנית העסקית של בזק לשנים הקרובות ומהלכים נוספים שייתכן שבזק תעשה.

אמש פורסם בחדשות 13 כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט צפוי להודיע על הגשת כתבי אישום כפוף לשימוע נגד גופי התקשורת המעורבים בתיקי 2000 ו-4000, בזק וואלה וידיעות אחרונות. החלטה סופית בעניין ככל הנראה תתקבל בימים הקרובים.

נזכיר כי ממש לפני יציאתו מהתפקיד, שר התקשורת היוצא יועז הנדל הנחית מכה נוספת על בזק כשמשרד התקשורת הודיע כי ימליץ לאשר את רכישת השליטה ב-IBC על ידי קבוצת הוט.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    קניתי (ל"ת)
    דני 23/12/2020 10:14
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.