ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי
משבר הקורונה

רשות ני"ע העניקה הטבה של 53 מיליון שקל לחברות הציבוריות

ועדת הכספים אישרה שורה של הוראות שעה להפחתת אגרות המשולמות לרשות לניירות ערך ב-3 השנים הקרובות; תוענק כ-15% הנחה לחברות ציבוריות, למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים - כך תחושב האגרה המופחתת
ערן סוקול |

ועדת הכספים אישרה שורה של הוראות שעה להפחתת אגרות המשולמות לרשות לניירות ערך. יו"ר הרשות, ענת גואטה נענתה במהלך הדיון לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, להגדלת הפחתת האגרות לחברות ב-3 השנים הקרובות, כך שההפחתה תעמוד על 15% במקום 10% שתכננה הרשות בתחילה. לאחר השינוי, יעמדו סך ההפחתות וההחזרים לחברות על כ-53 מיליון שקל.

על רקע משבר הקורונה והפגיעה הכלכלית, במסגרתה נפגעו גם תאגידים מדווחים, שהושפעו מהירידה בפעילות הכלכלית, וכך שהציבור פדה כספים המנוהלים על ידי קרנות הנאמנות, ושווי הנכסים המנוהלים על ידן פחת באופן ניכר, אישרה ועדת הכספים את הצעת הרשות לניירות ערך להפחתת אגרות המשולמות לרשות, זאת גם בהתחשב בעודפי התקציב של הרשות.

הוועדה אישרה שורת הפחתות

התקנות שאושרו קובעות הפחתה חד פעמית באגרות השנתיות לשנת 2020 לתאגידים מדווחים, באמצעות קביעת מועדים חלופיים לחישוב האגרה השנתית – לצורך חישוב אגרת 2020, דרגת האגרה תיקבע לפי ההון העצמי עליו דיווח התאגיד בדוחות הכספים לשנת 2019 או בדוחות הכספים לרבעון השני של שנת 2020, הנמוך מבניהם. ברשות הסבירו כי חישוב האגרות באופן זה, יביא בחשבון את הפגיעה בפעילות הגופים המפוקחים ויטיב עם הגופים שחוו את הפגיעה המשמעותית ביותר.

עוד נקבע, כי קביעת דרגת האגרה של קרן נאמנות ישראלית תעשה על בסיס שווי נכסי הקרן הנמוך ביותר שנרשם במהלך המחצית הראשונה של שנת 2020 וכי קביעת דרגת האגרה של קרן חוץ תחושב לפי שווי היחידות שנרכשו בישראל ב-31 בדצמבר 2019 או ב-30 ביוני 2020, הנמוך מבניהם.

בנוסף אישרה הוועדה, כי לגבי חברות ניהול תיקים, אשר בשגרה האגרה השנתית שלהן מחושבת על פי שווי הנכסים המנוהלים שדווח לרשות בסוף השנה הקודמת, תחושב האגרה השנתית לשנת 2020 לפי שווי הנכסים המנוהלים לסוף שנת 2019, לסוף הרבעון הראשון לשנת 2020 או לסוף הרבעון השני של שנת 2020, הנמוך מבניהם.

במסגרת התקנות לפרסום תשקיף, קרן נאמנות משלמת אגרת תשקיפים המורכבת מאגרה קבועה ומתוספת אגרה. תוספת האגרה משתנה ונקבעת על פי היקף היצירות נטו של הקרן (יצירות פחות פדיונות)  בכל חודש. כך נקבע בהוראת השעה, כי הרשות תזכה מנהל קרן ששילם תוספת אגרה לאחר חודש מרץ 2020 בשל יצירות נטו בקרן עד לקיזוז של 20% מערך הפדיונות נטו שאירעו בחודש מרץ בכל קרן שבניהולו.

המישור השני בתקנות, קובע הפחתה רוחבית ל-3 שנים, 2021-2023, בשיעור של 15% לכלל הגורמים שמשלמים אגרות לרשות.

בנוסח שהובא לדיון מצד הרשות נקבעה הפחתה של 10% בלבד, אולם יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ביקש מראש הרשות להגדיל את ההפחתה: "אני ביקשתי שתפחיתו באגרות, אני מודה שהסכמתם. אני לא מסתפק ב-10 אחוזים, אני מבקש 15 אחוזים, ראיתי את המספרים שלכם, אתם תעמדו בזה, אחרת לא הייתי מבקש".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יו"ר הרשות, ענת גואטה נענתה לבקשת יו"ר הוועדה

בנוסף, הוחלט על הקלה נוספת לשנים 2021-2023, לעניין אגרה שנתית לקרנות ייעודיות המנוהלות במסגרת שירות ניהול תיקים 2.0 – מודל שירות ניהול השקעות אינטרנטי חדש, המתבצע באמצעות השקעה בקרנות נאמנות. שלאחרונה הונחה התשתית להקמתן – קרנות ייעודיות במסגרת שירות ניהול תיקים 0.2. על מנת לעודד הקמת קרנות כאלה, נקבע כי כל ארבע קרנות המנוהלות ע"י אותו מנהל תיקים אצל מנהל קרן, יראו כקרן אחת לצורך תשלום אגרה שנתית בכל אחת מ-3 שנים אלה.

מנכ"ל הרשות לניירות ערך, עודד שפירר: "בשנת 2020 נחזיר כ-5 מיליון שקל לחברות. ההפחתה היא לחברות שנפגעו בעיקר בקורונה, כ-4 מיליון לחברות קרנות ניהול נאמנות, שזה הענף שהכי נפגע בקורונה. עלינו כעת לבקשת היו"ר גפני ל-15 אחוז שנתי, זה בערך 16.5 מיליון בשנה שנחזיר לחברות המפוקחות האלה כל שנה, כפול 3 שנים זה בסביבות 48 מיליון שקל, עם ה-5 מיליון זה 53 מיליון שקל סה"כ".

בהמשך הדיון, אישרה ועדת הכספים את תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2021. הסכום שהציגה הרשות הינו 188.3 מיליון ₪, כאשר יש להפחית מסכום זה את חמשת האחוזים הנוספים שהופחתו כאמור לבקשת יו"ר הוועדה מגביית האגרות, הרשות התחייבה כי תציג את הסכום המעודכן בפני הוועדה.

מהצעת התקציב עולה כי בין השאר, כ-107 מיליון שקל מיועדים לשכר, כ-21 מיליון מיועדים לאחזקה, הוצאות אירגוניות, ציוד וכדומה, וכ-18.9 מיליון מיועדים למערכות מידע ואחזקת מחשבים.

תקציב הרשות מורכב מהאגרות שהיא גובה מהגופים המפוקחים על ידה, ועל בסיס כך מחושב תקציבה השנתי. כך, צופה הרשות כי הכנסותיה השנה בהתאם, יעמדו על 188.3 מיליון שקל. סכום זה צפוי לפחות נוכח ההנחה בגביית האגרות.

בפתח הדיון התייחסה יו"ר הרשות, ענת גואטה להתפתחויות השונות בתחום אחריותה: "במרבית התקופה בה אני מכהנת בתפקידי כיושבת ראש רשות ניירות ערך, היה עלינו לפעול כשהכלי החשוב של החקיקה שחלק משמעותי ממנה מעוצב כאן בוועדה, לא עומד לרשותנו. עם זאת, בחינה של פעילות הרשות בשנים הללו,  מעלה כי עלה בידינו לפעול ולהשיג התקדמות בלא מעט תחומים".

"בשנת 2017 הוועדה אישרה תיקון לחוק ניירות ערך שבין היתר, חייב את הבנקים להעביר מידיהם את השליטה בבורסה. כיום, בחלוף מספר שנים, ובתוספת מהלכים נוספים בהם נקטה הרשות, ניתן לחזות בפירות המהלך שהובילה רשות ניירות ערך בשיתוף עם הוועדה". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?