רשות ני"ע העניקה הטבה של 53 מיליון שקל לחברות הציבוריות
ועדת הכספים אישרה שורה של הוראות שעה להפחתת אגרות המשולמות לרשות לניירות ערך. יו"ר הרשות, ענת גואטה נענתה במהלך הדיון לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, להגדלת הפחתת האגרות לחברות ב-3 השנים הקרובות, כך שההפחתה תעמוד על 15% במקום 10% שתכננה הרשות בתחילה. לאחר השינוי, יעמדו סך ההפחתות וההחזרים לחברות על כ-53 מיליון שקל.
על רקע משבר הקורונה והפגיעה הכלכלית, במסגרתה נפגעו גם תאגידים מדווחים, שהושפעו מהירידה בפעילות הכלכלית, וכך שהציבור פדה כספים המנוהלים על ידי קרנות הנאמנות, ושווי הנכסים המנוהלים על ידן פחת באופן ניכר, אישרה ועדת הכספים את הצעת הרשות לניירות ערך להפחתת אגרות המשולמות לרשות, זאת גם בהתחשב בעודפי התקציב של הרשות.
הוועדה אישרה שורת הפחתות
התקנות שאושרו קובעות הפחתה חד פעמית באגרות השנתיות לשנת 2020 לתאגידים מדווחים, באמצעות קביעת מועדים חלופיים לחישוב האגרה השנתית – לצורך חישוב אגרת 2020, דרגת האגרה תיקבע לפי ההון העצמי עליו דיווח התאגיד בדוחות הכספים לשנת 2019 או בדוחות הכספים לרבעון השני של שנת 2020, הנמוך מבניהם. ברשות הסבירו כי חישוב האגרות באופן זה, יביא בחשבון את הפגיעה בפעילות הגופים המפוקחים ויטיב עם הגופים שחוו את הפגיעה המשמעותית ביותר.
עוד נקבע, כי קביעת דרגת האגרה של קרן נאמנות ישראלית תעשה על בסיס שווי נכסי הקרן הנמוך ביותר שנרשם במהלך המחצית הראשונה של שנת 2020 וכי קביעת דרגת האגרה של קרן חוץ תחושב לפי שווי היחידות שנרכשו בישראל ב-31 בדצמבר 2019 או ב-30 ביוני 2020, הנמוך מבניהם.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף אישרה הוועדה, כי לגבי חברות ניהול תיקים, אשר בשגרה האגרה השנתית שלהן מחושבת על פי שווי הנכסים המנוהלים שדווח לרשות בסוף השנה הקודמת, תחושב האגרה השנתית לשנת 2020 לפי שווי הנכסים המנוהלים לסוף שנת 2019, לסוף הרבעון הראשון לשנת 2020 או לסוף הרבעון השני של שנת 2020, הנמוך מבניהם.
במסגרת התקנות לפרסום תשקיף, קרן נאמנות משלמת אגרת תשקיפים המורכבת מאגרה קבועה ומתוספת אגרה. תוספת האגרה משתנה ונקבעת על פי היקף היצירות נטו של הקרן (יצירות פחות פדיונות) בכל חודש. כך נקבע בהוראת השעה, כי הרשות תזכה מנהל קרן ששילם תוספת אגרה לאחר חודש מרץ 2020 בשל יצירות נטו בקרן עד לקיזוז של 20% מערך הפדיונות נטו שאירעו בחודש מרץ בכל קרן שבניהולו.
המישור השני בתקנות, קובע הפחתה רוחבית ל-3 שנים, 2021-2023, בשיעור של 15% לכלל הגורמים שמשלמים אגרות לרשות.
בנוסח שהובא לדיון מצד הרשות נקבעה הפחתה של 10% בלבד, אולם יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ביקש מראש הרשות להגדיל את ההפחתה: "אני ביקשתי שתפחיתו באגרות, אני מודה שהסכמתם. אני לא מסתפק ב-10 אחוזים, אני מבקש 15 אחוזים, ראיתי את המספרים שלכם, אתם תעמדו בזה, אחרת לא הייתי מבקש".
- אמת מיחשוב עם שחיקה ברווח ובצמיחה בעקבות ייסוף השקל במהלך הרבעון
- ביטוח ישיר קופצת לאחר שהציגה זינוק של 24% ברווח הכולל, בניכוי הוצאות משפטיות חריגות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
יו"ר הרשות, ענת גואטה נענתה לבקשת יו"ר הוועדה
בנוסף, הוחלט על הקלה נוספת לשנים 2021-2023, לעניין אגרה שנתית לקרנות ייעודיות המנוהלות במסגרת שירות ניהול תיקים 2.0 – מודל שירות ניהול השקעות אינטרנטי חדש, המתבצע באמצעות השקעה בקרנות נאמנות. שלאחרונה הונחה התשתית להקמתן – קרנות ייעודיות במסגרת שירות ניהול תיקים 0.2. על מנת לעודד הקמת קרנות כאלה, נקבע כי כל ארבע קרנות המנוהלות ע"י אותו מנהל תיקים אצל מנהל קרן, יראו כקרן אחת לצורך תשלום אגרה שנתית בכל אחת מ-3 שנים אלה.
מנכ"ל הרשות לניירות ערך, עודד שפירר: "בשנת 2020 נחזיר כ-5 מיליון שקל לחברות. ההפחתה היא לחברות שנפגעו בעיקר בקורונה, כ-4 מיליון לחברות קרנות ניהול נאמנות, שזה הענף שהכי נפגע בקורונה. עלינו כעת לבקשת היו"ר גפני ל-15 אחוז שנתי, זה בערך 16.5 מיליון בשנה שנחזיר לחברות המפוקחות האלה כל שנה, כפול 3 שנים זה בסביבות 48 מיליון שקל, עם ה-5 מיליון זה 53 מיליון שקל סה"כ".
בהמשך הדיון, אישרה ועדת הכספים את תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2021. הסכום שהציגה הרשות הינו 188.3 מיליון ₪, כאשר יש להפחית מסכום זה את חמשת האחוזים הנוספים שהופחתו כאמור לבקשת יו"ר הוועדה מגביית האגרות, הרשות התחייבה כי תציג את הסכום המעודכן בפני הוועדה.
מהצעת התקציב עולה כי בין השאר, כ-107 מיליון שקל מיועדים לשכר, כ-21 מיליון מיועדים לאחזקה, הוצאות אירגוניות, ציוד וכדומה, וכ-18.9 מיליון מיועדים למערכות מידע ואחזקת מחשבים.
תקציב הרשות מורכב מהאגרות שהיא גובה מהגופים המפוקחים על ידה, ועל בסיס כך מחושב תקציבה השנתי. כך, צופה הרשות כי הכנסותיה השנה בהתאם, יעמדו על 188.3 מיליון שקל. סכום זה צפוי לפחות נוכח ההנחה בגביית האגרות.
בפתח הדיון התייחסה יו"ר הרשות, ענת גואטה להתפתחויות השונות בתחום אחריותה: "במרבית התקופה בה אני מכהנת בתפקידי כיושבת ראש רשות ניירות ערך, היה עלינו לפעול כשהכלי החשוב של החקיקה שחלק משמעותי ממנה מעוצב כאן בוועדה, לא עומד לרשותנו. עם זאת, בחינה של פעילות הרשות בשנים הללו, מעלה כי עלה בידינו לפעול ולהשיג התקדמות בלא מעט תחומים".
"בשנת 2017 הוועדה אישרה תיקון לחוק ניירות ערך שבין היתר, חייב את הבנקים להעביר מידיהם את השליטה בבורסה. כיום, בחלוף מספר שנים, ובתוספת מהלכים נוספים בהם נקטה הרשות, ניתן לחזות בפירות המהלך שהובילה רשות ניירות ערך בשיתוף עם הוועדה".
הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
הראל רושמת רבעון חזק, הודות לרווחי שוק ההון; סך הנכסים המנוהלים חצה 500 מיליארד שקל עבור מבוטחים ועמיתים
חברת הביטוח הראל הראל השקעות -2.75% היא הראשונה מחברות הביטוח הגדולות לדווח, ומציגה תשואה גבוהה מאוד על ההון וזינוק ברווח הנקי.
הרבעון השלישי של 2025 היה חזק עבור קבוצת הראל השקעות, עם עלייה של 33% ברווח הכולל
ל-840 מיליון שקל ותשואה להון של 30%, לעומת 26% ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם הרווח הכולל ב-2.17 מיליארד שקל, גידול של 65% לעומת התקופה המקבילה, וברמה שכבר חוצה את יעד הרווח שקבעה החברה לשנת 2026. על רקע השיפור המתמשך בתוצאות מודיעה הראל
כי בכוונתה לעדכן את היעדים בחודשים הקרובים.
הגידול ברווח משקף שיפור רחב ברוב מנועי הפעילות: הרווח מעסקי הביטוח ברבעון צמח ב-40% והגיע ל-1.12 מיליארד שקל, ובתקופת הדוח כולה עלה ל-2.8 מיליארד שקל, עלייה של 73% לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2024.
הגידול נובע הן משיפור חיתומי בכל תחומי הביטוח, הן מתרומה חיובית של רווחי השקעה ומימון והן מעלייה ברווחי תחומי ניהול הנכסים והאשראי. במקביל, התשואה להון בתשעת החודשים עלתה ל-27%, לעומת כ-19% בלבד בתקופה המקבילה.
ברמת המגזרים, התמונה מעורבת אך חיובית בסך הכול. בביטוח חיים הרווח הכולל לפני מס ברבעון ירד ל-244 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בתשעת החודשים הרווח זינק ל-792 מיליון שקל לעומת 299 מיליון בלבד אשתקד, בעיקר בזכות המשך הגידול במוצרי סיכונים. בביטוח בריאות נרשם רבעון חזק במיוחד: הרווח הכולל לפני מס עלה ל-605 מיליון שקל לעומת 321 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתקופה כולה ל-1.16 מיליארד שקל. הרווח החיתומי בבריאות הגיע ל-324 מיליון שקל ברבעון ו-807 מיליון שקל בתשעת החודשים, והחברה מדווחת על המשך שיפור במגמה זו. בביטוח כללי הרווח לפני מס עלה ל-278 מיליון שקל ברבעון ולעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ול-858 מיליון שקל בתקופה כולה, שיפור משמעותי שנובע בעיקר מענפי רכב רכוש ורכוש וחבויות.
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- הראל ומנורה קיבלו את מניות דמרי בהנחה - והספיקו לרשום רווח דו-ספרתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום ניהול הנכסים (פנסיה, גמל, חוזי השקעה ופיננסים) מציג גם הוא שיפור. הרווח הכולל לפני מס מניהול נכסים ברבעון הגיע ל-102 מיליון שקל, לעומת הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתשעת החודשים ל-240 מיליון שקל לעומת 191 מיליון שקל. נכסי ניהול הנכסים לבדם עלו ל-435 מיליארד שקל, בעוד שהיקף הנכסים המנוהלים הכולל של הקבוצה, כולל פנסיה, גמל, קרנות נאמנות, תיקים ונוסטרו, טיפס ל-570.7 מיליארד שקל, לעומת 492.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי אשתקד.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמדד הביטוח נופל 3.8%; טרמינל נופלת 8%, הביטחונית יורדות בהובלת ארית 5%
המדדים עברו לירידות, לאחר פתיחה חיובית מתונה כהמשך למומנטום החיובי אמש - ת"א 35 יורד 0.8% ות"א 90 יורד ב-0.4%.
במגזר הפיננסים התמונה מעורבת, כאשר מדד הבנקים יורד 0.1%, בעוד ת"א ביטוח מוחק את העליות ויורד כ-3.8% זה בהמשך לזינוק של 4% אתמול ופריצת שיא כל הזמנים, מתחילת השנה השיג ת"א ביטוח כ-149% תשואה בעוד ת"א בנקים עלה כ-51%. גם בשאר הסקטורים התמונה מעורבת - ת"א נדל"ן בירידות של 1.2% לאחר (שזינק אתמול ב-2.3%), בעוד ת"א נפט וגז יציב.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות
פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
מניות איי.סי.אל 1.34%
והחברה לישראל חברה לישראל 1.47% קופצות על רקע חוזה אשלג מול סין לשנת 2026 ב- 348 דולר לטון. בלידר מעדכנים כי על פי הדיווחים בתקשורת, סין חתמה על חוזה אשלג מול רוסיה לשנת 2026 במחיר של 348 דולר לטון. מחיר החוזה משקף עלייה
של 2 דולר לטון ביחס לחוזה שנסגר לשנת 2025. למרות שהמחיר נותר יציב, מדובר בהתפתחות חיובית עבור יצרניות האשלג, שכן החוזים מול סין נתפסים בדרך כלל כרף התחתון של המחירים בשוק העולמי. קיבוע מחיר כזה לשנת 2026, מחזק את ההערכה, כי שוק האשלג צפוי להמשיך ולהתנהל בסביבת
מחירים יציבה וחזקה גם בשנה הבאה.
רשתות האופנה נסחרות תחת לחץ, עם נפילה דו-ספרתית בטרמינל איקס טרמינל איקס -8% וירידות גם בקסטרו קסטרו -3.67%
ובפוקס פוקס -4.45% . זה מגיע בהמשך למהלך שמקדם שר האוצר סמוטריץ' ובו יוכפל הפטור ממע"מ על יבוא אישי. מ-75 דולר כיום לכ-150-200 דולר. זה יאפשר לצרכנים להזמין מחו"ל בלי לשלם 18% מע"מ, בעוד ברשתות המקומיות ישלמו את המס במלואו,
מה שמעמיק את הפער בין הקמעונאות הישראלית לבין אתרי הסחר הבינלאומיים. למרות שבעולם דווקא מצמצמים פטורים כאלה כיוון שהם פוגעים בהכנסות ממיסוי, גם כאן החשש הוא שההרחבה של הפטור תעמיק עוד יותר את הלחץ על הרשתות שכבר מתמודדות עם ירידה בביקושים ועם תחרות אגרסיבית
מצד ענקיות באונליין כמו אמזון, עליאקספרס ואחרות.
- מדד הביטוח זינק 4%, המדדים העיקריים עלו ב-1.5%
- טופ גאם זינקה 14%, ברן וגילת טלקום 10%; תפרון נפלה 35%, סינאל 14% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ריטיילורס מצטרפת למגמה השלילית של הקמעונאיות אך אצלה המומנטום שלילי עוד מהתוצאות החלשות. לפני חצי שנה, בעקבות דו"חות הרבעון הראשון החלש של ריטיילורס ריטיילורס -6.24% , זכיינית נייקי בישראל ובעולם, אמר המנכ"ל וחתנו של הראל ויזל, תומר צפניק, שחשוב לו להיות שקוף עם המשקיעים של החברה, שנמצאת עם נייקי Nike Inc 2.36% באיזשהו סייקל שלילי שעוד נמשך - אבל ש-2025 היא שנת מיצוי הדעיכה. צפניק העריך אז שמיולי ועד סוף השנה נראה שיפור בנייקי. "המצב יהיה יותר טוב. צריך להסתכל על יולי אוגוסט כנקודת הבסיס", אמר אז צפניק. אולי זה חוסר ניסיון או סתם אופטימיות יתר, אבל הדו"חות של הרבעון השלישי פורסמו שלשום, ולא רק שלא חל שיפור - אלא חלה הרעה נוספת במצב העסקי העדין של החברה.
