ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי
משבר הקורונה

רשות ני"ע העניקה הטבה של 53 מיליון שקל לחברות הציבוריות

ועדת הכספים אישרה שורה של הוראות שעה להפחתת אגרות המשולמות לרשות לניירות ערך ב-3 השנים הקרובות; תוענק כ-15% הנחה לחברות ציבוריות, למנהלי קרנות ולמנהלי תיקים - כך תחושב האגרה המופחתת
ערן סוקול |

ועדת הכספים אישרה שורה של הוראות שעה להפחתת אגרות המשולמות לרשות לניירות ערך. יו"ר הרשות, ענת גואטה נענתה במהלך הדיון לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, להגדלת הפחתת האגרות לחברות ב-3 השנים הקרובות, כך שההפחתה תעמוד על 15% במקום 10% שתכננה הרשות בתחילה. לאחר השינוי, יעמדו סך ההפחתות וההחזרים לחברות על כ-53 מיליון שקל.

על רקע משבר הקורונה והפגיעה הכלכלית, במסגרתה נפגעו גם תאגידים מדווחים, שהושפעו מהירידה בפעילות הכלכלית, וכך שהציבור פדה כספים המנוהלים על ידי קרנות הנאמנות, ושווי הנכסים המנוהלים על ידן פחת באופן ניכר, אישרה ועדת הכספים את הצעת הרשות לניירות ערך להפחתת אגרות המשולמות לרשות, זאת גם בהתחשב בעודפי התקציב של הרשות.

הוועדה אישרה שורת הפחתות

התקנות שאושרו קובעות הפחתה חד פעמית באגרות השנתיות לשנת 2020 לתאגידים מדווחים, באמצעות קביעת מועדים חלופיים לחישוב האגרה השנתית – לצורך חישוב אגרת 2020, דרגת האגרה תיקבע לפי ההון העצמי עליו דיווח התאגיד בדוחות הכספים לשנת 2019 או בדוחות הכספים לרבעון השני של שנת 2020, הנמוך מבניהם. ברשות הסבירו כי חישוב האגרות באופן זה, יביא בחשבון את הפגיעה בפעילות הגופים המפוקחים ויטיב עם הגופים שחוו את הפגיעה המשמעותית ביותר.

עוד נקבע, כי קביעת דרגת האגרה של קרן נאמנות ישראלית תעשה על בסיס שווי נכסי הקרן הנמוך ביותר שנרשם במהלך המחצית הראשונה של שנת 2020 וכי קביעת דרגת האגרה של קרן חוץ תחושב לפי שווי היחידות שנרכשו בישראל ב-31 בדצמבר 2019 או ב-30 ביוני 2020, הנמוך מבניהם.

בנוסף אישרה הוועדה, כי לגבי חברות ניהול תיקים, אשר בשגרה האגרה השנתית שלהן מחושבת על פי שווי הנכסים המנוהלים שדווח לרשות בסוף השנה הקודמת, תחושב האגרה השנתית לשנת 2020 לפי שווי הנכסים המנוהלים לסוף שנת 2019, לסוף הרבעון הראשון לשנת 2020 או לסוף הרבעון השני של שנת 2020, הנמוך מבניהם.

במסגרת התקנות לפרסום תשקיף, קרן נאמנות משלמת אגרת תשקיפים המורכבת מאגרה קבועה ומתוספת אגרה. תוספת האגרה משתנה ונקבעת על פי היקף היצירות נטו של הקרן (יצירות פחות פדיונות)  בכל חודש. כך נקבע בהוראת השעה, כי הרשות תזכה מנהל קרן ששילם תוספת אגרה לאחר חודש מרץ 2020 בשל יצירות נטו בקרן עד לקיזוז של 20% מערך הפדיונות נטו שאירעו בחודש מרץ בכל קרן שבניהולו.

המישור השני בתקנות, קובע הפחתה רוחבית ל-3 שנים, 2021-2023, בשיעור של 15% לכלל הגורמים שמשלמים אגרות לרשות.

בנוסח שהובא לדיון מצד הרשות נקבעה הפחתה של 10% בלבד, אולם יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ביקש מראש הרשות להגדיל את ההפחתה: "אני ביקשתי שתפחיתו באגרות, אני מודה שהסכמתם. אני לא מסתפק ב-10 אחוזים, אני מבקש 15 אחוזים, ראיתי את המספרים שלכם, אתם תעמדו בזה, אחרת לא הייתי מבקש".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יו"ר הרשות, ענת גואטה נענתה לבקשת יו"ר הוועדה

בנוסף, הוחלט על הקלה נוספת לשנים 2021-2023, לעניין אגרה שנתית לקרנות ייעודיות המנוהלות במסגרת שירות ניהול תיקים 2.0 – מודל שירות ניהול השקעות אינטרנטי חדש, המתבצע באמצעות השקעה בקרנות נאמנות. שלאחרונה הונחה התשתית להקמתן – קרנות ייעודיות במסגרת שירות ניהול תיקים 0.2. על מנת לעודד הקמת קרנות כאלה, נקבע כי כל ארבע קרנות המנוהלות ע"י אותו מנהל תיקים אצל מנהל קרן, יראו כקרן אחת לצורך תשלום אגרה שנתית בכל אחת מ-3 שנים אלה.

מנכ"ל הרשות לניירות ערך, עודד שפירר: "בשנת 2020 נחזיר כ-5 מיליון שקל לחברות. ההפחתה היא לחברות שנפגעו בעיקר בקורונה, כ-4 מיליון לחברות קרנות ניהול נאמנות, שזה הענף שהכי נפגע בקורונה. עלינו כעת לבקשת היו"ר גפני ל-15 אחוז שנתי, זה בערך 16.5 מיליון בשנה שנחזיר לחברות המפוקחות האלה כל שנה, כפול 3 שנים זה בסביבות 48 מיליון שקל, עם ה-5 מיליון זה 53 מיליון שקל סה"כ".

בהמשך הדיון, אישרה ועדת הכספים את תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2021. הסכום שהציגה הרשות הינו 188.3 מיליון ₪, כאשר יש להפחית מסכום זה את חמשת האחוזים הנוספים שהופחתו כאמור לבקשת יו"ר הוועדה מגביית האגרות, הרשות התחייבה כי תציג את הסכום המעודכן בפני הוועדה.

מהצעת התקציב עולה כי בין השאר, כ-107 מיליון שקל מיועדים לשכר, כ-21 מיליון מיועדים לאחזקה, הוצאות אירגוניות, ציוד וכדומה, וכ-18.9 מיליון מיועדים למערכות מידע ואחזקת מחשבים.

תקציב הרשות מורכב מהאגרות שהיא גובה מהגופים המפוקחים על ידה, ועל בסיס כך מחושב תקציבה השנתי. כך, צופה הרשות כי הכנסותיה השנה בהתאם, יעמדו על 188.3 מיליון שקל. סכום זה צפוי לפחות נוכח ההנחה בגביית האגרות.

בפתח הדיון התייחסה יו"ר הרשות, ענת גואטה להתפתחויות השונות בתחום אחריותה: "במרבית התקופה בה אני מכהנת בתפקידי כיושבת ראש רשות ניירות ערך, היה עלינו לפעול כשהכלי החשוב של החקיקה שחלק משמעותי ממנה מעוצב כאן בוועדה, לא עומד לרשותנו. עם זאת, בחינה של פעילות הרשות בשנים הללו,  מעלה כי עלה בידינו לפעול ולהשיג התקדמות בלא מעט תחומים".

"בשנת 2017 הוועדה אישרה תיקון לחוק ניירות ערך שבין היתר, חייב את הבנקים להעביר מידיהם את השליטה בבורסה. כיום, בחלוף מספר שנים, ובתוספת מהלכים נוספים בהם נקטה הרשות, ניתן לחזות בפירות המהלך שהובילה רשות ניירות ערך בשיתוף עם הוועדה". 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטןיוסי ושלומי אמיר, שופרסל, צילום: יונתן בלום קטן

שופרסל בעצירה - נפילה בהכנסות, קיפאון ברווח

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל בזכות יכולות, הכרת שוק, וגם הרבה מזל - שנת 2024 היתה טובה וחריגה לקמעונאות. המספרים אז היו "מנופחים", עכשיו אלו מספרי האמת

מנדי הניג |

האחים אמיר השביחו את ההשקעה בשופרסל באופן פנומנלי, אבל שני הרבעונים האחרונים מראים שכמו תמיד - למזל יש תפקיד מרכזי בסיפור. שני הרבעונים האחרונים פושרים ואפילו חלשים יחסית לשנה שעברה. הצמיחה נעצרה, ההכנסות יורדות. הרווחים מרשימים אבל לא מבטאים שיפור לעומת שנה שעברה, אלא תהליכי התייעלות. 

הסיבה לירידה בפעילות היא שתחום קמעונאות המזון תלוי מאוד במצב הרוח הציבורי וביכולת שלנו כצרכנים להיות קשובים למחירים. כשהחטופים היו במנהרות בעזה, כשאיראן איימה, כשהחיילים סיכנו את חייהם, למי היה "ראש" לעשות השוואות מחירים. אנשים גם פחות יצאו לאכול בחוץ והגדילו צריכה מהרשתות וגם - לא טסו לחו"ל. בהדרגה, במהלך השנה זה השתנה. חזר בעצם למצב קרוב לרגיל. זה מתבטא בירידה בהכנסות, אבל המבחן של הרשתות הוא לא מול שנה שעברה שהיתה חריגה, אלא לאורך זמן ממושך יותר. אחרי הכל, הן יצמחו כי האוכלוסייה גדלה. זה שוק סולידי וכמובן נחוץ, זה לא ייעלם. רק קצב הצמיחה שראינו לא יחזור.


אודי מוקדי ייסד, ניהל ומכר את סייברארק לפאלו אלטו והוא מספר על מאחורי הקלעים של העסקה, ומספק עצות ליזמים צעירים ומנהלים בשיחה בוועידת ביזפורטל - מוזמנים להגיע ביום שלישי הקרוב



הדוחות של שופרסל שנסחרת בכ-11.5 מיליארד שקל מלמדים על חברה שהרווח המייצג שלה בשורה התחתונה הוא באזור 700-750 מיליון שקל. הרווח צפוי לעלות במקביל לגידול  בהיקפי הפעילות, אבל על פניו היא מתומחרת כבר במחיר מלא. האפסייד שלה יהיה כנראה בנדל"ן. יש שם פעילות שיכולה להציף בהדרגה כמה מיליארדים טובים. היום השוק יתאכזב והמניה תרד, אבל האחים אמיר הכפילו את השווי מאז שנכנסו וייצרו בתקופה של שנה וחצי כ-2.5 מיליארד שקל.    


שופרסל הרוויחה ברבעון השלישי כ-168 מיליון שקל בדומה לרווח בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי (לפני הכנסות אחרות) הסתכם בכ־222 מיליון שקל (כ־6.0% מההכנסות); בהשוואה לכ־266 מיליון שקל (כ־6.5% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

ברק רוזן אסי טוכמאייר
צילום: אלדד רפאלי
דוחות

ישראל קנדה: ההכנסות גדלו בשל הכרה בפרויקטים אבל שחיקה נרשמה בשורה התחתונה

הצלחה בפרוקיטי היוקרה - מכירת 137 דירות ברבעון ב-704 מיליון שקל

מנדי הניג |

ישראל קנדה ישראל קנדה 0.83%   מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ומציגה תמונה כפולה של התקדמות מצד אחד אבל לחץ מימוני מהצד האחר. ההכנסות ברבעון מטפסות לכ-402.6 מיליון שקל, עלייה של כ-25% לעומת התקופה המקבילה, בעיקר בזכות הכרה בהכנסות מפרויקטים שהגיעו לשלב ביצוע מתקדם כמו Rainbow בתל אביב ומידטאון ירושלים. במקביל, החברה מרחיבה השנה את פעילותה המלונאית, בין היתר באמצעות רכישת פעילות מלונות בראון ומיזוג חטיבת המלונות עם קבוצת DNA, מה שמוסיף לה פורטפוליו כולל של כ-4,000 חדרים בישראל וביוון.

למרות זאת, הרווח הנקי ברבעון יורד ל-68.2 מיליון שקל, לעומת 172.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ירידה של כ-60% . הירידה מוסברת בעיקר בשחיקה בחלק החברה ברווחי חברות המוצמדות בשיטת השווי המאזני, וגידול בהוצאות מימון. ועדיין המספרים של ישראל קנדה מרשימים. ישראל קנדה מציגה תמונה טובה בהרבה משוק הנדל"ן בכללותו. מגזר היוקרה מגלה סימני התאוששות. החברה שבשליטת ברק רוזן ואסי טוכמאייר דיווחה כי מכרה מאז תחילת הרבעון הרביעי 137 דירות - חלקן חוזים חתומים, היתר בבקשות למכירה, בסכום מצטבר של 704 מיליון שקל.


מהנתונים המצטברים עולה כי מתחילת השנה מכרה החברה 337 דירות תמורת כ-2 מיליארד שקל, במחיר ממוצע של כ-6.03 מיליון שקל לדירה. מדובר בהיקף יוצא דופן ביחס לשוק, במיוחד לאור קיפאון יחסי ששרר בתקופה האחרונה במכירת דירות יוקרה בתל אביב ובמרכז הארץ.

בישראל קנדה מדווחים כי בפרויקט מידטאון בירושלים נמכרו מאז תחילת השנה 261 דירות ושטחי משרדים בהיקף של כ-4,000 מ"ר. גם בפרויקט ריינבו בשדה דב בתל אביב, שממשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה, נמכרו 267 מתוך 459 דירות עד כה, שיעור שיווק של כ-58%. המחיר הממוצע לדירה בפרויקט עמד על כ-81 אלף שקל למ"ר.

במקביל החלה החברה בשיווק של פרויקט PEOPLE בתל אביב, שם נמכרו 57 דירות (כולל כתבי הרשמה) תמורת כ-213 מיליון שקל. בפרויקטים מרכזיים אלה ניכרת מגמה של המשך עניין מצד קהל היעד, על אף תנאי השוק המאתגרים, הכוללים ריביות גבוהות ועלויות מימון כבדות.