רשות ני"ע העניקה הטבה של 53 מיליון שקל לחברות הציבוריות
ועדת הכספים אישרה שורה של הוראות שעה להפחתת אגרות המשולמות לרשות לניירות ערך. יו"ר הרשות, ענת גואטה נענתה במהלך הדיון לבקשת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, להגדלת הפחתת האגרות לחברות ב-3 השנים הקרובות, כך שההפחתה תעמוד על 15% במקום 10% שתכננה הרשות בתחילה. לאחר השינוי, יעמדו סך ההפחתות וההחזרים לחברות על כ-53 מיליון שקל.
על רקע משבר הקורונה והפגיעה הכלכלית, במסגרתה נפגעו גם תאגידים מדווחים, שהושפעו מהירידה בפעילות הכלכלית, וכך שהציבור פדה כספים המנוהלים על ידי קרנות הנאמנות, ושווי הנכסים המנוהלים על ידן פחת באופן ניכר, אישרה ועדת הכספים את הצעת הרשות לניירות ערך להפחתת אגרות המשולמות לרשות, זאת גם בהתחשב בעודפי התקציב של הרשות.
הוועדה אישרה שורת הפחתות
התקנות שאושרו קובעות הפחתה חד פעמית באגרות השנתיות לשנת 2020 לתאגידים מדווחים, באמצעות קביעת מועדים חלופיים לחישוב האגרה השנתית – לצורך חישוב אגרת 2020, דרגת האגרה תיקבע לפי ההון העצמי עליו דיווח התאגיד בדוחות הכספים לשנת 2019 או בדוחות הכספים לרבעון השני של שנת 2020, הנמוך מבניהם. ברשות הסבירו כי חישוב האגרות באופן זה, יביא בחשבון את הפגיעה בפעילות הגופים המפוקחים ויטיב עם הגופים שחוו את הפגיעה המשמעותית ביותר.
עוד נקבע, כי קביעת דרגת האגרה של קרן נאמנות ישראלית תעשה על בסיס שווי נכסי הקרן הנמוך ביותר שנרשם במהלך המחצית הראשונה של שנת 2020 וכי קביעת דרגת האגרה של קרן חוץ תחושב לפי שווי היחידות שנרכשו בישראל ב-31 בדצמבר 2019 או ב-30 ביוני 2020, הנמוך מבניהם.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף אישרה הוועדה, כי לגבי חברות ניהול תיקים, אשר בשגרה האגרה השנתית שלהן מחושבת על פי שווי הנכסים המנוהלים שדווח לרשות בסוף השנה הקודמת, תחושב האגרה השנתית לשנת 2020 לפי שווי הנכסים המנוהלים לסוף שנת 2019, לסוף הרבעון הראשון לשנת 2020 או לסוף הרבעון השני של שנת 2020, הנמוך מבניהם.
במסגרת התקנות לפרסום תשקיף, קרן נאמנות משלמת אגרת תשקיפים המורכבת מאגרה קבועה ומתוספת אגרה. תוספת האגרה משתנה ונקבעת על פי היקף היצירות נטו של הקרן (יצירות פחות פדיונות) בכל חודש. כך נקבע בהוראת השעה, כי הרשות תזכה מנהל קרן ששילם תוספת אגרה לאחר חודש מרץ 2020 בשל יצירות נטו בקרן עד לקיזוז של 20% מערך הפדיונות נטו שאירעו בחודש מרץ בכל קרן שבניהולו.
המישור השני בתקנות, קובע הפחתה רוחבית ל-3 שנים, 2021-2023, בשיעור של 15% לכלל הגורמים שמשלמים אגרות לרשות.
בנוסח שהובא לדיון מצד הרשות נקבעה הפחתה של 10% בלבד, אולם יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ביקש מראש הרשות להגדיל את ההפחתה: "אני ביקשתי שתפחיתו באגרות, אני מודה שהסכמתם. אני לא מסתפק ב-10 אחוזים, אני מבקש 15 אחוזים, ראיתי את המספרים שלכם, אתם תעמדו בזה, אחרת לא הייתי מבקש".
- היום בבורסה: צפי לרגיעה ומה קורה בחוזים על וול סטריט?
- אקונרג'י הקצתה מניות ב-250 מיליון שקל: המוסדיים הגדולים הגדילו אחזקות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
יו"ר הרשות, ענת גואטה נענתה לבקשת יו"ר הוועדה
בנוסף, הוחלט על הקלה נוספת לשנים 2021-2023, לעניין אגרה שנתית לקרנות ייעודיות המנוהלות במסגרת שירות ניהול תיקים 2.0 – מודל שירות ניהול השקעות אינטרנטי חדש, המתבצע באמצעות השקעה בקרנות נאמנות. שלאחרונה הונחה התשתית להקמתן – קרנות ייעודיות במסגרת שירות ניהול תיקים 0.2. על מנת לעודד הקמת קרנות כאלה, נקבע כי כל ארבע קרנות המנוהלות ע"י אותו מנהל תיקים אצל מנהל קרן, יראו כקרן אחת לצורך תשלום אגרה שנתית בכל אחת מ-3 שנים אלה.
מנכ"ל הרשות לניירות ערך, עודד שפירר: "בשנת 2020 נחזיר כ-5 מיליון שקל לחברות. ההפחתה היא לחברות שנפגעו בעיקר בקורונה, כ-4 מיליון לחברות קרנות ניהול נאמנות, שזה הענף שהכי נפגע בקורונה. עלינו כעת לבקשת היו"ר גפני ל-15 אחוז שנתי, זה בערך 16.5 מיליון בשנה שנחזיר לחברות המפוקחות האלה כל שנה, כפול 3 שנים זה בסביבות 48 מיליון שקל, עם ה-5 מיליון זה 53 מיליון שקל סה"כ".
בהמשך הדיון, אישרה ועדת הכספים את תקציב רשות ניירות ערך לשנת 2021. הסכום שהציגה הרשות הינו 188.3 מיליון ₪, כאשר יש להפחית מסכום זה את חמשת האחוזים הנוספים שהופחתו כאמור לבקשת יו"ר הוועדה מגביית האגרות, הרשות התחייבה כי תציג את הסכום המעודכן בפני הוועדה.
מהצעת התקציב עולה כי בין השאר, כ-107 מיליון שקל מיועדים לשכר, כ-21 מיליון מיועדים לאחזקה, הוצאות אירגוניות, ציוד וכדומה, וכ-18.9 מיליון מיועדים למערכות מידע ואחזקת מחשבים.
תקציב הרשות מורכב מהאגרות שהיא גובה מהגופים המפוקחים על ידה, ועל בסיס כך מחושב תקציבה השנתי. כך, צופה הרשות כי הכנסותיה השנה בהתאם, יעמדו על 188.3 מיליון שקל. סכום זה צפוי לפחות נוכח ההנחה בגביית האגרות.
בפתח הדיון התייחסה יו"ר הרשות, ענת גואטה להתפתחויות השונות בתחום אחריותה: "במרבית התקופה בה אני מכהנת בתפקידי כיושבת ראש רשות ניירות ערך, היה עלינו לפעול כשהכלי החשוב של החקיקה שחלק משמעותי ממנה מעוצב כאן בוועדה, לא עומד לרשותנו. עם זאת, בחינה של פעילות הרשות בשנים הללו, מעלה כי עלה בידינו לפעול ולהשיג התקדמות בלא מעט תחומים".
"בשנת 2017 הוועדה אישרה תיקון לחוק ניירות ערך שבין היתר, חייב את הבנקים להעביר מידיהם את השליטה בבורסה. כיום, בחלוף מספר שנים, ובתוספת מהלכים נוספים בהם נקטה הרשות, ניתן לחזות בפירות המהלך שהובילה רשות ניירות ערך בשיתוף עם הוועדה".
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותאלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים
אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון 0% , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים.
והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.
לא חתונה קתולית
גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.
אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה).
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: צפי לרגיעה ומה קורה בחוזים על וול סטריט?
הבנקים עלו, מניות הביטוח ירדו - כלל ביטוח בלטה בירידות
המניות הדואליות חוזרות מהמסחר אמש בוול סטריט בלי פער ארביטראז'. טבע 0% תמשיך לעלות בזכות פער ארביטראז' של 0.8%, טאואר 0% תוסיף 1.3%, אלביט מערכות תרד 1.6%. הנה הרשימה של המניות הדואליות, הקליקו לרשימה המלאה):
השווקים נרגעו אמש אחרי פתיחה שלילית ונפילות בביטקוין. כעת, אסיה בעליות קלות, הנפילה בביטקוין נעצרה והחוזים העתידיים על וול סטריט על האפס עם ירידה קלה.
אנחנו אחרי עונת הדוחות שהיתה טובה בעיקר בתחום הפיננסי. הציפיה ליום יחסית רגוע.
אתמול ראיינו את יו"ר מגוריט על הקרן והחלוקות דיבידנד השוטפות - המניה זינקה ב-8.5% - יו"ר מגוריט: "הגענו לרגע שבו אפשר להתחיל לשתף את הציבור בתזרים באופן חודשי"
- מגוריט זינקה 8.5%, שופרסל הוסיפה 2.4%; ת"א 35 עלה בסגירה
- לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמי לוי או שופרסל? הצגנו את הפוטנציאל ברמי לוי - רמי לוי רגע לפני 70 מדבר על רשת רמי לוי; הלקוחות, המשקיעים, המשפחה; וגם - האם המניה מעניינת? הצגנו לאחרונה את השינוי הגדול ברבעון האחרון - לקוחות של שופרסל עזבו לרמי לוי - ניתוח, והמניה אומנם זינקה. באי.בי.אי סבורים שמחיר היעד הראוי הוא 403 שקלים - פרמיה של 13%.
