גל של הנפקות עובר על הבורסה המקומית, מתוכן 5 הנפקות של שותפויות מו"פ. מדובר בישות שמשקיעה בחברות מו"פ ויש לה שותף כללי שמקבל דמי ניהול עבור הכסף של השותפות. מכאן שככל שהקרן גדולה יותר כך השותף הכללי מרוויח יותר וזה ככל הנראה אינטרס עיקרי של המנהלים - לגדול. איך עושים את זה? מנפיקים עוד פעם בבורסה. מה קורה למחזיקים הקיימים? הם מדוללים ובעצם מאבדים חלק מההשבחה. נניח שיש שותפות שגייסה 30 מיליון שקל והשוק מתמחר אותה בפרמיה של 10 מיליון שקל - כלומר ב-40 מיליון שקל - פי 1.33 מהערך בהנפקה. נניח שהיא יוצאת לגיוס של 100 מיליון שקל נוספים. במקרה כזה השווי צפוי להיות כ-140 מיליון שקל, על הון של 130 מיליון שקל - כלומר השווי הוא פי 1.07 (בעיגול) על ההון. ההשבחה מתחלקת על פני יותר מניות והמחזיקים מדוללים ומאבדים ערך. התהליך הזה קורה בכל השותפויות והקרנות (קרן ג'נריישן קפיטל 0.94%  , קרן הנדל"ן מגוריט 0.74% , בשותפויות הנפט והגז  וגם בשותפויות המו"פ). אז הנה הקרן השותפות הראשונה שגייסה בתחום המו"פ והיא גם זו שיצאה לגיוס שני.       

"הודות לדברים הטובים שאנחנו עושים אנחנו רואים עלייה ברמת העניין בנו מצד שוק ההון, והתחושה טובה מאד", כך אומר בריאיון לביזפורטל חנן שניידר, מנכ"ל מילניום פוד יהש 8.38%  , שותפות מו"פ בתחום הפודטק שרשמה בשבוע שעבר הנפקה מוצלחת בה גייסה מהציבור 52 מיליון שקל. בהנפקה לקחו חלק גם גופים מוסדיים בהם פסגות שהפך לבעל עניין בחברה, וזו השלישית של השותפות אחרי ההנפקה הראשונה ביולי, אז גייסה 26 מיליון שקל עם ביקושים ליותר מ-40 מיליון, וגיוס נוסף בסך 16 מיליון שקל באוגוסט. בסך הכל גייסה עד כה החברה 94 מיליון שקל.

בפורטפוליו של מילניום שלוש חברות בשלב זה. הראשונה היא סבוריט 0% (SavorEat), המפתחת מערכת להדפסת תחליפי בשר בתלת ממד תוך שימור טעם ומרקם של בשר אמיתי. מילניום מחזיקה ב-15.8% מהחברה והשקיעה בה 8 מיליון שקל. לאחר שסבוריט הונפקה גם היא באחרונה, כעת היא נסחרת בשווי של כ-260 מיליון שקל, והאחזקות של מילניום בה שוות 44 מיליון שקל – כך שכרגע היא מרווחת ביותר מפי חמישה על סכום ההשקעה. שתי החברות האחרות בפורטפוליו הן פיתולון (Phytolon), שמייצרת צבעי מאכל טבעיים בעלי יתרונות בריאותיים (1.8 מיליון דולר השקיעה מילניום בחברה) וטיפה (Tipa), עם השקעה של 4 מיליון דולר, שמפתחת אריזות מתכלות בעיקר לתעשיית המזון. אם כן, ספרנו בינתיים הדפסת בשר, צבעי מאכל ואריזות – ובהתאם מנכ"ל השותפות שניידר מסביר שמילניום מתעניינת בתחומי פעילות מגוונים בשוק הפודטק: "אנחנו חולשים על כל העוגה. מעניינים אותנו בשר מתורבת, תחליפים לחלבון, סוכר, מלח, וגם פלסטיקה, הארכת חיי מדף של מוצרים וטכנולוגיות משין לרנינג ובינה מלאכותית. בשני הנושאים האחרונים עולם המזון והמשקאות מפגר אחרי מגזרים אחרים, וזה הטרנד הבא שמובילות ענקיות בשוק כמו פפסיקו".

לא הזכרת תחליפי מזון לתינוקות, מה לגביהם?

"זאת נישה מעניינת אבל צריך למצוא את המקום הנכון להיכנס. ילדים ותינוקות זה נושא שגופי הרגולציה מסתכלים עליו באופן ספציפי יותר לעומק, ומאחר ואנחנו פחות רוצים להשקיע בעולמות של טכנולוגיה פר-סה, אלא ללכת לשלבים היותר מאוחרים, נרצה לראות משהו שכבר יש לו ניסיון קליני והוכחת היתכנות".

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אמרתם בעבר שאתם מחפשים חברות שקרובות "יחסית" למכירות. כמה שנים זה "יחסית"?

"אני לא חושב שאני יודע להגיד קבועי זמן. כאמור, אנחנו פחות רוצים להיות ברמות של הסיכון הטכנולוגי. אם יבואו אלינו קבוצת מדענים עם פרזנטציה על טכנולוגיה לגידול דגים מתורבתים, רוב הסיכויים שלא נשקיע. שיפה אלינו מי שעשה כבר סטייק סלמון וטונה שאפשר לאכול, או חברות שעברו פיילוט עם חברה גדולה. אגב, אנחנו מדברים על בסיס שבועי עם הגדולות ומקבלים מהן אינפוטים, בחברות ששמענו עליהן מהם דברים טובים אנחנו אוהבים להשקיע".

חוץ מהכסף, מה עוד אתם נותנים לחברות שבהן אתם משקיעים? מעורבים בהנהלה ובמינויים?

 "אנחנו מאד מעורבים. יש לנו חברי דירקטוריון בשתי חברות ובשלישית אנחנו משקיפים, למרות שיש לנו בה אחוזים נמוכים. צוות ההנהלה שלנו בקיא ויודע לתמוך בחברות סטארט אפ פוסט-טכנולוגיות לקראת הכניסה לשוק, גו-טו מרקט מה שנקרא, מה שעושה למשל נילי צור עם סבוריט. אנחנו בעיקר בעולמות העסקיים, לא נכנסים לטכנולוגיה או מתיימרים לדעת יותר טוב מה-CTO איך עושים התססה של שמרים לצורך העניין, אבל כן אנחנו יודעים איך לפנות לחברות הגדולות לפיילוט, כמה זמן יארך, באיזה היבטים של הרגולציה צריך לטפל, האם פיילוט צריך להיות משלם או לא, אולי בהתחלה כן ובהמשך לא. לפעמים עוזרים לחברות לחפש חבר הנהלה זר משמעותי או יו"ר שיעזרו לחברה באיך מפתחים אותה בצד העסקי. בזה אנחנו מתמחים ואני מאד מאמין בהתמחות – קרנות ההון סיכון המתמחות למשל הצליחו באופן מסורתי יותר מאלה הכלליות".

ועם קרנות משני הסוגים אתם בעצם מתחרים, כמו גם עם ענקיות כגון מארס או מונדלייז, יצרנית אוראו וטובלרון. לכל אלה יש כיסים עמוקים יותר משלכם וכולם מחפשים אפיקי השקעה כדאיים בשוק מקומי של כ-250 חברות – איך מגיעים לפניהם לחברות השוות?

• אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
• מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...

 זאת שאלה טובה שאנחנו באמת מתייחסים אליה. אחרי המדענים שנדדו מעולמות הביוטכנולוגיה והפיזיקה לפודטק, וקמו החממות, האקסלרטורים והאנג'לים שמשקיעים בתחום הגענו למצד שבו יש טכנולוגיות בתחום שהגיעו לאב טיפוס ובשלות לייצור. ועדיין, אין את השכבה של חברות שמשקיעות באחרות שהן כבר בוגרות חממות, שיש להן אב טיפוס. החממות לא עושות את זה, קרנות ההון סיכון מחפשות ליד-אינווסטור מקומי שיפקח מקרוב, והחברות הגדולות מתעניינות בעיקר בפיילוטים – ופיילוט זה דבר די ארוך של שנה-שנתיים כשבמקביל יש תהליכי רגולטורים. כאן אנחנו נכנסים, בריק של משקיע שיעזור במעבר מפיתוח לייצור. צריך להקים תשתיות, מתקני ייצור וכו' ואלה דברים שבארץ קשה לגייס להם כסף, שם לא רואים מספיק משקיעים. אגב רק הבוקר ממשרד הכלכלה התקשרו ודיברו איתי על כשל השוק הזה. הוציאו כבר תכנית סיוע במעבר הזה והם שואלים איך להביא את זה גם לעולמות הפודטק".

כאמור, מילניום היא שותפות, ובמסגרת ההסכם בו נוסדה הוחלט כי המנהל הכללי בה יקבל דמי ניהול בגובה 25 אלף דולר בחודש ודמי הצלחה של 15% מהרווחים העתידיים. יו"ר השותפות הוא גיא רוזן, סגן יו"ר תנובה ונציג הקיבוצים בה, והמנכ"ל שניידר הוא מייסד חממת הפוד טק של טמפו, תנובה ו-OurCrowd בקריית שמונה, גוף אותו גם ניהל עד לאחרונה. עוד הוא הקים את חברת אינמד והיה מנהל שותף בקרן ההון סיכון Agate. בעת ההנפקה הראשונית, הסכום שקיבל השותף הכללי מדי חודש עמד על יותר מ-10% מהכסף שגויס (25 מיליון שקל) – מאז שיעורו ירד עקב הגיוסים הנוספים. להוצאה זו מצטרף כמובן השכר של שניידר, של רוזן, של הסמנכ"ל, היועצים ועוד. בריאיון לביזפורטל בסמוך להנפקה הראשונה אמר אז שניידר בהקשר זה כי במילניום "בונים על שותפות שהולכת וגדלה באמצעות גיוסים. בסכומים של 100 מיליון שקל וצפונה ההוצאות האלו יהיו כבר פחות משפיעות", עוד הוא הוסיף כי בכוונתם "לעשות אקזיט שילך לשותפות".

שוק הבשר העולמי מגלגל בשנה 1.4 טריליון דולר, כך לפי בנק ההשקעות ברקליס ומקורות בינלאומיים נוספים. שוק תחליפי הבשר מהווה נכון ל-2020 אחוז בודד ממנו – 14 מיליארד דולר, אולם התחזיות הן שבעשור הקרוב יצמח למחזור של 140 מיליארד ב-2029. בתוך כך, בארה"ב שוק תחליפי הבשר מהצומח גדל מהר יותר מתעשיית הבשר המסורתית – גידול של 31% במכירות בין 2017-2019, מול גידול של 5% לתעשיית הבשר. אם נסתכל על המימון בתחום הפודטק, נגלה שרק במחצית השנה הראשונה זה עמד על סכום של 4.8 מיליארד דולר, מול 7 מיליארד ב-2019 כולה – ופחות מ-100 מיליון דולר ב-2008. בישראל מדובר על השקעה של 135 מיליון דולר ב-2019, כך לפי אתר Crunchbase.

הזכרת את משרד הכלכלה, מה דעתך על הרגולציה המקומית, מנהל המזון במשרד הבריאות צריך להגביר הילוך? בסינגפור כבר אישרו למכור בשר מתורבות, יש שאומרים שישראל הייתה צריכה להיות במקומה כחלוצה בתחום.

"אני לא שותף לאמרות הפסימיות שסינגפור עקפה אותנו בסיבוב, זו מדינה קטנה. כמו בחיסוני הקורונה, גם בפודטק אנחנו מחקים את ארצות הברית ואירופה ומחכים שהאישורים יתקבלו אצלן. גם הסטארט אפים הגדולים שבשלב הפיילוט מסתכלים לשם, ויש התקדמות משמעותית באסדרת שוק הבשר המתורבות והתחליפים. אני חושב שמה שישראל מעולה בו זה פיתוח וסקייל אפ, בלשווק ולמכור אנחנו פחות טובים. לדעתי נראה בשנים הקרובות חיבורים בין חברות פודטק לחברות הגדולות שיקחו אותן קדימה בשווקים המשמעותיים. מה שכן, התחום הזה בקלות היה חווה בוסט משמעותי אם המדינה הייתה אומרת שהיא משווה את ההשקעות הפרטיות בו, שמה מיליון דולר על כל מיליון דולר למשל, בדומה לתכנית ההזנק בעבר. אין פה הייפ שיעלה וירד, זה העתיד של שני העשורים הקרובים וצריך להוביל בו. בזה המדינה תיבחן, לא ברגולציה על מוצר מזון, עם כל הכבוד לשוק הישראלי, הטעם הישראלי לא מייצג את טעם הצרכן בארצות הברית, כמו שראינו עם סטארבקס שלא הצליחה בארץ".

בוא נדבר רגע על התעשייה הזאת בכללותה. יש מומחים שאומרים שללא קשר להשפעות על הסביבה וצער בעלי חיים – מבחינה תזונתית אנחנו צורכים יותר מדי בשר. אתם מדברים על הפוטנציאל ב"מפחיתנים", קרניבורים שבמקום בשר יאכלו מדי יום תחליפים – אבל אם אנשים ישמעו לאותם מומחים וגם את התחליפים יצרכו פעם בשבוע, החלום שמוכרת תעשיית הפודטק יראה הרבה פחות זוהר.