יורם נוה מנכ"ל כלל ביטוח
צילום: סיון פרג'

כלל ביטוח עברה לרווח של 265 מיליון שקל ברבעון השלישי

ההכנסות עלו ל-4.8 מיליארד שקל, בשורה התחתונה נרשם שיפור של 525 מיליון שקל וההפסדים בתיקי הנוסטרו קוזזו; יורם נוה: ״כלל ביטוח מיישמת בהצלחה את התכנית האסטרטגית שהתוותה והתוצאות משקפות את יכולתה לצלוח משברים״
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה כלל ביטוח

חברת הביטוח כלל עסקי ביטוח 1.57% מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי שלה, הכוללות עלייה בהכנסות ל-4.8 מיליארד שקל ומעבר מהפסד של יותר מרבע מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד לרווח בסכום דומה.

 

הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו ב-4.80 מיליארד שקל, עליה של 1% לעומת הרבעון השלישי של 2019. בשורה התחתונה הציגה כלל ביטוח שיפור של 525 מיליון שקל, מעבר מהפסד בן 260 מיליון שקל בתקופה המקבילה לרווח של 265 מיליון שקל.

 

העליות שחלו בשוקי ההון הביאו להמשך קיזוזי ההפסדים בסך 550 מיליון שקל בתיקי הנוסטרו שנוצרו ברבעון הראשון של 2020. ברבעון השלישי רשמה כלל הכנסות מהשקעות בתיקי הנוסטרו של 484 מיליון שקל. כמו כן, בכלל מציינים כי בתקופה שלאחר תאריך המאזן וסמוך למועד אישור הדוחות הכספיים, חלה עליה נוספת בשוקי ההון, ונרשמו הכנסות נוספות מהשקעות בתיקי הנוסטרו בסך של כ-400 מיליון שקל, לפני מס, כך שסך ההכנסות מהשקעות מתחילת השנה ועד מועד פרסום הדוח מסתכם בכ-834 מיליון שקל.

 

היקף הנכסים המנוהלים של החברה הסתכם בסוף הרבעון השלישי בכ-220 מיליארד שקל בדומה להיקף הנכסים בסוף שנת 2019. נכון לדצמבר 2019, יחס כושר הפירעון הכלכלי של החברה עומד על כ-163%.

 

"תוצאות הרבעון השלישי של כלל ביטוח ופיננסים משקפות את עוצמתה של החברה ויכולתה לצלוח משברים, כדוגמת משבר הקורונה״, אמר יורם נוה, מנכ"ל כלל החזקות עסקי ביטוח, בהתייחס לפרסום הדו״ח.

 

״החברה מיישמת בהצלחה את התוכנית האסטרטגית שהתוותה בשלהי 2019, זאת על אף משבר הקורונה, ומציגה צמיחה גבוהה בהכנסות ביחס לענף, וזאת לצד קיטון קונסיסטנטי בהוצאות. החברה ממשיכה להתייעל ובתחילת החודש ביצענו שינוי ארגוני שיאפשר התייעלות נוספת לשנים הבאות, וזאת מעבר ליעדי התוכנית האסטרטגית שאושרה. 

 

״בסיום הרבעון הראשון, עקב השפעת משבר הקורונה על השווקים, לא גבינו דמי ניהול משתנים מלקוחותינו. יתרת דמי הניהול המשתנים שהחברה נמענה מגבייתם, עמדה על כ-580 מיליון שקל. ברבעון השני והשלישי לשנת 2020 ובתקופה שלאחר תאריך המאזן חל גידול בשווי הנכסים, והושגה תשואה ריאלית חיובית שכסתה את חוב דמי הניהול במלואו ואף נרשמו מתחילת השנה במצטבר הכנסות מדמי הניהול משתנים אשר נאמדים בסך של כ-180 מיליון שקל, שהינם בהתאם לתחזיות החברה לשנת 2020, טרום הקורונה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אריק 02/12/2020 12:41
    הגב לתגובה זו
    זו הוכחה ששקט בחברה מוביל לתוצאה טובה
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.