יורם נוה מנכ"ל כלל ביטוח
צילום: סיון פרג'

כלל ביטוח עברה לרווח של 265 מיליון שקל ברבעון השלישי

ההכנסות עלו ל-4.8 מיליארד שקל, בשורה התחתונה נרשם שיפור של 525 מיליון שקל וההפסדים בתיקי הנוסטרו קוזזו; יורם נוה: ״כלל ביטוח מיישמת בהצלחה את התכנית האסטרטגית שהתוותה והתוצאות משקפות את יכולתה לצלוח משברים״
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה כלל ביטוח

חברת הביטוח כלל עסקי ביטוח 3.67% מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי שלה, הכוללות עלייה בהכנסות ל-4.8 מיליארד שקל ומעבר מהפסד של יותר מרבע מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד לרווח בסכום דומה.

 

הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו ב-4.80 מיליארד שקל, עליה של 1% לעומת הרבעון השלישי של 2019. בשורה התחתונה הציגה כלל ביטוח שיפור של 525 מיליון שקל, מעבר מהפסד בן 260 מיליון שקל בתקופה המקבילה לרווח של 265 מיליון שקל.

 

העליות שחלו בשוקי ההון הביאו להמשך קיזוזי ההפסדים בסך 550 מיליון שקל בתיקי הנוסטרו שנוצרו ברבעון הראשון של 2020. ברבעון השלישי רשמה כלל הכנסות מהשקעות בתיקי הנוסטרו של 484 מיליון שקל. כמו כן, בכלל מציינים כי בתקופה שלאחר תאריך המאזן וסמוך למועד אישור הדוחות הכספיים, חלה עליה נוספת בשוקי ההון, ונרשמו הכנסות נוספות מהשקעות בתיקי הנוסטרו בסך של כ-400 מיליון שקל, לפני מס, כך שסך ההכנסות מהשקעות מתחילת השנה ועד מועד פרסום הדוח מסתכם בכ-834 מיליון שקל.

 

היקף הנכסים המנוהלים של החברה הסתכם בסוף הרבעון השלישי בכ-220 מיליארד שקל בדומה להיקף הנכסים בסוף שנת 2019. נכון לדצמבר 2019, יחס כושר הפירעון הכלכלי של החברה עומד על כ-163%.

 

"תוצאות הרבעון השלישי של כלל ביטוח ופיננסים משקפות את עוצמתה של החברה ויכולתה לצלוח משברים, כדוגמת משבר הקורונה״, אמר יורם נוה, מנכ"ל כלל החזקות עסקי ביטוח, בהתייחס לפרסום הדו״ח.

 

״החברה מיישמת בהצלחה את התוכנית האסטרטגית שהתוותה בשלהי 2019, זאת על אף משבר הקורונה, ומציגה צמיחה גבוהה בהכנסות ביחס לענף, וזאת לצד קיטון קונסיסטנטי בהוצאות. החברה ממשיכה להתייעל ובתחילת החודש ביצענו שינוי ארגוני שיאפשר התייעלות נוספת לשנים הבאות, וזאת מעבר ליעדי התוכנית האסטרטגית שאושרה. 

 

״בסיום הרבעון הראשון, עקב השפעת משבר הקורונה על השווקים, לא גבינו דמי ניהול משתנים מלקוחותינו. יתרת דמי הניהול המשתנים שהחברה נמענה מגבייתם, עמדה על כ-580 מיליון שקל. ברבעון השני והשלישי לשנת 2020 ובתקופה שלאחר תאריך המאזן חל גידול בשווי הנכסים, והושגה תשואה ריאלית חיובית שכסתה את חוב דמי הניהול במלואו ואף נרשמו מתחילת השנה במצטבר הכנסות מדמי הניהול משתנים אשר נאמדים בסך של כ-180 מיליון שקל, שהינם בהתאם לתחזיות החברה לשנת 2020, טרום הקורונה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אריק 02/12/2020 12:41
    הגב לתגובה זו
    זו הוכחה ששקט בחברה מוביל לתוצאה טובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?