יורם נוה מנכ"ל כלל ביטוח
צילום: סיון פרג'

כלל ביטוח עברה לרווח של 265 מיליון שקל ברבעון השלישי

ההכנסות עלו ל-4.8 מיליארד שקל, בשורה התחתונה נרשם שיפור של 525 מיליון שקל וההפסדים בתיקי הנוסטרו קוזזו; יורם נוה: ״כלל ביטוח מיישמת בהצלחה את התכנית האסטרטגית שהתוותה והתוצאות משקפות את יכולתה לצלוח משברים״
איתי פת-יה | (1)
נושאים בכתבה כלל ביטוח

חברת הביטוח כלל עסקי ביטוח -2.08% מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי שלה, הכוללות עלייה בהכנסות ל-4.8 מיליארד שקל ומעבר מהפסד של יותר מרבע מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד לרווח בסכום דומה.

 

הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו ב-4.80 מיליארד שקל, עליה של 1% לעומת הרבעון השלישי של 2019. בשורה התחתונה הציגה כלל ביטוח שיפור של 525 מיליון שקל, מעבר מהפסד בן 260 מיליון שקל בתקופה המקבילה לרווח של 265 מיליון שקל.

 

העליות שחלו בשוקי ההון הביאו להמשך קיזוזי ההפסדים בסך 550 מיליון שקל בתיקי הנוסטרו שנוצרו ברבעון הראשון של 2020. ברבעון השלישי רשמה כלל הכנסות מהשקעות בתיקי הנוסטרו של 484 מיליון שקל. כמו כן, בכלל מציינים כי בתקופה שלאחר תאריך המאזן וסמוך למועד אישור הדוחות הכספיים, חלה עליה נוספת בשוקי ההון, ונרשמו הכנסות נוספות מהשקעות בתיקי הנוסטרו בסך של כ-400 מיליון שקל, לפני מס, כך שסך ההכנסות מהשקעות מתחילת השנה ועד מועד פרסום הדוח מסתכם בכ-834 מיליון שקל.

 

היקף הנכסים המנוהלים של החברה הסתכם בסוף הרבעון השלישי בכ-220 מיליארד שקל בדומה להיקף הנכסים בסוף שנת 2019. נכון לדצמבר 2019, יחס כושר הפירעון הכלכלי של החברה עומד על כ-163%.

 

"תוצאות הרבעון השלישי של כלל ביטוח ופיננסים משקפות את עוצמתה של החברה ויכולתה לצלוח משברים, כדוגמת משבר הקורונה״, אמר יורם נוה, מנכ"ל כלל החזקות עסקי ביטוח, בהתייחס לפרסום הדו״ח.

 

״החברה מיישמת בהצלחה את התוכנית האסטרטגית שהתוותה בשלהי 2019, זאת על אף משבר הקורונה, ומציגה צמיחה גבוהה בהכנסות ביחס לענף, וזאת לצד קיטון קונסיסטנטי בהוצאות. החברה ממשיכה להתייעל ובתחילת החודש ביצענו שינוי ארגוני שיאפשר התייעלות נוספת לשנים הבאות, וזאת מעבר ליעדי התוכנית האסטרטגית שאושרה. 

 

״בסיום הרבעון הראשון, עקב השפעת משבר הקורונה על השווקים, לא גבינו דמי ניהול משתנים מלקוחותינו. יתרת דמי הניהול המשתנים שהחברה נמענה מגבייתם, עמדה על כ-580 מיליון שקל. ברבעון השני והשלישי לשנת 2020 ובתקופה שלאחר תאריך המאזן חל גידול בשווי הנכסים, והושגה תשואה ריאלית חיובית שכסתה את חוב דמי הניהול במלואו ואף נרשמו מתחילת השנה במצטבר הכנסות מדמי הניהול משתנים אשר נאמדים בסך של כ-180 מיליון שקל, שהינם בהתאם לתחזיות החברה לשנת 2020, טרום הקורונה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אריק 02/12/2020 12:41
    הגב לתגובה זו
    זו הוכחה ששקט בחברה מוביל לתוצאה טובה
יו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברהיו"ר נאוויטס גדעון תדמור, צילום: החברה
חשיפת Bizportal

נאוויטס נכנסת לגינאה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה

נחשף בביזפורטל: נאוויטס חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים באפריקה

מנדי הניג |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.94%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. יש לציין שזה אמנם לא סכום מהותי אבל יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים.

על פי ההסכם, נאוויטס מקבלת אופציה לכניסה של עד 80% ברישיון Orinduik מול חופי גיאנה, כולל קבלת המפעילות על הבלוק. מימוש האופציה יתבצע בתוך שנה וידרוש תשלום נוסף של 2.5 מיליון דולר. במקביל, נאוויטס תקבל אופציה לרכוש עד 47.5% ברישיון Block 1 CBK מול דרום אפריקה ולשמש בו כמפעילה. אופציה זו תקפה לשישה חודשים וכוללת תשלום של 4 מיליון דולר בעת מימושה. במסגרת שתי האופציות, Eco נהנית ממנגנון "carry" שלפיו נאוויטס תממן את חלקה בעבודות החיפוש והקידוחים עד תקרה של 11 מיליון דולר בגיאנה ו-7.5 מיליון דולר בדרום אפריקה, כך ש-Eco תוכל להתקדם עם תוכניות העבודה בלי להידרש להשקעות הוניות בתחילת הדרך.

הגדלה עתידית של ההחזקות

ההסכם כולל גם זכות לנאוויטס להגדיל בעתיד את אחזקותיה בנכסים נוספים של Eco, בהם רישיונות חיפוש ימיים בנמיביה ובדרום אפריקה, וכן להצטרף למיזמים חדשים על בסיס חלוקה של 50:50. לפי הצדדים, אופציות אלה מוגדרות לטווח של חמש עד עשר שנים, מה שמייצר עבור נאוויטס פלטפורמה להרחבת הפעילות הגלובלית שלה גם מעבר לשני הרישיונות הנוכחיים.

במקביל להסכם עם נאוויטס, Eco חתמה על הסכם אופציה עם השותפה המקומית OrangeBasin Energies להגדלת חלקה ברישיון Block 1 CBK. אם Eco תממש את האופציה במלואה, תידרש להעביר ל-OrangeBasin תשלומים בהיקף מצטבר של כ-4.8 מיליון דולר, חלקם במזומן וחלקם במניות. נאוויטס מצידה תוכל לבחור להשתתף במחצית מהאופציה ולהחזיר לאקו את חלקה היחסי.

שותפות ״טרנספורמטיבית״

ב-Eco Atlantic מגדירים את השותפות עם נאוויטס "טרנספורמטיבית", תוך דגש על יכולותיה של נאוויטס בפיתוח פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול. מנכ"ל Eco, גיל הולצמן, מסר "השותפות עם נאוויטס, חברה עם יכולות מימון ופיתוח של פרויקטי נפט וגז בקנה מידה גדול, היא צעד משמעותי עבור Eco Atlantic. הכניסה המתוכננת שלהם לרישיונות בגיאנה ודרום אפריקה מחזקת את היכולת שלנו להאיץ תוכניות עבודה ולקדם בחינה מסחרית של התגליות הקיימות. ביקור משותף בגיאנה צפוי להתקיים עוד החודש, ולאחריו נוכל לחדד את תוכנית העבודה והקידוחים. השותפות הזו מעניקה לנו מסלול ברור קדימה והיא מהווה זרז אמיתי לצמיחת החברה. אני מבקש להודות לבעלי המניות על התמיכה המתמשכת ולגדעון תדמור ולצוות נאוויטס על שיתוף פעולה מקצועי וחזון משותף שאפשרו את קידום ההסכם."

PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.