כלל ביטוח עברה לרווח של 265 מיליון שקל ברבעון השלישי
חברת הביטוח כלל עסקי ביטוח 0.61% מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי שלה, הכוללות עלייה בהכנסות ל-4.8 מיליארד שקל ומעבר מהפסד של יותר מרבע מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד לרווח בסכום דומה.
הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו ב-4.80 מיליארד שקל, עליה של 1% לעומת הרבעון השלישי של 2019. בשורה התחתונה הציגה כלל ביטוח שיפור של 525 מיליון שקל, מעבר מהפסד בן 260 מיליון שקל בתקופה המקבילה לרווח של 265 מיליון שקל.
העליות שחלו בשוקי ההון הביאו להמשך קיזוזי ההפסדים בסך 550 מיליון שקל בתיקי הנוסטרו שנוצרו ברבעון הראשון של 2020. ברבעון השלישי רשמה כלל הכנסות מהשקעות בתיקי הנוסטרו של 484 מיליון שקל. כמו כן, בכלל מציינים כי בתקופה שלאחר תאריך המאזן וסמוך למועד אישור הדוחות הכספיים, חלה עליה נוספת בשוקי ההון, ונרשמו הכנסות נוספות מהשקעות בתיקי הנוסטרו בסך של כ-400 מיליון שקל, לפני מס, כך שסך ההכנסות מהשקעות מתחילת השנה ועד מועד פרסום הדוח מסתכם בכ-834 מיליון שקל.
היקף הנכסים המנוהלים של החברה הסתכם בסוף הרבעון השלישי בכ-220 מיליארד שקל בדומה להיקף הנכסים בסוף שנת 2019. נכון לדצמבר 2019, יחס כושר הפירעון הכלכלי של החברה עומד על כ-163%.
- כלל ביטוח: רווח נקי של 590 מיליון שקל ותשואה על ההון של 24.9%
- כלל סירבה - נהג משאית יקבל בכל זאת 190 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"תוצאות הרבעון השלישי של כלל ביטוח ופיננסים משקפות את עוצמתה של החברה ויכולתה לצלוח משברים, כדוגמת משבר הקורונה״, אמר יורם נוה, מנכ"ל כלל החזקות עסקי ביטוח, בהתייחס לפרסום הדו״ח.
״החברה מיישמת בהצלחה את התוכנית האסטרטגית שהתוותה בשלהי 2019, זאת על אף משבר הקורונה, ומציגה צמיחה גבוהה בהכנסות ביחס לענף, וזאת לצד קיטון קונסיסטנטי בהוצאות. החברה ממשיכה להתייעל ובתחילת החודש ביצענו שינוי ארגוני שיאפשר התייעלות נוספת לשנים הבאות, וזאת מעבר ליעדי התוכנית האסטרטגית שאושרה.
״בסיום הרבעון הראשון, עקב השפעת משבר הקורונה על השווקים, לא גבינו דמי ניהול משתנים מלקוחותינו. יתרת דמי הניהול המשתנים שהחברה נמענה מגבייתם, עמדה על כ-580 מיליון שקל. ברבעון השני והשלישי לשנת 2020 ובתקופה שלאחר תאריך המאזן חל גידול בשווי הנכסים, והושגה תשואה ריאלית חיובית שכסתה את חוב דמי הניהול במלואו ואף נרשמו מתחילת השנה במצטבר הכנסות מדמי הניהול משתנים אשר נאמדים בסך של כ-180 מיליון שקל, שהינם בהתאם לתחזיות החברה לשנת 2020, טרום הקורונה.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
- 1.אריק 02/12/2020 12:41הגב לתגובה זוזו הוכחה ששקט בחברה מוביל לתוצאה טובה

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
