אדוארדו אלשטיין
צילום: סיון פרג'

אלשטיין מתנגד למכירת דסק"ש לנחמיאס - טוען שההליך לא תקין

אלשטיין פנה לבית המשפט בשורה של טענות נגד ההליך שמקיימים כונסי הנכסים של אי.די.בי למכירת דסק"ש למגה אור; דורש לקיים מכרז רגיל ולא להגביל את ההצעות לגבוהות ב-40 מיליון שקל מההצעה של מה אור
ניצן כהן | (8)

איש העסקים אדוארדו אלשטיין פנה לבית המשפט המחוזי במטרה לעצור את מכירת דיסקונט השקעות 0.96% ל מגה אור 2.76% של צחי נחמיאס. בפניה מעלה אלשטיין שורה של טענות נגד הליך מכירת דסק"ש וטוען כי לא ניתנה לו הזדמנות נאותה להציע הצעה מתחרה לזו של מגה אור.

עורכי הדין של אלשטיין מעלים שורה ארוכה של טענות ביניהן מדגישים כי מגה אור מצויה בניגוד עניינים בשל העובדה כי היא מחזיקה באגרות חוב של דסק"ש בסכומים משמעותיים וכן בשל העובדה כי נכסים ובניין (חברה בת של דסק"ש) מנהלת הליך משפטי נגדה בהיקף כספי של 100 מיליון שקל.

בנוסף אומרים עורכי הדין של אלשטיין כי לא התקיים מכרז, כפי שהורה בית המשפט, ולכן אלשטיין לא יכול היה להציע הצעה, שהיא לטענת אלשטיין, גבוהה מזו של מגה אור.

עוד טוענים עורכי הדין של אלשטיין כי נקבע בהסכם המכירה למגה אור כי אם לא תיבחר הצעתם הרי שהם יפוצו ב-15 מיליון שקל, פיצוי שלא ניתן לכל מי שהיה מציע הצעה שלא התקבלה. טענה מרכזית נוספת היא האפשרות להציע הצעה נגדית למגה אור רק בערך העולה על 40 מיליון שקל מההצעה של נחמיאס. למה 40 מיליון ולא כל הצעה גבוה מנחמיאס. זו לגישתם הצעה שמגנה על ההצעה הקיימת. אז אולי המפרקים רוצים הצעות רציניות ולכן נתנו מדרגה כזו, אבל הטיעון של אלשטיין לא מופרך.      

אם כן מספר טענות מעלה אלשטיין וביניהן העבודה כי מגה אור מחזיקה ב-6.6% מסדרת ה דיסקונט מנ אגח יד 0.15% של דסק"ש ובכך לטענתם יש משום ניגוד עניינים. לא זאת אלא גם שאלשטיין טוען כי מגה אור רכשה את אגרות החוב של דסק"ש בהיקפים גדולים כדי לחסום את אלשטיין דרך מעמדה כנושה.

יש לציין כי באחד מהסדרי החוב של צים עלתה השאלה בין התנגשויות אינטרסים שיש למשקיע בכובעו כנושה ובכובעו השני כבעל מניות. הסיפור היה שבנק לאומי היה בעל מניות בצים והיה גם נושה שהלווה לה כסף. הרשות לניירות ערך פתרה את הבעיה בכך שאילצה את בנק לאומי לאחוז בכובע אחד, כלומר להחליט אם הוא מצביע בהסדר החוב כנושה שעלול לספוג תספורת לחוב או כבעל מניות שייהנה מתספורת כזו.

בסופו של דבר סווגה הצבעתו של בנק לאומי בגוף שיש לו עניין אישי ומכיוון שכדי לאשר הסדר חוב יש צורך ברוב של בעלי החוב שאין להם עניין אישי, הרי שלהצבעת בנק לאומי כנושה לא הייתה משמעות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

נוסף על כך, טוען אלשטיין, כי אם מגה אור תרכוש את השליטה בדסק"ש היא תביא לסיום ההליך המשפטי בין נכסים ובנין 1.49% לחברה, אך גם כאן יש לנכסים ובניין בעלי מניות נוספים שעשויים להתנגד למהלך של מחיקה חד צדדית של התביעה או נקיטת הליך שיפגע בזכיותיהם ולכן במקרה כזה הרי שהם יכולים לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעה נגזרת או לבקש צו שימנע סיומו של ההליך המשפטי בטרם התברר או אם יקופחו זכויותיה של נכסים ובניין.

יחד עם זאת, טענות מעניינות מעלה אלשטיין ולפיהן לא התקיים הליך מכרזי כפי שהורה בית המשפט וכן שנקבע סף הצעה מתחרה שמוטה לטובת מגה אור. כך או אחרת נראה כי אלשטיין, לאחר ששרף 3 מיליארד שקל באי.די.בי אינו מתכוון לוותר על השליטה בנכס העיקרי של הקבוצה - דסק"ש.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    נוחי דנקנר זוכר? (ל"ת)
    אנונימי 21/10/2020 09:14
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    רפאל 21/10/2020 08:22
    הגב לתגובה זו
    לא מוכן לשלם את החוב שלו ורצה לעשות תספורת של 70 אחוז עכשיו לוקחים לו את החברה והוא בא בתלונות שיציע יותר ושיעמוד בהתחייבויות ומי שמבין בקופה יש 2 מיליארד וזו חברה שמכניסה 300 מיליון בשנה זה ברור שהיא מתומחרת בחסר לא רק שהוא גם שיחק במספרים בדוחות
  • 6.
    חמיד החמוד 20/10/2020 21:57
    הגב לתגובה זו
    אבל סהכ השקיע הון עתק. חבל שבחר לא להזרים את ה70 מיליון
  • 5.
    צחי 20/10/2020 20:40
    הגב לתגובה זו
    איזו כייף תמשיכו לעלות את המחיר והמנייה תמשיך לטוס מעלה מעלה.תבינו המנייה השווי שלה באמת יותר ב50 אחוז מערכה הנוכחי
  • 4.
    רועה החשבון 20/10/2020 20:24
    הגב לתגובה זו
    להעביר 70 מיליון שקל כדי לשמור על השליטה, מצד שני רוצה לשלם עכשיו מעל 1 מיליארד ש"ח על השליטה. לא הבנתי...
  • 3.
    צודק אלשטיין , נראה הליך בעייתי ולא הוגן.... (ל"ת)
    אורי 20/10/2020 18:54
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מגיב שפוי 20/10/2020 18:52
    הגב לתגובה זו
    לא רצית להעביר התחייבות להזרמה של 70 מליון ועכשיו רוצה לרכוש שוב את החברה? בתור מחזיק אגח אני מצביע נגד!!
  • 1.
    רם 20/10/2020 16:24
    הגב לתגובה זו
    יאללה תציע יותר ונראה אם בעלי האג"ח יצביעו לך.
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

אל על ישראייר
צילום: דוברות אל על ומוני שפיר
ניתוח

סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות

שנתיים של שיאים יוצאי דופן בתעופה הישראלית מגיעות לסיומן: עם חזרת החברות הזרות לשמיים - אל על, ישראייר וארקיע נערכות לתחרות עזה ולשחיקה ברווחיות; מה צפוי בכל חברה והאם תור הזהב של החברות הישראליות יסתיים בנחיתה רכה? 

רונן קרסו |

מלחמת חרבות ברזל, הביאה את התעופה הישראלית לשיאים שלא היו בעבר. מרבית חברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס ארצה, מה שהשאיר את השטח לחברות התעופה הישראליות. נתח השוק של חברות התעופה הישראליות, הכפיל את עצמו ואף יותר. שוך הקרבות מעלה את השאלה הגדולה: לאן פני הענף? יש לציין כי בשעות האחרונות יש התפתחויות שמעידות שאולי המערכה עדיין איננה מאחורינו אבל עדיין ניתן לצייר כבר את המגמה, החברות הישראליות כבר לא שולטות בשמיים והן נערכות בהתאם.

כך למשל אל על שהיתה עם נתח שוק של 21.75% בשנת 2022 הגיע לנתח שוק של 47.5% בשנת 2024 . ישראייר שהיתה בשנת 2022 עם נתח שוק של 4.3% ובאוגוסט 2025 הגיעה לנתח שוק של 15% ביציאת ישראלים לחו"ל. וארקיע שהיתה עם נתח שוק  של 3.7% בשנת 2022 ובקיץ השנה ,בחודש  אוגוסט, טסה לנתח שוק של 12.3% בנמל בן גוריון. אלו נתונים פנומינליים ,שאינן אפשריים במהלך עסקים רגיל ,שבו המאבק הוא על גידול או קיטון ,של שברי אחוזים.

מניית אל על הגיבה בהתאם ומשווי שוק של  2.4 מיליארד שח, לפני המלחמה ,הגיעה לשווי שוק של מעל 9 מיליארד ולרווחים עצומים. אל הרוויחה בשנה שעברה 545 מיליון דולר,נתח השוק בקו לארצות הברית עלה ל-90% החוב ירד מ-1.4 מיליארד דולר לפני המלחמה ל-75 מיליון דולר בסוף 24 ומגרעון של 210 מיליון דולר עברה להון חיובי של 520 מיליון דולר בסוף 2024.

ישראייר לפני המלחמה היתה בשווי שוק של 260 מיליון שח ובשיא הגיעה ל 600 מיליון שקל, היא הכניסה 453 מיליון דולר בשנת 2024 ,הרווח הנקי שלה באותה השנה ,עמד על 24 מיליון דולר וכמות הנוסעים שהטיסה החברה בשנת 2024 עמדה על 1.46 מיליון. ארקיע היא חברה פרטית, ההערכה היא שהשנה ארקיע תסיים עם שיא בהכנסות של למעלה מ-450 מיליון דולר ועם רווח של כ 20 מיליון דולר. אלא שתור הזהב של התעופה הישראלית עומד בפני סיום, עדיין יש התפתחויות בשעות האחרונות אנחנו עדים להתחממות גזרתית נוספת ואין לדעת לאן זה יתפתח, עם זאת, מרבית החברות הזרות המשמעותיות חזרו לטוס לארץ בקו ת"א-ניו יורק דלתא ויונייטד חזרו ואמירקן איירליינס בדרך ובכללי הצפי הוא שגם רינאייר ואיזיגט ,ישובו לטוס ארצה באפריל הקרוב. 

אפילו ישנם דיבורים על כך שטורקיש ,ישובו לטוס לארץ. בשיא ,לפני המלחמה, ביצעה טרקיש 49 טיסות שבועיות ארצה ,ששימשו בעיקר עבור טיסות הקונקשיין ונתח השוק  שלה בנתב"ג ,עמד על כמעט 7% בשנת 2022 לפני המלחמה.