סמארטפונים
צילום: Gian Cescon on Unsplash
ניתוח

דוחות הסלולר: כולם נפגעו, אבל יש מובילות ברורות בשוק

יותר ויותר קשה להשוות בין החברות, שפעם התמקדו בטלפוניה והיום התפזרו לאורך כל שרשרת הערך - בשירותים ובתוכן. בעוד פלאפון ופרטנר נמצאות בשיאו של יישום אסטרטגיות, סלקום רק עכשיו מתחילה להתאושש מהשנים הרעות
ארז ליבנה | (2)

אי אפשר לתאר את החיים של חברה כמקשה אחת. נכון שיש רצף של פעילות, שמתחיל ביום היווסדה ונמשך כל עוד היא בחיים, אבל מצד שני תנאי השוק משתנים, הנהלות ודירקטוריונים מתחלפים, טכנולוגיות באות והולכות ותהליכים כל הזמן נוצרים ואחרים נפסקים. השינויים האלה הם הרבה פעמים גורפים. לעיתים, חברות לא רק משנות את הלוגו או את השם שלהן, הן אפילו משנות את ליבת הפעילות שלהן. בקיצור, חייה של חברה עסקית, כמו החיים של האדם ושל אומות ומדינות, מלאי שינויים – את חלקם ניתן לחזות ואת חלקם לא.

 

דוגמה מובהקת לכך היא סקטור הסלולר בישראל, מה שהיום בשוק מכנים קבוצות תקשורת. זה גם שיקוף אמיתי למציאות. פרט לסלקום, שעדיין שמה את מרבית יהבה על נתח השוק הסלולרי עם המיזוג הצפוי עם גולן טלקום. חברות הסלולר של פעם, הן ממש לא חברות הסלולר של היום. היום הן כבר ספקיות אינטרנט, ספקיות תוכן ומוכרות סל רחב של מוצרים החורגים הרבה מעבר לשוק הסלולר. לא בטוח שזה טוב להן אגב. אבל לא בטוח שיש להן ברירה.

 

השינויים בשוק הסלולר הם עצומים. אם פעם היה מדובר בטריופול גזלני ששלט בשוק ללא עוררין, היום זה אחד מהשווקים הכי מבוזרים שיש, כזה שמקשה על היתכנות כלכלית בשל היות השוק מוטה מחיר. בכל מקרה, בשל מיקומה הייחודי של כל חברה, לנסות להשוות בין שלושת הגופים האלה, קשה מאוד.

זה כבר לא תפוחים לתפוחים, זה תפוחים, לתפוזים לאפרסקים. למה? כי אולי בקור ביזנס הם יושבים על אותן טכנולוגיות – פחות או יותר – ומתחרים על לבם של אותם לקוחות, אבל, וזה אבל גדול, כל חברה נמצאת במקום אחר ממתחרתה ושמה דגש על דברים אחרים.

 

המצב בפשטות הוא כזה. פלאפון נמצאת בתהליך מיזוג חסר תקדים עם בזק בינ"ל ויס – בבחינת קביעת עובדות בשטח לביטולה החלקי של ההפרדה המבנית, כשהם הופכים את שלושת החברות הבנות של בזק 1.18% ליחידה אחת רווחית יותר. פרטנר 0.52% , תופסת יותר ויותר את מקומה כאגריגטור של שירותים, תוך צמצום החוב ובניית מבנה פיננסי חכם ומצומצם יותר. סלקום -0.37% רוצה להשתלט על נתח הסלולר, כשבניגוד לחברות האחרות, היא סוחבת על גבה חוב מצרפי גדול של 3.5 מיליארד שקל.

 

התוצאות של החברות נפגעו - צריך לקחת אותן בעירבון מוגבל

בואו נתחיל מהעובדה הפשוטה, שכל החברות נפגעו וייפגעו כתוצאה מהקורונה. חלקן יותר וחלקן פחות. הנתון שהרוב מדברים עליו ושאותו רואים מיידית, הן ההכנסות משירותי רומינג למדינות אחרות.

זה גם ימשיך לפגוע בתוצאות של הרבעונים הקרובים, בעיקר בשל העובדה שבקיץ האחרון, שייתבטא בדוח רבעון שלישי, לא היו טיסות לחו"ל, כשגם בחגים מדברים על סגר אפקטיבי. אלה שיאי תקופת התיירות והרומינג והן הכנסות שאבדו. כמו כן, יש צפי לפגיעה במכירות קמעונאיות, שכן המצב הכלכלי ימנע מרבים לבצע רכישות, לא רק בתחומי הטלפונייה, אלא לכל אורך השרשרת הקמעונאית. מיתון, אתם יודעים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"כשבוחנים דוחות של חברות, לרוב משווים לרבעון המקביל בשנה שלפני, בשל ההשפעות העונתיות", אומר ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו יעוץ ומחקר, "במצב היום של שוק הסלולר, צריך לעשות גם את ההשוואה הזו, אבל לבד היא לא מספיקה. מראש, הדבר היחיד שלא משתנה בשוק הזה זו הרגולציה, אז בגלל שהשוק כל הזמן נתון לשינויים, צריך גם להשוות תמיד לרבעון שלפני, רק ככה מקבלים אומדן אמיתי לגבי מצב השוק. בכל מקרה, לעניות דעתי, לדוחות האחרונים אין הרבה משמעות. הדוחות היותר משמעותיים הם אלה שלפנינו, כשבזק תיכנס לתחום הסיבים".

 

מה עשו החברות ומה עשו המניות?

נתחיל מפרטנר. החברה דיווחה על הכנסות בסך 774 מיליון שקל, שמהווים ירידה של 1% לעומת 781 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי הסתכם ל-7 מיליון שקל, עלייה של 133% בהשוואה לרווח של 3 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ה-EBITDA המתואם הסתכם ב-200 מיליון שקל, ירידה של 7%, כאשר במגזר הסלולר החברה דיווחה על ירידה של 19% ואילו עלייה של 29% במגזר הקווי.

 

מתחילת השנה מניית פרטנר ירדה ב-5%, עם זאת בחודש האחרון המניה עלתה בשיעור דומה. סך הכול, ב-12 החודשים האחרונים עלתה המניה בקצת פחות מאחוז אחד. או 0.8% למדקדקים.

 

סלקום היא קצת אניגמטית. אין לאף אחד ספק שהביצועים של החברה לא טובים. הכנסות החברה ברבעון השני, עמדו על כ-855 מיליון שקל, קיטון של 7.1% ביחס לכ-920 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהכנסות מיוחס בעיקר לירידה של 23.6% בהכנסות ממכירת ציוד. בשורה התחתונה, רושמת החברה הפסד  של כ-46 מיליון שקל – כ-90 מיליון שקל הפסד מתחילת השנה – לעומת הפסד של כ-35 מיליון שקל ברבעון השני של 2019. אגב, שליש מההפסד נובע מתיק המניות של החברה שאיבד מערכו בירידות של מארס השחור. 

 

עם זאת, המניה דווקא במגמה הפוכה והיא מקבלת גיבוי בעיקר נוכח המיזוג הקרב עם גולן, אבל גם מהעובדה שיש שקט תעשייתי בחברה (נגיע לזה). ב-12 החודשים האחרונים המניה עלתה בלמעלה מ-52%, כשמתחילת השנה המניה עלתה ב-17%. מתחילת החודש ירדה המניה ב-2.6%, כך שבסך הכול מצב המניה טוב יחסית.

 

בפלאפון סך הכנסות החברה הסתכמו ברבעון השני בכ-535 מיליון שקל, לעומת כ-570 שקל ברבעון השני אשתקד, ירידה של כ-6.1% בעיקר בשל השפעות משבר הקורונה. הרווח הנקי ברבעון השני הסתכם בכמיליון שקל לעומת כ-2 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההכנסה החודשית הממוצעת מלקוח (ARPU) עומדת ברבעון השני על 55 שקל, לעומת 58 שקל ברבעון המקביל - בהשפעת הקפאת פעילות הרומינג בשל הקורונה.

 

בכל מקרה, פלאפון לא נסחרת, אבל פרויקט אלפא שלה לאיחוד החברות הבנות, נותן רוח גבית מאוד חזקה למניית בזק, כשבשוק מעריכים שרק המיזוג יחסוך לחברה בעשור הקרוב מאות מיליוני שקלים בשל ביטול 40% מתקני ההנהלה, סינרגיה והורדת הנטל הנדל"ני עם המעבר לפתח תקווה. המניה של בזק טסה ב-12 החודשים האחרונים ב-57%, כשמתחילת השנה עלתה ב-34%. החודש לבדה עלתה ב-9.2%.

 

בכל מקרה, פרטנר הוסיפה הכי הרבה מנויים ברבעון האחרון עם תוספת של 32 אלף מנויים. מרביתם מגולן וסלקום, שאיבדו 12 ו-13 אלף מנויים בהתאמה. סלקום עדיין מובילה בכמות המנויים, עם למעלה מ-2,734 מיליון מנויים, אחריה פרטנר עם 2,708 מנויים ופלאפון עם 2,376.

 

"גבאי מייצב ומייעל את הספינה"

במצב כיום ישנן 2 שמובילות את השוק ואחת שמשתרכת מאחור. כאמור, מבחינת החוסן שהציגו בדוחות האחרונים, אז פרטנר ופלאפון הן ראש בראש, כשסלקום, נכון לכרגע, היא החברה שמפסידה במרוץ. אבל זו לא חכמה. בעוד איציק בנבינישתי מפרטנר ורן גוראון מפלאפון כבר שנים בתפקידם ומיישמים אסטרטגיה סדורה, גבאי – שנכנס לתפקידו בסלקום לפני 9 חודשים מתמודד עם בעיות ותקלות שנותרו לפתחו אחרי שניר שטרן, מנכ"ל הקודם עזב לפז.   

 

"המשמעות הכי גדולה של גבאי לסלקום, זה שהוא הצליח לייצב את הספינה", אומר יעקובי. "ההתפזרות של סלקום היא דווקא לא לטובתה. אם הייתה נשארת רק בסלולר, היא כבר הייתה היום רווחית.

 

"גבאי עשה כמה מהלכים נכונים. הוא סיים את הסכסוך עם הוועד והוא לאט לאט משקם את תדמית החברה, אבל גם הלך לכיוון צמצום הוצאות התוכן של סלקום TV. זה חשוב מאוד כי צריך להבין, המודל של הטלוויזיה הרב ערוצית שהיה קיים עשרות שנים כבר לא תקף, היום החברות האלה הופכות לאגריגטורים של תכנים ושירותים", הוסיף יעקובי.

פרטנר מבינה את השוק ומרוויחה מכך

וזה באמת לאן שהשוק הולך. נראה שמי שהפנימה את זה בצורה הטובה ביותר בינתיים זו פרטנר. הדוגמה הבולטת היא פרטנר TV, שבה החברה כמעט וצמצמה לחלוטין את הפער מסלקום - שעומד היום רק על כ-20 אלף מנויים - למרות שזו השיקה את שירותיה הטלוויזיוניים כמעט 3 שנים לפני.

 

"החוסן שלנו בפרטנר טיוי נובע מזה שהבנו מההתחלה את המקום שלנו כסופר אגרגיטור של שירותים ותוכן, זו האסטרטגיה שאנחנו מיישמים מהיום שבו השקנו את השירות", אומר מנכ"ל פרטנר, איציק בנבינישתי.

 

אבל זה נכון לכל רוחב החברה. היום, כשעם כל ממיר דוחפים לך גם אפליקציית סטרימינג, הגבול בין מסך למסך הוא רק בראש שלנו. יחד עם הסיבים והדור 5, החבילה שאנחנו מקבלים, הן מבחינת שירותי תשתית והן מבחינת תוכן, הופכת ליותר ויותר שלמה. החברות, ברוב המקרים, מתפקדות רק כצינור של השירותים.

 

"פלאפון ובזק יאתגרו את השוק עם פרויקט הסיבים"

מנגד, מי שהכי מרוויחה מלקוחותיה זו פלאפון, שה-ARPU – הרווח הממוצע פר משתמש – הוא גבוה בהרבה משל המתחרות בשוק ועומד על 55 שקלים, לעומת 51 שקלים של פרטנר, 49 בגולן ו-47 שקל בלבד בסלקום. זה נראה אולי זניח, אבל כשמכפילים את זה ב-2.376 מיליון לקוחות פלאפון בכל חודש, מקבלים פערים של עשרות מיליוני שקלים בשנה.

 

"הירידה ב-ARPU היא רוחבית ונמשכת כבר כמה שנים", אומר תומר שני, סמנכ"ל הכספים של פלאפון, יס ובזק בינ"ל. "צריך להבין שיש לנו הוצאות קבועות, שעליהן צריך לייצר כל הזמן הכנסות חדשות. כדי להתמודד עם זה בנינו מערך שיווק שלם, שנועד להגדיל את כמות הלקוחות שלנו ולהקטין משמעותית את אחוזי הנטישה. זו האסטרטגיה המרכזית שלנו כחברה בשנים האחרונות כדי להתמודד עם הבעיה הזו של השחיקה בהכנסות", הוסיף.

 

"העתיד הוא הרבה יותר מעניין. שוק ההון יפנים שבזק נכנסת לסיבים זה יעשה רעידת אדמה בשוק. הערכות שבזק תציג ביצועים טובים יותר ושהתחזיות שמרניות. ברגע שבזק תעלה לאוויר, כל השוק ישתנה, כולל הצעת ערך ללקוח והיכולת להתייעל", אומר יעקובי.

"החצי שנה הקרובה הרבה יותר קריטית לשוק התקשורת, גם בהיבט ה-5G אבל גם הסיבים", הוסיף ואמר כי לדעתו "הכניסה של בזק תהפוך את הרישות של פרטנר ללא כדאי, מאחר ואין לה עדיין מספיק לקוחות והתחום לא מייצר לה הכנסות".

 

מי שחושב אחרת הוא בנבינישתי, שדווקא מקבל בברכה כל תחרות בתחום ואינו מצטער שלא הצטרף לרשת אחרת, כמו סלקום שהצטרפה ל-IBC (ובכך הפחיתה מעצמה את הנטל הפיננסי להנחת תשתיות). "אנחנו בעד תחרות, והיה ברור לנו כשהיינו הראשונים להשיק את פרויקט הסיבים שלנו שלא נישאר היחידים בתחום בסיבים. כניסה של עוד שחקנים רק תגביר את המודעות לתועלות של הסיבים, ויעזרו לחינוך השוק ולהגברת מודעות וביקושים לאינטרנט על גבי סיבים", אמר.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כתבה ממומנת ע"י פרטנר (ל"ת)
    אנליסט 26/08/2020 08:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חן שטריקס 25/08/2020 12:17
    הגב לתגובה זו
    כן או בהחלט כן ?
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.