הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

אנרג׳יאן: העתודות במאגר כריש גבוהות ב-32% מההערכה הקודמת

מתיוס ריגס, מנכ"ל קבוצת אנרג'יאן: "אנו שבעי רצון מן הנתונים, המעידים על כמות משאבים הגדולה ב- 32% ביחס להערכה הראשונית; הדבר יאפשר המרת חוזים מותנים בהיקף של Bcm 0.6 (שנתי) למחייבים, במקביל לאיתור הזדמנויות נוספות להגדלת המכירות מן המאגרים"

ניצן כהן | (1)
נושאים בכתבה אנרג'יאן

חברת אנרג׳יאן דיווחה היום על תוצאות דו״ח משאבים חדש שהוכן עבורה על-ידי חברת D&M למאגר כריש צפון. מהדיווח של אנרג׳יאן עולה כי במאגר קיימים משאבים בהיקף של Bcm 34 (Tcf 1.2) ועוד 39 מיליון חביות נוזלים –  עליה של 32% ביחס להערכות קודמות.

בסך הכל, מעריכה אנרג׳יאן בהסתמך על דו״ח המשאבים המעודכן, הכמות המאושרת עבור כריש צפון הינה Tcf 1.2 של משאבים מסוג C2, שהם Bcm 33.7 של גז טבעי, ועוד 39 מיליון חביות נוזלים (mmbbls) – ובסה"כ 250 מיליון חביות שווה ערך נפט (mmboe), מתוכן 84% גז טבעי.

החברה מציינת כי מדובר בעליה של 32% ביחס להערכה שפורסמה בדו"ח האחרון במסגרת קידוח ההערכה (Appraisal), אשר במסגרתן הוערך כי במאגר משאבים (recoverable) בהיקף של Tcf 0.9 (Bcm 25) לפי האומדן הטוב ביותר (Best Estimate), ועוד 34 מיליון חביות נוזלים (בסה"כ mmboe 190).

סך כל המשאבים הכוללים במאגרים כריש ותנין מוערך ב- Bcm 99 (Tcf 3.5) של גז, ובנוסף 82 מיליון חביות נוזלים. כאמור, אנרג׳יאן מדווחת כי הדו"ח הופק על ידי חברת D&M (DeGolyer and MacNaughton).

בהמשך לנתונים אלה, אנרג'יאן מעדכנת כי הסכמים מותנים בהיקף של Bcm 0.6 (שנתי) צפויים להפוך למחייבים, כך שנכון למועד זה מדובר על הסכמים למכירה של Bcm 5.6 (שנתי) של גז טבעי עליהם חתומה החברה.

עוד עדכנה החברה, כי תכנית הפיתוח עבור כריש צפון הוגשה למשרד האנרגיה, בהמשך לתכנית הפיתוח של כריש. החלטת השקעה סופית (FID) עבור כריש צפון צפויה להתקבל במהלך המחצית השנייה של שנת 2020 כשתחילת הפקה צפויה בשנת 2022.

המאגרים עתידים להיות מפותחים באמצעות אסדת טיפול צפה (FPSO) אשר תמוקם במרחק של כ-90 ק"מ מן החוף, במים הכלכליים של ישראל. בשבוע האחרון הודיעה אנרג'יאן על יציאת גוף האסדה (Hull) מן המספנה בסין לעבר המספנה בסינגפור, שם יבוצעו עבודות ההשלמה לקראת יציאת האסדה הצפה לישראל בסוף השנה הנוכחית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חברה מעולה, הפלטפורמה הצפה בדרך (ל"ת)
    שמוליק 10/04/2020 09:25
    הגב לתגובה זו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |
נושאים בכתבה טריא השקעות אלטרנטיביות

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.

להמשך הכתבה לחץ כאן