הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

אנרג׳יאן: העתודות במאגר כריש גבוהות ב-32% מההערכה הקודמת

מתיוס ריגס, מנכ"ל קבוצת אנרג'יאן: "אנו שבעי רצון מן הנתונים, המעידים על כמות משאבים הגדולה ב- 32% ביחס להערכה הראשונית; הדבר יאפשר המרת חוזים מותנים בהיקף של Bcm 0.6 (שנתי) למחייבים, במקביל לאיתור הזדמנויות נוספות להגדלת המכירות מן המאגרים"

ניצן כהן | (1)
נושאים בכתבה אנרג'יאן

חברת אנרג׳יאן דיווחה היום על תוצאות דו״ח משאבים חדש שהוכן עבורה על-ידי חברת D&M למאגר כריש צפון. מהדיווח של אנרג׳יאן עולה כי במאגר קיימים משאבים בהיקף של Bcm 34 (Tcf 1.2) ועוד 39 מיליון חביות נוזלים –  עליה של 32% ביחס להערכות קודמות.

בסך הכל, מעריכה אנרג׳יאן בהסתמך על דו״ח המשאבים המעודכן, הכמות המאושרת עבור כריש צפון הינה Tcf 1.2 של משאבים מסוג C2, שהם Bcm 33.7 של גז טבעי, ועוד 39 מיליון חביות נוזלים (mmbbls) – ובסה"כ 250 מיליון חביות שווה ערך נפט (mmboe), מתוכן 84% גז טבעי.

החברה מציינת כי מדובר בעליה של 32% ביחס להערכה שפורסמה בדו"ח האחרון במסגרת קידוח ההערכה (Appraisal), אשר במסגרתן הוערך כי במאגר משאבים (recoverable) בהיקף של Tcf 0.9 (Bcm 25) לפי האומדן הטוב ביותר (Best Estimate), ועוד 34 מיליון חביות נוזלים (בסה"כ mmboe 190).

סך כל המשאבים הכוללים במאגרים כריש ותנין מוערך ב- Bcm 99 (Tcf 3.5) של גז, ובנוסף 82 מיליון חביות נוזלים. כאמור, אנרג׳יאן מדווחת כי הדו"ח הופק על ידי חברת D&M (DeGolyer and MacNaughton).

בהמשך לנתונים אלה, אנרג'יאן מעדכנת כי הסכמים מותנים בהיקף של Bcm 0.6 (שנתי) צפויים להפוך למחייבים, כך שנכון למועד זה מדובר על הסכמים למכירה של Bcm 5.6 (שנתי) של גז טבעי עליהם חתומה החברה.

עוד עדכנה החברה, כי תכנית הפיתוח עבור כריש צפון הוגשה למשרד האנרגיה, בהמשך לתכנית הפיתוח של כריש. החלטת השקעה סופית (FID) עבור כריש צפון צפויה להתקבל במהלך המחצית השנייה של שנת 2020 כשתחילת הפקה צפויה בשנת 2022.

המאגרים עתידים להיות מפותחים באמצעות אסדת טיפול צפה (FPSO) אשר תמוקם במרחק של כ-90 ק"מ מן החוף, במים הכלכליים של ישראל. בשבוע האחרון הודיעה אנרג'יאן על יציאת גוף האסדה (Hull) מן המספנה בסין לעבר המספנה בסינגפור, שם יבוצעו עבודות ההשלמה לקראת יציאת האסדה הצפה לישראל בסוף השנה הנוכחית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חברה מעולה, הפלטפורמה הצפה בדרך (ל"ת)
    שמוליק 10/04/2020 09:25
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה איתמר דויטשר אלקטרה


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

להמשך הכתבה לחץ כאן
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

בוקר טוב לממונה על שוק ההון שגילה שחברות הביטוח עושקות את הציבור

הרווחיות בענף הרכב טיפסה לרמות מפלצתיות: יחס משולב שנע סביב 75%–85% אצל חלק מהחברות, עליות פרמיה של עשרות אחוזים, ותשואות הון שהושפעו גם מתמחור-יתר וגם מסביבת שוק נוחה - סוף-סוף הרגולטור התעורר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה הממונה על שוק ההון עמית גל

לאחרונה נראה שמתעצמת הפעילות של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בראשות עמית גל, שבוחנת הפעם את התמחור בענף ביטוח הרכב, ומסקנותיה הובילו לאולטימטום חריג: חברות שיגבו פרמיות מופרזות על מקיף וצד ג' יצטרכו לתקן במחירים, בתוך שלושה חודשים, או לאבד את זכותן לשווק פוליסות רכב חדשות. הסיבה? הבדיקה מצאה פערים "מהותיים" בין רמת הסיכון הביטוחי בפועל לבין המחירים שגובה השוק. במילים פשוטות, חברות נהנו מהכנסות והפרמיות עלו הרבה מעבר למה שהצדיק הסיכון.

מגדל: ה"מוצלחת" לעת עתה

בין החברות שנדרשו לעדכן במסמך המקורי הייתה גם מגדל מגדל ביטוח -6.48%  , אך בעדכון רשמי שפרסמה החברה ‏הבוקר הובהר כי הרשות בחרה בשלב זה לא להורות למגדל לעדכן תעריפים בביטוח רכב רכוש. לעת עתה היא רשאית להמשיך לשווק ביטוח רכב תחת התעריפים הקיימים שלה. מבחינת מגדל, מדובר כמעט ב"חותמת טובה", בחירה רגולטורית בעד שלה, שיכולה לשמש כמקרה בוחן למתחרות. אם מגדל שומרת על רווחיות "מאוזנת" יחסית, בלי רווחיות יתר קיצונית, היא עשויה למשוך לקוחות רכב שתהיו מודעים לריכוז רגולטורי בתמחור. במבט על הדוחות, ניתן לראות כי יחס התביעות מול ההוצאות עומד באזור 90%, יחס חיובי אם כי לא קיצוני כמו שמציגות חלק מהחברות האחרות. להרחבה על דוחות מגדל מגדל: הרווח כולל קפץ ב-47% ל-535 מיליון שקל, התשואה להון ב-23.8% 

הפניקס: הדוגמא הנגדית

ובינתיים, הפניקס פרסמה היום דוחות חזקים במיוחד: רווח כולל של 803 מיליון שקל ברבעון, 2.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, ותשואה להון של 29.2%. רווח הליבה (לפני השקעות ושוק ההון) גם הוא גבוה, וכפי שצוין בדוח, חלק ניכר מהשורה התחתונה הגיע מרווחיות בענפי הביטוח הכללי והרחבת פעילות בניהול נכסים.

עם זאת, בדיוק המצב הזה, כלומר רווחיות גבוהה בענף הביטוח, בשילוב עם הכנסה מהשקעות ותשואת הון גבוהה, הוא מה שמציב את החברה בעייני הרגולטור. הפער בין תמחור, סיכון ותוצאה פיננסית הוא למה שהרגולטור מזהיר נגדו. מדובר לא רק בעסק טוב, אלא בעסק טוב מידי. הפניקס מציגה יחס תביעות לתשלום של מתחת ל-80%. זה חריג בקנה מידה היסטורי. עסקה שבה חברות עשו רווחים גדולים על חשבון הלקוחות, בסגמנט שאמור להיות עם מרווחים קטנים, ואף להציג לעיתים הפסדים. אם החברות ייאלצו להוריד תעריפים, הרווחיות של הפניקס, כמו חברות הביטוח הגולות הנוספות בתחום, עשויה להתכווץ.

ההשפעות קדימה

אם יתקבלו החלטות יש סיכוי גבוה לירידה בפרמיות ביטוח רכב. מנגד, עבור חברות הביטוח, הרווחים ה"קלים" בענף הרכב עשויים להיבלם עשויה להיות נסיגה מתוכניות להרחבת פרמיה וגבייה עודפת. יעלה לחץ להוריד מחירים, לשפר תמחור, ובמקביל, סיכון להפחתת רווחיות, והגדלת התחרות. החברות יצטרכו לדייק את המודל העסקי, אולי להקטין תלות בהכנסות מפיצן השקעות, ולשמר רווחים דרך התייעלות, ניהול סיכונים, ושירות.

להמשך הכתבה לחץ כאן