הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

אנרג׳יאן: העתודות במאגר כריש גבוהות ב-32% מההערכה הקודמת

מתיוס ריגס, מנכ"ל קבוצת אנרג'יאן: "אנו שבעי רצון מן הנתונים, המעידים על כמות משאבים הגדולה ב- 32% ביחס להערכה הראשונית; הדבר יאפשר המרת חוזים מותנים בהיקף של Bcm 0.6 (שנתי) למחייבים, במקביל לאיתור הזדמנויות נוספות להגדלת המכירות מן המאגרים"

ניצן כהן | (1)
נושאים בכתבה אנרג'יאן

חברת אנרג׳יאן דיווחה היום על תוצאות דו״ח משאבים חדש שהוכן עבורה על-ידי חברת D&M למאגר כריש צפון. מהדיווח של אנרג׳יאן עולה כי במאגר קיימים משאבים בהיקף של Bcm 34 (Tcf 1.2) ועוד 39 מיליון חביות נוזלים –  עליה של 32% ביחס להערכות קודמות.

בסך הכל, מעריכה אנרג׳יאן בהסתמך על דו״ח המשאבים המעודכן, הכמות המאושרת עבור כריש צפון הינה Tcf 1.2 של משאבים מסוג C2, שהם Bcm 33.7 של גז טבעי, ועוד 39 מיליון חביות נוזלים (mmbbls) – ובסה"כ 250 מיליון חביות שווה ערך נפט (mmboe), מתוכן 84% גז טבעי.

החברה מציינת כי מדובר בעליה של 32% ביחס להערכה שפורסמה בדו"ח האחרון במסגרת קידוח ההערכה (Appraisal), אשר במסגרתן הוערך כי במאגר משאבים (recoverable) בהיקף של Tcf 0.9 (Bcm 25) לפי האומדן הטוב ביותר (Best Estimate), ועוד 34 מיליון חביות נוזלים (בסה"כ mmboe 190).

סך כל המשאבים הכוללים במאגרים כריש ותנין מוערך ב- Bcm 99 (Tcf 3.5) של גז, ובנוסף 82 מיליון חביות נוזלים. כאמור, אנרג׳יאן מדווחת כי הדו"ח הופק על ידי חברת D&M (DeGolyer and MacNaughton).

בהמשך לנתונים אלה, אנרג'יאן מעדכנת כי הסכמים מותנים בהיקף של Bcm 0.6 (שנתי) צפויים להפוך למחייבים, כך שנכון למועד זה מדובר על הסכמים למכירה של Bcm 5.6 (שנתי) של גז טבעי עליהם חתומה החברה.

עוד עדכנה החברה, כי תכנית הפיתוח עבור כריש צפון הוגשה למשרד האנרגיה, בהמשך לתכנית הפיתוח של כריש. החלטת השקעה סופית (FID) עבור כריש צפון צפויה להתקבל במהלך המחצית השנייה של שנת 2020 כשתחילת הפקה צפויה בשנת 2022.

המאגרים עתידים להיות מפותחים באמצעות אסדת טיפול צפה (FPSO) אשר תמוקם במרחק של כ-90 ק"מ מן החוף, במים הכלכליים של ישראל. בשבוע האחרון הודיעה אנרג'יאן על יציאת גוף האסדה (Hull) מן המספנה בסין לעבר המספנה בסינגפור, שם יבוצעו עבודות ההשלמה לקראת יציאת האסדה הצפה לישראל בסוף השנה הנוכחית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חברה מעולה, הפלטפורמה הצפה בדרך (ל"ת)
    שמוליק 10/04/2020 09:25
    הגב לתגובה זו
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

מנדי הניג ותמיר חכמוף |
נושאים בכתבה עופר ינאי נופר אנרגיה

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0.1%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).

להמשך הכתבה לחץ כאן
בזק
צילום: לילך צור

משרד התקשורת בדרך לביטול ההפרדה המבנית - בשורה גדולה לבזק

מאז תחילת ההפרדה המבנית בבזק, השוק עבר מהפכה: נכנסו שחקנים חדשים, פריסת הסיבים יותר מ-90% וקווים, טלוויזיה וסלולר התמזגו לשירות אחיד - לאן זה יקח את חברת התקשורת הגדולה בישראל? עדכון: צו מניעה זמני הוצא נגד בזק אונליין בעניין התשלום מהמדינה על הפעלת מוקד האזרחים הוותיקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד התקשורת בזק

מניית בזק בזק 1.86%   מטפסת בבורסה, בעקבות פרסום קול קורא חדש של משרד התקשורת לבחינה מחודשת של חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. זה יכול להיות דרמטי מאוד בשביל בזק, אם ההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.


ההפרדה המבנית הוטלה על בזק בראשית שנות ה-2000, כדי למנוע ריכוז כוח ולשמור על התחרות. באותה תקופה, בזק שלטה כמעט לבד בתשתיות התקשורת הקוויות בישראל - צינורות, תעלות, וארונות תקשורת - ולכן היא נדרשה להפריד את החברות כך שלא תנצל את כוחה בשוק לרעת המתחרות.

עם השנים השתנה השוק. תשתיות הנחושת מוחלפות בפריסת סיבים אופטיים, נכנסו שחקנים חדשים כמו פרטנר ואחרים, והגבולות בין אינטרנט, טלוויזיה וסלולר היטשטשו. במשרד התקשורת טוענים שכיום ההפרדה המבנית הפכה בעיקר לנטל על בזק, שמוגבלת בשיווק חבילות משולבות ("באנדלים") תחת מותג אחד - בניגוד למתחרות סלקום, פרטנר והוט.

שלוש חלופות

לפי הקול הקורא שפורסם היום, משרד התקשורת שוקל שלוש חלופות עיקריות: ביטול מלא של ההפרדה המבנית; מעבר להפרדה פונקציונלית, שתשמור על יחידה סיטונאית נפרדת בתוך בזק; או הפרדת בעלות מלאה על התשתיות הפיזיות. בעוד שהחלופות מוצגות לציבור זה נראה שבמשרד נוטים לבחון ברצינות בעיקר את האפשרות הראשונה - ביטול ההפרדה הקיימת. במשרד מציינים כי רמת פריסת הסיבים בישראל עומדת כיום על יותר מ-90% ממשקי הבית, והרגולציה החדשה כבר מבטיחה גישה שוויונית לתשתיות. במילים אחרות, הנימוק ההיסטורי להפרדה - החשש ממונופול של בזק - כבר לא קיים.

במשרד התקשורת מדגישים שהמהלך נבחן מנקודת מבט רחבה - לא רק דרך שיקולי תחרות, אלא גם תוך בחינת התרומה של ההפרדה ליעילות, להשקעות ולחדשנות. ביטול ההפרדה, טוענים, עשוי לאפשר למפעילים להשקיע יותר בתשתיות, לשפר את השירות ולתת מענה מהיר יותר לתקלות.

להמשך הכתבה לחץ כאן