אמות: המנכ"ל מכר מניות ב-3.1 מיליון שקל תוך יומיים
חברת הנדל"ן המניב אמות -0.37% דיווחה כי המנכ"ל אבי מוסלר מכר בימים האחרונים מניות בבורסה בהיקף של כ-3.1 מיליון שקל - זאת לאחר שמניית החברה איבדה כ-23% מערכה מתחילת השנה, על רקע הירידות החדות בשווקים. על פי דיווחי החברה, ביום שלישי מכר מוסלר 75.8 אלף מניות בבורסה לפי מחיר ממוצע של 18.49 שקלים למניה, זאת לאחר שביום שני מכר 96.3 אלף מניות בבורסה לפי מחיר ממוצע של כ-17.97 שקלים למניה. לאחר ביצוע העסקאות כאמור, נותר מוסלר עם החזקה של 2.83 מיליון מניות המהוות כ-0.74% ממניות החברה, בשווי שוק נוכחי של כ-52.8 מיליון שקל. המשקיעים ככל הנראה שואלים את עצמם, מדוע לאחר ירידה כל כך חדה במניות החברה ובשוק בכלל, החליט המנכ"ל לממש מניות במקום להביע אמון בחברה? בייחוד כאשר החברה נמצאת לקראת גיוס חוב... נזכיר, כי אמות דיווחה לפני כשלושה שבועות על תוצאות הרבעון הרביעי של 2019, והציגה שיפור הן בשורה העליונה והן בשורה התחתונה. הכנסות החברה עלו ב-7% והסתכמו ב-759 מיליון שקל, הרווח הנקי זינק ב-88% בעקבות רווחי שערוך אותם רשמה במהלך השנה החולפת. החברה הודיע על דיבידנד נוסף בגין שנת 2019, של כ-210 מיליון שקל - 31 אגורות למניה (לכתבה המלאה).
- 10.פושעת הרווחה לדין (ל"ת)זכריה מדמוני 28/03/2020 10:22הגב לתגובה זו
- 9.הפחד הכי גדול זה לפספס את העליות שתיכף מתחילות (ל"ת)מי שמכר יבכה.... 27/03/2020 22:41הגב לתגובה זו
- מגפה עולמית,בבורסות קורסי. (ל"ת)ריקי 28/03/2020 09:13הגב לתגובה זו
- 8.שיוציא אותם 27/03/2020 16:35הגב לתגובה זולא מוגזמת ההתעשרות של הכוזרים
- 7.מארק 27/03/2020 12:06הגב לתגובה זומרבית הגידול מיוחס לשערוך נדל"ן בגובה של 847.2 מיליון שקל, אותו רשמה החברה במהלך השנה. וחלוקת דיבידנדים לא מוסיף בריאות למניה
- 6.הוא מכר כי הוא יודע שהמגפה עוד לפנינו! (ל"ת)משקיע 26/03/2020 22:37הגב לתגובה זו
- ג'ף 27/03/2020 22:43הגב לתגובה זוהבעיה נכי גדולה זה לפספס את העליות שתיכף חגיעו !!
- 5.בשביל זה יש רשות ני"ע אם יש בעיה (ל"ת)דוד 26/03/2020 19:35הגב לתגובה זו
- 4.אולי לא אישרו לו חל״ת (ל"ת)26/03/2020 18:19הגב לתגובה זו
- 3.לרון 26/03/2020 15:12הגב לתגובה זול"עמך" מותר לברוח ולמנכ"לים לא? מנכ"לי הבנקים רוסק עמינח ואחרים ברחו כבר קודם!
- 2.לפעמים מוכרים כי פשוט צריך כסף (ל"ת)זאב 26/03/2020 13:34הגב לתגובה זו
- 1.דוד 26/03/2020 13:33הגב לתגובה זוברגע שהמנכ"ל או היו"ר מוכירים מניות תברחו- חוק בסיסי בשוק ההון!
- לרון 26/03/2020 15:13הגב לתגובה זו"עמך" כבר ברח,כרגיל!ייכנסו שוב בגבוה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"
הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?
את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.
הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".
אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים
לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.
