ישי דוידי קרן פימי
צילום: יונתן בלום

העתיד של חברת מר לא נראה טוב - האם לישי דוידי יש שפן?

מניית החברה המתדרדרת של קרן פימי צוללת כבר שלוש שנים; הבעיה הבאה: ככל הנראה החברה תידרש לבצע מחיקה גדולה של מוניטין אשר תקטין את ההון ותעמיק את הפער לעמידה בקובננטים בגין החוב - הבנקים עשויים לדרוש פירעון מיידי
ערן סוקול | (3)

חברת מר 1.4% , שבשליטת קרן פימי (36.6%) עשויה לבצע מחיקה משמעותית בדוחות השנתיים. כבר ברבעון השלישי לא עמדה החברה בקובננטים מול הבנקים, ובמקביל להפסדים השוטפים, ירד שוויה אל מתחת להון העצמי - עמוק מתחת להון העצמי. על רקע זה יש סיכוי טוב למחיקות בגין ירידת ערך מוניטין בגין שווי חברות כלולות. מחיקה כזו תגרור ירידת ההון העצמי והעמקת הפער לעמידה בקוננטים בגין החוב - הבנקים עשויים לדרוש פירעון מיידי. זו כנראה הסיבה שבחברה ינסו לשכנע שערך הנכסים לא ירד, ששווי החברות הבנות עדיין גבוהה - הבעיה שהשוק אומר אחרת לגמרי. הכישלון ה"מר" של קרן פימי בשלושת החודשים האחרונים מניית מר ירדה בכ-45%. כיום המניה נסחרת במחיר של 3.5 שקלים למניה והחברה נסחרת בשווי שוק של כ-45.6 מיליון שקל - במכפיל הון 0.45, כלומר שווי השוק של החברה מהווה כ-45% מסך ההון העצמי שלה, מה שעשוי לגרור מחיקה בדוחות הכספיים הקרובים. בעניין זה, צריך לציין כי נכון לסוף הרבעון השלישי הציגה החברה במאזן יתרת מוניטין ונכסים בלתי מוחשיים של כ-40.8 מיליון שקל מול הון עצמי של כ-100.7 מיליון שקל, כאשר שווי השוק הנמוך כאמור, יצריך בחינה מחודשת לירידת ערך המוניטין. נזכיר, כי בשנת 2013, קרן פימי רכשה 30% ממניות החברה תמורת 95 מיליון שקל, בעיסקה ששיקפה לחברת מר תעשיות שווי של 317 מיליון שקל. כיום פימי מחזיקה כאמור כ-36.6% מהחברה, עם שווי שוק של כ-14.8 מיליון שקל. התפתחות מחיר מניית מר תעשיות - איבדה כ-85% בשלוש שנים   האם הבנקים ידרשו פירעון מיידי? במסגרת דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי של 2019 דיווחה מר אודות חוב של כ-243 מיליון שקל (ל-3 בנקים), מתוכו כ-197 מיליון שקל הינו חוב לטווח קצר, כאשר בגין החוב התחייבה החברה לעמידה בקובננטים (אמות מידה פיננסיות), אשר כבר נכון לסוף הרבעון השלישי לא עמדה בהם, באופן אשר העמיד עילה להעמדת ההלוואות לפירעון מיידי לפי דרישת הבנקים. אבל בחודש נובמבר הבנקים העניקו ויתור (נוסף), לפיו בסוף הרבעון הרביעי תידרש החברה, בין היתר, להון עצמי מינמלי של 113 מיליון שקל, יחס הון למאזן מינימלי של 21%, וכי היחס בין ההתחייבויות המימוניות (כולל החוץ מאזניות), בניכוי נכסים פיננסיים לבין ההון העצמי לא יעלה על 3 (עמד על 3.16 כבר בסוף הרבעון השלישי). במסגרת ההסכמות אליה הגיעה החברה עם הבנקים, התחייבה מר תעשיות להעביר חלק משמעותי מהכספים שיתקבלו ממימוש נכסיה שאינם במסגרת עסקיה הרגילים, לצורך הקטנת חובותיה.  ומה קרה מאז? כבר בשנה שעברה הודיעה מר על מכירת הנכסים שלא קשורים לתחומי הליבה של פעילותה, שהינם ביצוע פרויקטים ואספקת שרותים בתחומי התקשורת, האבטחה והבטחון. כלומר כל נכסיה בתחום הולכת הגז נמכרו או בדרך לשם. בחודש שעבר, הודיעה החברה על מכירת אחזקותיה ברתם גז תמורת כ-5.75 מיליון שקל, במסגרת עסקה שבינתיים אושרה על ידי שר האנרגיה ורשות התחרות, אשר תאפשר למר לרשום בדוחותיה רווח של 4.5 מיליון שקל (לפני מס). זאת, לאחר שבסוף נובמבר הודיעה מר על השלמת העסקה שבה מכרה את כל מניותיה (50%) בחברת רימון גז טבעי ברווח הון של כ-20 מיליון שקל (לפני מס). מנגד, לפני כשבועיים עדכנה החברה אודות הליך בוררות שמתנהל בין חברה בת (100%) לבין לקוח בקשר להסכם פריסת רשת תקשורת באיים הקריביים. החברה הודיעה כי בהמשך לתביעה שהגישה כנגד הלקוח לבוררות, אודות תשלום של כ-4.3 מיליון דולר שלא קיבלה בגין עבודות שביצעה, כעת הגיש הלקוח תביעה נגדית של כ-11 מיליון דולר, בגין נזקים שנגרמו לו לכאורה בשל אי עמידה של חברת הבת בהתחייבויות מהותיות על פי הסכם ההתקשרות אשר גרמו לאי השלמת הפרויקט במועדו. עם זאת, בחברה סבורים, כי אי השלמת הפרויקט במועד נבעה בעיקר מגורמים שאינם תלויים בחברה ומשכך תביעת הלקוח צפויה להידחות.    הפסדים כבדים כבר כמעט 4 שנים החברה מדווחת על דעיכה עקבית בתוצאותיה בשנים האחרונות, כאשר מאז דיווחה על הכנסות שיא בשנת 2015 של כ-794 מיליון שקל, חלה ירידה עקבית בהכנסות, אשר הסתכמו בכ-574 מיליון שקל בשנת 2018, כאשר בתשעת החודשים הראשונים של 2019 הציגה החברה הכנסות בקצב שנתי של כ-417 מיליון שקל. בשורה התחתונה, עברה החברה מרווח של כ-3.8 מיליון שקל בשנת 2015 להפסד בקצב שנתי של כ-65.4 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2019, עם הפסדים מצטברים של כ-61.8 מיליון שקל בשנים 2016-2018. מבחינת תזרימי המזומנים מפעילות שוטפת, החברה הציגה תזרים מזומנים שלילי מצטבר של כ-100 מיליון שקל בשנים 2016-2018, עם זאת, בתשעת החודשים הראשונים של 2019 הציגה החברה תזרים חיובי של כ-49 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משקיע מאוכזב 26/02/2020 11:17
    הגב לתגובה זו
    ואני מבין שהמנכ"ל עדיין בתפקידו. דוידי תתעורר
  • 2.
    רביב 26/02/2020 11:01
    הגב לתגובה זו
    דוידי הפכת לקורח בימי נתניהו . על הכרת הטוב שמעת ? הנפילה התחילה
  • 1.
    זה הסוף (ל"ת)
    דוד 26/02/2020 10:01
    הגב לתגובה זו
טריוויה (צ'אט)טריוויה (צ'אט)
טריוויה

בחנו את עצמכם - האם אתם בעניינים? טריוויה שבועית

כמה הרוויחו מתחילת השנה המחזיקים בקופות גמל וקרן השתלמות במסלול מנייתי? לאיזה שווי מכוונת OpenAI בהנפקה הציבורית? מי יזם ההייטק המצליח שהגיע למצב של פשיטת רגל? ועוד - 
- טריוויה על הנושאים הכלכליים של השבוע האחרון

צוות ביזפורטל |
נושאים בכתבה טריוויה

טריוויה שבועית.  ככה תדעו אם אתם בעניינים.

20 שאלות מהאירועים של השבוע האחרון - נשמח לשמוע תגובות מכם (הערות, הארות, ביקורת, וגם - שבחים).

הכי נוח לשחק דרך הכלי בהמשך האייטם.  לאור בקשת הקהל אנחנו מעלים את השאלות והתשובות האפשריות גם כאן ( חידון עם תשובות מודגשות בתחתית העמוד) .   



מי המניה שעברה ביום אחד מירידה של מעל 20% לעלייה של 20%?
טבע
סולאראדג'
נובה
טידס

וואן זירו נותן ללקוחות חדשים ריבית של 5.5%. האם יש תנאים ומה הם?
אין תנאים
יש תנאים - העברת חשבון מבנק קודם
יש תנאים - העברה של מעל 5,000 שקל בחודש או תשלום דמי ניהול של 49 שקל בחודש
יש תנאים - העברה של לפחות 100 אלף שקל

כמה מקבלת המשפחה של חייל רוסי שנהרג במלחמה?
לא מקבלת כלום
20 אלף דולר
כ-40 אלף דולר
קרוב ל-200 אלף דולר

מה הרעיון המרכזי של הרפורמה המתוכננת במכשירי החיסכון?
הטלת מס על קרנות השתלמות נזילות
הגבלת דמי הניהול בפוליסות חיסכון
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים שרק הוצאת כספים ממנו תחוייב במס
יצירת חשבון כולל לכל המכשירים ומס קבוע אחיד של 25% במכירת מכשירים

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 15.37%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”