חברת מר -3.44% , שבשליטת קרן פימי (36.6%) עשויה לבצע מחיקה משמעותית בדוחות השנתיים. כבר ברבעון השלישי לא עמדה החברה בקובננטים מול הבנקים, ובמקביל להפסדים השוטפים, ירד שוויה אל מתחת להון העצמי - עמוק מתחת להון העצמי. על רקע זה יש סיכוי טוב למחיקות בגין ירידת ערך מוניטין בגין שווי חברות כלולות. מחיקה כזו תגרור ירידת ההון העצמי והעמקת הפער לעמידה בקוננטים בגין החוב - הבנקים עשויים לדרוש פירעון מיידי. זו כנראה הסיבה שבחברה ינסו לשכנע שערך הנכסים לא ירד, ששווי החברות הבנות עדיין גבוהה - הבעיה שהשוק אומר אחרת לגמרי. הכישלון ה"מר" של קרן פימי בשלושת החודשים האחרונים מניית מר ירדה בכ-45%. כיום המניה נסחרת במחיר של 3.5 שקלים למניה והחברה נסחרת בשווי שוק של כ-45.6 מיליון שקל - במכפיל הון 0.45, כלומר שווי השוק של החברה מהווה כ-45% מסך ההון העצמי שלה, מה שעשוי לגרור מחיקה בדוחות הכספיים הקרובים. בעניין זה, צריך לציין כי נכון לסוף הרבעון השלישי הציגה החברה במאזן יתרת מוניטין ונכסים בלתי מוחשיים של כ-40.8 מיליון שקל מול הון עצמי של כ-100.7 מיליון שקל, כאשר שווי השוק הנמוך כאמור, יצריך בחינה מחודשת לירידת ערך המוניטין. נזכיר, כי בשנת 2013, קרן פימי רכשה 30% ממניות החברה תמורת 95 מיליון שקל, בעיסקה ששיקפה לחברת מר תעשיות שווי של 317 מיליון שקל. כיום פימי מחזיקה כאמור כ-36.6% מהחברה, עם שווי שוק של כ-14.8 מיליון שקל. התפתחות מחיר מניית מר תעשיות - איבדה כ-85% בשלוש שנים   האם הבנקים ידרשו פירעון מיידי? במסגרת דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי של 2019 דיווחה מר אודות חוב של כ-243 מיליון שקל (ל-3 בנקים), מתוכו כ-197 מיליון שקל הינו חוב לטווח קצר, כאשר בגין החוב התחייבה החברה לעמידה בקובננטים (אמות מידה פיננסיות), אשר כבר נכון לסוף הרבעון השלישי לא עמדה בהם, באופן אשר העמיד עילה להעמדת ההלוואות לפירעון מיידי לפי דרישת הבנקים. אבל בחודש נובמבר הבנקים העניקו ויתור (נוסף), לפיו בסוף הרבעון הרביעי תידרש החברה, בין היתר, להון עצמי מינמלי של 113 מיליון שקל, יחס הון למאזן מינימלי של 21%, וכי היחס בין ההתחייבויות המימוניות (כולל החוץ מאזניות), בניכוי נכסים פיננסיים לבין ההון העצמי לא יעלה על 3 (עמד על 3.16 כבר בסוף הרבעון השלישי). במסגרת ההסכמות אליה הגיעה החברה עם הבנקים, התחייבה מר תעשיות להעביר חלק משמעותי מהכספים שיתקבלו ממימוש נכסיה שאינם במסגרת עסקיה הרגילים, לצורך הקטנת חובותיה.  ומה קרה מאז? כבר בשנה שעברה הודיעה מר על מכירת הנכסים שלא קשורים לתחומי הליבה של פעילותה, שהינם ביצוע פרויקטים ואספקת שרותים בתחומי התקשורת, האבטחה והבטחון. כלומר כל נכסיה בתחום הולכת הגז נמכרו או בדרך לשם. בחודש שעבר, הודיעה החברה על מכירת אחזקותיה ברתם גז תמורת כ-5.75 מיליון שקל, במסגרת עסקה שבינתיים אושרה על ידי שר האנרגיה ורשות התחרות, אשר תאפשר למר לרשום בדוחותיה רווח של 4.5 מיליון שקל (לפני מס). זאת, לאחר שבסוף נובמבר הודיעה מר על השלמת העסקה שבה מכרה את כל מניותיה (50%) בחברת רימון גז טבעי ברווח הון של כ-20 מיליון שקל (לפני מס). מנגד, לפני כשבועיים עדכנה החברה אודות הליך בוררות שמתנהל בין חברה בת (100%) לבין לקוח בקשר להסכם פריסת רשת תקשורת באיים הקריביים. החברה הודיעה כי בהמשך לתביעה שהגישה כנגד הלקוח לבוררות, אודות תשלום של כ-4.3 מיליון דולר שלא קיבלה בגין עבודות שביצעה, כעת הגיש הלקוח תביעה נגדית של כ-11 מיליון דולר, בגין נזקים שנגרמו לו לכאורה בשל אי עמידה של חברת הבת בהתחייבויות מהותיות על פי הסכם ההתקשרות אשר גרמו לאי השלמת הפרויקט במועדו. עם זאת, בחברה סבורים, כי אי השלמת הפרויקט במועד נבעה בעיקר מגורמים שאינם תלויים בחברה ומשכך תביעת הלקוח צפויה להידחות.    הפסדים כבדים כבר כמעט 4 שנים החברה מדווחת על דעיכה עקבית בתוצאותיה בשנים האחרונות, כאשר מאז דיווחה על הכנסות שיא בשנת 2015 של כ-794 מיליון שקל, חלה ירידה עקבית בהכנסות, אשר הסתכמו בכ-574 מיליון שקל בשנת 2018, כאשר בתשעת החודשים הראשונים של 2019 הציגה החברה הכנסות בקצב שנתי של כ-417 מיליון שקל. בשורה התחתונה, עברה החברה מרווח של כ-3.8 מיליון שקל בשנת 2015 להפסד בקצב שנתי של כ-65.4 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2019, עם הפסדים מצטברים של כ-61.8 מיליון שקל בשנים 2016-2018. מבחינת תזרימי המזומנים מפעילות שוטפת, החברה הציגה תזרים מזומנים שלילי מצטבר של כ-100 מיליון שקל בשנים 2016-2018, עם זאת, בתשעת החודשים הראשונים של 2019 הציגה החברה תזרים חיובי של כ-49 מיליון שקל.