המלט: הסכם מסגרת עם היונדאי בהיקף של 10-12.5 מיליון דולר
נופלים וקמים: לאחר שנה לא פשוטה לחברת המלט, החברה שבשליטת קרן פימי (30.5%) מדווחת כי חתמה על הסכם אסטרטגי עם חברת היונדאי הקוריאנית, לאספקת מוצרים לבקרת זרימה בתחום הקריוגני לשימוש של אוניות המובילות גז טבעי נוזלי (LNG) בהיקף מצטבר של כ-10-12.5 מיליון דולר.
להערכת החברה, היונדאי צפויה לבנות בין 20 ל-25 אוניות המובילות גז טבעי נוזלי (LNG) כאשר היקף ההזמנות הצפוי של מוצרים לכל אוניה הינו לפחות 0.5 מיליון דולר. לפי הדיווח, ההסכם יתחיל באופן מיידי. תוקף ההסכם הוא עד סוף השנה. עם זאת, אין התחייבות מצד היונדאי לצבר הזמנות.
"להערכת החברה, ההתקשרויות בהסכם זה משקפות את מעמדה של הקבוצה ומסמלות הכרה בנוסף להסכם עם חברת Samsung באיכות ואמינות של המוצרים שלה על ידי המספנות הגדולות בעולם", נכתב בהודעת החברה.
בשנה האחרונה, לאור המשבר בשוק המוליכים למחצה, מניית המלט הייתה תנודתית במיוחד. עם זאת, הירידה של המניה שבשליטת קרן פימי ביחס לתחילת ינואר 2019 היא חסרת משמעות. לאחרונה, בעקבות הכניסה הצפויה של 5G, חלה התעוררות בשוק ואנליסטים צופים שהוא ימשיך לצמוח.
- המלט: תשואה "מובטחת" של 6.7% עד חודש מאי אך המשקיעים חשדניים
- פימי מוכרת את המ-לט לפי שווי של 900 מ' ש'; פרמיה של 34% על השוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמיר וידמן, מנכ"ל המלט: "החברה שמחה לדווח כי חתמה על הסכם התקשרות על חלק מהמוצרים שיסופקו לאניות שבונה חברת היונדאי בקוריאה כאשר היקף רכישת הברזים הכולל לאנייה מסתכם בכ-5 מיליון דולר. אנחנו פועלים במרץ על מנת להגדיל את סל המוצרים והיקף הרכישות בקרב יצרניות האניות בקוריאה ועם היונדאי בפרט. ההסכמים שנחתמו כעת עם היונדאי ועם סמסונג לפני כשנה הינם אסטרטגיים לחברה ובראייה קדימה המלט רואה ביקושים גבוהים בתחום אוניות המובילות גז טבעי נוזלי (LNG). אנו ערוכים להגברת כושר הייצור בקוריאה ככל שנדרש בשנים בהן יבנו 60 אניות LNG בקוריאה. קוריאה מהווה טריטוריה דומיננטית וחשובה ואנו רואים בחברת הבת בקוריאה, S&S Valve, שבבעלותנו פלטפורמת מכירות ושיווק לכלל מוצרי המלט בקוריאה וכן פוטנציאל מכירה משמעותי של מוצרי S&S דרך זרוע המכירות של המלט ברחבי העולם".

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
