המלט: הסכם מסגרת עם היונדאי בהיקף של 10-12.5 מיליון דולר
נופלים וקמים: לאחר שנה לא פשוטה לחברת המלט, החברה שבשליטת קרן פימי (30.5%) מדווחת כי חתמה על הסכם אסטרטגי עם חברת היונדאי הקוריאנית, לאספקת מוצרים לבקרת זרימה בתחום הקריוגני לשימוש של אוניות המובילות גז טבעי נוזלי (LNG) בהיקף מצטבר של כ-10-12.5 מיליון דולר.
להערכת החברה, היונדאי צפויה לבנות בין 20 ל-25 אוניות המובילות גז טבעי נוזלי (LNG) כאשר היקף ההזמנות הצפוי של מוצרים לכל אוניה הינו לפחות 0.5 מיליון דולר. לפי הדיווח, ההסכם יתחיל באופן מיידי. תוקף ההסכם הוא עד סוף השנה. עם זאת, אין התחייבות מצד היונדאי לצבר הזמנות.
"להערכת החברה, ההתקשרויות בהסכם זה משקפות את מעמדה של הקבוצה ומסמלות הכרה בנוסף להסכם עם חברת Samsung באיכות ואמינות של המוצרים שלה על ידי המספנות הגדולות בעולם", נכתב בהודעת החברה.
בשנה האחרונה, לאור המשבר בשוק המוליכים למחצה, מניית המלט הייתה תנודתית במיוחד. עם זאת, הירידה של המניה שבשליטת קרן פימי ביחס לתחילת ינואר 2019 היא חסרת משמעות. לאחרונה, בעקבות הכניסה הצפויה של 5G, חלה התעוררות בשוק ואנליסטים צופים שהוא ימשיך לצמוח.
- המלט: תשואה "מובטחת" של 6.7% עד חודש מאי אך המשקיעים חשדניים
- פימי מוכרת את המ-לט לפי שווי של 900 מ' ש'; פרמיה של 34% על השוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אמיר וידמן, מנכ"ל המלט: "החברה שמחה לדווח כי חתמה על הסכם התקשרות על חלק מהמוצרים שיסופקו לאניות שבונה חברת היונדאי בקוריאה כאשר היקף רכישת הברזים הכולל לאנייה מסתכם בכ-5 מיליון דולר. אנחנו פועלים במרץ על מנת להגדיל את סל המוצרים והיקף הרכישות בקרב יצרניות האניות בקוריאה ועם היונדאי בפרט. ההסכמים שנחתמו כעת עם היונדאי ועם סמסונג לפני כשנה הינם אסטרטגיים לחברה ובראייה קדימה המלט רואה ביקושים גבוהים בתחום אוניות המובילות גז טבעי נוזלי (LNG). אנו ערוכים להגברת כושר הייצור בקוריאה ככל שנדרש בשנים בהן יבנו 60 אניות LNG בקוריאה. קוריאה מהווה טריטוריה דומיננטית וחשובה ואנו רואים בחברת הבת בקוריאה, S&S Valve, שבבעלותנו פלטפורמת מכירות ושיווק לכלל מוצרי המלט בקוריאה וכן פוטנציאל מכירה משמעותי של מוצרי S&S דרך זרוע המכירות של המלט ברחבי העולם".
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
