קרן שתוי, מנכ"לית קבוצת הולמס פלייס
צילום: יוני רייף
ראיון

הולמס פלייס צומחת - "נגיע ל-EBITDA של 100 מיליון ש' עוד 4 שנים"

קרן שתוי, מנכ"לית החברה - "למועדונים שלנו יש חסינות מתחרות כי אנחנו פרמיום" ; הרווח הנקי עלה ב-15% והסתכם ברבעון השני ב-4.1 מיליון שקל; ה-EBITDA עלה בכ-15%. הנתונים בנטרול השפעת תקן IFRS16

איתן גרסטנפלד | (3)

רשת מועדוני הכושר הולמס פלייס 1.3%  פרסמה את תוצאותיה לרבעון השלישי. במסגרתם דיווחה על צמיחה של 10% בהכנסות הרבעון השלישי,  ועל עליה של 21% ברווח הנקי. ה-EBITDA עלה בכ-15%, מניית החברה עלתה בכ-50% מתחילת השנה.

ה-EBITDA ברבעון השלישי הסתכם ב-14.3 מיליון שקל,  בהשוואה ל-EBITDA של 12.4 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2018. קרן שתוי, מנכ"לית החברה מספקת יעד לעוד מספר שנים - "היעד שלנו להגיע ל-EBITDA של 100 מיליון שקל עוד 4 שנים".

הכנסות החברה צמחו ברבעון השלישי ב-10% והסתכמו ב-110 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות בהיקף של 99.6 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2018. הגידול בהכנסות הרבעוניות נובע מהעלייה במספר המנויים הממוצע וכן מגידול של כ-1 מיליון שקל בהכנסות מאימונים אישיים.

בשורה התחתונה, רשמה החברה עלייה של 21% ברווח הנקי שהסתכם ב-4.1 מיליון שקל, זאת בהשוואה לרווח נקי של 3.4 מיליון שקל שנרשם ברבעון השלישי אשתקד.

הרווח הגולמי של החברה גדל ב-29% והסתכם ברבעון השלישי של השנה ב-16 מיליון שקל, בהשוואה לרווח גולמי של 12.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי הגיע ברבעון השלישי של 2019 ל-14.5% בהשוואה לשיעור רווח גולמי של 12.4% ברבעון המקביל.

הרווח התפעולי גדל ברבעון ב-26% והסתכם ב-6.7 מיליון שקל המהווים 6% מהמכירות, בהשוואה לרווח תפעולי של 5.3 מיליון שקל ברבעון המקביל, המהווים 5% מהמכירות. העלייה ברווח התפעולי נרשמה הן בשל השיפור בהכנסות והן בשל העלייה ברווחיות הגולמית.

התוצאות האלו טובות, והן מגיעות למרות התחרות המתחזקת בתחום. בשנה האחרונה הגבירו נוכחות רשתות ה"לואו קוסט", וזה עשוי  לפגוע בהולמס פלייס. שתוי מסבירה כי - "למועדונים שלנו יש חסינות מתחרות כי אנחנו פרמיום". גם אם כן, השאלה באיזה מחיר - כלומר, מול תחרות משמעותית במחיר נמוך, הולמס פלייס עלולה לרדת במחירי המנויים שלה, כדי להמשיך ולהחזיק אותם.    

מהם מנועי הצמיחה של החברה?

"החברה מורכבת משלוש רגליים, הראשון הוא מגזר 'הולמס פלייס', המעודנים הקיימים של החברה. שם המטרה היא לשמור על הרווחיות של המועדונים הקיימים ולעשות שיפורים גם ברמה התפעולית וגם ברמת ההכנסות, ואפשר לראות את זה בדוחות. הרגל השנייה, היא הצמיחה האורגנית, כלומר פתיחות של מועדוני 'אייקון' שהם מועדוני פרימיום לאוו-קוסט. אנחנו בונים מנועים וצומחים באזורים שאנחנו מזהים הזדמנויות עסקיות גבוהות. הרגל השלישית היא, הצמיחה הלא אורגנית, אנחנו מחפשים הזדמנויות רכישה של מועדונים שמתאימים לאסטרטגיה שלנו. איפה שיש הזדמנויות מהסוג הזה אנחנו נהנים לקנות אותם".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה האתגרים המרכזיים שלכם?

"קודם כל לשמור על רמת השירות הגבוהה שאנחנו מספקים ללקוחות, בסוף הלקוחות קונים מוצר פרימיום ומצפים לקבל שירות פרימיום. האתגר השני הוא, התחרות ההולכת וגוברת כמעט מכל כיוון אפשרי מה שמחייב אותנו להישאר חדים ולשמור על חברי המועדון שלנו. האתגר השלישי הוא, אתגר החדשנות והבידול, אנחנו רוצים לספר לחברי המועדון שלנו למה דווקא 'הולמס פלייס'. לכן חתמנו על חוזה להשקת אפליקציה חדשה לחברי המועדון, היום כל האפליקציות של מועדוני הכושר נראות אותו דבר. אנחנו החלטנו להשקיע בהשקת אפליקציה חדשה לחברי המועדון, ואני חושבת שזה ישתלם בהמשך כי זה יגדיל את התקשורת מול חברי המועדון ויבדל אותנו אל מול המתחרות".

איך אתם מתמודדים עם מועדוני הלוואו-קוסט?

"אני מאמינה שיש מקום לכולם, אבל בענף שלנו אנחנו מספקים מוצר אחר מוצר שהוא פרימיום. יש לנו גם את מועדוני ה-Family וגם את מותג הפרימיום לוואו קוסט שלנו 'אייקון', ככה אנחנו מתמודדים גם בתחום הזה. היתרון שלנו זה שלרוב המועדונים שלנו יש מעמד וחסינות מתחרות, כמו תמיד יהיה מי שיבחר לשלם על טיסות בביזנס, יש מקום  גם למועדוני פרימיום שבהם משלמים יותר. אנחנו רואים את זה גם כשפותחים מועדוני לוואו-קוסט בקרבת מועדונים שלנו, יש קהל שרוצה שירות מסוג אחר. במקומות שאנחנו כן נפגעים מהם אנחנו מסיבים את הפורמט מהולמס פלייס לפורמט אייקון". 

כמה מנויים יש לכם?

"יש לנו קרוב ל-140 אלף מנויים, מעל 40 אלף כניסות ביום. ככל שהפורמט יותר גבוה וחברי המועדון משלמים יותר הם מגיעים בתדירות יותר גבוהה למועדון. בפורמט הפרימיום בדרך כלל ניצול המנוי הוא הגבוה ביותר.

איפה את רואה את החברה עוד 5 שנים?

"אנחנו נמצאים בעיצומה של תכנית אסטרטגית מהירה, תוך 4-5 שנים החברה אנחנו מקווים שהחברה תשיג תוצאות של 100 מיליון שקל  EBITDA.  יש לנו נכסים חתומים והזדמנויות שכבר בתהליכי עבודה של מעל 80 מיליון שקל. אנחנו כל הזמן חושבים על פיתוחים נוספים. לפי התפיסה שלנו, תוך 4 שנים החברה תהיה עם עוד 4 מועדוני Family, ועוד 15-20 מועדוני 'אייקון', קרוב ל-70 מועדונים סך הכל. אנחנו שואפים להתפתח מאד חזק בפריפריות, שם אנחנו פחות נמצאים. השוק כולו ילך לכיוון של מיזוגים ורכישות. בנוסף, יגיעו פורמטים חדשים שקיימים בעולם כמו למשל עולמות הסטודיו שבהם משלמים לפי שימוש וגם 'הולמס פלייס' תהיה חלק מזה".

לאח הפרסום מסרה קרן שתוי: "הולמס פלייס ממשיכה להציג שיפור בתוצאות הכספיות מדי רבעון- וברבעון צמחנו בהכנסות מגזר הולמס פלייס במעל 3% ובמגזר אייקון אשר צמח בכ-80%. ההחלטה לפתוח פורמט מועדוני Low Cost תחת המותג אייקון מוכיחה את עצמה, ופעילות זו מהווה מנוע צמיחה מרכזי בפעילותנו. מתחילת 2019 ועד היום פתחנו 7 מועדוני אייקון חדשים, מהם אחד במהלך הרבעון הרביעי עד כה, ומועדון בראשון לציון שהוסב מפורמט אנרג'י לפורמט אייקון. מגזר פעילות זה חצה הרבעון את רף 30 אלף המנויים ומכאן שהשפעתו על המשך הצמיחה המהירה בחברה צפויה לגדול. להולמס פלייס איתנות פיננסית ויתרון תחרותי שיאפשר לנו להמשיך ולצמוח הן בדרך של צמיחה פנימית והן באמצעות רכישות כדוגמת מועדון הכושר זאוס בראשון לציון שרכישתו הושלמה בתחילת נובמבר השנה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דני 28/11/2019 07:50
    הגב לתגובה זו
    יש נהירה לרשת ספייס למשל בעלות של שלישי ולעיתים גם רבע מהולמס פלייס וזה ילך ויתעצם. אנשים לא פריארים כמו שראינו בכל תחום אחר.
  • 2.
    המניה תעלה עוד הרבה. (ל"ת)
    אבי 27/11/2019 20:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אני כמשקיע 27/11/2019 18:23
    הגב לתגובה זו
    בהתרחבות לא מבוקרת!יש לזכור שהשנים הטובות הן בגלל הכסף הזול,כשתעלה הריבית יום אחד ה"פרימיום" שלכם יקוצץ בקלות בשל מיתון ופיטורים במשק!לכל טוב יש גם סיום!!
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?