הקסם של מג'יק - הרווח עלה, הרווח למניה ירד
חברת התוכנה מג'יק -0.01% מדווחת על הכנסות שיא של 77.1 מליון דולר ברבעון השני של 2019 - עלייה של 10% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, עם זאת, החברה המפתחת פתרונות לפיתוח יישומים ולאינטגרציה עסקית, מדווחת כי למרות הגידול במכירות, הרווח התפעולי נותר ברמה של 8 מיליון דולר. הסיבה - הוצאות חד פעמיות של כמיליון דולר שנרשמו במסגרת רכישת חברת PowWow שמפתחת פלטפורמת פיתוח המאפשרת להעביר מערכות מסורתיות בהן עושים שימוש ארגונים לאפליקציות מובייל.
הרווח התפעולי על בסיס Non-GAAP ברבעון השני של 2019 עלה ב-9% לכ-10.7 מיליון דולר, לעומת סך של 9.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של מג'יק ברבעון השני של 2019 ירד בכ-15% והסתכם לכ-4.8 מיליון דולר (8 סנט למניה), לעומת 5.7 מיליון דולר (12 סנט למניה) ברבעון מקביל.
הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP נותר כמעט ללא שינוי - 7.1 מיליון דולר (14 סנט למניה), לעומת רווח של 7 מיליון דולר ברבעון המקביל. עם זאת, הרווח למניה ירד משמעותית (16 סנט למניה).
איך זה קרה? החברה גייסה במסגרת הנפקת מניות, כך שכמות המניות שלה גדלה. ולכן, הרווח חלקי מספר המניות (רווח למניה) ירד. אין בכך להעיד על חולשה לעומת תקופה מקבילה, אלא על כך שהחברה בשלב זה עדיין לא השתמשה במזומנים כדי להשקיע ולייצר תשואה (המזומנים מניבים למעשה תשואה נמוכה).
- אפלייד מטיריאלס עוקפת את ציפיות האנליסטים - אך התחזית חלשה
- מג'יק עם תוצאות טובות, אבל התחזית מאכזבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוצאות המחצית
ההכנסות במחצית הראשונה של 2019 עלו בכ-6% לכ- 148.9 מיליון דולר, לעומת 139.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח התפעולי על בסיס Non-GAAP במחצית הראשונה של 2019 עלה בכ-6% לכ- 20.8 מיליון דולר, לעומת 19.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP עלה ב-4% והסתכם ב-13.7 מיליון דולר (28 סנט למניה), לעומת 13.2 מיליון דולר (30 סנט למניה) בתקופה המקבילה אשתקד.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת במחצית הראשונה של 2019 הסתכם לכ-26.6 מיליון דולר, לעומת 16.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
נכון ל-30 ביוני 2019, היו בקופת החברה מזומנים, שווי מזומנים, פקדונות וניירות ערך לזמן קצר בקיזוז הלוואות ממוסדות פיננסיים בסך של 87.8 מיליון דולר.
מג'יק מאשררת את תחזיתה הקודמת לשנת 2019 וצופה כי ההכנסות השנתיות יהיו בטווח שבין 313 ל-319 מיליון דולר, המשקף שיעור צמיחה שנתי של 10%-12%.
חלוקת דיבידנד
בהתאם למדיניות חלוקת הדיבידנד של החברה, אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד עבור המחצית הראשונה של 2019 בסכום של 15.6 סנט למניה ובסכום כולל של כ-7.6 מיליון דולר, המהווים כ-75% מהרווחים בתקופה.
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותאלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים
אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון -1.03% , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים.
והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.
לא חתונה קתולית
גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.
אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה).
מיטב תנפיק מניות בכ-500 מיליון שקל, 85% ממשקיעים זרים
החברה מתקרבת לשווי של מעל 10 מיליארד שקל לאחר הכסף, לאחר שביצעה זינוק דרמטי בשנים האחרונות; במרכז: מימון מהלכי צמיחה, הרחבות ועסקאות מיזוג ורכישה
מיטב מיטב בית השקעות מיטב השקעות -6.27% הודיעה כי היא בוחנת הנפקת מניות בהיקף של כ־500 מיליון שקל, במהלך שנועד לממן יוזמות צמיחה אסטרטגיות. לפי נתוני ההקצאה שפורסמו, כ-85% מהגיוס מגיע ממשקיעים זרים, ורק כ-15% ממשקיעים ישראלים.
מהדיווח הרשמי עולה כי הוגשו למיטב הזמנות לרכישת מניות בהיקף של 16 מיליון מניות, פי שלושה מההיצע בפועל, שהסתכם ב־4.6 מיליון מניות רגילות. בתום הליך ההקצאה בחרה החברה במתווה גיוס מלא בהיקף של כחצי מיליארד שקלים (לפני הוצאות הנפקה), כאשר המשקיעים הזרים קיבלו
הקצאה של 4,025,642 מניות, כ-87.4% מסך ההנפקה.
הגיוס מתבצע בתקופה שבה מיטב נמצאת בתקופת צמיחה. רק לפני שלוש שנים נסחרה המניה במחזורים יומיים של עשרות אלפי שקלים בלבד, אולם השיפור החד בתוצאות, ההתרחבות בפעילויות והעלייה במכפילים הובילו את המניה
לזינוק משמעותי. על פי השווי הנוכחי בבורסה, לאחר הגיוס צפויה מיטב לעבור לראשונה את רף ה-10 מיליארד שקל שווי שוק לאחר הכסף, ציון דרך משמעותי לחברה שהייתה במשך שנים שחקנית משנית בענף.
בחברה מדגישים כי מטרת הגיוס היא האצה של מהלכי צמיחה קיימים והובלת
מהלכים חדשים. במצגת שפורסמה לצד הדיווח מציינת מיטב כי הכסף יופנה להשקעה בתחומי ליבה, פיתוח מנועי צמיחה נוספים וכן איתור מיזוגים ורכישות פוטנציאליים. ההחלטה לגייס, למרות רווחיות גבוהה, מאותתת כי מיטב מכוונת להמשך התרחבות ולא מסתפקת במעמדה הנוכחי.
- "אין מניות זולות" התחזית ל-2026 של אלכס זבז'ינסקי
- מיטב סוגרת עשור של תביעות - ומציגה רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני כשנה, איביאי ביצעה גם היא גיוס הון, אך בניגוד למיטב, המטרה הייתה להגדיל את שיעור אחזקות הציבור לקראת כניסה למדד ת"א־125. מיטב, לעומת זאת, בוחרת בגיוס כחלק מאסטרטגיית צמיחה אקטיבית ומיצוב כמספר אחת בתעשייה, ולא לשם שיפור סחירות בלבד.
