גיא ברנשטיין
צילום: יחצ

הקסם של מג'יק - הרווח עלה, הרווח למניה ירד

מג'יק מדווחת על הכנסות שיא - 77 מיליון דולר ברבעון ורווח תפעולי של 13.7 מיליון דולר; החברה מאשררת את התחזית - גידול שנתי של 10%-12% בהכנסות
ערן סוקול |

חברת התוכנה מג'יק 10.14% מדווחת על הכנסות שיא של 77.1 מליון דולר ברבעון השני של 2019 - עלייה של 10% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, עם זאת, החברה המפתחת פתרונות לפיתוח יישומים ולאינטגרציה עסקית, מדווחת כי למרות הגידול במכירות, הרווח התפעולי נותר ברמה של 8 מיליון דולר. הסיבה - הוצאות חד פעמיות של כמיליון דולר שנרשמו במסגרת רכישת חברת PowWow שמפתחת פלטפורמת פיתוח המאפשרת להעביר מערכות מסורתיות בהן עושים שימוש ארגונים לאפליקציות מובייל.

הרווח התפעולי על בסיס Non-GAAP ברבעון השני של 2019 עלה ב-9% לכ-10.7 מיליון דולר, לעומת סך של 9.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.  

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של מג'יק ברבעון השני של 2019 ירד בכ-15% והסתכם לכ-4.8 מיליון דולר (8 סנט למניה), לעומת 5.7 מיליון דולר (12 סנט למניה) ברבעון מקביל.

הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP נותר כמעט ללא שינוי - 7.1 מיליון דולר (14 סנט למניה), לעומת רווח של 7 מיליון דולר ברבעון המקביל. עם זאת, הרווח למניה ירד משמעותית (16 סנט למניה).

איך זה קרה? החברה גייסה במסגרת הנפקת מניות, כך שכמות המניות שלה גדלה. ולכן, הרווח חלקי מספר המניות (רווח למניה) ירד. אין בכך להעיד על חולשה לעומת תקופה מקבילה, אלא על כך שהחברה בשלב זה עדיין לא השתמשה במזומנים כדי להשקיע ולייצר תשואה (המזומנים מניבים למעשה תשואה נמוכה).

  

תוצאות המחצית

ההכנסות במחצית הראשונה של 2019 עלו בכ-6% לכ- 148.9 מיליון דולר, לעומת 139.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי על בסיס Non-GAAP במחצית הראשונה של 2019 עלה בכ-6% לכ- 20.8 מיליון דולר, לעומת 19.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.  

הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP עלה ב-4% והסתכם ב-13.7 מיליון דולר (28 סנט למניה), לעומת 13.2 מיליון דולר (30 סנט למניה) בתקופה המקבילה אשתקד. 

תזרים המזומנים מפעילות שוטפת במחצית הראשונה של 2019 הסתכם לכ-26.6 מיליון דולר, לעומת 16.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

נכון ל-30 ביוני 2019, היו בקופת החברה מזומנים, שווי מזומנים, פקדונות וניירות ערך לזמן קצר בקיזוז הלוואות ממוסדות פיננסיים בסך של 87.8 מיליון דולר.

מג'יק מאשררת את תחזיתה הקודמת לשנת 2019 וצופה כי ההכנסות השנתיות יהיו בטווח שבין 313 ל-319 מיליון דולר, המשקף שיעור צמיחה שנתי של 10%-12%. 

חלוקת דיבידנד

בהתאם למדיניות חלוקת הדיבידנד של החברה, אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד עבור המחצית הראשונה של 2019 בסכום של 15.6 סנט למניה ובסכום כולל של כ-7.6 מיליון דולר, המהווים כ-75% מהרווחים בתקופה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דינה בן טל גננסיה מנכלית אל על
צילום: שלומי יוסף

הרווח שלא יחזור - מה יקרה לאל על בשנים הבאות?

אל על חותמת רבעון מצוין עם רווח של 203 מיליון דולר אבל פרישת המנכ"לית דינה בן טל גננסיה וחזרת התחרות לשוק מציירים תמונה מורכבת - חברת התעופה הלאומית תמריא או תצנח בשנים הקרובות?

רונן קרסו |

רגע לפני חזרה אמיתית של התחרות בתחום התעופה - רבעון שיא לאל על - למרות איבוד נתח שוק, הרווח הנקי של אלעל עלה ל-202.6 מיליון דולר.

הדוחות שפורסמו היום מבטאים גידול בפעילות - 7% בהכנסות ביחס לשנה שעברה ל-1.07 מיליארד דולר, וגידול של 85 ברווח ל-203 מיליון דולר. רבעון שלישי הוא רבעון עונתית חזק. מתחילת השנה, החברה הרוויחה 364 מיליון דולר, ירידה לעומת רווח של 415 מיליון דולר בתשעה החודשים הראשונים בשנה שעברה. 

בסוף השנה תפרוש דינה בן טל, מנכ"לית אל על לאחר שלוש שנים בלבד בתפקיד והיא ייצרה בשנים האלו תוצאות שהביאו את אל על לשיא של כל הזמנים ורווחים שהסיכוי שיחזרו נמוכים מאוד. 

פרישתה של בן טל העלתה מחדש את הסוגיה העדינה ביחסים בין מנכ"ל לבעלים. בן טל הביאה את אל על שהיתה על סף פירוק בקורונה ועם חוב עצום של 1.7 מיליארד, לעודף של מאות מיליוני דולרים, תזרים מזומנים חיובי ונתונים פיננסיים חזקים. היו כמה שלבים - ראשית במקביל לכניסת משפחת רוזנברג לשליטה בחברה והתמיכה הממשלתית, נעשה רה ארגון גדול. בן טל גננסיה הצליחה להושיב את הוועדים באל על סביב שולחן גדול אחד ולחתוך. זה הישג גדול שאולי לא נמדד מידית בשורה התחתונה, אבל שם הבסיס להצלחתה - היכולת להניע את העובדים. 

אל על הלכה והשתפרה ואז הגיעה המלחמה. זה נראה רע מאוד, אבל מהר מאוד מ"עז יצא מתוק" - אם בתחילת המלחמה היה סיכוי טוב שאל על תחזור לבקש תמיכה מהמדינה, מהר מאוד התברר שהיא הפכה ליצרנית מזומנים גדולה כי היא הפכה למונופול בקווים המרכזיים. התזרים והרווחים היו בשמיים, אל על הרוויחה את כל השווי שלה לפני המלחמה בשנתיים. היא כל כך גדלה שהיא כבר רצתה להפוך לחברת החזקות ולקנות את ישראכרט. מהר מאוד ירדה מהרעיון. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אנלייט עולה 4.5%, אנרג׳יקס יורדת 6.5% - ת״א 90 מטפס 1%

ה״צמד-חמד״ נפרד - אנלייט עולה בעוד אנרג׳יקס יורדת; מניית הבורסה בתנופה חיובית אחרי תוצאות שיא; מטריקס מזנקת וסוחבת איתה את פורמולה, מג׳יק; השקל מתייצב מול הדולר ברמות שיא של השנים האחרונות, והמשקיעים בג'י סיטי נושמים לרווחה אחרי הודעת מדרוג שלא יזמה שינוי
מערכת ביזפורטל |

המסחר בבורסה מתנהל במגמה חיובית כשבמדדים נרשמות עליות - ת״א 35 עולה 0.5%, ת״א 90 מטפס 1%.

בסקטור הפיננסי התמונה חיובית עד יציבה - מדד הבנקים עולה 0.5%, ת״א ביטוח מזנק 1.1%.

בהסתכלות רחבה - מדד הביטחוניות ממשיך את המומנטום השלילי כשאתמול סגר בירידה של 0.8% וכעת יורד כ-0.6%, מדד הנדל״ן יציב על ה-0, מדד ת״א נפט וגז עולה 0.2%. 


במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.53%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי - השקל מתחזק - מי נפגע ומי מרוויח?


בזמן שהרשתות החברתיות הפכו לזירה מרכזית של השקעות, שיווק ותוכן, הן גם הפכו לקרקע פורייה להונאות פיננסיות שמרוששות אנשים תמימים. ההונאות האלה פוגעות באמון של הציבור בשוק ההון. בדיון שנערך כעת בוועדת המשנה למדע ולטכנולוגיה, התייחס יו"ר רשות ניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, לתופעה הזאת והזהיר מפני היקף התופעה והמורכבות שבטיפול בה. 

לדבריו, בשנה האחרונה מטפלת הרשות בהונאות משקיעים בהיקפים של מיליארדי שקלים שזאת תופעה שלא נראתה בעבר. זינגר הסביר שעיקר הקושי נובע מכך שרבות מההונאות מופעלות מחו"ל באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, ובפרט בעזרת כלים של בינה מלאכותית שמאפשרים יצירת סרטונים ופרסומים מזויפים בשפה המקומית. הוא הדגיש כי הרשתות החברתיות הן גם חלק מהבעיה וגם חלק מהפתרון, וכי יש צורך במענה טכנולוגי מובנה ולא רק באכיפה. 

זינגר הפנה אצבע מאשימה לפייסבוק, וציין כי הרשות ניסתה לגבש מול חברת מטא - חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם ו-ווטסאפ מנגנון של אימות וזיהוי למפרסמים של פרסומים ממומנים שפונים למשקיעים בישראל, כך שניתן יהיה לוודא שהגורם שמפרסם הוא אכן מי שהוא מציג עצמו להיות. אלא שלדבריו, מטא אינה משתפת פעולה ומקשה על קידום ההסדר. נזכיר כי הפרסום הממומן הוא ערוץ הכנסות מרכזי עבור החברה, וכנראה אין לה הרבה מוטיבציה להחמיר בפיקוח על המודעות מהסוג הזה.  זינגר סיכם כי יש למצוא פתרון מערכתי, בשיתוף הכנסת והרשתות החברתיות, שיבלום את התופעה ההולכת ומתרחבת ויגן על הציבור מפני פגיעה באמון בשוק ההון - יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"