הקסם של מג'יק - הרווח עלה, הרווח למניה ירד
חברת התוכנה מג'יק 2.22% מדווחת על הכנסות שיא של 77.1 מליון דולר ברבעון השני של 2019 - עלייה של 10% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, עם זאת, החברה המפתחת פתרונות לפיתוח יישומים ולאינטגרציה עסקית, מדווחת כי למרות הגידול במכירות, הרווח התפעולי נותר ברמה של 8 מיליון דולר. הסיבה - הוצאות חד פעמיות של כמיליון דולר שנרשמו במסגרת רכישת חברת PowWow שמפתחת פלטפורמת פיתוח המאפשרת להעביר מערכות מסורתיות בהן עושים שימוש ארגונים לאפליקציות מובייל.
הרווח התפעולי על בסיס Non-GAAP ברבעון השני של 2019 עלה ב-9% לכ-10.7 מיליון דולר, לעומת סך של 9.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של מג'יק ברבעון השני של 2019 ירד בכ-15% והסתכם לכ-4.8 מיליון דולר (8 סנט למניה), לעומת 5.7 מיליון דולר (12 סנט למניה) ברבעון מקביל.
הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP נותר כמעט ללא שינוי - 7.1 מיליון דולר (14 סנט למניה), לעומת רווח של 7 מיליון דולר ברבעון המקביל. עם זאת, הרווח למניה ירד משמעותית (16 סנט למניה).
איך זה קרה? החברה גייסה במסגרת הנפקת מניות, כך שכמות המניות שלה גדלה. ולכן, הרווח חלקי מספר המניות (רווח למניה) ירד. אין בכך להעיד על חולשה לעומת תקופה מקבילה, אלא על כך שהחברה בשלב זה עדיין לא השתמשה במזומנים כדי להשקיע ולייצר תשואה (המזומנים מניבים למעשה תשואה נמוכה).
- אפלייד מטיריאלס עוקפת את ציפיות האנליסטים - אך התחזית חלשה
- מג'יק עם תוצאות טובות, אבל התחזית מאכזבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוצאות המחצית
ההכנסות במחצית הראשונה של 2019 עלו בכ-6% לכ- 148.9 מיליון דולר, לעומת 139.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח התפעולי על בסיס Non-GAAP במחצית הראשונה של 2019 עלה בכ-6% לכ- 20.8 מיליון דולר, לעומת 19.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP עלה ב-4% והסתכם ב-13.7 מיליון דולר (28 סנט למניה), לעומת 13.2 מיליון דולר (30 סנט למניה) בתקופה המקבילה אשתקד.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת במחצית הראשונה של 2019 הסתכם לכ-26.6 מיליון דולר, לעומת 16.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
נכון ל-30 ביוני 2019, היו בקופת החברה מזומנים, שווי מזומנים, פקדונות וניירות ערך לזמן קצר בקיזוז הלוואות ממוסדות פיננסיים בסך של 87.8 מיליון דולר.
מג'יק מאשררת את תחזיתה הקודמת לשנת 2019 וצופה כי ההכנסות השנתיות יהיו בטווח שבין 313 ל-319 מיליון דולר, המשקף שיעור צמיחה שנתי של 10%-12%.
חלוקת דיבידנד
בהתאם למדיניות חלוקת הדיבידנד של החברה, אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד עבור המחצית הראשונה של 2019 בסכום של 15.6 סנט למניה ובסכום כולל של כ-7.6 מיליון דולר, המהווים כ-75% מהרווחים בתקופה.
אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
