הקסם של מג'יק - הרווח עלה, הרווח למניה ירד
חברת התוכנה מג'יק 3.3% מדווחת על הכנסות שיא של 77.1 מליון דולר ברבעון השני של 2019 - עלייה של 10% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, עם זאת, החברה המפתחת פתרונות לפיתוח יישומים ולאינטגרציה עסקית, מדווחת כי למרות הגידול במכירות, הרווח התפעולי נותר ברמה של 8 מיליון דולר. הסיבה - הוצאות חד פעמיות של כמיליון דולר שנרשמו במסגרת רכישת חברת PowWow שמפתחת פלטפורמת פיתוח המאפשרת להעביר מערכות מסורתיות בהן עושים שימוש ארגונים לאפליקציות מובייל.
הרווח התפעולי על בסיס Non-GAAP ברבעון השני של 2019 עלה ב-9% לכ-10.7 מיליון דולר, לעומת סך של 9.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של מג'יק ברבעון השני של 2019 ירד בכ-15% והסתכם לכ-4.8 מיליון דולר (8 סנט למניה), לעומת 5.7 מיליון דולר (12 סנט למניה) ברבעון מקביל.
הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP נותר כמעט ללא שינוי - 7.1 מיליון דולר (14 סנט למניה), לעומת רווח של 7 מיליון דולר ברבעון המקביל. עם זאת, הרווח למניה ירד משמעותית (16 סנט למניה).
איך זה קרה? החברה גייסה במסגרת הנפקת מניות, כך שכמות המניות שלה גדלה. ולכן, הרווח חלקי מספר המניות (רווח למניה) ירד. אין בכך להעיד על חולשה לעומת תקופה מקבילה, אלא על כך שהחברה בשלב זה עדיין לא השתמשה במזומנים כדי להשקיע ולייצר תשואה (המזומנים מניבים למעשה תשואה נמוכה).
- אפלייד מטיריאלס עוקפת את ציפיות האנליסטים - אך התחזית חלשה
- מג'יק עם תוצאות טובות, אבל התחזית מאכזבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוצאות המחצית
ההכנסות במחצית הראשונה של 2019 עלו בכ-6% לכ- 148.9 מיליון דולר, לעומת 139.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח התפעולי על בסיס Non-GAAP במחצית הראשונה של 2019 עלה בכ-6% לכ- 20.8 מיליון דולר, לעומת 19.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP עלה ב-4% והסתכם ב-13.7 מיליון דולר (28 סנט למניה), לעומת 13.2 מיליון דולר (30 סנט למניה) בתקופה המקבילה אשתקד.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת במחצית הראשונה של 2019 הסתכם לכ-26.6 מיליון דולר, לעומת 16.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
נכון ל-30 ביוני 2019, היו בקופת החברה מזומנים, שווי מזומנים, פקדונות וניירות ערך לזמן קצר בקיזוז הלוואות ממוסדות פיננסיים בסך של 87.8 מיליון דולר.
מג'יק מאשררת את תחזיתה הקודמת לשנת 2019 וצופה כי ההכנסות השנתיות יהיו בטווח שבין 313 ל-319 מיליון דולר, המשקף שיעור צמיחה שנתי של 10%-12%.
חלוקת דיבידנד
בהתאם למדיניות חלוקת הדיבידנד של החברה, אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד עבור המחצית הראשונה של 2019 בסכום של 15.6 סנט למניה ובסכום כולל של כ-7.6 מיליון דולר, המהווים כ-75% מהרווחים בתקופה.
הדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיהמבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים
היזמים קבוצת שמיר אנרגיה, קיבוץ גבעת השלושה, חזי קוגלר ואלון פולישוק וכלל ביטוח, חתמו על הסכמי מימון של החוב הבכיר; העסקה מבססת את קבוצת שמיר אנרגיה כיצרן אנרגיה פרטי משמעותי במשק החשמל הישראלי, בפרויקט שמוגדר על ידי הממשלה כ-"מיזם תשתיות חיוני"
מבטח שמיר מבטח שמיר 2.45% הודיעה כי חברת הבת המאוחדת קסם אנרגיה (שבה מחזיקה הקבוצה 42.4% באמצעות שמיר אנרגיה) חתמה על הסכמי מימון מקיפים מול בנק הפועלים להקמת תחנת הכוח החדשה במחלף קסם. מהדיווחים עולה כי היקף מסגרות האשראי מגיע לכ-1.1 מיליארד אירו וכ-300 מיליון שקל, למימון ההקמה, התפעול והתחזוקה של התחנה. הסגירה הפיננסית מהווה אבן דרך משמעותית בפרויקט שמוגדר על-ידי הממשלה כ"מיזם תשתית חיוני".
בנק הפועלים, שיוביל את המימון במסגרת סינדיקציה הכוללת את בנק מזרחי, הבנק
הבינלאומי ומיטב, ציין כי ההיקף הכולל של העסקה מגיע לכ־5 מיליארד שקל. במסגרת זו יעמיד הבנק כ־3 מיליארד שקל, כאשר שאר המימון יינתן במטבע אירו על ידי שותפיו לסינדיקציה. התחנה, שתוקם בצפון-מזרח מחלף קסם, תתבסס על טכנולוגיית מחזור משולב (מחז"מ) מתקדמת מתוצרת סימנס.
על פי הדיווחים, קסם תהיה התחנה היעילה ביותר בישראל, תתרום להפחתת פליטות מזהמות ותענה למצוקת ההיצע הצפויה במחצית השנייה של 2029, מועד יעד להפעלה מסחרית.
בהמשך להיתרי בנייה והסכמים לרכישת טורבינות גז וקיטור, קסם אנרגיה אף התקשרה בהסכמי תחזוקה ותפעול
ארוכי טווח. התחנה תעמוד לרשות מנהל המערכת ותתמוך בביקושים העולים באזור גוש דן והמרכז.
לפי דיווח מבטח שמיר, תקופות הפירעון יהיו רבעוניות (קרן וריבית) במהלך חיי הפרויקט. הריבית תהיה שילוב של ריבית קבועה על בסיס Euro Swap וריבית Euribor + מרווח של
2.3%-3.3%. הבטי המימון.
שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל וממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים: "בנק הפועלים גאה להוביל את הסגירה הפיננסית של עסקת הקמת תחנת כוח קסם אנרגיה שהוגדרה על ידי הממשלה כחיונית למשק האנרגיה
ולהבטחת המשך הספקת החשמל במרכז הארץ. פרויקט הקמת תחנת הכוח קסם אנרגיה הינו פרויקט מרכזי בשוק האנרגיה העתידי שיבטיח רציפות אנרגטית למשק ומהווה נדבך באסטרטגיית הצמיחה של הכלכלה. העסקה המשמעותית ופורצת הדרך אורגנה על ידי סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בחטיבה
העסקית, בהובלתו של ליאור מנצר. אני רואה חשיבות רבה בהובלת תחום זה כחלק מאסטרטגיה רב שנתית לפיתוח התשתיות במשק, חיזוק תשתיות המדינה והוצאה לפועל של תוכניות הממשלה וצרכי המדינה, במיוחד בימים אלה."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
