צילום: Istock

אמזון נכנסה רשמית לישראל: מניות הקניונים צוללות בבורסה

עכשיו זה רשמי. ענקית הקמעונאות אמזון מתחילה לפעול בישראל ומאפשרת החל מהבוקר למוכרים הישראליים להציע "שילוח מקומי" ללקוחות בארץ. עזריאלי, מליסרון וביג צוללות

נועם בראל | 30/04/2019 10:19 (3)

נושאים בכתבה אמזון ביג ישראל מליסרון עזריאלי

עכשיו זה רשמי. ענקית הקמעונאות אמזון מתחילה לפעול בישראל ומציעה החל מהבוקר למוכרים הישראליים להציע "שילוח מקומי" ללקוחות בישראל. האופציה ניתנת להגדרה מיידית עבור המוכרים, ללא שום עיכוב, כך שניתן להגיד בלב שלם - אמזון כבר כאן.

בשעות הבוקר קיבלו רבים מהמוכרים הישראליים הודעת אימייל בעברית מאמזון, בה הזמינה אותם החברה להגדיר את אפשרויות המשלוח שלהם עם האופציה החדשה ואף להשתתף בסמינר מקוון שיערך בקרוב בנושא.

ההודעה שהגיעה הבוקר מאמזון:

על פי התוכנית החדשה, כאשר יפעיל המוכר את אופציית ה-Local Delivery, הלקוחות בישראל יוכלו לראות המוצרים שלו בקלות, וזאת כחלק מחווית קניה חדשה אותה מתכוונת אמזון להציג בקרוב. התוכנית תהיה ללא שום עמלה נוספת מעבר לזו שהמוכרים משלמים כיום ועומדת על 25 דולר בחודש להפעלת החשבון וכ-15% מכל מכירה.

מי שצריכות להיות מודאגות מהצעד הן חברות הנדל"ן והקניונים, כגון עזריאלי קבוצה -0.16% , מליסרון 0.5% ו ביג -0.29% אשר מניותיהן מגיבות בירידות חדות לאור החדשות על כניסתה של ענקית הקמעונאות לישראל.

"אני לא רואה באמזון איום. אני גם אומר לך שאמזון תפתח חנות אצלנו בשרונה אם היא תכנס לארץ, ולכן אני לא חושב שזה משהו שישנה את המשחק", אמר אייל חנקין, מנכ"ל קבוצת עזריאלי בראיון ל-Bizportal בחודש אוקטובר. "אני לא לגמרי מבין את המודל העסקי שלו (של ג'ף בזוס, נ.ב). ברגע שאמזון תכנס לארץ היא תהיה מחוייבת במס הכנסה ומע"מ והיתרון שיש לו כרגע לא יהיה יותר, הוא מול עצמו, איבד את זה", אמר חנקין.

נזכיר כי בתחילת השנה שעברה מניית עזריאלי חוותה גל של ירידות על רקע חשש המשקיעים כי כניסת ענקית הסחר אמזון לישראל תייתר את הצורך בקניונים. עזריאלי כאחת ממובילות שוק הקניונים בארץ סבלה מאובדן זמני באמון המשקיעים, אך המנכ"ל לא הראה שהוא מתרגש יתר על המידה.

נזכיר, שהענקית האחרונה שניסתה לעמוד מול מפלצת הקניות היא רשת Sears האמריקאית שמצאה את עצמה בסוף פושטת רגל כשהיא לא מצליחה להתמודד על השליטה הבלתי מעורערת של אמזון. כיום, אמזון שולטת בכ-49.1% מכלל שוק הקניות ברשת בארה"ב.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

3.
של החברות בארץ (ל"ת)
התמוטטות 30/04/2019 11:53
הגב לתגובה זו
2.
אצלנו כל המסים ומעמ הקניה תהיה יקרה לא כמו בארצות הברית (ל"ת)
תום 30/04/2019 11:52
הגב לתגובה זו
1.
אופיר 30/04/2019 10:47
הגב לתגובה זו
הופעל לחץ כבד על משרד התחבורה למנוע כניסת אובר כשיתוף רכב. אך מאפשרים לאמזון להרוג את הסחר הקמעוני ללא עיפעוף.

צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות

הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר | 14/12/2025 10:47

נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

להמשך הכתבה לחץ כאן

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר | 08/12/2025 14:57

נושאים בכתבה מכרז אלקטרה אגרת גודש

קבוצת אלקטרה אלקטרה -1.92% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.

220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.

להמשך הכתבה לחץ כאן