יוחנן דנינו
צילום: יח"צ

טוגדר: בעלי השליטה מכרו מניות למוסדיים ב-1.8 מיליון שקל

שני גופים מוסדיים רכשו את המניות בדיסקאונט של כ-5% על שער הבסיס. בעלי השליטה הודיעו כי בכוונתם לעשות שימוש בתמורה לצורך תמיכה בחברה
ערן סוקול | (11)

חברת הקנאביס הרפואי טוגדר 0.06% דיווחה בסוף השבוע כי בעלי השליטה בחברה מכרו מניות בהיקף כולל של כ-1.8 מיליון שקל, לשני גופים מוסדיים בעסקה שבוצעה מחוץ לבורסה והודיעו כי בכוונתם לעשות שימוש בתמורה לצורך תמיכה בחברה.

במסגרת עסקת המכירה שבוצעה ביום חמישי מחוץ לבורסה, כל אחד מבעלי השליטה בחברה, ניסים ברכה (22.26%), גיא עטיה (26.53%) וניר סוסינסקי (19.51%) מכר כ-93.3 אלף מניות (סה"כ 280 אלף מניות), לפי מחיר של 642.58 אגורות ליחידה, המשקף דיסקאונט של כ-5% על שער הבסיס של המניה הבוקר.

בעלי השליטה הודיעו כי בכוונתם לעשות שימוש בתמורה שהתקבלה ממכירת המניות לצורך תמיכה בחברה, כהמשך להזרמת כספים שבוצעו עד עתה ושנועדו לקידום הפרויקטים של החברה בארץ ובעולם.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    כשבעל עיניין מוכר זו האות למידע פנים שהמניה עומדת ליפול (ל"ת)
    ישראל ישראלי 10/02/2019 19:05
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    כשבעל עיניין מוכר זו האות למידע פנים שהמניה עומדת ליפול (ל"ת)
    ישראל ישראלי 10/02/2019 19:04
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לא מאמין לידיעה, 10/02/2019 17:28
    הגב לתגובה זו
    טוגדר לא תגדל אפילו שדה קנביס אחד , שימשיכו למכור סיפורי פוגי ויביאו מנכל לשעבר לא יעזורהם מסתלבטים עלינו ויש עוד אזרחים שמשקיעיים בהם שיהיו בריאים אתם הזויים
  • רפאל 21/02/2019 12:29
    הגב לתגובה זו
    אתה כותב דברים בלי לקחת עליהם אחריות! לחברת טוגדר יש כבר שתילים בני יותר מחודש! עוד כחודשיים קציר!
  • 6.
    צריכה לעלות מאות אחוזים (ל"ת)
    יוסי 10/02/2019 11:50
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יואל 10/02/2019 11:31
    הגב לתגובה זו
    שנדע לברוח מההשקעות שלנו אצלהם. זה נשמע בדיוק כמו עיסקה סיבובית.ממתי מוסדיים קונים בםחות מ 2 מיליון? ועוד במחירים ההזויים הללו. אבל בארץ, כמו בארץ, הנוכלים ממשיכים לגנוב, ונרשויות משתפות פעולה. מי מהמוסדיים שהשקיעו מיליארדי שח מכיסנו באגח זבל, שבמקרה הטוב קיבל תספורת ובמקרה הרע נעלם כלא היה, נחקר עד היום או נענש ? תישמרו חכם מהקאנביס, במחירים הללו. יש רק 2 חברות, שאולי מצדיקות את השווי. אולי
  • כהן 21/02/2019 12:41
    הגב לתגובה זו
    שאלה טובה למה לא מציגים שמות הכל בשושו ופיתאום זה יקפוץ עשרות אחוזים לא לצאת יש למה לחכות תשימו לב לתנועה של הקניות ומכירות
  • 4.
    מאמין 10/02/2019 11:17
    הגב לתגובה זו
    ישראל הולכת להיות מעצמת קנאביס! ומי שזיהו זאת ראשונים להנפיק בבורסה היו שלושת החברים בתמונה ולטעמי הקימו חברה לתפארת שעוד תדבר חזק!
  • 3.
    גנבים (ל"ת)
    חיים 10/02/2019 10:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משהו מריח לא טוב בצורת הניהול של טוגדר!!!! (ל"ת)
    משקיע 10/02/2019 10:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מני 10/02/2019 10:05
    הגב לתגובה זו
    זהירות כל פעם יש סיבה למכירות עד היום לא הביאו שקל פעם מכרו מניות כדי לשלם לעורך דין וכל המניות שמוכרים קיבלו חנם מהקצאה אתם משלמים והם מממשים סיפורי קנביס יזם להפליא גם החברה תימחק הם ישארו בהלוואת בעלים חינם
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?