אייל לפידות הפניקס
צילום: פאביאן קולדורף

פלסטו-קרגל לא עמדה בקובננטים, והמוסדיים ויתרו לה

השחיקה ב-EBITDA והעיכוב של מעבר קרגל ללהבים עושים את שלהם בחברת האריזות שעדכנה את אמות המידה המקוריות מול שני מוסדות פיננסיים
נועם בראל | (5)
נושאים בכתבה 2019 חוב קרגל

חברת פלסטו-קרגל דיווחה הבוקר (ג') כי לאור הגידול בחוב הפיננסי של החברה והשחיקה ב-EBITDA כתוצאה מעיכוב המעבר של קרגל ללהבים, תוקנה אמות המידה (קובננטים) המקורית אליה התחייבה החברה אל מול המוסדות הפיננסיים.

על פי הדיווח, אמות המידה המקורית לה התחייבה קרגל כלפי שני המוסדות הפיננסים הייתה כי היחס בין החוב הפיננסי נטו לבין ה- EBITDA על בסיס דוחותיה המאוחדים של החברה לא יעלה על  5.7. והחל מ-31 בצדמבר 2018 היחס לא יעלה על 4.5.

החברה עדכנה את ההתניה הפיננסית מול מוסד פיננסי אחד כך היחס בין החוב הפיננסי נטו לבין ה- EBITDA לא יעלה על 5.3. יחס זה יירד בהדרגה עד 4.5 בשנת 2020.

אל מול המוסד הפיננסי השני, עדכנה קרגל את ההתניה הפיננסית כך שלפיו היחס בין החוב הפיננסי נטו לבין ה-EBITDA לא יעלה על 5.7. יחס זה יירד בהדרגה עד 4.5 בשנת 2020.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רועי 14/01/2019 14:11
    הגב לתגובה זו
    הודעה אינפנטילית שלהם שהקפיצה את המניה ב17% , מכרתי מייד אחרי הבור שעשו לי, זה הזמן לברוח, חברה עם בעיות מפה ועד הונלולו, לא יעזרו כל קיצוצי השכר, הלקוחות פשוט בורחים. אין מוצרים חדשים כבר 10 שנים, כל הפיתוח פשוט לא עובד וחבל.
  • רועי שי? (ל"ת)
    דודו 27/01/2019 23:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלון 01/01/2019 22:08
    הגב לתגובה זו
    יכול להיות שהיא בקשר טוב, אבל בקצב הזה, זה יגמר מאוד רע
  • 1.
    איתן 01/01/2019 13:07
    הגב לתגובה זו
    מעסיקה מאות עובדים ובעלת קווי אשראי משמעותיים.
  • מה טוב חברה גרוע (ל"ת)
    חיח 01/01/2019 21:43
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.