ממחר: נדין בודו טרכטנברג תשמש כממלאת מקום נגיד בנק ישראל
המשנה לנגידה, ד"ר נדין בודו טרכטנברג, תשמש כממלאת מקום הנגיד, כך לפי הודעת בנק ישראל. מועד כניסתו של הנגיד החדש לתפקיד ייקבע לאחר אישור מינויו על ידי הממשלה.
נדין בודו נולדה במונטריאול שבקנדה. היא בעלת תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת מונטריאול (1978), תואר ראשון באוניברסיטת אוקספורד אותו עשתה במסגרת מלגת רודז, תואר שני בפילוסופיה, מדע המדינה וכלכלה מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, ותואר דוקטור בכלכלה מאוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית (1986) עם התמחות במימון ציבורי ומקרו-כלכלה.
בין השנים 1984–1985 שימשה יועצת למשרד האוצר הקנדי, וסייעה בגיבוש רפורמה במערכת המס הקנדית. בשנת 1987 עברה לבנק הפועלים ככלכלנית במחלקת המחקר של הבנק, ועסקה בניתוח ותחזיות מקרו-כלכליים. בהמשך מילאה תפקידי ניהול במטה הבנק, בין השאר כמנהלת מחלקת המחקר לניירות ערך ומנהלת ייעוץ ומסחר ללקוחות מוסדיים. בשנים 2003–2009 הייתה מנהלת קשרי לקוחות בחטיבה הפיננסית של הבנק.
בסוף 2009 פרשה מעבודתה בבנק הפועלים, והצטרפה לסגל המרכז הבינתחומי הרצליה, כראש תוכנית Global MBA וסגנית הדקאן בבית הספר למנהל עסקים. בהמשך מונתה למנהלת התוכניות לתואר השני במנהל עסקים במרכז הבינתחומי.
- המאבק של טראמפ באוניברסיטת הרווארד עולה שלב
- אקמן תומך בהרווארד, אבל היא מסבה לו ולישראל נזק - איך זה ייגמר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין השנים 2010–2014 כיהנה כדירקטורית חיצונית בחברות מנורה מבטחים גמל ומנורה מבטחים פנסיה, וכדירקטורית ויו"ר ועדת השקעות בחברת מנורה ביטוח, ובין השנים 2012–2014 כיהנה כדירקטורית חיצונית בחברות גזית גלוב. בתחילת 2014 אישרה ממשלת ישראל את המלצת נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, למנות את בודו-טרכטנברג למשנה לנגידה.
- 2.משה 13/11/2018 19:31הגב לתגובה זוהיא לא ממשפחת 2 , 2 ,2 של יעקוב בודו
- 1.אהרון 13/11/2018 16:37הגב לתגובה זועם שלל תאריה נדין עולה על הנבחר שהממשלה עדיין לא אישרה . היא צריכה להישאר כנגידה ותצליח לא פחות מפלוג .
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
