ארד דיווחה על עלייה של 6.5% בהכנסות 2017 והרעה בשולי הרווחיות
חברת ארד 1.24% שבשליטת הקיבוצים דליה ורמות מנשה דיווחה הערב (א') לאחר נעילת המסחר בבורסה על תוצאותיה לשנת 2017 עם עלייה של 6.5% בהכנסות אשר הסתכמו ב-171 מיליון דולר, והרעה בשיעורי הרווחיות, המיוחסת בעיקר לפרשה מיוחדת בהיקף של 8.5 מיליון דולר בשל התרוקנות הסוללה בקצב מהיר מן הצפוי במדי המים שמייצרת החברה.
ההפרשה המיוחדת צורפה לעלות המכר של החברה המייצרת מערכות למדידת מים, באופן אשר הפחית את שולי הרווחיות הגולמית של החברה לכ-33.1% בשנת 2017, זאת לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-37.9% אשתקד. יש לציין כי בנטרול ההפרשה, הסתכמו שולי הרווחיות הגולמית בכ-38.1% בשנת 2017.
אלא שהחברה רשמה בשנת 2017 עלייה של כ-4.7 מיליון דולר בהוצאות התפעול, עם גידול יחסי במרבית הסעיפים, כולל עלייה של כ-0.4% בשולי הוצאות המחקר ופיתוח, עלייה של כ-1% בשולי הוצאות המכירה ושיווק ועלייה של כ-0.2% בשולי הוצאות ההנהלה וכלליות, באופן בו, למרות העלייה בהכנסות וגם בנטרול ההפרשה המיוחדת בגין מדי המים כאמור, חלה ירידה בשולי הרווח התפעולי אשר עמד על כ-6.5% לפני הנטרול ובשיעור של כ-11.3% בנטרול ההפרשה, זאת לעומת שולי רווחיות תפעולית של כ-12.5% אשתקד.
פעילות החברה משתייכת לתחום תעשיית מדידת המים בעולם, אשר הנהלת החברה מעריכה בהיקף שנתי של כ-6.3 מיליארד דולר, מהם כ-900 מיליון דולר בארה"ב כ-950 מיליון דולר באירופה והיתרה בשאר העולם. החברה מעריכה, על בסיס מחקרי שוק בינ"ל, שבשנים הקרובות קצב הצמיחה של תעשיית מדידת המים יעמוד על כ-4% בשנה.
- קבוצת ארד: ההכנסות עלו ל-104.2 מיליון דולר והרווח הנקי צמח ב-17.4%
- האם מניית ארד אטרקטיבית? נראה שכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה מציינת כי מגמת הצמיחה הצפויה בשוק מדי המים נובעת מהגברת הצורך בשימור משאב המים עקב המחסור במים הקיים במדינות רבות ברחבי העולם, עליה מתמדת במחירי המים, וגידול משמעותי במודעות לחסכון במים.
החברה הודיעה לראשונה אודות ההפרשה המיוחדת בסוף פברואר, כאשר דיווחה כי חלק מהמוצרים של החברה שהופצו בין השנים 2012-2009 בשוק האמריקאי עלולים שלא לעמוד באורך החיים להם התחייבה החברה בתקופת האחריות, עקב התרוקנות הסוללות (המותקנות בתוך המוצרים) בקצב המהיר מהצפוי.
אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגלפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק
לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש?
המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.
בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.
המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.
"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה
במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת
חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות".
לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים
ולהשבת האמון במערכות המדינה".
בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.
הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג.
- דוראל טסה 17%, מר 15%, שופרסל נפלה 7%; הבורסה סוגרת שבוע חיובי
- טבע זינקה 4.2%, טאואר קפצה ב-7%, המדדים עלו כ-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש
הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי
שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.
