ארד דיווחה על עלייה של 6.5% בהכנסות 2017 והרעה בשולי הרווחיות

ירידת שיעורי הרווחיות מיוחסת בעיקר לפרשה מיוחדת בהיקף של 8.5 מיליון דולר, אך גם בנטרול ההפרשה חלה ירידה ברווחיות ביחס לאשתקד
ערן סוקול |

חברת ארד -0.3% שבשליטת הקיבוצים דליה ורמות מנשה דיווחה הערב (א') לאחר נעילת המסחר בבורסה על תוצאותיה לשנת 2017 עם עלייה של 6.5% בהכנסות אשר הסתכמו ב-171 מיליון דולר, והרעה בשיעורי הרווחיות, המיוחסת בעיקר לפרשה מיוחדת בהיקף של 8.5 מיליון דולר בשל התרוקנות הסוללה בקצב מהיר מן הצפוי במדי המים שמייצרת החברה.

ההפרשה המיוחדת צורפה לעלות המכר של החברה המייצרת מערכות למדידת מים, באופן אשר הפחית את שולי הרווחיות הגולמית של החברה לכ-33.1% בשנת 2017, זאת לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-37.9% אשתקד. יש לציין כי בנטרול ההפרשה, הסתכמו שולי הרווחיות הגולמית בכ-38.1% בשנת 2017.

אלא שהחברה רשמה בשנת 2017 עלייה של כ-4.7 מיליון דולר בהוצאות התפעול, עם גידול יחסי במרבית הסעיפים, כולל עלייה של כ-0.4% בשולי הוצאות המחקר ופיתוח, עלייה של כ-1% בשולי הוצאות המכירה ושיווק ועלייה של כ-0.2% בשולי הוצאות ההנהלה וכלליות, באופן בו, למרות העלייה בהכנסות וגם בנטרול ההפרשה המיוחדת בגין מדי המים כאמור, חלה ירידה בשולי הרווח התפעולי אשר עמד על כ-6.5% לפני הנטרול ובשיעור של כ-11.3% בנטרול ההפרשה, זאת לעומת שולי רווחיות תפעולית של כ-12.5% אשתקד. 

פעילות החברה משתייכת לתחום תעשיית מדידת המים בעולם, אשר הנהלת החברה מעריכה בהיקף שנתי של כ-6.3 מיליארד דולר, מהם כ-900 מיליון דולר בארה"ב כ-950 מיליון דולר באירופה והיתרה בשאר העולם. החברה מעריכה, על בסיס מחקרי שוק בינ"ל, שבשנים הקרובות קצב הצמיחה של תעשיית מדידת המים יעמוד על כ-4% בשנה. 

החברה מציינת כי מגמת הצמיחה הצפויה בשוק מדי המים נובעת מהגברת הצורך בשימור משאב המים עקב המחסור במים הקיים במדינות רבות ברחבי העולם, עליה מתמדת במחירי המים, וגידול משמעותי במודעות לחסכון במים.  

החברה הודיעה לראשונה אודות ההפרשה המיוחדת בסוף פברואר, כאשר דיווחה כי חלק מהמוצרים של החברה שהופצו בין השנים 2012-2009 בשוק האמריקאי עלולים שלא לעמוד באורך החיים להם התחייבה החברה בתקופת האחריות, עקב התרוקנות הסוללות (המותקנות בתוך המוצרים) בקצב המהיר מהצפוי. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?

האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?

מנדי הניג |

האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?

האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק. 

"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".

רבעון חזק שעלה על התחזיות

עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.

הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.

רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

מערכת ביזפורטל |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק -26.47%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -1.79%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.