ארד דיווחה על עלייה של 6.5% בהכנסות 2017 והרעה בשולי הרווחיות

ירידת שיעורי הרווחיות מיוחסת בעיקר לפרשה מיוחדת בהיקף של 8.5 מיליון דולר, אך גם בנטרול ההפרשה חלה ירידה ברווחיות ביחס לאשתקד
ערן סוקול |

חברת ארד -1.76% שבשליטת הקיבוצים דליה ורמות מנשה דיווחה הערב (א') לאחר נעילת המסחר בבורסה על תוצאותיה לשנת 2017 עם עלייה של 6.5% בהכנסות אשר הסתכמו ב-171 מיליון דולר, והרעה בשיעורי הרווחיות, המיוחסת בעיקר לפרשה מיוחדת בהיקף של 8.5 מיליון דולר בשל התרוקנות הסוללה בקצב מהיר מן הצפוי במדי המים שמייצרת החברה.

ההפרשה המיוחדת צורפה לעלות המכר של החברה המייצרת מערכות למדידת מים, באופן אשר הפחית את שולי הרווחיות הגולמית של החברה לכ-33.1% בשנת 2017, זאת לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-37.9% אשתקד. יש לציין כי בנטרול ההפרשה, הסתכמו שולי הרווחיות הגולמית בכ-38.1% בשנת 2017.

אלא שהחברה רשמה בשנת 2017 עלייה של כ-4.7 מיליון דולר בהוצאות התפעול, עם גידול יחסי במרבית הסעיפים, כולל עלייה של כ-0.4% בשולי הוצאות המחקר ופיתוח, עלייה של כ-1% בשולי הוצאות המכירה ושיווק ועלייה של כ-0.2% בשולי הוצאות ההנהלה וכלליות, באופן בו, למרות העלייה בהכנסות וגם בנטרול ההפרשה המיוחדת בגין מדי המים כאמור, חלה ירידה בשולי הרווח התפעולי אשר עמד על כ-6.5% לפני הנטרול ובשיעור של כ-11.3% בנטרול ההפרשה, זאת לעומת שולי רווחיות תפעולית של כ-12.5% אשתקד. 

פעילות החברה משתייכת לתחום תעשיית מדידת המים בעולם, אשר הנהלת החברה מעריכה בהיקף שנתי של כ-6.3 מיליארד דולר, מהם כ-900 מיליון דולר בארה"ב כ-950 מיליון דולר באירופה והיתרה בשאר העולם. החברה מעריכה, על בסיס מחקרי שוק בינ"ל, שבשנים הקרובות קצב הצמיחה של תעשיית מדידת המים יעמוד על כ-4% בשנה. 

החברה מציינת כי מגמת הצמיחה הצפויה בשוק מדי המים נובעת מהגברת הצורך בשימור משאב המים עקב המחסור במים הקיים במדינות רבות ברחבי העולם, עליה מתמדת במחירי המים, וגידול משמעותי במודעות לחסכון במים.  

החברה הודיעה לראשונה אודות ההפרשה המיוחדת בסוף פברואר, כאשר דיווחה כי חלק מהמוצרים של החברה שהופצו בין השנים 2012-2009 בשוק האמריקאי עלולים שלא לעמוד באורך החיים להם התחייבה החברה בתקופת האחריות, עקב התרוקנות הסוללות (המותקנות בתוך המוצרים) בקצב המהיר מהצפוי. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים