הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

ארד דיווחה על עלייה של 6.5% בהכנסות 2017 והרעה בשולי הרווחיות

ירידת שיעורי הרווחיות מיוחסת בעיקר לפרשה מיוחדת בהיקף של 8.5 מיליון דולר, אך גם בנטרול ההפרשה חלה ירידה ברווחיות ביחס לאשתקד
ערן סוקול |
נושאים בכתבה ארד מים קיבוץ קיבוץ דליה רמות מנשה

חברת ארד 0.27% שבשליטת הקיבוצים דליה ורמות מנשה דיווחה הערב (א') לאחר נעילת המסחר בבורסה על תוצאותיה לשנת 2017 עם עלייה של 6.5% בהכנסות אשר הסתכמו ב-171 מיליון דולר, והרעה בשיעורי הרווחיות, המיוחסת בעיקר לפרשה מיוחדת בהיקף של 8.5 מיליון דולר בשל התרוקנות הסוללה בקצב מהיר מן הצפוי במדי המים שמייצרת החברה.

ההפרשה המיוחדת צורפה לעלות המכר של החברה המייצרת מערכות למדידת מים, באופן אשר הפחית את שולי הרווחיות הגולמית של החברה לכ-33.1% בשנת 2017, זאת לעומת שולי רווחיות גולמית של כ-37.9% אשתקד. יש לציין כי בנטרול ההפרשה, הסתכמו שולי הרווחיות הגולמית בכ-38.1% בשנת 2017.

אלא שהחברה רשמה בשנת 2017 עלייה של כ-4.7 מיליון דולר בהוצאות התפעול, עם גידול יחסי במרבית הסעיפים, כולל עלייה של כ-0.4% בשולי הוצאות המחקר ופיתוח, עלייה של כ-1% בשולי הוצאות המכירה ושיווק ועלייה של כ-0.2% בשולי הוצאות ההנהלה וכלליות, באופן בו, למרות העלייה בהכנסות וגם בנטרול ההפרשה המיוחדת בגין מדי המים כאמור, חלה ירידה בשולי הרווח התפעולי אשר עמד על כ-6.5% לפני הנטרול ובשיעור של כ-11.3% בנטרול ההפרשה, זאת לעומת שולי רווחיות תפעולית של כ-12.5% אשתקד. 

פעילות החברה משתייכת לתחום תעשיית מדידת המים בעולם, אשר הנהלת החברה מעריכה בהיקף שנתי של כ-6.3 מיליארד דולר, מהם כ-900 מיליון דולר בארה"ב כ-950 מיליון דולר באירופה והיתרה בשאר העולם. החברה מעריכה, על בסיס מחקרי שוק בינ"ל, שבשנים הקרובות קצב הצמיחה של תעשיית מדידת המים יעמוד על כ-4% בשנה. 

החברה מציינת כי מגמת הצמיחה הצפויה בשוק מדי המים נובעת מהגברת הצורך בשימור משאב המים עקב המחסור במים הקיים במדינות רבות ברחבי העולם, עליה מתמדת במחירי המים, וגידול משמעותי במודעות לחסכון במים.  

החברה הודיעה לראשונה אודות ההפרשה המיוחדת בסוף פברואר, כאשר דיווחה כי חלק מהמוצרים של החברה שהופצו בין השנים 2012-2009 בשוק האמריקאי עלולים שלא לעמוד באורך החיים להם התחייבה החברה בתקופת האחריות, עקב התרוקנות הסוללות (המותקנות בתוך המוצרים) בקצב המהיר מהצפוי. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט נאסד"ק מניות שוק ההון

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

רפק מזנקת 10%; הבנקים וחברות הביטוח בירידות - המדדים במגמה מעורבת

רגולציה חדשה תכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים. המומנטום השלילי במגזר הפיננסים נמשך אחרי נפילות של עד 2% אמש - הבנקים וחברות הביטוח ממשיכים לרדת; שיכון ובינוי מחפשת עסקה בפרמיה לשוב אנרגיה; איי.סי.אל תספק לסין 750,000 טונות של אשלג בשנת 2026 וחושפת את ההשפעה של זיכיון ים המלח על התוצאות - שער הדולר בשפל של 4 שנים

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

פשיטה על משרדי אירודרום - אמרנו לכם שיש סימני שאלה על עסקת הכטב"מים. חוקרי רשות ניירות ערך פשטו אתמול על משרדי אירודרום קבוצה -6.07%  , במסגרת חקירה בחשד לעבירות לכאורה לפי חוק ניירות ערך וחוק העונשין, ועיכבו לחקירה גם נושאי משרה נוכחיים ולשעבר. החקירה קשורה למכרז משרד הביטחון שבו זכתה החברה באוקטובר 2024 ודיווחה אז על זכייה בהיקף של כ-137 מיליון שקל לאספקת כטב"מים, שנחשבה לאבן דרך. בהמשך התברר שחלק מההזמנה הועבר למתחרה, בנדא מגנטיק, ובתנאי המכרז הייתה אפשרות לצמצם או לבטל את ההתקשרות. ברקע נטען גם כי החברה דיווחה למשקיעים באיחור של כ-שבועיים, בעקבות “תקלה טכנית”


התותחים החדשים של צה"ל והאם ארית תספק את המרעומים. צה״ל מתקדם לדור חדש של תותחים עם כניסת תותח ה״רועם״ לשירות, ובמקביל מתגבשת גם שרשרת האספקה שתלווה את המערכת לשנים קדימה. לפי מידע שהגיע לידנו ממקורבים לחברה, ארית תעשיות -0.57%   באמצעות הבת רשף טכנולוגיות כבר קיבלה הזמנות ראשוניות למרעומים לתותח החדש, וצפויה להפוך לספקית בלעדית של מרעומי הארטילריה למערכת. רשף קיבלה הזמנה ראשונה כבר ב-2022, ובהמשך נחתמה הזמנה נוספת במהלך 2025 לקראת הכניסה לשירות מבצעי, מה שמסמן הרחבה של הפעילות מעבר לליבת המרעומים למרגמות אל עולם הארטילריה, עם פוטנציאל להיקפים גדולים יותר לאורך זמן.


מהפכה בפרסומות, נזיפה בביהמ"ש: ליברה תשלם 100 אלף שקל. בפסק דין חריג בחריפותו, שופט השלום בנתניה גיא אבנון קבע כי ליברה -1.79%   ניהלה “הגנת סרק” בתיק תאונת דרכים פשוטה, שבו האחריות לא הייתה במחלוקת, אך החברה סירבה לשלם וטענה למרמה. השופט דחה את הטענות אחת לאחת, מתח ביקורת על הקו הלוחמני של החברה ועל בקשות “גורפות” שפגעו בפרטיות ללא תשתית ראייתית, וציין גם את ניסיונות הדחייה והעיכוב של ההליך. בסופו של דבר ליברה חויבה בכ-100 אלף שקל פיצויים והוצאות, כולל שכר טרחת עורך דין, בפסק דין שלא חסך מילים על התנהלותה.


סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים. הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי גם כשהמערכת מגיעה מספק חיצוני. מעבר לנושאים המוכרים כמו פרטיות והטיה, הדוח נכנס גם לניהול סיכונים ותפעול בפועל, כולל התמודדות עם הונאות ודיסאינפורמציה שמגיעות דרך ערוצים דיגיטליים ומשפיעות על פעילות פיננסית יומיומית.


תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים. על רקע הדרישה של סמוטריץ להטיל מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים, מבקרי המהלך טוענים שהבעיה עמוקה יותר ממס נקודתי: קשרים הדוקים בין הפיקוח לבנקים ו”דלת מסתובבת” של בכירים יוצרים ניגודי עניינים שמחלישים את ההגנה על הציבור. בשיחה שלנו עם נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הוא אמר שהפתרון צריך להגיע דרך תחרות ולא דרך מס “פוליטי” שעלול לפגוע באמון. מנגד נטען שאם התחרות לא שינתה את התמונה במשך שנים, היה אפשר לקדם צעדים ישירים יותר לטובת הלקוחות, כמו שיפור הריבית על העו״ש, מול מערכת שנתפסת כריכוזית ומוגנת גם בזירה הציבורית והתקשורתית.


להמשך הכתבה לחץ כאן