עידן עופר
צילום: בוצ'צ'ו

החברה לישראל נערכת לחלוקת דיבידנד

החברה לישראל בשליטת עידן עופר מבקשת לזמן את בעלי האג"ח בכוונה לשנות את שטר הנאמנות המגביל את ההשקעות וחלוקת הדיבידנדים
אלי שמעוני | (1)
נושאים בכתבה חברה לישראל

עידן עופר מבקש מבעלי האג"ח הקלות בהתניות הפיננסיות. מה שיוביל את קבוצתחברה לישראל -1.63%  לחלק דיבידנד. החברה מתכוונת לזמן את בעלי איגרות החוב על מנת להבהי את שטרי הנאמנות. השינוי, שנראה טכני, עשוי לאפשר בעתיד לחברה לחלק דיבידנדים.  

במסגרת שטר הנאמנות לסדרות 7 ו-9 של החברה לישראל כתוב בבירור כי החברה לא תכנס להשקעות נוספות, הן בדרך של השקעה בהון והן בדרך של הלוואת בעלים. בנוסף שטר נאמנות של איגרות אלו, שנפרעות ב-2021, מגביל את שיעור המינוף של החברה. המשמעות היא שהחברה לישראל לא יכלה לחלק דיבידנד, שכן החלוקה היתה מקטינה את הנכסים, ומגדילה את המינוף.  שיפור דרמטי בזכות האחות

הגבלה זו היתה חלק מתנאי הנפקת האג"ח בשל הקושי התזרימי שחוותה החברה בתקופת גיוס החוב. אולם לאחרונה שופר מצבה של החברה לישראל, וקופתה התמלאה ב-240 מיליון דולר. לפני כחודש מכרה החברה האחות קנון -1.15%  את פעילות תחנות הכח באמריקה הלטינית IC POWER ביותר מ-1.2 מיליארדי דולרים. מכירת תחנות הכח איפשרה לקנון לפרוע חוב של 240 מיליון דולר לחברה לישראל.  מדובר בהלוואה שהעמידה החברה לישראל עבור החברה האחות בעת פיצל החברה בשנת 2014. תמורה קיבלה החברה לישראל שעבוד על 53% ממניות IC POWER המפעילה תחנות כוח באמריקה הלטינית.  החזר הלוואה שיפר את היחסים הפיננסים של החברה, כך שהמזומן בקופתה עומד על 1.03 מיליארד דולר. מתחילת 2018 רשמה מניית החברה לישראל זינוק של 15%.

סעיף קטן, הבדל גדול כעת, עם התמלאות הקופה, בכוונה החברה לישראל לזמן אסיפה, ולבקש שינוי ההתניה העוסקת ביחס שבין הנכסים להתחיבויות. במסגרת שטר הנאמנות נקבע כי כל עוד לא נפרעו איגרות החוב אז חלוקת דיבידנד תהיה מותנית, בין השאר, ביחס שבין התחייבויות לנכסים. במסגרת הסעיף נקבע כי היחס בין התחייבויות לנכסים יעמוד על 50%.

תחת התניה זו קיימת הסתייגות כי אם ימכרו נכסים אז היחס יירד ל-35% - כלומר יהיה קשה יותר לחלק דיבידנדים. כעת מבקשת החברה לישראל שינוי שאומר כי עסקה שביצעה בעבר לגידור מניות כיל לא תחשב מכירת מניות, ולכן היחס  לא יעמוד על שיעור המינימום (35%). שינוי נוסף עוסק בהגבלת הדיבידנד. במסגרת שטר הנאמנות קיים סעיף המגביל את סכום דיבידנד המצטבר (מכניסת שטר הנאמנות לתוקף) לעד 75% מהרווח המצטבר הראוי לחלוקה. כעת מבקשת החברה לישראל להחריג דיבידנד ששילמה בינואר 2015, כך שלא יחשב כחלוקה לצורך הדיבידנד המצטבר. מהלכים אלו, אם יאושרו על ידי מחזיקי החוב, יאפשרו לחברה להכריז על חלוקת דיבידנד בקרוב.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הנבל רוצה לקחת דיוידנד גדול כלאמר לנקות את החברה ממזומן (ל"ת)
    עידן 28/01/2018 17:48
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.