לא מרגישים את העלייה ברמת החיים? הנה ההסבר של האוצר

באוצר מדדו את רמת המחירים בישראל בהשוואה למדינות בעלות תוצר לנפש דומה, הנה התוצאה
גיא בן סימון | (5)
נושאים בכתבה יוקר המחיה

המחאה החברתית של 2011 שסידרה למספר פעילים מקום נכבד בספסלי הכנסת, יחד עם עלייה ברמת הפופוליזם, הצליחה אמנם לעורר בקרב הפוליטיקאים את המודעות ליוקר המחיה (שממשיכה להעיב בעיקר על אזרחיה הצעירים והעניים של המדינה), אך גם את הטענות כי המחאה לא מוצדקת ולמי שמצב מפריע 'שיעבור לברלין'. רגע לפני אריזת המזוודות, לפי בדיקה שפרסם האוצר כעת נראה כי לאותם צעירים בהחלט יש על מה למחות. האוצר בדק בסקירתו השבועית את רמת החיים בישראל בהשוואה בינלאומית למדינות בעלות תוצר לנפש דומה, ולפי הממצאים נראה כי רמת החיים אמנם עלתה אך יוקר המחיה מעיב על עלייה זו. האוצר בחן שני מדדים שונים על מנת לקבל תמונה מלאה בהשוואה בינלאומית. בהגדרה הראשונה, התוצר לנפש חושב כסך ערך המוסף במדינה המסוימת, מחולק בשער החליפין ובגודל האוכלוסייה. לפי חישוב זה, התוצר לנפש בישראל עומד על 37.2 אלף דולר לשנה וישראל מדורגת במקום 20 בקרב מדינות ה-OECD. בהגדרה השנייה, התוצר לנפש משקף את ערך הסחורות והשירותים אותם האזרחים יכולים לרכוש (במונחים של מחירים הנהוגים בארה"ב, PPP). לדוגמה, אם סל המוצרים בהודו זול בהשוואה לארה"ב, תוצר לנפש PPP בהודו יהיה גבוה משמעותית בהשוואה לתוצר לנפש הרגיל. כלומר, מה שווי המוצרים והשירותים שניתן לרכוש במדינה, במונחי מחירים של מדינת בסיס (בד"כ ארה"ב). במילים אחרות, אם רמת המחירים במדינה גבוהה באופן יחסי, אזי גודל סל הקניות האפשרי לנפש בה יהיה נמוך יותר וזאת תחת הנחה ששאר המאפיינים זהים. לפי שיטה זו ישראל מדורגת נמוך יותר, במקום ה-23. מדוע קיים הבדל כה משמעותי בין השיטות? לפי האוצר ההסבר נעוץ ברמת המחירים בישראל, אשר גבוהה בהשוואה בינלאומית. הנתון שמושך את העין יותר מכל כפי שמצא האוצר, הוא כי רמת המחירים בישראל גבוהה בהשוואה למדינות בעלות תוצר לנפש דומה.  צריך לציין כי יש מודלים נוספים שקושרים את רמת החיים למדיניות הגנתית כמו הגנה על תוצרת ושירותים מקומיים מפני תחרות בעולם. "הרצון לגונן על המגזר הסחיר בישראל יוביל לפגיעה בהקצאת המקורות ולעלייה ביוקר המחיה. באופן מבני, המשך השיפור ברמת החיים יישחק בחלקו לאור גידול נוסף במחירים", כתבו באוצר.  "בנוסף, עבור היצרנים במגזר הסחיר, הגידול בעלויות הייצור המקומיות פועלות באופן דומה לתיסוף המטבע המקומי. לדוגמה, בין הרבעון הראשון של 2017 לרבעון מקביל ב-2013 חלה עליית שכר ריאלית של כ-10%. מנגד, שער החליפין של השקל מול הדולר נותר ללא שינוי וחל תיסוף של כ-20% לעומת האירו, הפאונד והיין היפני". בשורה התחתונה, באוצר קובעים כי בעשור האחרון חל שיפור ברמת החיים בישראל, כפי שמשתקף בעליית התוצר לנפש. עם זאת, "רמת המחירים בישראל גבוהה ביחס למדינות ה-OECD המפותחות, ובפרט ביחס למדינות בעלות תוצר לנפש דומה (צרפת, דרום קוריאה). יוקר המחיה הגבוה בישראל ממתן את השיפור ברמת החיים". לפי האוצר, רמת המחירים הגבוהה בולטת במספר תחומים, בפרט במוצרים בני קיימא, תחבורה ובמסעדות ומלונות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חניבעל 08/08/2017 16:49
    הגב לתגובה זו
    נסעו 6 מיליון ישראלים לקנות מזון בחו"ל, תוסיף לכך את מיליון הילדים הרעבים, שסובלים מעודף משקל, ותבין כמה רע בארץ, וכמה טוב היה בימי מפא"י, עם הפנקס האדום.
  • 2.
    די 07/08/2017 12:46
    הגב לתגובה זו
    בתילאנד יש אוכל מדהים ב2 דולר וגם מזון בעיר ב2 דולר רק פה בארץ הכל כפול כשרות כל חתימה שהם מוצצים מהדם שלנו כסף
  • עמי 07/08/2017 13:32
    הגב לתגובה זו
    במקרה, כאן מדינת היהודים, שלא אמורים לאכול שרצים
  • אסף 07/08/2017 16:17
    עוד נבוא חשבון עם עובדי האלילים אשר "תורתם" היא "עבודתם".
  • 1.
    אמריקני 07/08/2017 11:59
    הגב לתגובה זו
    הציבו את נתון זה והעריכו את האפשרויות הכלכליות והחברתיות שהוא יכול להציע להווה ולעתיד של בעליו ומשפחתו. זו האמת העירומה בישראל 2017.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי -11.1%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד -8.35%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'?

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס -2.11%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0.56%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 1.44%  ב-2.4% כשמנגד קמטק -1.51%  ו נובה -8.04%  צפויות עלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):