לא מרגישים את העלייה ברמת החיים? הנה ההסבר של האוצר
יוקר המחיה המחאה החברתית של 2011 שסידרה למספר פעילים מקום נכבד בספסלי הכנסת, יחד עם עלייה ברמת הפופוליזם, הצליחה אמנם לעורר בקרב הפוליטיקאים את המודעות ליוקר המחיה (שממשיכה להעיב בעיקר על אזרחיה הצעירים והעניים של המדינה), אך גם את הטענות כי המחאה לא מוצדקת ולמי שמצב מפריע 'שיעבור לברלין'. רגע לפני אריזת המזוודות, לפי בדיקה שפרסם האוצר כעת נראה כי לאותם צעירים בהחלט יש על מה למחות.
האוצר בדק בסקירתו השבועית את רמת החיים בישראל בהשוואה בינלאומית למדינות בעלות תוצר לנפש דומה, ולפי הממצאים נראה כי רמת החיים אמנם עלתה אך יוקר המחיה מעיב על עלייה זו.
האוצר בחן שני מדדים שונים על מנת לקבל תמונה מלאה בהשוואה בינלאומית. בהגדרה הראשונה, התוצר לנפש חושב כסך ערך המוסף במדינה המסוימת, מחולק בשער החליפין ובגודל האוכלוסייה. לפי חישוב זה, התוצר לנפש בישראל עומד על 37.2 אלף דולר לשנה וישראל מדורגת במקום 20 בקרב מדינות ה-OECD.
בהגדרה השנייה, התוצר לנפש משקף את ערך הסחורות והשירותים אותם האזרחים יכולים לרכוש (במונחים של מחירים הנהוגים בארה"ב, PPP). לדוגמה, אם סל המוצרים בהודו זול בהשוואה לארה"ב, תוצר לנפש PPP בהודו יהיה גבוה משמעותית בהשוואה לתוצר לנפש הרגיל. כלומר, מה שווי המוצרים והשירותים שניתן לרכוש במדינה, במונחי מחירים של מדינת בסיס (בד"כ ארה"ב). במילים אחרות, אם רמת המחירים במדינה גבוהה באופן יחסי, אזי גודל סל הקניות האפשרי לנפש בה יהיה נמוך יותר וזאת תחת הנחה ששאר המאפיינים זהים. לפי שיטה זו ישראל מדורגת נמוך יותר, במקום ה-23.
מדוע קיים הבדל כה משמעותי בין השיטות? לפי האוצר ההסבר נעוץ ברמת המחירים בישראל, אשר גבוהה בהשוואה בינלאומית.
הנתון שמושך את העין יותר מכל כפי שמצא האוצר, הוא כי רמת המחירים בישראל גבוהה בהשוואה למדינות בעלות תוצר לנפש דומה.
צריך לציין כי יש מודלים נוספים שקושרים את רמת החיים למדיניות הגנתית כמו הגנה על תוצרת ושירותים מקומיים מפני תחרות בעולם. "הרצון לגונן על המגזר הסחיר בישראל יוביל לפגיעה בהקצאת המקורות ולעלייה ביוקר המחיה. באופן מבני, המשך השיפור ברמת החיים יישחק בחלקו לאור גידול נוסף במחירים", כתבו באוצר.
"בנוסף, עבור היצרנים במגזר הסחיר, הגידול בעלויות הייצור המקומיות פועלות באופן דומה לתיסוף המטבע המקומי. לדוגמה, בין הרבעון הראשון של 2017 לרבעון מקביל ב-2013 חלה עליית שכר ריאלית של כ-10%. מנגד, שער החליפין של השקל מול הדולר נותר ללא שינוי וחל תיסוף של כ-20% לעומת האירו, הפאונד והיין היפני".
בשורה התחתונה, באוצר קובעים כי בעשור האחרון חל שיפור ברמת החיים בישראל, כפי שמשתקף בעליית התוצר לנפש. עם זאת, "רמת המחירים בישראל גבוהה ביחס למדינות ה-OECD המפותחות, ובפרט ביחס למדינות בעלות תוצר לנפש דומה (צרפת, דרום קוריאה). יוקר המחיה הגבוה בישראל ממתן את השיפור ברמת החיים". לפי האוצר, רמת המחירים הגבוהה בולטת במספר תחומים, בפרט במוצרים בני קיימא, תחבורה ובמסעדות ומלונות.
- 3.חניבעל 08/08/2017 16:49הגב לתגובה זונסעו 6 מיליון ישראלים לקנות מזון בחו"ל, תוסיף לכך את מיליון הילדים הרעבים, שסובלים מעודף משקל, ותבין כמה רע בארץ, וכמה טוב היה בימי מפא"י, עם הפנקס האדום.
- 2.די 07/08/2017 12:46הגב לתגובה זובתילאנד יש אוכל מדהים ב2 דולר וגם מזון בעיר ב2 דולר רק פה בארץ הכל כפול כשרות כל חתימה שהם מוצצים מהדם שלנו כסף
- עמי 07/08/2017 13:32הגב לתגובה זובמקרה, כאן מדינת היהודים, שלא אמורים לאכול שרצים
- אסף 07/08/2017 16:17עוד נבוא חשבון עם עובדי האלילים אשר "תורתם" היא "עבודתם".
- 1.אמריקני 07/08/2017 11:59הגב לתגובה זוהציבו את נתון זה והעריכו את האפשרויות הכלכליות והחברתיות שהוא יכול להציע להווה ולעתיד של בעליו ומשפחתו. זו האמת העירומה בישראל 2017.
"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"
"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים
"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".
אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"
"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".
מסיימים
שנה. איך אתם בברומטר?
“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל
80% בשוק".
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- "הפרמיה באג"ח עם הדירוגים הנמוכים לא אטרקטיבית, הייתי נשאר בגבוהים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?
"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל
ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".
אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?
"אני
חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מאבדות 1.2%; הייפר גלובל עולה 5.5%, נקסט ויז'ן ב-3.3% - ירידות קלות במדדים
יום המסחר האחרון של 2025 נפתח במגמה מעורבת; נקסט ויז'ן עם הזנה של 9.5 מיליון דולר בשבוע הבא נקבל יעדים חדשים ל-2026; הייפר גלובל עדכנה על רכישת חברה גרמנית - ניתחנו את העסקה
נקסט ויז’ן נקסט ויז'ן 2.76% , קפצה אתמול, חשבנו שזה קשור בעיקר ליעדים החדשים שתפרסם ל-2026 אבל הבוקר היא מעדכנת על קבלת הזמנה חדשה בהיקף כולל של כ-9.5 מיליון דולר, מלקוח קיים. ההזמנה תסופק במלואה עד תום הרבעון השלישי של 2026. מבנה העסקה כולל מקדמה ראשונית של 15% שכבר שולמה, תשלום נוסף של 15% באפריל 2026 מתוך היתרה שטרם שולמה, והעברת יתרת הסכום טרם אספקת המוצרים, בהתאם ללוחות הזמנים שסוכמו בין הצדדים - נקסט ויז’ן מדוווחת על הזמנה נוספת, בהיקף של כ-9.5 מיליון דולר
הסכם אספקת חשמל ל-15 שנה ובהיקף של 1.5 מיליארד שקל בין שתי הענקיות - מבנה ואנלייט. מבנה מבנה 2.13% העוסקת בנדל"ן מניב מדווחת על הסכם משולב עם אנלייט אנלייט אנרגיה 0.07% , לאספקת חשמל ירוק עבור נכסיה, ולפיתוח, הקמה ותפעול של מתקני אגירת אנרגיה בנכסים של החברה. ההתקשרות כוללת שני חלקים משלימים, שמחברים בין אספקת חשמל ארוכת טווח לבין פיתוח מתקני אגירת אנרגיה במוקדי הצריכה עצמם. הסכם אספקת החשמל הירוק נחתם לתקופה של 15 שנים, בהיקף מוערך של יותר מ-1.5 מיליארד שקל לכל תקופת ההתקשרות. ההסכם כולל זכות למבנה לרכישת תעודות ירוקות (IRECs) בהנחה על מחיר השוק אשר יאפשרו למבנה להפחית הוצאות בגין צריכת חשמל ולשפר את התוצאות התפעוליות וכן הפחתת טביעת הרגל הפחמנית של החברה ולספק לשוכרים באתריה חשמל אשר מקורו במתקני אנרגיה מתחדשת - מבנה חתמה על הסכם בהיקף 1.5 מיליארד שקלים עם חברת אנלייט
זאת לא היתה השנה של הדולר. שער הדולר נפל ב-13%. מה הגורמים לנפילתו ומה צפוי בהמשך? שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית? הנפילה הזו הורידה את התשואה על ההשקעה ב-S&P 500 ובמניות בחו"ל דרמטית - רווחים של כ-19% ב-S&P הפכו ל-6%. אז אומרים לכם עכשיו - "מה הבעיה? תגדרו, תקנו קרנות בלי חשיפה דולרית". זה נכון, אבל שלא תחשבו שהגידור לא עולה כסף. בסוף אנחנו בשוק משוכלל, הגידור הוא ביטוח ואם עושים ביטוח זה עולה כסף - האמת שלאורך זמן זה עולה בדיוק כמו תוחלת ההפסד. אז חשוב לדעת - כן, יש מנטרלי חשיפה דולרית, אף אחד לא מבטיח שאם תפעלו דרכם - תרוויחו. למרות שעכשיו כמעט כולם מדברים על ירידה נוספת בשער הדולר, אף אחד לא יודע להעריך ולנבות את הכיוון של המטבע האמריקאי, זה בגלל שבבסיס אף אחד לא נביא, וגם מכות הגורמים המשפיעים על הדולר היא אינסופית.
לנתח ולהעריך דוח של חברת טבע זה אולי אפשרי כי אנשים משתמשים בתרופות ולא יפסיקו, כי יש קו מגמה, כי יודעם מה קורה בתעשייה, מה ההוצאות וכו'. להעריך מה יקרה לדולר זה לנסות ולהבין מה יקרה בוונצואלה, האם סין תאיים שוב במבצע רחב היקף בטייוואן, מה יקרה לריבית בגוש האירו, מה עובר במוחו של טראמפ, מה יעשה הפד' עם הריבית, כמה שיטפונות יהיו השנה באירופה, וזה רק "טעימה", יש אלפי אלפים של גורמים משפיעים שכל אחד מהם יכול בנקודת זמן מסוימת להיות דרמטי.
- שער הדולר בשפל - האם הוא יכול לרדת מתחת ל-3 שקלים ואיך זה קשור לריבית?
- מדד הביטוח ירד 1.3%, הנדל"ן הוסיף 1.9% בהובלת עזריאלי; המדדים ננעלו בעליות עד 1.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, זה סוג של הימור. אפשר לעבור למסלול מנטרל דולר, אף אחד לא יבטיח לכם שאחרי שנה לא תגידו - איזה פספוס, הדולר זינק ואנחנו הפסדנו.
זאת היתה שנה של מניות. בעיקר מניות הפיננסים. כשמנתחים את המניות האלו באופן קר מקבלים מכפילי רווח של כ-12 לבנקים וכ-14-18 לחברות הביטוח, אבל הבעיה בניתוחים שהם נשענים על הערכות, וכל אחד מעריך אחרת - אנחנו יכולים להעריך שזו תהיה שנה שבה הרגולטור ייכנס לבורות השומן של הגופים הפיננסים ויאכל להם מהרווחים לטובת רווחת הציבור, ואז - ביטוחי הרכב ירדו, ביטוחי הבריאות ירדו, רווחי הבנקים ירדו. יש סיכון רגולטורי במערכת הפיננסית בישראל שמצדיק מכפילי רווח נמוכים - והם כיום לא נמוכים.
