לא מרגישים את העלייה ברמת החיים? הנה ההסבר של האוצר
המחאה החברתית של 2011 שסידרה למספר פעילים מקום נכבד בספסלי הכנסת, יחד עם עלייה ברמת הפופוליזם, הצליחה אמנם לעורר בקרב הפוליטיקאים את המודעות ליוקר המחיה (שממשיכה להעיב בעיקר על אזרחיה הצעירים והעניים של המדינה), אך גם את הטענות כי המחאה לא מוצדקת ולמי שמצב מפריע 'שיעבור לברלין'. רגע לפני אריזת המזוודות, לפי בדיקה שפרסם האוצר כעת נראה כי לאותם צעירים בהחלט יש על מה למחות.
האוצר בדק בסקירתו השבועית את רמת החיים בישראל בהשוואה בינלאומית למדינות בעלות תוצר לנפש דומה, ולפי הממצאים נראה כי רמת החיים אמנם עלתה אך יוקר המחיה מעיב על עלייה זו.
האוצר בחן שני מדדים שונים על מנת לקבל תמונה מלאה בהשוואה בינלאומית. בהגדרה הראשונה, התוצר לנפש חושב כסך ערך המוסף במדינה המסוימת, מחולק בשער החליפין ובגודל האוכלוסייה. לפי חישוב זה, התוצר לנפש בישראל עומד על 37.2 אלף דולר לשנה וישראל מדורגת במקום 20 בקרב מדינות ה-OECD.
בהגדרה השנייה, התוצר לנפש משקף את ערך הסחורות והשירותים אותם האזרחים יכולים לרכוש (במונחים של מחירים הנהוגים בארה"ב, PPP). לדוגמה, אם סל המוצרים בהודו זול בהשוואה לארה"ב, תוצר לנפש PPP בהודו יהיה גבוה משמעותית בהשוואה לתוצר לנפש הרגיל. כלומר, מה שווי המוצרים והשירותים שניתן לרכוש במדינה, במונחי מחירים של מדינת בסיס (בד"כ ארה"ב). במילים אחרות, אם רמת המחירים במדינה גבוהה באופן יחסי, אזי גודל סל הקניות האפשרי לנפש בה יהיה נמוך יותר וזאת תחת הנחה ששאר המאפיינים זהים. לפי שיטה זו ישראל מדורגת נמוך יותר, במקום ה-23.
מדוע קיים הבדל כה משמעותי בין השיטות? לפי האוצר ההסבר נעוץ ברמת המחירים בישראל, אשר גבוהה בהשוואה בינלאומית.
הנתון שמושך את העין יותר מכל כפי שמצא האוצר, הוא כי רמת המחירים בישראל גבוהה בהשוואה למדינות בעלות תוצר לנפש דומה.
צריך לציין כי יש מודלים נוספים שקושרים את רמת החיים למדיניות הגנתית כמו הגנה על תוצרת ושירותים מקומיים מפני תחרות בעולם. "הרצון לגונן על המגזר הסחיר בישראל יוביל לפגיעה בהקצאת המקורות ולעלייה ביוקר המחיה. באופן מבני, המשך השיפור ברמת החיים יישחק בחלקו לאור גידול נוסף במחירים", כתבו באוצר.
"בנוסף, עבור היצרנים במגזר הסחיר, הגידול בעלויות הייצור המקומיות פועלות באופן דומה לתיסוף המטבע המקומי. לדוגמה, בין הרבעון הראשון של 2017 לרבעון מקביל ב-2013 חלה עליית שכר ריאלית של כ-10%. מנגד, שער החליפין של השקל מול הדולר נותר ללא שינוי וחל תיסוף של כ-20% לעומת האירו, הפאונד והיין היפני".
בשורה התחתונה, באוצר קובעים כי בעשור האחרון חל שיפור ברמת החיים בישראל, כפי שמשתקף בעליית התוצר לנפש. עם זאת, "רמת המחירים בישראל גבוהה ביחס למדינות ה-OECD המפותחות, ובפרט ביחס למדינות בעלות תוצר לנפש דומה (צרפת, דרום קוריאה). יוקר המחיה הגבוה בישראל ממתן את השיפור ברמת החיים". לפי האוצר, רמת המחירים הגבוהה בולטת במספר תחומים, בפרט במוצרים בני קיימא, תחבורה ובמסעדות ומלונות.
- 3.חניבעל 08/08/2017 16:49הגב לתגובה זונסעו 6 מיליון ישראלים לקנות מזון בחו"ל, תוסיף לכך את מיליון הילדים הרעבים, שסובלים מעודף משקל, ותבין כמה רע בארץ, וכמה טוב היה בימי מפא"י, עם הפנקס האדום.
- 2.די 07/08/2017 12:46הגב לתגובה זובתילאנד יש אוכל מדהים ב2 דולר וגם מזון בעיר ב2 דולר רק פה בארץ הכל כפול כשרות כל חתימה שהם מוצצים מהדם שלנו כסף
- עמי 07/08/2017 13:32הגב לתגובה זובמקרה, כאן מדינת היהודים, שלא אמורים לאכול שרצים
- אסף 07/08/2017 16:17עוד נבוא חשבון עם עובדי האלילים אשר "תורתם" היא "עבודתם".
- 1.אמריקני 07/08/2017 11:59הגב לתגובה זוהציבו את נתון זה והעריכו את האפשרויות הכלכליות והחברתיות שהוא יכול להציע להווה ולעתיד של בעליו ומשפחתו. זו האמת העירומה בישראל 2017.
המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה
נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65% מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.
לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב
בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.
הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי
של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול
אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.
- נופר אנרגיה מגדילה הספק ייצור, אך הוצאות המימון מעמיקות את ההפסד
- 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס
(קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.

גדעון תדמור מבקש 9 מיליון שקל בשנה
אחרי הגיוס המשמעותי לפיתוח בפוקלנד של 1.2 מיליארד שקל ועם שווי שוק שזינק לכ-13 מיליארד יו"ר נאוויטס מבקש תגמול גבוה פי 4 מהשנים האחרונות
אחרי הקפיצה במניית נאוויטס וגיוס ההון המוצלח, שותפות נאוויטס פטר יהש -2.52% מבקשת לאשר חבילת תגמול חדשה ליו"ר גדעון תדמור, שתגיע עד ל־8.8 מיליון שקל בשנה במקום תגמול שנתי של פחות מ־2 מיליון שקל שקיבל עד כשיו. השינוי
מגיע כשלשותפות יש תוכניות להאיץ את הפיתוח באיי פוקלנד, אחרי תחילת ההפקה בפרויקט שננדואה.
לפי ההצעה שתעלה באסיפה הקרובה, שכר הבסיס של תדמור יעלה בכמעט 50% ל־170 אלף שקל בחודש, יוצמד למדד, ויוגדל גם מענק ההסתגלות (ל־9 חודשי שכר) ומענק הפרישה (ל־12
חודשי שכר). בנוסף, יוענק תגמול הוני שיכול להגיע לתקרה שנתית של 8.8 מיליון שקל שיהיה גם המקסימום שתוכל החברה לשלם לו.
בהסברים שמצורפים לזימון האסיפה, מציינת נאוויטס כי מאז 2022 צמחו נכסי השותפות פי 2.5, וכי שוויה של החברה זינק בלמעלה מ־9 מיליארד
שקל, לשווי של כ־11-13 מיליארד שקל, עם כניסה למדד ת"א־35. השותפות גם מדגישה במסמך כי תדמור ושותפיו פעלו לאיתור, רכישה ופיתוח של נכסים, והיו מנוע הצמיחה המרכזי של החברה.
לפי נאוויטס זה מהלך חשוב שנועד כדי לשמר את הנהגת החברה ואת המוטיבציה. "התגמול
מביא בחשבון את היקף הפעילות, האתגרים הגלובליים ואת הצורך להבטיח המשך העסקתם של נושאי משרה בכירים" נכתב עוד.
- ביקושים חזקים להנפקה של נאוויטס לקראת FID בפרויקט סי ליון
- נאוויטס: קצב ההפקה משננדואה - ביעד, נערכים לפיתוח סי ליון - תוצאות הרבעון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל לתגמול השנתי, צפוי תדמור ליהנות גם מתמלוג משמעותי במסגרת השותף הכללי, שבו מחזיקים הוא ושותפיו. לפי הערכת החברה, החל מ־2026 תזכה
נאוויטס להכנסות שנתיות של כ-1.1 מיליארד דולר, שמתוכם ייגזר תמלוג-על בגובה 5% כלומר כ־200 מיליון שקל בשנה, שמתוכם יגיעו לידי תדמור כ־125 מיליון שקל בשנה.