לא מרגישים את העלייה ברמת החיים? הנה ההסבר של האוצר
יוקר המחיה המחאה החברתית של 2011 שסידרה למספר פעילים מקום נכבד בספסלי הכנסת, יחד עם עלייה ברמת הפופוליזם, הצליחה אמנם לעורר בקרב הפוליטיקאים את המודעות ליוקר המחיה (שממשיכה להעיב בעיקר על אזרחיה הצעירים והעניים של המדינה), אך גם את הטענות כי המחאה לא מוצדקת ולמי שמצב מפריע 'שיעבור לברלין'. רגע לפני אריזת המזוודות, לפי בדיקה שפרסם האוצר כעת נראה כי לאותם צעירים בהחלט יש על מה למחות.
האוצר בדק בסקירתו השבועית את רמת החיים בישראל בהשוואה בינלאומית למדינות בעלות תוצר לנפש דומה, ולפי הממצאים נראה כי רמת החיים אמנם עלתה אך יוקר המחיה מעיב על עלייה זו.
האוצר בחן שני מדדים שונים על מנת לקבל תמונה מלאה בהשוואה בינלאומית. בהגדרה הראשונה, התוצר לנפש חושב כסך ערך המוסף במדינה המסוימת, מחולק בשער החליפין ובגודל האוכלוסייה. לפי חישוב זה, התוצר לנפש בישראל עומד על 37.2 אלף דולר לשנה וישראל מדורגת במקום 20 בקרב מדינות ה-OECD.
בהגדרה השנייה, התוצר לנפש משקף את ערך הסחורות והשירותים אותם האזרחים יכולים לרכוש (במונחים של מחירים הנהוגים בארה"ב, PPP). לדוגמה, אם סל המוצרים בהודו זול בהשוואה לארה"ב, תוצר לנפש PPP בהודו יהיה גבוה משמעותית בהשוואה לתוצר לנפש הרגיל. כלומר, מה שווי המוצרים והשירותים שניתן לרכוש במדינה, במונחי מחירים של מדינת בסיס (בד"כ ארה"ב). במילים אחרות, אם רמת המחירים במדינה גבוהה באופן יחסי, אזי גודל סל הקניות האפשרי לנפש בה יהיה נמוך יותר וזאת תחת הנחה ששאר המאפיינים זהים. לפי שיטה זו ישראל מדורגת נמוך יותר, במקום ה-23.
מדוע קיים הבדל כה משמעותי בין השיטות? לפי האוצר ההסבר נעוץ ברמת המחירים בישראל, אשר גבוהה בהשוואה בינלאומית.
הנתון שמושך את העין יותר מכל כפי שמצא האוצר, הוא כי רמת המחירים בישראל גבוהה בהשוואה למדינות בעלות תוצר לנפש דומה.
צריך לציין כי יש מודלים נוספים שקושרים את רמת החיים למדיניות הגנתית כמו הגנה על תוצרת ושירותים מקומיים מפני תחרות בעולם. "הרצון לגונן על המגזר הסחיר בישראל יוביל לפגיעה בהקצאת המקורות ולעלייה ביוקר המחיה. באופן מבני, המשך השיפור ברמת החיים יישחק בחלקו לאור גידול נוסף במחירים", כתבו באוצר.
"בנוסף, עבור היצרנים במגזר הסחיר, הגידול בעלויות הייצור המקומיות פועלות באופן דומה לתיסוף המטבע המקומי. לדוגמה, בין הרבעון הראשון של 2017 לרבעון מקביל ב-2013 חלה עליית שכר ריאלית של כ-10%. מנגד, שער החליפין של השקל מול הדולר נותר ללא שינוי וחל תיסוף של כ-20% לעומת האירו, הפאונד והיין היפני".
בשורה התחתונה, באוצר קובעים כי בעשור האחרון חל שיפור ברמת החיים בישראל, כפי שמשתקף בעליית התוצר לנפש. עם זאת, "רמת המחירים בישראל גבוהה ביחס למדינות ה-OECD המפותחות, ובפרט ביחס למדינות בעלות תוצר לנפש דומה (צרפת, דרום קוריאה). יוקר המחיה הגבוה בישראל ממתן את השיפור ברמת החיים". לפי האוצר, רמת המחירים הגבוהה בולטת במספר תחומים, בפרט במוצרים בני קיימא, תחבורה ובמסעדות ומלונות.
- 3.חניבעל 08/08/2017 16:49הגב לתגובה זונסעו 6 מיליון ישראלים לקנות מזון בחו"ל, תוסיף לכך את מיליון הילדים הרעבים, שסובלים מעודף משקל, ותבין כמה רע בארץ, וכמה טוב היה בימי מפא"י, עם הפנקס האדום.
- 2.די 07/08/2017 12:46הגב לתגובה זובתילאנד יש אוכל מדהים ב2 דולר וגם מזון בעיר ב2 דולר רק פה בארץ הכל כפול כשרות כל חתימה שהם מוצצים מהדם שלנו כסף
- עמי 07/08/2017 13:32הגב לתגובה זובמקרה, כאן מדינת היהודים, שלא אמורים לאכול שרצים
- אסף 07/08/2017 16:17עוד נבוא חשבון עם עובדי האלילים אשר "תורתם" היא "עבודתם".
- 1.אמריקני 07/08/2017 11:59הגב לתגובה זוהציבו את נתון זה והעריכו את האפשרויות הכלכליות והחברתיות שהוא יכול להציע להווה ולעתיד של בעליו ומשפחתו. זו האמת העירומה בישראל 2017.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
