לא מרגישים את העלייה ברמת החיים? הנה ההסבר של האוצר
יוקר המחיה המחאה החברתית של 2011 שסידרה למספר פעילים מקום נכבד בספסלי הכנסת, יחד עם עלייה ברמת הפופוליזם, הצליחה אמנם לעורר בקרב הפוליטיקאים את המודעות ליוקר המחיה (שממשיכה להעיב בעיקר על אזרחיה הצעירים והעניים של המדינה), אך גם את הטענות כי המחאה לא מוצדקת ולמי שמצב מפריע 'שיעבור לברלין'. רגע לפני אריזת המזוודות, לפי בדיקה שפרסם האוצר כעת נראה כי לאותם צעירים בהחלט יש על מה למחות.
האוצר בדק בסקירתו השבועית את רמת החיים בישראל בהשוואה בינלאומית למדינות בעלות תוצר לנפש דומה, ולפי הממצאים נראה כי רמת החיים אמנם עלתה אך יוקר המחיה מעיב על עלייה זו.
האוצר בחן שני מדדים שונים על מנת לקבל תמונה מלאה בהשוואה בינלאומית. בהגדרה הראשונה, התוצר לנפש חושב כסך ערך המוסף במדינה המסוימת, מחולק בשער החליפין ובגודל האוכלוסייה. לפי חישוב זה, התוצר לנפש בישראל עומד על 37.2 אלף דולר לשנה וישראל מדורגת במקום 20 בקרב מדינות ה-OECD.
בהגדרה השנייה, התוצר לנפש משקף את ערך הסחורות והשירותים אותם האזרחים יכולים לרכוש (במונחים של מחירים הנהוגים בארה"ב, PPP). לדוגמה, אם סל המוצרים בהודו זול בהשוואה לארה"ב, תוצר לנפש PPP בהודו יהיה גבוה משמעותית בהשוואה לתוצר לנפש הרגיל. כלומר, מה שווי המוצרים והשירותים שניתן לרכוש במדינה, במונחי מחירים של מדינת בסיס (בד"כ ארה"ב). במילים אחרות, אם רמת המחירים במדינה גבוהה באופן יחסי, אזי גודל סל הקניות האפשרי לנפש בה יהיה נמוך יותר וזאת תחת הנחה ששאר המאפיינים זהים. לפי שיטה זו ישראל מדורגת נמוך יותר, במקום ה-23.
מדוע קיים הבדל כה משמעותי בין השיטות? לפי האוצר ההסבר נעוץ ברמת המחירים בישראל, אשר גבוהה בהשוואה בינלאומית.
הנתון שמושך את העין יותר מכל כפי שמצא האוצר, הוא כי רמת המחירים בישראל גבוהה בהשוואה למדינות בעלות תוצר לנפש דומה.
צריך לציין כי יש מודלים נוספים שקושרים את רמת החיים למדיניות הגנתית כמו הגנה על תוצרת ושירותים מקומיים מפני תחרות בעולם. "הרצון לגונן על המגזר הסחיר בישראל יוביל לפגיעה בהקצאת המקורות ולעלייה ביוקר המחיה. באופן מבני, המשך השיפור ברמת החיים יישחק בחלקו לאור גידול נוסף במחירים", כתבו באוצר.
"בנוסף, עבור היצרנים במגזר הסחיר, הגידול בעלויות הייצור המקומיות פועלות באופן דומה לתיסוף המטבע המקומי. לדוגמה, בין הרבעון הראשון של 2017 לרבעון מקביל ב-2013 חלה עליית שכר ריאלית של כ-10%. מנגד, שער החליפין של השקל מול הדולר נותר ללא שינוי וחל תיסוף של כ-20% לעומת האירו, הפאונד והיין היפני".
בשורה התחתונה, באוצר קובעים כי בעשור האחרון חל שיפור ברמת החיים בישראל, כפי שמשתקף בעליית התוצר לנפש. עם זאת, "רמת המחירים בישראל גבוהה ביחס למדינות ה-OECD המפותחות, ובפרט ביחס למדינות בעלות תוצר לנפש דומה (צרפת, דרום קוריאה). יוקר המחיה הגבוה בישראל ממתן את השיפור ברמת החיים". לפי האוצר, רמת המחירים הגבוהה בולטת במספר תחומים, בפרט במוצרים בני קיימא, תחבורה ובמסעדות ומלונות.
- 3.חניבעל 08/08/2017 16:49הגב לתגובה זונסעו 6 מיליון ישראלים לקנות מזון בחו"ל, תוסיף לכך את מיליון הילדים הרעבים, שסובלים מעודף משקל, ותבין כמה רע בארץ, וכמה טוב היה בימי מפא"י, עם הפנקס האדום.
- 2.די 07/08/2017 12:46הגב לתגובה זובתילאנד יש אוכל מדהים ב2 דולר וגם מזון בעיר ב2 דולר רק פה בארץ הכל כפול כשרות כל חתימה שהם מוצצים מהדם שלנו כסף
- עמי 07/08/2017 13:32הגב לתגובה זובמקרה, כאן מדינת היהודים, שלא אמורים לאכול שרצים
- אסף 07/08/2017 16:17עוד נבוא חשבון עם עובדי האלילים אשר "תורתם" היא "עבודתם".
- 1.אמריקני 07/08/2017 11:59הגב לתגובה זוהציבו את נתון זה והעריכו את האפשרויות הכלכליות והחברתיות שהוא יכול להציע להווה ולעתיד של בעליו ומשפחתו. זו האמת העירומה בישראל 2017.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
