ד"ר שי מרצקי
צילום: artzki_615_130313.JPG

בונוס ביוגרופ קיבלה ממשרד הבריאות אישור לעריכת ניסוי קליני להשלמת חסר עצם בלסת בבני אדם

מערכת Bizportal | (9)
נושאים בכתבה בונוס

בונוס ביוגרופ הודיעה הבוקר (ב') כי קיבלה ממשרד הבריאות בישראל אישור לעריכת ניסוי קליני להשלמת חסר עצם בלסת העליונה או התחתונה בבני אדם, באמצעות הדור השני של שתל חי של עצם אנושית בהזרקה, מתוצרת החברה.  

מניית בונוס ביוגרופ 7.23% מגיבה בעליות של עד 3%.

הניסוי הקליני השני להשלמת חסר עצם בלסת, מוגדר כ- Phase I/II, בו היעדים הקליניים הינם בחינת בטיחות השימוש בדור השני של שתל עצם בהזרקה ובחינת יעילות השימוש בדור השני של שתל עצם בהזרקה להשלמת חסר עצם בלסת.

אישור משרד הבריאות לעריכת הניסוי הקליני השני להשלמת חסר עצם בלסת, עשוי להקל על החברה לקבל את אישור משרד הבריאות לעריכת ניסויים קליניים נוספים, ובכלל זה, הניסוי הקליני המתוכנן להשלמת חסר קריטי נרחב בעצם מעצמות הגפיים - יד או רגל, בבני אדם, באמצעות הדור השני של שתל עצם בהזרקה.

שתל עצם בהזרקה הינו מוצר חדש מתוצרת בונוס ביוגרופ, אשר הצליחה למזער, לרמה מיקרונית, שתלים חיים של עצם אנושית עצמית, המכילים רקמת עצם, אשר גודלה מחוץ לגוף של המטופל, על גבי נשא מתכלה. שתל העצם בהזרקה, מכיל כמות גדולה של שתלים חיים של רקמת עצם אנושית עצמית, בכמות הדרושה לשם מילוי החסר בעצם של המטופל.

להערכת החברה, השתל החי של העצם האנושית מתוצרת בונוס ביוגרופ, אשר גודל מתאים שהופקו מרקמת השומן של המטופל עצמו, צפוי להיקלט, ללא כל דחייה, בגופו של המטופל ממנו נדגמה רקמת השומן. מערכת החיסון של המטופל צפויה להיחשף לשתל העצם ולהכיר בקיומה של זהות ביולוגית בין המטופל לבין שתל העצם אשר גודל על ידי בונוס ביוגרופ מהתאים שנלקחו ממנו, ועל כן, להערכת החברה, תימנע התגובה החיסונית ודחיית השתל, האופייניות לטיפולים בהם נעשה שימוש בתאים או ברקמות שאינם נלקחים מהמטופל לו הם מיועדים, אלא מתורם זר.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אבי 06/06/2016 16:20
    הגב לתגובה זו
    לדעתי לא יהיה גיוס , ומי שחושב שכן , אז שיעשה חושבים עם רוצה להשאר ... לדעתי מפה רק הפתעות והתקדמויות יהיו , אבל כל אחד וההחלטה שלו , ואני מכבד כל אחד והחושבים שהוא עושה עם עצמו עם רוצה להשאר או מעדיף בשלב הזה לצאת ... אני נשאר ביג טיים בפנים בהרגשה ממש טובה לתקופה הקרובה .
  • 4.
    ביו 06/06/2016 13:09
    הגב לתגובה זו
    בונוס ומדיגוס.שתיהן מתעוררות בימים האחרונים.
  • 3.
    לפי דעתי מי שמוכר היום עושה טעות (ל"ת)
    בונוס 06/06/2016 11:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוכי 06/06/2016 11:05
    הגב לתגובה זו
    בונוס מתקדמת בצורה יפה ניסוי קליני שני וממשיכים קדימה
  • 1.
    גיוסים ועוד גיוסים. (ל"ת)
    מני 06/06/2016 10:20
    הגב לתגובה זו
  • מני קבל 06/06/2016 12:21
    הגב לתגובה זו
    תקראו טוב טוב, כי יש בהודעה הרבה אינפורמציה חשובה למשקיעים , חדשות טובות: 1. ועדת הלסינקי אישרה אתמול את הניסוי בדור הבא ה"מהיר" יותר, בדור ה"מסחרי", של עצם חיה בהזרקה! 2. הניסוי שהחל בשנת 2014 למעשה הסתיים;כעת מתבצע איסוף, עיבוד וניתוח הנתונים ומעקב אחר החולים. להערכתי: הניסוי הראשון הסתיים בהצלחה פנומנלית, אחרת ועדת הלסינקי לא היתה מאשרת ניסוי בדור המתקדם של המוצר. 3. בונוס מעלה הילוך בניסוי להשלמת חסר עצם - להערכת החברה אישור הניסוי הנוכחי עשוי להקל על קבלת אישור לניסוי בהשלמת חסר עצם בגפיים - אני מציע לכם לראות את הראיון שערך פרופ' רפי קרסו עם פרופ' נמרוד רוזן, שערך את הניסויים הקליניים בכבשים, ושאמור כמובן לערוך את הניסוי הקליני. תקשיבו להערכותיו של המדען (תראו את העצם שהוא הביא לאולפן). חדשות מעולות!
  • אלכס 03/07/2016 19:58
    לא פורסמו תוצאות בכלל. נסו לקרוא באתר הרשמי של הניסויים הקליניים היכן שהניסוי נרשם - לא היו כול תוצאות באתר זה.
  • אבי 06/06/2016 16:21
    מי שלא מאמין אין לו מה לחפש בתחום הביו !!! בהצלחה למשקיעים לתווך הארוך
  • לא יהיו גיוסים 06/06/2016 10:26
    הגב לתגובה זו
    יבואו משקיעים מבחוץ בפרמיה גבוהה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?