מנכ"ל צ'ק פוינט: "נהייה פה תמיד, אבל זה לא אומר שנשלם פה את מרבית המיסים"

"מקווה שלא יצליחו לשבור אותי, אבל ייתכן שבעתיד נשלם בישראל 50 מיליון דולר מיסים" - וכמה בחו"ל? 
גיא ארז | (6)
נושאים בכתבה צ'ק פוינט

הדיון סביב הקושי הרגולטורי בישראל נמשך, והפעם זה תורו של גיל שויד לצאת בביקורת בנושא. מנכ"ל ומייסד צ'ק פוינט דיבר בכנס שוק ההון "בדרך לנאסד"ק עוצרים בת"א" של משרד נשיץ ברנדס אמיר ופירמת PWC ISRAEL שנערך היום בת"א.

וכך אמר שוויד: "אני רוצה לפעול בישראל. אני מקווה שלא יצליחו לשבור אותי, אבל ייתכן שבעתיד בעוד 5 שנים בישראל נשלם 50 מיליון דולר מיסים לישראל ובמקום אחר בעולם נשלם 300 מיליון דולר מסים".

"לישראל יש מדיניות משנות החמישים שמטרתה למשוך כסף זר למדינה", אמר שויד, "אך  היום היא לא נכונה ולא רלוונטית - וזה עולה למדינה ביוקר. משקיעים זרים מושכים את חברות מישראל כך שהן לא מתמקמות כאן, וכשהם מוכרים את המניות הם לא משלמים מס – וישראל יוצאת מופסדת. צריך להפוך את המדיניות הזאת - כסף זר בהחלט עוזר, אבל כסף ישראלי יניב יותר יתרונות". 

"המעשים של ישראל דוחפים החוצה חברות הייטק בינלאומיות. בשנים הראשונות של צ'ק-פוינט היו חוקים לא רלוונטיים, אבל לפחות היתה אווירה שאנחנו מדינה אטרקטיבית.  לאחרונה עשו המון רפורמות, וזה לא לטובה", אמר. "כשרוכשים חברות זרות, בא משרד האוצר ואומר שצריך להעביר 90% מהפעילות לארץ. זה לא אפשרי – אנחנו לא קונים חברה כדי לפטר את העובדים. מדובר בהפסד נטו לשראל".

שויד גם יצא כנגד האווירה הציבורית בתקופה האחרונה, שמתאפיינת ב"אנטי" כלפי אנשי העסקים: "כשיש עליהום על הסקטור העסקי אנשים אומרים לעצמם – 'מה אני צריך את זה'. הטרנד הכללי בציבור  הוא ש'החברות הגדולות מקבלות הרבה' - אני לא קיבלתי שקל מהמדינה, אני משלם הרבה מיסים".

גיל שויד אמנם לא איים באופן ישיר על הוצאת הפעילות של צ'ק-פוינט מישראל, ואף אמר כי: "אנחנו נהיה כאן תמיד" ,מנגד – עיקר העוקץ נאמר בדבריו כי "זה לא אומר שנשלם פה את המיסים. אולי בעוד כמה שנים נשלם את הרוב במקום אחר. אנחנו לא מאיימים, אבל אלו תהליכים עסקיים נורא טבעיים. אני מתאמץ להביא מיסים לישראל, אבל רק כי זה כדאי כרגע. המעשים של ישראל דוחפים החוצה חברות הייטק בינלאומית".

בקשר לתרבות האקזיט ניישן אמר שויד כי "אני חושב שגם בסיליקון ואלי רוב החברות מגיעות לאקזיט וזה מאפיין את כל התעשייה שלנו. בתחום הסייבר לדוגמא ישנן 1,400 חברות פעילות בעולם שזה מספר גדול מאד ולא כולן יכולות להיות פלטפורמות נפרדות. התוצאה המתבקשת היא שתהיה קונסולידציה. חלק מהחברות הופכות להיות חברות גדולות בפני עצמן וחלקן נקנות והופכות להיות חלק מפלטפורמה שכבר קיימת. זה חלק מה- DNA של התחום. אני כן מעודד יזמים להפעיל חברות שיעמדו בכוחות עצמן אבל אני מבין את הטרנד הזה. היום התשתית בארץ היא טובה יש מנהלים טובים, ישנן יכולות שלא נופלות מהיכולות בעולם ולכן אפשר לייסד חברה ולהפעיל אותה ללא אקזיט. חשוב שיהיו חברות ישראליות גדולות שהן חברות עוגן, חברות בינוניות שנותנות אקו סיסטם וצריך לערוך איזונים. תמיד טוב שיש מספר חברות עוגן גדולות ולא רק אחת".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במענה לשאלה של דנה וייס אם ישנה מחשבה בצ'ק פוינט על דור המשך אמר שויד "אחד המהפכים הגדולים שעברה על צ'ק פוינט היא שהיום יש לי קבוצת ניהול פנטסטית ואני יכול להתעסק יותר באסטרטגיה ופחות בתחומי הניהול השוטפים. המהפך הזה נעשה לפני כ- 5 שנים". 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    gg 11/04/2016 21:11
    הגב לתגובה זו
    ממשיכי דרכם של הטייקונים מדור קודם ההם שאבו את מאבי הטבע ואלה שאבו את משאבי הידע - לולא אדון שוויד משרת ביחידה הצבאית שם פותחו 90% מפיתוחי המקור שהוא מוכר היום הוא היה כיום אולי מוכר נעליים בשוק הכרמל ואפילו בשום מדינה מערבית אחרת לא היו לו יותר סיכויים מאשר לכל סטודנט ממוצע שם האנוכיות הזו היא לחם חוקם של המתעשרים ויום אחד מישהו עם שכל יקבל את רסן השילטון במדינה הזו והכל ישתנה החברה האלה צריכים לעוף לחו"ל שם עוד כמה שנים הם יתנוונו ואף אחד לא ישמע עליהם אסור לתת להם לגייס יוצאי צבא וצריך להחרים את עסקיהם זה שווה בדיוק כמו ה"תרומות" לכאורה של משפחות הטייקונים למשק או למדינה רק שם אחד אזכיר והוא שעד היום חוץ חוץ מטד אריסון לא קם טייקון שהרגיש באמת שהוא חלק מהעם הזה רק תראו איפה הם מתגוררים ותבינו
  • 3.
    איך אמר ראש המוסד לשעבר על ביבי כל מילה בסלע (ל"ת)
    תום 11/04/2016 14:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עוד אחד 11/04/2016 13:51
    הגב לתגובה זו
    אתה רוצה לשלם מיסים כמו שאני רוצה ציאניד ! אין בושה לאנשים ....עם כל הכסף שעשית זה לא מספיק לך ! טמאות נטו !!!! ואל תתן שום סיסמה אחרת ... יד מלטפת ויד מאיימת ! בושה - לאנשים לא איכפת ממך באמת ! ואם תישאר או לא ! אתה יכול ללכת יחד עם עופר . כולנו פה משלמים מיסים ונתחנים, ולך לא מגיע לשלם מיסים כי מה ???? אתה עני ?? אין לך מספיק דירות ???? יש עליהום נגד המגזר העסקי ?? בווודאי שיש !!! כי אתם חזירים ! ואני לא מדבר על עסקים בבניה אלה על עסקים כמו שלך שכבר מזמן עברו את רף ההצלחה והשרידות! מה הסיבה שבגינה אתה לא תשלם מס ...ומי שיש לו חנות מכולת משלם יותר !!?? אבל הבעיה היא שמקבלי ההחלטות נמצאים בכיסים שלך ושל כמותך ...ואז אנחנו נדפקים ....אבל יום אחד זה ישתנה .....ואז זה יכאב מאוד דווקא לכל אלו שיש להם ....
  • ELI 11/04/2016 18:47
    הגב לתגובה זו
    COUGAR TOWN
  • תגובה 2 מדויקת, לא יכולתי לנסח טוב יותר (ל"ת)
    פרעה 11/04/2016 14:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הוא גם עוזב או נשאר בינתיים? (ל"ת)
    אז 11/04/2016 13:07
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסףפרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"

"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין

הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?

את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.

הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".

אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.


מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.