זה מתקרב: הבורסה חושפת את המבנה של "רפורמת המדדים" - ויש שינוי דרמטי

הצפי - בתחילת הרבעון הרביעי תיכנס הרפורמה לפועל. מדד ת"א 25 יהפוך לת"א 35, מדד ת"א 75 ל-90 ועוד. הנה הפרטים...
יוסי פינק | (10)
נושאים בכתבה בורסה

כמעט 5 חודשים לאחר שחשפה הבורסה לני"ע בת"א את עקרנות הרפורמה הגדולה במדדים שמתוכננת להתבצע השנה, היום מפרסמת הבורסה את המתודולוגיה המלאה להערות הציבור. בגדול, הרפורמה כוללת הרחבה של המדדים הקיימים והקטנת משקל התיקרה בהם למניה בודדת, ובנוסף כוללת גם השקה של מדדים חדשים (בשלב מעט מאוחר יותר).   המטרה המרכזית של הרפורמה היא לשפר את יציבות המדדים ולהקטין את הריכוזיות שלהם. בנוסף, יש ברפורמה רצון ברור של הבורסה להקטין (שלא לומר לחסל) את 'אפקט המדד', כלומר תנועות הון אגרסיביות בשל עדכוני מדדים. ברפורמה יש גם רצון ליצור מדדים שיתאימו למשקיעים השונים - בדגש על משקיעים זרים. השינויי המשמעותי ביותר ביחס לעקרונות הרפורמה הדרמטית הזו שכבר הוצגו בחודש אוגוסט (לכתבה מחודש אוגוסט לחץ כאן) הוא העלאת תקרת המשקל למניה בודדת במדד ת"א 35 (המדד שיחליף את ת"א 25 הנוכחי). בעקרונות שפורסמו תקרת המשקל למניה בודדת עמדה על 4%, לעומת 10% כיום. במתודולוגיה שמפורסמת היום מטפסת תיקרת המשקל ל-7%. ההסבר לשינוי תקרת המשקל במדד זה קשורה להתייחסויות שניתנו מצד גופים זרים שהבהירו כי בכדי שיוכלו להיחשף למדד באמצעות ניגזרים - המדד חייב לעמוד בסטנדרטים מסויים ובין היתר תקרת משקל של לא פחות מ-6%. שינוי משמעותי נוסף הוא שמדד הבלו-צ'יפ החדש שיושק יהיה בלו-צ'יפ 15 ולא 12. למדד יתווספו מניות הבנקים לאומי ופועלים וזאת לאחר שבשוק נתנו התייחסות שבלי הבנקים המדד לא מייצג בצורה מספיק נכונה את הכלכלה המקומית. מדובר במדד של מניות ישראליות גדולות שמיועד בראש ובראשונה למשקיעים זרים שכיום חלקם מעדיפים שלא להשקיע במדד המעו"ף בשל החשיפה הגבוהה בו למניות זרות (טבע, פריגו, אופקו וכו'), אותן הזרים יכולים לקנות באופן ישיר. למניות שצפויות להיכנס למדד - ראו טבלה בהמשך.   עוד שינוי ביחס לעקרונות שפורסמו מתייחס לעניין החזקות הציבור במניות (במדדים המובילים) שכיום עומדות על 25% ויטפסו ל-35% אחרי הרפורמה אבל בניגוד לכפי שנראה בפרסום העקרונות, כעת מתברר כי הבורסה בחרה שלא לדדרוש מהחברות להגדיל את החזקות הציבור עד להשקת הרפורמה אלא פורסת את העניין לאורך זמן.   לגבי הלו"ז הצפוי להשקת הרפורמה: היום פורסמה המתודולוגיה להערות הציבור. השאיפה היא שעד סוף החודש הבא הרפורמה תעלה לאישור דירקטוריון הבורסה. במידה ותאושר, הרפורמה תלך לאישור רשות ני"ע. במידה והכל יתנהל כמתוכנן - השקת הרפורמה תתבצע בפועל בתחיל הרבעון הרביעי של השנה - ואולי אפילו מעט קודם לכן.  לעניין המדדים החדשים שיושקו: ההשקה של המדדים החדשים (לא אלו שיורחבו) מתוכננת למספר חודשים לאחר השקת הרפורמה. נציין כי כיום הכלל הוא שניתן להשיק תעודות עוקבות רק שלושה חודשים לאחר שהושק המדד. עם זאת, סביר מאוד שבבורסה ינסו לקצר את התקופה הזו לחודש אחד בלבד. ברור לחלוטין שמדד ללא תעודה עוקבת זה דבר שמפספס את כל הרעיון, ומיותר לבזבז עוד מספר חודשים.  למתודולוגיה המלאה מאתר הבורסה - לחץ כאן המניות שצפויות להיכנס למדד הבלו-צ'יפ 15:

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מהלך תודעתי נכון. המנכ"ל מבין עניין. הפעילים פחות. (ל"ת)
    שוק מת = קומוניזם 29/01/2016 01:00
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    גרוסמן 28/01/2016 10:33
    הגב לתגובה זו
    אלק משקיעים זרים...בשקל וחצי מחזור בארץ איזה פוזיציה הם יכולים לקחת, שלא לדבר על זמן שצריך למכור. צריך לעודד את הנגזרים על מניות שמשום מה לא תפסו בכלל. באופן כללי לא היו ולא יהיו משקיעים זרים במניות - רק באגח ובמטח - היכן שיש סחירות.
  • 7.
    יוסי פינק- הכל אצלך דרמטי, לך שתה מים (ל"ת)
    מר דרמטי 27/01/2016 21:27
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    דמו 27/01/2016 21:03
    הגב לתגובה זו
    הגדלת מספר המניות במדדים ואת מספר המדדים פרושה יותר תעודות סל ויותר הרצות ושורטים על מניות נכנסות ויוצאות מהמדדים.את מי זה משרת?נכון ...רק את המקורבים וחברי הבורסה העוסקים בניהול תעודות הסל ואת הפעילות מסביב לתועלת הנוסטרו של עצמם ולדפוק יותר ויותר את המשקיעים התמימים מהציבור.
  • 5.
    דר דוליטל למניות 27/01/2016 19:03
    הגב לתגובה זו
    דורי בניה. אל תגידו שלא אמרתי.
  • דני משקיע 27/01/2016 20:49
    הגב לתגובה זו
    צפוי הסדר חוב עם תספורת גדולה ובתמורה כנראה שבעלי האגח יקבלו מניות דורי קבוצה ובניה זה היה דומה לאידיבי פיתוח
  • 4.
    הכל קוסמטיקה והמת ימשיך להיות בר מינן (ל"ת)
    אילן 27/01/2016 18:42
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מתעסקים בשטויות מנסים להחיות מת תורידו את המס גנבים (ל"ת)
    תום 27/01/2016 17:38
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מייק 27/01/2016 16:50
    הגב לתגובה זו
    ופה משחקים בנדמה לי אולי 35 המקום 25 ו125 במקום 100 ו 90 במקום 75 מר מנכל - לך תשחק דוקים במקום אחר
  • 1.
    דורון 27/01/2016 16:22
    הגב לתגובה זו
    מישהו יודע?
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.