זה מתקרב: הבורסה חושפת את המבנה של "רפורמת המדדים" - ויש שינוי דרמטי
בורסה כמעט 5 חודשים לאחר שחשפה הבורסה לני"ע בת"א את עקרנות הרפורמה הגדולה במדדים שמתוכננת להתבצע השנה, היום מפרסמת הבורסה את המתודולוגיה המלאה להערות הציבור. בגדול, הרפורמה כוללת הרחבה של המדדים הקיימים והקטנת משקל התיקרה בהם למניה בודדת, ובנוסף כוללת גם השקה של מדדים חדשים (בשלב מעט מאוחר יותר).
המטרה המרכזית של הרפורמה היא לשפר את יציבות המדדים ולהקטין את הריכוזיות שלהם. בנוסף, יש ברפורמה רצון ברור של הבורסה להקטין (שלא לומר לחסל) את 'אפקט המדד', כלומר תנועות הון אגרסיביות בשל עדכוני מדדים. ברפורמה יש גם רצון ליצור מדדים שיתאימו למשקיעים השונים - בדגש על משקיעים זרים.
השינויי המשמעותי ביותר ביחס לעקרונות הרפורמה הדרמטית הזו שכבר הוצגו בחודש אוגוסט (לכתבה מחודש אוגוסט לחץ כאן) הוא העלאת תקרת המשקל למניה בודדת במדד ת"א 35 (המדד שיחליף את ת"א 25 הנוכחי). בעקרונות שפורסמו תקרת המשקל למניה בודדת עמדה על 4%, לעומת 10% כיום. במתודולוגיה שמפורסמת היום מטפסת תיקרת המשקל ל-7%. ההסבר לשינוי תקרת המשקל במדד זה קשורה להתייחסויות שניתנו מצד גופים זרים שהבהירו כי בכדי שיוכלו להיחשף למדד באמצעות ניגזרים - המדד חייב לעמוד בסטנדרטים מסויים ובין היתר תקרת משקל של לא פחות מ-6%.
שינוי משמעותי נוסף הוא שמדד הבלו-צ'יפ החדש שיושק יהיה בלו-צ'יפ 15 ולא 12. למדד יתווספו מניות הבנקים לאומי ופועלים וזאת לאחר שבשוק נתנו התייחסות שבלי הבנקים המדד לא מייצג בצורה מספיק נכונה את הכלכלה המקומית. מדובר במדד של מניות ישראליות גדולות שמיועד בראש ובראשונה למשקיעים זרים שכיום חלקם מעדיפים שלא להשקיע במדד המעו"ף בשל החשיפה הגבוהה בו למניות זרות (טבע, פריגו, אופקו וכו'), אותן הזרים יכולים לקנות באופן ישיר. למניות שצפויות להיכנס למדד - ראו טבלה בהמשך.
עוד שינוי ביחס לעקרונות שפורסמו מתייחס לעניין החזקות הציבור במניות (במדדים המובילים) שכיום עומדות על 25% ויטפסו ל-35% אחרי הרפורמה אבל בניגוד לכפי שנראה בפרסום העקרונות, כעת מתברר כי הבורסה בחרה שלא לדדרוש מהחברות להגדיל את החזקות הציבור עד להשקת הרפורמה אלא פורסת את העניין לאורך זמן.
לגבי הלו"ז הצפוי להשקת הרפורמה: היום פורסמה המתודולוגיה להערות הציבור. השאיפה היא שעד סוף החודש הבא הרפורמה תעלה לאישור דירקטוריון הבורסה. במידה ותאושר, הרפורמה תלך לאישור רשות ני"ע. במידה והכל יתנהל כמתוכנן - השקת הרפורמה תתבצע בפועל בתחיל הרבעון הרביעי של השנה - ואולי אפילו מעט קודם לכן.
לעניין המדדים החדשים שיושקו: ההשקה של המדדים החדשים (לא אלו שיורחבו) מתוכננת למספר חודשים לאחר השקת הרפורמה. נציין כי כיום הכלל הוא שניתן להשיק תעודות עוקבות רק שלושה חודשים לאחר שהושק המדד. עם זאת, סביר מאוד שבבורסה ינסו לקצר את התקופה הזו לחודש אחד בלבד. ברור לחלוטין שמדד ללא תעודה עוקבת זה דבר שמפספס את כל הרעיון, ומיותר לבזבז עוד מספר חודשים.
למתודולוגיה המלאה מאתר הבורסה - לחץ כאן
המניות שצפויות להיכנס למדד הבלו-צ'יפ 15:
- 9.מהלך תודעתי נכון. המנכ"ל מבין עניין. הפעילים פחות. (ל"ת)שוק מת = קומוניזם 29/01/2016 01:00הגב לתגובה זו
- 8.גרוסמן 28/01/2016 10:33הגב לתגובה זואלק משקיעים זרים...בשקל וחצי מחזור בארץ איזה פוזיציה הם יכולים לקחת, שלא לדבר על זמן שצריך למכור. צריך לעודד את הנגזרים על מניות שמשום מה לא תפסו בכלל. באופן כללי לא היו ולא יהיו משקיעים זרים במניות - רק באגח ובמטח - היכן שיש סחירות.
- 7.יוסי פינק- הכל אצלך דרמטי, לך שתה מים (ל"ת)מר דרמטי 27/01/2016 21:27הגב לתגובה זו
- 6.דמו 27/01/2016 21:03הגב לתגובה זוהגדלת מספר המניות במדדים ואת מספר המדדים פרושה יותר תעודות סל ויותר הרצות ושורטים על מניות נכנסות ויוצאות מהמדדים.את מי זה משרת?נכון ...רק את המקורבים וחברי הבורסה העוסקים בניהול תעודות הסל ואת הפעילות מסביב לתועלת הנוסטרו של עצמם ולדפוק יותר ויותר את המשקיעים התמימים מהציבור.
- 5.דר דוליטל למניות 27/01/2016 19:03הגב לתגובה זודורי בניה. אל תגידו שלא אמרתי.
- דני משקיע 27/01/2016 20:49הגב לתגובה זוצפוי הסדר חוב עם תספורת גדולה ובתמורה כנראה שבעלי האגח יקבלו מניות דורי קבוצה ובניה זה היה דומה לאידיבי פיתוח
- 4.הכל קוסמטיקה והמת ימשיך להיות בר מינן (ל"ת)אילן 27/01/2016 18:42הגב לתגובה זו
- 3.מתעסקים בשטויות מנסים להחיות מת תורידו את המס גנבים (ל"ת)תום 27/01/2016 17:38הגב לתגובה זו
- 2.מייק 27/01/2016 16:50הגב לתגובה זוופה משחקים בנדמה לי אולי 35 המקום 25 ו125 במקום 100 ו 90 במקום 75 מר מנכל - לך תשחק דוקים במקום אחר
- 1.דורון 27/01/2016 16:22הגב לתגובה זומישהו יודע?
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
