אחרי קפלן: מנכ"ל מגה ייקבל 2 מיליון שקל על כחצי שנת עבודה
מנכ"ל מגה רביב ברוקמאייר צפוי לקבל בונוס של 2 מיליון שקל עבור תקופת עבודה של כחצי שנה, למרות הידרדרות הרשת מבית רבוע כחול עד כדי הקפאת הליכים. ביוני האחרון ברוקמאייר מונה לניהול החברה שנקלעה לקשיים וחתם על חוזה לשנתיים שמבטיח את הבונוס גם במקרה והרשת תקרוס. הפיצויים הובטחו לברוקמאייר על מנת שיעזוב את תפקידו כמנכ"ל נעמן גם כן מקבוצת אלון.
זה לא בעל התפקיד הראשון שנהנה מבונוס מופלג יחסית למצבה של הרשת הקורסת. רק אתמול פורסם כי אביגדור קפלן יקבל בונוס של 560 אלף שקל בעבור תפקידו. הדיווחים הללו מעלים טענות קשות כלפי שדרת הניהול שדואגת לעצמה בעוד 3,500 עובדים עומדים בפני סכנה של ללכת הביתה.
ממגה נמסר: ״תנאי העסקתו של רביב ברוקמאייר נקבעו עם כניסתו לתפקיד כמקובל למנהלים בכירים בקבוצה".
- 7.דובר הגנבים החוקיים 19/01/2016 11:38הגב לתגובה זומחפשים מועמדים לתפקיד יו"ר האגודה. עם ממשלה כנסת והסתדרות כאלו,אנחנו מתפוצצים מעומס חברים לכן המועמד צריך להיות מוכן להפסיק עם כל הפוילהשטיק. ולעסוק בעניני העמותה בלבד.
- 6.מוטקה 19/01/2016 10:48הגב לתגובה זויש הרבה עצב בבדיחה רשת לא קורסת סתם רשת קורסת אך ורק בגלל ניהול כושל או לא כשר ועל זה מקבלים בונוס ארץ נהדרת מדינה לא משהו הכל על גב הקורסים איבדתם כל בושה
- 5.שלומי 19/01/2016 10:19הגב לתגובה זוברוכמאייר לא רק שהוא לא מתבייש לקחת את הבונוס ,הוא גם מצפצף בציניות נתעבת על כל העובדים הקורסים ביחד עם הרשת שהוא ניהל בשלומיאליות שגובלת לכאורה בפלילים.
- 4.אריאל 19/01/2016 09:52הגב לתגובה זושיפלו עליהם (על הראש שלהם) הניבולי פה של עובדיה יוסף
- 3.זקה 19/01/2016 09:49הגב לתגובה זוהניבזות הזו היא לא חזירות קפיטלסטית אלא חזירות לשמה .איך להכתיר חזירות זו גניבה שחיתות לעג לרש ההיפוך מצדק חברתי אין מילים .והיכן כל צדיקי העולם מבלי שדר רוטשילד בהפגנות היכן ועדת הכלכלה של הכנסת היכן הגינגית הצועקת הנלחמת למען הדפוקים היכן טרכטנברג יוסי יונה ועוד .באם הממשלה בראשות השרים החברתיים שלה לא תעצור מיד את הפשעים האלה באם ועדת הכלכלה לא תעצור אותם אזי הירווחנו זאת בכבוד.לאפריקה נידמנו .מגה יכול להיות קורס לשחיתות בוניברסיטה
- 2.חוצפה יסגא (ל"ת)משה 19/01/2016 09:44הגב לתגובה זו
- 1.קיסר 19/01/2016 09:24הגב לתגובה זומה הקשקוש הזה? למה 2 מליון למה לא 4 או 6? אני מוכן למנהל שם תמורת 50 k בחודש. והתוצאות תהיינה הבראה ותיפקוד הרשת.

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
