אבי כץ מדבר בראיון ל-BizTV על 'קופיקס' - ועל הסיכוי לירידה במחירי הדירות

בעלי קופיקס מסביר ל-Bizportal על כוונות הרשת ומתייחס למצב הקשה של שוק הנדל"ן. צפו בראיון
עדי ברזילי | (19)

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    wizeguide 09/08/2015 15:24
    הגב לתגובה זו
    מפוכח, עינייני, אמיתי. לא מנסה להתחנף ולא מנסה להחליק. המדינה אשמה, כלומר, השלטון! תשקיעו באוהלים. זה עתיד הנוער.
  • 17.
    mmm 09/08/2015 14:29
    הגב לתגובה זו
    אנשים כמוהו צריך להביא לתחום הנדלן בנקים ועוד אולי הוא יצליח להוריד את המחיר
  • 16.
    t 09/08/2015 10:39
    הגב לתגובה זו
    כוס קפה בבית עולה 20 אגורות. אבל אם צריך לשלם ארנונה מנופחת, לשלם מס של 50%, ועוד מע״מ, אז ברור לאן המחיר מגיע.
  • 15.
    saki 09/08/2015 09:23
    הגב לתגובה זו
    לשוק,ולא בגלל הקפה,או המוצרים,אלא בגלל הקונספט,שבישראל חייב להיות יקר?,הנה אז לא!,אפשר להרוויח מבלי לדפוק את האזרח
  • 14.
    אנונימי 08/08/2015 14:56
    הגב לתגובה זו
    זוהי מראיינת מוכשרת, אבל הההופעה שלה מרשימה דיה גם ללא נזם באף.
  • 13.
    בנצי 08/08/2015 14:12
    הגב לתגובה זו
    אין לממשלה הרבה מה לעשות. אי אפשר לעבור מבנייה של 30,000 דירות בשנה ל 150,000 (מספר עסקאות המכירה הוא כ 120,000 בשנה, אם בגלל הריבית פתאום יש 240,000 שרוצים לקנות, חייבים לבנות עוד 120,000 דירות בשנה וזה לא אפשרי בשום מדינה בעולם, גם כשהשוק פרטי לגמרי). במצבים כאלה יש רק השפעה אחת לממשלה וזה הטלת מס רכישה גבוה במיוחד. או לחילופין, הבנק המרכזי יכול לאסור על משכנתאות ליותר מ 15 שנה כדי להקטין את כוח הקניה של הציבור, ולגרום לכך שהשכרת דירה לא תכסה את ההחזר החודשי של המשכנתא
  • נכון שכולם רוצים דירה, אבל לכולם יש כסף לדירה? (ל"ת)
    בן אהרון 08/08/2015 20:11
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    גידי 08/08/2015 11:08
    הגב לתגובה זו
    יהיה סיכוי להתמודד עם הבעיה. עד אז הסיכוים לפתור את הבעיה, שאגב בהחלט פתירה, משולים0 כאילו במבחן עונים על שאלה 1 בטעות מה שמנוסח כשאלה 2.
  • 11.
    שרפון 08/08/2015 07:53
    הגב לתגובה זו
    אין עתיד לילדנו במדינת הגנבים מקום לעשירים בלבד קדימה לגלות לא טוב למות בעד ארצנו
  • 10.
    מאיר פ 07/08/2015 19:37
    הגב לתגובה זו
    בנק ישראל יצר בועה כל כך מסוכנת למשק עד כי אסור לפוצץ אותה , מה עושים הולכים על ארבע, מנסים לעצור את עליית מחירי הדירות , שומרים על המחיר הקיים ( 5-10% +\- ) , מקווים לטוב ( צמיחה, שוק תעסוקה עובד, עליה מתונה בשכר ועוד ) בקיצור מתפללים.. למה בנק ישראל שומר על רווחיות גבוהה של הבנקים.. בנק ישראל יודע כי משבר בתחום הבועה ( דיור ) שהבנק גרם עלול להפיל את מערכת הבנקאות בישראל , עכשיו לאחר שדפק את כל הצעירים ( תשכחו ממחיר סביר של דירה ) דפק את היצוא ( שרל חזק ) דפק את כלכלת ישראל בבועה מסוכנת , מה בנק ישראל עושה דופק את הציבור במחיר אשראי גבוהה ( רוצה רווחיות גבוה לבנקים ) שואה סופית ... נדפקתם מכל הכיוונים .
  • 9.
    מאיר פ 07/08/2015 19:22
    הגב לתגובה זו
    ביותר מידי גורמים, הרבה מאוד גורמים מעורבים בבועה הדיור עד כי זה סכנה למשק אם המחיר יורד, אבל.... סכום החוב של הציבור גדול מאוד , צריך צמיחה ועליית שכר במשך הרבה מאוד זמן... משברון, מיתון, העטה בעולם/ישראל, משבר ביטחוני , מלחמה ארוכה ועוד.. עלולים לגרום למשבר בשור העבודה , משבר ביכולת להחזיר... סטטיסטית זה קורה במחזוריות ... מה קורה .. הגרעון עולה, השקעות זרות בורחות, הבטלה גואה, שכר יורד, יכולת החזר נפגעת.. אנשים קודם יקנו אוכל לפני תשלום משכנתא, אני רוצה לראות ממשלה או בנק ישראל ( אם היה תלוי בהם מזמן הינו בפשיטת רגל ) מסוגלים להחזיק צמיחה גבוה, הבטלה נמוכה, עליה בשכר ראלי של 2-4% בשנה ( מעל תווח האינפלציה 1-3% ).. לפחות 15-20 שנה ( רוב המשכנטאות הם ל-20 שנה ) ... בנק ישראל בקושי תומך ביצוא עם רכישות הדולרים שלו ( השקל מתחזק הפוך על הפוך ) על נשכח כי בנק ישראל גרם לבועה הקשה ביותר במשק , מחירי הדיור ... הורדת הריבית ( כמו יתר העולם ) בלי תוכנית או ריצפה לשקל מול סל המטבעות או רצועת ניוד או כנסות לספקולנטים או מס לתנועות מטח לצורך השפעה על שער , הורדת הריבית ע״י בנק ישראל גרמה לאסון
  • 8.
    כץ תותח על. צריך לפרגן לאנשים כמוהו (ל"ת)
    פיני 07/08/2015 18:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    בן אהרון 07/08/2015 18:41
    הגב לתגובה זו
    לא בטוח שכחלון מבין את המצב עד הסוף, בינתיים ביבי נותן לו לשחק קצת בכלכלת המדינה, צריך לקוות שהמשחק הזה לא יעלה לציבור ביוקר, כי מישהו בסוף יצטרך לשלם את המחיר וכמו תמיד החשבון קודם כל יוגש לציבור, ורק אחר כך אולי למי שבישל את הדייסה.
  • 6.
    משחק סכום אפס 07/08/2015 17:49
    הגב לתגובה זו
    חבל שהממשלה והפקידים שוב משקרים את האזרחים. עד שתקציב הבטחון לא יחזור לפרופרוציות ועלויות הפנסיות התקציביות יחזרו 10 שנים אחורה, אין סיכוי שיוקר המחייה יירד. כל מערכת המסמשרתת היום רק את הצבא-מתנחלים-פנסיות
  • 5.
    הרצל כהן 07/08/2015 16:43
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד ליזם היצירתי והמוכשר צריך עכשיו להוריד את המחירים של המסעדות ושל אולמות השמחה שהמחירים שם מעולם אחר
  • 4.
    לתפארת העוף בשקל 07/08/2015 16:24
    הגב לתגובה זו
    זה העתיד של המדינה . והם מבינים בכל דבר. כי הם סוחרים וכל חנות שווה כמה מפעלים וכמה חברות היטק באמת צריך להזמין את שניהם להשמיע דברי חכמה העם מטומטם והעם ישלם. אפשר לחשוב כמה רמי לוי זול ואיזה מבחר יש לו . כנ"ל הקפה הדלוח שהם מוכרים העיקר במרכז פ"ת אוכלים המורעבים בזול. תרבות האוכל נמאסה עלי.
  • 3.
    רמאי שהפך למומחה בגניבות מזכיינים (ל"ת)
    נוכל מתוחכם 07/08/2015 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הכותרת:אם לסבתא היו גלגלים היא היית נוסעת בסקייטבורד (ל"ת)
    משה ראשל"צ 07/08/2015 15:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נא לחשוף את תוכנית המיסוי החדשה. המקורית והסברים שלכם (ל"ת)
    למערכת ביזפורטל 07/08/2015 15:36
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.