הבורסה מסכמת שנה: 42 חברות נמחקו, כמה השתכרו הבכירים?

הבורסה מעסיקה 213 עובדים והוצאותיה השוטפות בשנת 2014 הסתכמו בכ-230 מיליון שקל
אבי שאולי | (2)

הבורסה פירסמה הבוקר את הדוחות הכספיים לסיכום שנת 2014: בשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 9.4 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-45.5 מיליון שקל בשנת 2013. אז נרשם הפסד של 93 מיליון שקל בגלל ירידת ערך הבניין החדש של הבורסה שהיה בהקמה.

 

הוצאותיה השוטפות של הבורסה בשנת 2014 הסתכמו בכ-230 מיליון שקל - 5% יותר משנת 2013. עיקר הגידול בהוצאות נבע מהוצאות חד-פעמיות של מעבר הבורסה בחודש יולי 2014 למשרדיה החדשים, וכן הוצאות בגין שכר דירה, ארנונה ואחזקת בניין בסך של כ- 4.6 מיליון שקל, שנגרמו מהחזקת בניין הבורסה הישן ברחוב אחד העם 54 עד סוף שנת 2014, לצורך העברה הדרגתית של  מערכות המחשוב.

הכנסות הבורסה משירותים בשנת 2014 עלו בכ-2.3% והסתכמו בסך של כ-244 מיליון שקל. עליה זו נובעת בעיקרה מגידול בעמלות המסחר והסליקה.

בשנת 2014 הסתכם מחזור המסחר היומי הממוצע בשוק המניות, כולל תעודות סל,  בכ-1.21 מיליארד שקל לעומת כ- 1.17 בשנה הקודמת.

כמו כן חלה ב-2014 עליה במדדים המובילים כשמדד ת"א-25 הגיע לשיא כל הזמנים. 81 חברות ביצעו הנפקות בשנת 2014, מתוכן 5 הנפקות ראשוניות, בהן גויס 1.4 מיליארד שקל.

שכר הבכירים

הבורסה מעסיקה 213 עובדים, 5 משתכרים מעל כולם: יוסי ביינארט - 1.96 מיליון שקל, יוסי לוי - 1.38 מיליון שקל, אלדד הרשטיג - 1.35 מיליון שקל, חני שטרית-בך - 1.28 מיליון שקל ואמנון נויבך - 1.21 מיליון שקל.

ההוצאות בגין הטבות לעובדים (שכר ונלוות) הסתכמו בשנת הדוח ב-122.6 מיליון שקל, עלייה קלה של כ-2%. הגידול בסעיף נבע בעיקר מגידול עקב זחילת שכר שנתית של העובדים וגידול במענקים רגילים ומענקים מיוחדים ומאידך, קיטון משינוי מצבת העובדים.

מספר החברות בבורסה

בסוף 2014 נסחרו בבורסה 473 חברות לעומת 508 חברות בסוף שנת 2013, לאחר שבמהלך השנה נמחקו מהבורסה 42 חברות. בין החברות המחוקות נמנות: 14 חברות שנמחקו מרצון בעקבות הצעות רכש ומיזוגים - חלקן תרמו ל"השטחת הפירמידות" בדרך של מיזוג חברה בורסאית אחת הנמחקת מהמסחר בתוך חברה בורסאית אחרת הממשיכה להיסחר ושבע מהן היו מחיקות של חברות בשימור/דלות סחירות, 20 חברות שנמחקו ביוזמת הבורסה עקב אי עמידה בכללי השימור, 5 חברות עקב פירוק, דואלית אחת שנמחקה מהמסחר בת"א בלבד, ו-2 חברות מסיבות אחרות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בא 19/04/2015 13:06
    הגב לתגובה זו
    לעשירים ,רשעים בהיפוך אותיות , הם במסיבת משכורות ענקית ,וכשמגיע יום הפרעון הם מראים למשקיעים את הרגל ,פושטי רגל .הכוונה לרגל הקטנה .
  • בא 19/04/2015 16:04
    הגב לתגובה זו
    ים לעשות , והכוונה לכול דבר אחר .
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

פינרגי
צילום: שלומי יוסף

פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?

פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פינרג'י

פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 1.64%  רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?

פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום מסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.

אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים. 

הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית" אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות. כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל. 



מי את Daroga Power?

כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.