הבורסה מסכמת שנה: 42 חברות נמחקו, כמה השתכרו הבכירים?

הבורסה מעסיקה 213 עובדים והוצאותיה השוטפות בשנת 2014 הסתכמו בכ-230 מיליון שקל
אבי שאולי | (2)

הבורסה פירסמה הבוקר את הדוחות הכספיים לסיכום שנת 2014: בשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 9.4 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-45.5 מיליון שקל בשנת 2013. אז נרשם הפסד של 93 מיליון שקל בגלל ירידת ערך הבניין החדש של הבורסה שהיה בהקמה.

 

הוצאותיה השוטפות של הבורסה בשנת 2014 הסתכמו בכ-230 מיליון שקל - 5% יותר משנת 2013. עיקר הגידול בהוצאות נבע מהוצאות חד-פעמיות של מעבר הבורסה בחודש יולי 2014 למשרדיה החדשים, וכן הוצאות בגין שכר דירה, ארנונה ואחזקת בניין בסך של כ- 4.6 מיליון שקל, שנגרמו מהחזקת בניין הבורסה הישן ברחוב אחד העם 54 עד סוף שנת 2014, לצורך העברה הדרגתית של  מערכות המחשוב.

הכנסות הבורסה משירותים בשנת 2014 עלו בכ-2.3% והסתכמו בסך של כ-244 מיליון שקל. עליה זו נובעת בעיקרה מגידול בעמלות המסחר והסליקה.

בשנת 2014 הסתכם מחזור המסחר היומי הממוצע בשוק המניות, כולל תעודות סל,  בכ-1.21 מיליארד שקל לעומת כ- 1.17 בשנה הקודמת.

כמו כן חלה ב-2014 עליה במדדים המובילים כשמדד ת"א-25 הגיע לשיא כל הזמנים. 81 חברות ביצעו הנפקות בשנת 2014, מתוכן 5 הנפקות ראשוניות, בהן גויס 1.4 מיליארד שקל.

שכר הבכירים

הבורסה מעסיקה 213 עובדים, 5 משתכרים מעל כולם: יוסי ביינארט - 1.96 מיליון שקל, יוסי לוי - 1.38 מיליון שקל, אלדד הרשטיג - 1.35 מיליון שקל, חני שטרית-בך - 1.28 מיליון שקל ואמנון נויבך - 1.21 מיליון שקל.

ההוצאות בגין הטבות לעובדים (שכר ונלוות) הסתכמו בשנת הדוח ב-122.6 מיליון שקל, עלייה קלה של כ-2%. הגידול בסעיף נבע בעיקר מגידול עקב זחילת שכר שנתית של העובדים וגידול במענקים רגילים ומענקים מיוחדים ומאידך, קיטון משינוי מצבת העובדים.

מספר החברות בבורסה

בסוף 2014 נסחרו בבורסה 473 חברות לעומת 508 חברות בסוף שנת 2013, לאחר שבמהלך השנה נמחקו מהבורסה 42 חברות. בין החברות המחוקות נמנות: 14 חברות שנמחקו מרצון בעקבות הצעות רכש ומיזוגים - חלקן תרמו ל"השטחת הפירמידות" בדרך של מיזוג חברה בורסאית אחת הנמחקת מהמסחר בתוך חברה בורסאית אחרת הממשיכה להיסחר ושבע מהן היו מחיקות של חברות בשימור/דלות סחירות, 20 חברות שנמחקו ביוזמת הבורסה עקב אי עמידה בכללי השימור, 5 חברות עקב פירוק, דואלית אחת שנמחקה מהמסחר בת"א בלבד, ו-2 חברות מסיבות אחרות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בא 19/04/2015 13:06
    הגב לתגובה זו
    לעשירים ,רשעים בהיפוך אותיות , הם במסיבת משכורות ענקית ,וכשמגיע יום הפרעון הם מראים למשקיעים את הרגל ,פושטי רגל .הכוונה לרגל הקטנה .
  • בא 19/04/2015 16:04
    הגב לתגובה זו
    ים לעשות , והכוונה לכול דבר אחר .
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: