הבורסה מסכמת שנה: 42 חברות נמחקו, כמה השתכרו הבכירים?

הבורסה מעסיקה 213 עובדים והוצאותיה השוטפות בשנת 2014 הסתכמו בכ-230 מיליון שקל
אבי שאולי | (2)

הבורסה פירסמה הבוקר את הדוחות הכספיים לסיכום שנת 2014: בשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 9.4 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-45.5 מיליון שקל בשנת 2013. אז נרשם הפסד של 93 מיליון שקל בגלל ירידת ערך הבניין החדש של הבורסה שהיה בהקמה.

 

הוצאותיה השוטפות של הבורסה בשנת 2014 הסתכמו בכ-230 מיליון שקל - 5% יותר משנת 2013. עיקר הגידול בהוצאות נבע מהוצאות חד-פעמיות של מעבר הבורסה בחודש יולי 2014 למשרדיה החדשים, וכן הוצאות בגין שכר דירה, ארנונה ואחזקת בניין בסך של כ- 4.6 מיליון שקל, שנגרמו מהחזקת בניין הבורסה הישן ברחוב אחד העם 54 עד סוף שנת 2014, לצורך העברה הדרגתית של  מערכות המחשוב.

הכנסות הבורסה משירותים בשנת 2014 עלו בכ-2.3% והסתכמו בסך של כ-244 מיליון שקל. עליה זו נובעת בעיקרה מגידול בעמלות המסחר והסליקה.

בשנת 2014 הסתכם מחזור המסחר היומי הממוצע בשוק המניות, כולל תעודות סל,  בכ-1.21 מיליארד שקל לעומת כ- 1.17 בשנה הקודמת.

כמו כן חלה ב-2014 עליה במדדים המובילים כשמדד ת"א-25 הגיע לשיא כל הזמנים. 81 חברות ביצעו הנפקות בשנת 2014, מתוכן 5 הנפקות ראשוניות, בהן גויס 1.4 מיליארד שקל.

שכר הבכירים

הבורסה מעסיקה 213 עובדים, 5 משתכרים מעל כולם: יוסי ביינארט - 1.96 מיליון שקל, יוסי לוי - 1.38 מיליון שקל, אלדד הרשטיג - 1.35 מיליון שקל, חני שטרית-בך - 1.28 מיליון שקל ואמנון נויבך - 1.21 מיליון שקל.

ההוצאות בגין הטבות לעובדים (שכר ונלוות) הסתכמו בשנת הדוח ב-122.6 מיליון שקל, עלייה קלה של כ-2%. הגידול בסעיף נבע בעיקר מגידול עקב זחילת שכר שנתית של העובדים וגידול במענקים רגילים ומענקים מיוחדים ומאידך, קיטון משינוי מצבת העובדים.

מספר החברות בבורסה

בסוף 2014 נסחרו בבורסה 473 חברות לעומת 508 חברות בסוף שנת 2013, לאחר שבמהלך השנה נמחקו מהבורסה 42 חברות. בין החברות המחוקות נמנות: 14 חברות שנמחקו מרצון בעקבות הצעות רכש ומיזוגים - חלקן תרמו ל"השטחת הפירמידות" בדרך של מיזוג חברה בורסאית אחת הנמחקת מהמסחר בתוך חברה בורסאית אחרת הממשיכה להיסחר ושבע מהן היו מחיקות של חברות בשימור/דלות סחירות, 20 חברות שנמחקו ביוזמת הבורסה עקב אי עמידה בכללי השימור, 5 חברות עקב פירוק, דואלית אחת שנמחקה מהמסחר בת"א בלבד, ו-2 חברות מסיבות אחרות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בא 19/04/2015 13:06
    הגב לתגובה זו
    לעשירים ,רשעים בהיפוך אותיות , הם במסיבת משכורות ענקית ,וכשמגיע יום הפרעון הם מראים למשקיעים את הרגל ,פושטי רגל .הכוונה לרגל הקטנה .
  • בא 19/04/2015 16:04
    הגב לתגובה זו
    ים לעשות , והכוונה לכול דבר אחר .
ידין ענתבי
צילום: בנק הפועלים
דוחות

פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%

בנק הפועלים מסכם רבעון שלישי עם רווח נקי של כ-2.8 מיליארד שקל ותשואה להון של 17.6%, עם זאת בנטרול רווח חד פעמי הרווח עמד על כ-2.4 מיליארד ותשואה להון של 15.2%

תמיר חכמוף |

בנק הפועלים פועלים -1.13%   מפרסם את דוחותיו הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2025.

הבנק מסכם את הרבעון השלישי של שנת 2025 ברווח נקי בסך 2,758 מיליון שקל בהשוואה ל-2,542 מיליון שקל ברבעון הקודם ול-1,905 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הגידול ברווח הנקי ברבעון הושפע מגידול בהכנסות בסך 432 מיליון שקל (רווח של כ-380 מיליון שקל נטו, לאחר השפעת המס) בשל סכומים שהתקבלו בקשר עם הסדר הפשרה בתביעה בקשר עם חקירת המס האמריקאית.

הרווח הנקי ברבעון השלישי בנטרול הסכומים כאמור עמד על 2,378 מיליון שקל. העלייה ברווח מול הרבעון המקביל נבעה בעיקרה מגידול בהכנסות על רקע הצמיחה בהיקפי הפעילות.

שיעור התשואה להון על הרווח הנקי עמד ברבעון השלישי על 17.6% בהשוואה ל-16.7% ברבעון הקודם ול-13.6% ברבעון המקביל אשתקד. שיעור התשואה להון על הרווח הנקי המנוטרל כאמור עמד ברבעון השלישי על 15.2%.

נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?