הבורסה מסכמת שנה: 42 חברות נמחקו, כמה השתכרו הבכירים?

הבורסה מעסיקה 213 עובדים והוצאותיה השוטפות בשנת 2014 הסתכמו בכ-230 מיליון שקל
אבי שאולי | (2)

הבורסה פירסמה הבוקר את הדוחות הכספיים לסיכום שנת 2014: בשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 9.4 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-45.5 מיליון שקל בשנת 2013. אז נרשם הפסד של 93 מיליון שקל בגלל ירידת ערך הבניין החדש של הבורסה שהיה בהקמה.

 

הוצאותיה השוטפות של הבורסה בשנת 2014 הסתכמו בכ-230 מיליון שקל - 5% יותר משנת 2013. עיקר הגידול בהוצאות נבע מהוצאות חד-פעמיות של מעבר הבורסה בחודש יולי 2014 למשרדיה החדשים, וכן הוצאות בגין שכר דירה, ארנונה ואחזקת בניין בסך של כ- 4.6 מיליון שקל, שנגרמו מהחזקת בניין הבורסה הישן ברחוב אחד העם 54 עד סוף שנת 2014, לצורך העברה הדרגתית של  מערכות המחשוב.

הכנסות הבורסה משירותים בשנת 2014 עלו בכ-2.3% והסתכמו בסך של כ-244 מיליון שקל. עליה זו נובעת בעיקרה מגידול בעמלות המסחר והסליקה.

בשנת 2014 הסתכם מחזור המסחר היומי הממוצע בשוק המניות, כולל תעודות סל,  בכ-1.21 מיליארד שקל לעומת כ- 1.17 בשנה הקודמת.

כמו כן חלה ב-2014 עליה במדדים המובילים כשמדד ת"א-25 הגיע לשיא כל הזמנים. 81 חברות ביצעו הנפקות בשנת 2014, מתוכן 5 הנפקות ראשוניות, בהן גויס 1.4 מיליארד שקל.

שכר הבכירים

הבורסה מעסיקה 213 עובדים, 5 משתכרים מעל כולם: יוסי ביינארט - 1.96 מיליון שקל, יוסי לוי - 1.38 מיליון שקל, אלדד הרשטיג - 1.35 מיליון שקל, חני שטרית-בך - 1.28 מיליון שקל ואמנון נויבך - 1.21 מיליון שקל.

ההוצאות בגין הטבות לעובדים (שכר ונלוות) הסתכמו בשנת הדוח ב-122.6 מיליון שקל, עלייה קלה של כ-2%. הגידול בסעיף נבע בעיקר מגידול עקב זחילת שכר שנתית של העובדים וגידול במענקים רגילים ומענקים מיוחדים ומאידך, קיטון משינוי מצבת העובדים.

מספר החברות בבורסה

בסוף 2014 נסחרו בבורסה 473 חברות לעומת 508 חברות בסוף שנת 2013, לאחר שבמהלך השנה נמחקו מהבורסה 42 חברות. בין החברות המחוקות נמנות: 14 חברות שנמחקו מרצון בעקבות הצעות רכש ומיזוגים - חלקן תרמו ל"השטחת הפירמידות" בדרך של מיזוג חברה בורסאית אחת הנמחקת מהמסחר בתוך חברה בורסאית אחרת הממשיכה להיסחר ושבע מהן היו מחיקות של חברות בשימור/דלות סחירות, 20 חברות שנמחקו ביוזמת הבורסה עקב אי עמידה בכללי השימור, 5 חברות עקב פירוק, דואלית אחת שנמחקה מהמסחר בת"א בלבד, ו-2 חברות מסיבות אחרות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בא 19/04/2015 13:06
    הגב לתגובה זו
    לעשירים ,רשעים בהיפוך אותיות , הם במסיבת משכורות ענקית ,וכשמגיע יום הפרעון הם מראים למשקיעים את הרגל ,פושטי רגל .הכוונה לרגל הקטנה .
  • בא 19/04/2015 16:04
    הגב לתגובה זו
    ים לעשות , והכוונה לכול דבר אחר .
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.