הבורסה מסכמת שנה: 42 חברות נמחקו, כמה השתכרו הבכירים?
הבורסה פירסמה הבוקר את הדוחות הכספיים לסיכום שנת 2014: בשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 9.4 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-45.5 מיליון שקל בשנת 2013. אז נרשם הפסד של 93 מיליון שקל בגלל ירידת ערך הבניין החדש של הבורסה שהיה בהקמה.
הוצאותיה השוטפות של הבורסה בשנת 2014 הסתכמו בכ-230 מיליון שקל - 5% יותר משנת 2013. עיקר הגידול בהוצאות נבע מהוצאות חד-פעמיות של מעבר הבורסה בחודש יולי 2014 למשרדיה החדשים, וכן הוצאות בגין שכר דירה, ארנונה ואחזקת בניין בסך של כ- 4.6 מיליון שקל, שנגרמו מהחזקת בניין הבורסה הישן ברחוב אחד העם 54 עד סוף שנת 2014, לצורך העברה הדרגתית של מערכות המחשוב.
הכנסות הבורסה משירותים בשנת 2014 עלו בכ-2.3% והסתכמו בסך של כ-244 מיליון שקל. עליה זו נובעת בעיקרה מגידול בעמלות המסחר והסליקה.
בשנת 2014 הסתכם מחזור המסחר היומי הממוצע בשוק המניות, כולל תעודות סל, בכ-1.21 מיליארד שקל לעומת כ- 1.17 בשנה הקודמת.
כמו כן חלה ב-2014 עליה במדדים המובילים כשמדד ת"א-25 הגיע לשיא כל הזמנים. 81 חברות ביצעו הנפקות בשנת 2014, מתוכן 5 הנפקות ראשוניות, בהן גויס 1.4 מיליארד שקל.
שכר הבכירים
הבורסה מעסיקה 213 עובדים, 5 משתכרים מעל כולם: יוסי ביינארט - 1.96 מיליון שקל, יוסי לוי - 1.38 מיליון שקל, אלדד הרשטיג - 1.35 מיליון שקל, חני שטרית-בך - 1.28 מיליון שקל ואמנון נויבך - 1.21 מיליון שקל.
- נויבך: "להוריד את המס על הבורסה, לפחות לרמה הדומה לשוק הנדל"ן"
- יו"ר הבורסה: "אנו הופכים כל אבן, שינוי מבנה הבעלות ידחוף את הבורסה קדימה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההוצאות בגין הטבות לעובדים (שכר ונלוות) הסתכמו בשנת הדוח ב-122.6 מיליון שקל, עלייה קלה של כ-2%. הגידול בסעיף נבע בעיקר מגידול עקב זחילת שכר שנתית של העובדים וגידול במענקים רגילים ומענקים מיוחדים ומאידך, קיטון משינוי מצבת העובדים.
מספר החברות בבורסה
בסוף 2014 נסחרו בבורסה 473 חברות לעומת 508 חברות בסוף שנת 2013, לאחר שבמהלך השנה נמחקו מהבורסה 42 חברות. בין החברות המחוקות נמנות: 14 חברות שנמחקו מרצון בעקבות הצעות רכש ומיזוגים - חלקן תרמו ל"השטחת הפירמידות" בדרך של מיזוג חברה בורסאית אחת הנמחקת מהמסחר בתוך חברה בורסאית אחרת הממשיכה להיסחר ושבע מהן היו מחיקות של חברות בשימור/דלות סחירות, 20 חברות שנמחקו ביוזמת הבורסה עקב אי עמידה בכללי השימור, 5 חברות עקב פירוק, דואלית אחת שנמחקה מהמסחר בת"א בלבד, ו-2 חברות מסיבות אחרות.
- 1.בא 19/04/2015 13:06הגב לתגובה זולעשירים ,רשעים בהיפוך אותיות , הם במסיבת משכורות ענקית ,וכשמגיע יום הפרעון הם מראים למשקיעים את הרגל ,פושטי רגל .הכוונה לרגל הקטנה .
- בא 19/04/2015 16:04הגב לתגובה זוים לעשות , והכוונה לכול דבר אחר .
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
