שמואל סלבין
צילום: יח"צ

קרן סלע קפיטל רכשה את בניין סמסונג בר"ג ב-211 מיליון שקל

קרן הריט תהנה משכר דירה וניהול נטו של 16.35 מיליון שקל, המהווה תשואה של כ-7.8%
לירן סהר |

קרן הריט סלע קפיטל (סלע נדלן דיווחה היום (ג') כי היא רוכשת את הבניין הידוע כבניין סמסונג ברמת גן בתמורה לכ-211 מיליון שקלים. יחד עם התשלומים הנלווים יגיע סכום העסקה לכ- 225 מיליון שקלים. הנכס הינו בניין משרדים ומסחר בשטח בנוי של 14,600 מ"ר וכן 220 חניות ב-4 קומות מרתפים.

הנכס ממוקם ברחוב שוהם באזור הבורסה ברמת גן סמוך למגדל משה אביב, בניני הבורסה, בית תדהר ובית גיבור ספורט. התפוסה בבניין עומדת על כמעט 100% והוא מושכר לכ-11 שוכרים שונים, בכללם חברת סמסנוג פיתוח, קבוצות מחקר הייטק, שגרירויות זרות ועוד. תקופות הסכמי השכירות הינם 2 עד 4 שנים וכן קיימות אופציות לתקופות נוספות של 2-10 שנים.

נכון להיום תהנה סלע קפיטל משכר דירה וניהול נטו של כ-16.35 מיליון שקלים לשנה צמודה למדד המחירים לצערכן, המהווה תשואה של כ-7.8%

מימון העסקה יתבצע בחלקו (כ-40%) על ידי הון עצמי כ-90 מיליון שקל, והיתרה בהלוואה. שיעור התשואה נטו על ההון לתקופה יעמוד על 11%.

שמואל סלבין, יו"ר קרן הריט, אמר: "עסקה זו הינה בהתאם לאסטרטגיה העסקית של החברה לרכישת נכסים בתשואות ראויות שימשיכו לייצר ערך לציבור המשקיעים. כזכור לקרנות הריט אסור על פי חוק שיהיה בעל שליטה ולכן אנחנו מחויבים להבטיח תשואה יציבה ונאותה לבעלי המניות הציבור הרחב . בניין סמסנונג הינו נכס יוקרתי ואיכותי , שאנחנו שמחים שהתאפשר לנו לרכוש, ואשר מרחיב את פורטפוליו הנכסים של הקרן וצפוי לתרום להמשך מגמת הצמיחה וזאת בזכות השוכרים האיכותיים ואיתנים ומפוטנציאל עלייה בשכר הדירה שאנו מזהים בעקבות התפתחות האזור-הראיה לכך התשואות הגבוהות על הנכס ועל ההון. כפי שדיווחנו סלע קפיטל בוחנת מעת לעת המשך של רכישת נכסים מגוונים ואיכותיים על מנת להמשיך לצמוח ולהתרחב".

עו"ד דנה פלג-סלובודקין ועו"ד שלומי מזרחי ממשרד מיתר ליקוורניק ושות' ליוו את החברה בעסקה ועו"ד טוביה שטראוס ועו"ד איתן אדר מטעם המוכרות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות 9.77%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה ממרוד תדיראן
צילום: סיון פרג'
דוחות

תדיראן: ירידה נוספת בהכנסות וברווח, והיעדים נראים רחוקים מתמיד

למרות שהרבעון השלישי הוא החזק ביותר עונתית, תדיראן מסכמת ירידה דו ספרתית בהכנסות ושחיקה בכל מדדי הרווחיות; החברה עדיין מאשררת יעד של 2.5 מיליארד שקל ל-2026, אך בפועל החברה מציגה צמיחה שלילית והפסד מצטבר מתחילת השנה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה משה ממרוד תדיראן

תדיראן תדיראן גרופ -0.6%  , המתמחה בייצור מוצרי צריכה ומערכות אנרגיה מתחדשת, מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי בצל של ציפיות שנשחקו. החברה שהציגה פעם יעד שאפתני של 4.5 מיליארד שקלים להכנסות ב-2026, קיצצה את היעד ל-2.5 מיליארד שקל בלבד, לאחר שורת עדכוני תחזית כלפי מטה ושחיקת שולי רווח. ברקע הדברים, למרות שהרבעון השלישי נחשב לחזק בצד ההכנסות של מגזר הצריכה, הגידול לא הגיע, וברבעון זה החברה מתמודדת עם ירידה הן בהכנסות והן ברווח.

מחזור המכירות ברבעון השלישי של שנת 2025 קטן בשיעור של כ-12.6% והסתכם לכ-523.4 מיליון שקל לעומת כ-599.0 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברבעון נובע הן מירידה בהכנסות מגזר מוצרי הצריכה אשר נבעה בעיקר כתוצאה מירידה כמותית במכירות המזגנים ושינוי בתמהיל המוצרים, והן מירידה בהכנסות מגזר האנרגיה אשר נבעה מקיטון בהכנסות בגין פרוייקטי אגירה.

בפילוח מגזרים, עיקר הפגיעה מגיע ממגזר מוצרי הצריכה: הכנסות המגזר ברבעון השלישי ירדו לכ-265.8 מיליון שקל לעומת כ-318.4 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 16.5%, בעיקר בשל ירידה כמותית במכירות מזגנים ושינוי בתמהיל המוצרים. במגזר האנרגיה ההכנסות ירדו ברבעון לכ-257.5 מיליון שקל לעומת כ-280.4 מיליון שקל אשתקד, ירידה של 8.2%, שמיוחסת בעיקר לירידה בהיקף ההכנסות מפרויקטי אגירה.

הרווח הגולמי ברבעון הסתכם לכ-104.6 מיליון שקל (שיעור של כ-20.0%), המהווה קיטון של כ-16.1% לעומת כ-124.7 מיליון שקל (שיעור של כ-20.8%) ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח הגולמי ובשיעורו נבע בעיקר מירידה בהיקף ההכנסות של מגזר מוצרי צריכה ומקיטון בהיקף ההכנסות מפרוייקטי אגירה. 

הרווח התפעולי ברבעון הסתכם לכ-40.2 מיליון שקל (שיעור של כ-7.7%), קיטון של כ-24.8% לעומת כ-53.5 מיליון שקל (שיעור של כ-8.9%) ברבעון המקביל אשתקד.