לבייב הרוויח פי 6: מכר מניות פוקס בכ-86 מיליון שקל, מי קונה?

לבייב שמחזיק בכמעט 20% ממניות רשת האופנה, מוכר הבוקר כשליש מאחזקתו, זאת לאחר מהלך העליות במניה ופיצוץ המו"מ מול אייפקס
יעל גרונטמן | (11)
נושאים בכתבה לבייב פוקס

לבייב יוצא ברווח גדול: בעל השליטה באפריקה שמחזיק באופן ישיר גם ב-19.4% ממניות פוקס החליט לממש שליש מאחזקתו בפוקס ולמכור נתח של כ-7% ממניותיה במחיר המשקף רווח של פי 6 על ההשקעה שביצע בחברה מאז שנת 2005.

לבייב מכר כ-6% מהון המניות של פוקס לפי מחיר של 96 שקל למניה תמורת סך של כ-86 מיליון שקלים. ל-Bizportal נודע כי ההפצה מתבצעת דרך הברוקראז' של אקסלנס והרוכשים הם בעיקר ללקוחות זרים. עם פתיחת המסחר בבורסה יורדת מניית פוקס ב-2.55% לשער של 96.8 שקלים תוך שהיא מרכזת מחזור חריג של 87.6 מיליון שקל.

המכירה של לבייב מגיעה ימים ספורים לאחר הדיווח של החברה לפיו המו"מ עם קרן אייפקס הופסק. מניית פוקס שאיבדה אתמול 4.9% בשל אותה הודעה, מאבדת כעת עוד 2.5% בשל המכירות שמבצע לבייב ובסה"כ איבדה המניה כ-16% מאז שיא כל הזמנים שנרשם בתחילת השבוע שעבר.

ההשקעה של לבייב בפוקס התחילה כבר בתחילת שנת 2005 כשחברת ממורנד הפרטית שלו השקיעה ברשת הישראלית כ-30 מיליון שקל תמורת כ-10% ממניות פוקס. מטרת ההשקעה היתה לפתח את פעילות הרשת ברוסיה ושכנותיה. שנה וחצי לאחר מכן החליט לבייב לממש אופציה לרכישת עוד 10% ושילם בגינם כבר 55 מיליון שקל. בסה"כ שילם לבייב כ-85 מיליון שקל בעבור החזקה ששוויה היום עומד על כ-251 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אליהו הנביא 30/01/2014 16:48
    הגב לתגובה זו
    איך נפלתי יא ווארדי. לא נורא נמכור עכשיו אפריקה ונקנה פוקס?
  • 8.
    בבי 28/01/2014 13:39
    הגב לתגובה זו
    החזקה של 12% עומדת ב-0 שקל +45.000.000 dividend . חכם ונכון.
  • 7.
    השורטקוויז על אפריקה ישראל יתחיל רק משער 2000 ...... (ל"ת)
    י 28/01/2014 11:40
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כבוד ! נשארו לו 13% מפוקס בעלות של "00" שקלים !! (ל"ת)
    אנונימי 28/01/2014 11:00
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מכין מזומנים להצעת רכש באפריקה (ל"ת)
    רואה חשבון 28/01/2014 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יוסי 28/01/2014 10:25
    הגב לתגובה זו
    עכשיו יהיה כסף לרכישת מנית אפריקה
  • 3.
    ניר 28/01/2014 10:25
    הגב לתגובה זו
    תאמינו לי הטייקון היחידי שאפשר לסמוך עליו שיעמוד על מילתו
  • אני 28/01/2014 12:00
    הגב לתגובה זו
    משהו מתבשל שם חבל על הזמן
  • תא PLX 28/01/2014 11:03
    הגב לתגובה זו
    מכל ה"טייקונים" הוא היחידי שמגלה יכולות וחוכמה של איש עסקים, מילה של ברזל יש לו.אפריקה נראית מנית פנסיה מבטיחה
  • 2.
    אסף 28/01/2014 10:23
    הגב לתגובה זו
    מוכר דברים שמי בכלל ידע ששייכים לו
  • 1.
    תנפיק את תנובה בבורסה - מבטח שמיר תעלה המון (ל"ת)
    קרן אייפקס 28/01/2014 10:11
    הגב לתגובה זו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.