לבייב הרוויח פי 6: מכר מניות פוקס בכ-86 מיליון שקל, מי קונה?
לבייב יוצא ברווח גדול: בעל השליטה באפריקה שמחזיק באופן ישיר גם ב-19.4% ממניות פוקס החליט לממש שליש מאחזקתו בפוקס ולמכור נתח של כ-7% ממניותיה במחיר המשקף רווח של פי 6 על ההשקעה שביצע בחברה מאז שנת 2005.
לבייב מכר כ-6% מהון המניות של פוקס לפי מחיר של 96 שקל למניה תמורת סך של כ-86 מיליון שקלים. ל-Bizportal נודע כי ההפצה מתבצעת דרך הברוקראז' של אקסלנס והרוכשים הם בעיקר ללקוחות זרים. עם פתיחת המסחר בבורסה יורדת מניית פוקס ב-2.55% לשער של 96.8 שקלים תוך שהיא מרכזת מחזור חריג של 87.6 מיליון שקל.
המכירה של לבייב מגיעה ימים ספורים לאחר הדיווח של החברה לפיו המו"מ עם קרן אייפקס הופסק. מניית פוקס שאיבדה אתמול 4.9% בשל אותה הודעה, מאבדת כעת עוד 2.5% בשל המכירות שמבצע לבייב ובסה"כ איבדה המניה כ-16% מאז שיא כל הזמנים שנרשם בתחילת השבוע שעבר.
ההשקעה של לבייב בפוקס התחילה כבר בתחילת שנת 2005 כשחברת ממורנד הפרטית שלו השקיעה ברשת הישראלית כ-30 מיליון שקל תמורת כ-10% ממניות פוקס. מטרת ההשקעה היתה לפתח את פעילות הרשת ברוסיה ושכנותיה. שנה וחצי לאחר מכן החליט לבייב לממש אופציה לרכישת עוד 10% ושילם בגינם כבר 55 מיליון שקל. בסה"כ שילם לבייב כ-85 מיליון שקל בעבור החזקה ששוויה היום עומד על כ-251 מיליון שקל.
- לבייב מבקש 110 מיליון דולר תמורת 35% מ-AFI Development
- דרמה ענקית - לבייב ובן משה פורשים מהמירוץ לרכישת אפריקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 9.אליהו הנביא 30/01/2014 16:48הגב לתגובה זואיך נפלתי יא ווארדי. לא נורא נמכור עכשיו אפריקה ונקנה פוקס?
- 8.בבי 28/01/2014 13:39הגב לתגובה זוהחזקה של 12% עומדת ב-0 שקל +45.000.000 dividend . חכם ונכון.
- 7.השורטקוויז על אפריקה ישראל יתחיל רק משער 2000 ...... (ל"ת)י 28/01/2014 11:40הגב לתגובה זו
- 6.כבוד ! נשארו לו 13% מפוקס בעלות של "00" שקלים !! (ל"ת)אנונימי 28/01/2014 11:00הגב לתגובה זו
- 5.מכין מזומנים להצעת רכש באפריקה (ל"ת)רואה חשבון 28/01/2014 10:44הגב לתגובה זו
- 4.יוסי 28/01/2014 10:25הגב לתגובה זועכשיו יהיה כסף לרכישת מנית אפריקה
- 3.ניר 28/01/2014 10:25הגב לתגובה זותאמינו לי הטייקון היחידי שאפשר לסמוך עליו שיעמוד על מילתו
- אני 28/01/2014 12:00הגב לתגובה זומשהו מתבשל שם חבל על הזמן
- תא PLX 28/01/2014 11:03הגב לתגובה זומכל ה"טייקונים" הוא היחידי שמגלה יכולות וחוכמה של איש עסקים, מילה של ברזל יש לו.אפריקה נראית מנית פנסיה מבטיחה
- 2.אסף 28/01/2014 10:23הגב לתגובה זומוכר דברים שמי בכלל ידע ששייכים לו
- 1.תנפיק את תנובה בבורסה - מבטח שמיר תעלה המון (ל"ת)קרן אייפקס 28/01/2014 10:11הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.39% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהמדדים פותחים ביציבות; נייס מוסיפה 1.2%, אורמת יורדת 1.4%
על הפרישה של עמית בירק מאקוואריוס ואיזה דגלים אדומים היו לנו עוד לפני; על החלטת הריבית מחר בארה"ב שמשפיעה גם עלינו והאם הזינוקים בביטוח יימשכו?
המדדים פותחים ביציבות לאחר נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 ות"א 90 יציבים כעת בנטיה לעליות קלות.
במגזר הפיננסים התמונה דומה - הבנקים יורדים בכ-0.3%, בעוד ת"א ביטוח יציב בנטיה לירידות קלות. ת"א נדל"ן חיובי עם עליה של 0.1% בעוד ת"א נפט וגז יורד 0.2%.
אחד האירועים של השבוע שישפיע גם על הזווית המקומית היא החלטת הריבית בארה"ב שתיערך מחר ב-21:00 בערב. השווקים הפיננסיים רשמו הישג מרשים, אולי אפילו מפתיע בעוצמתו: תנועת V מלאה וחדה מאז הירידות של נובמבר, שמביאה את המדדים המובילים להתייצב כעת מעט
מתחת לרמות שיא כל הזמנים. התאוששות זו אינה רק טכנית; היא משקפת את החוסן הפסיכולוגי של המשקיעים ואת האמונה העיקשת בנרטיב "הנחיתה הרכה". עם זאת, בימים האחרונים השוק שב לדשדש מעט, כשהוא לוקח אוויר לקראת החלטת הריבית הגורלית בהמשך השבוע. ועדת השוק הפתוח (FOMC)
מתכנסת לישיבתה האחרונה והדרמטית לשנת 2025 בימי שלישי-רביעי, ותפרסם את החלטתה ביום רביעי בערב – החלטה שתקבע את הטון לשבועות האחרונים של 2025 ולפתיחת שנת 2026.
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השבועות שחלפו מאז ההחלטה הקודמת היו תנודתיים מאוד מבחינת ציפיות השוק. ראינו את מדדי הסבירות להורדת ריבית עולים ויורדים בעשרות אחוזים, לעיתים בהפרש של ימים ספורים, בתגובה לכל שבב מידע או התבטאות של חבר פד'. אולם בישורת האחרונה לקראת ההחלטה, הקונצנזוס
התקבע: השוק מצפה להורדת ריבית נוספת בפגישה השבוע, הורדה שככל הנראה תתרחש. אמנם הקונצנזוס מעט נמוך יותר מפעמים קודמות (קצת מתחת ל-90%), אך הוא עדיין כמעט מוחלט. חשוב להבין את הדינמיקה שבין הפד' לשוק: לעיתים נדירות ביותר הבנק המרכזי בוחר להצביע בניגוד לקונצנזוס
כה מובהק ברגע האחרון, ולו רק כדי למנוע זעזוע מיותר במערכת הפיננסית. לכן, נראה שהורדת ריבית של רבע אחוז בפגישה הקרובה היא כמעט עובדה מוגמרת. השאלה האמיתית, אם כן, איננה "האם הריבית תרד", אלא מה יאמר הפד' לגבי העתיד, וכיצד הוא רואה את הסיכונים בטווח הבינוני
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
