סמנכ"לים חדשים בבנק יהב: יעל טברסקי ואסף גיל
בנק יהב, מקבוצת בנק מזרחי טפחות, הודיע היום על מינויים חדשים: יעל טרבסקי - מנהלת הסיכונים הראשית ואסף גיל - מנהל אגף משאבי אנוש ולוגיסטיקה, מונו לסמנכ"לים בבנק. בנוסף, מאיר הר ציון, סגן בכיר למנהל אגף קמעונאות - יעמוד בראש יחידה חדשה לתפעול, ארגון, שיטות ונהלים.
יעל טברסקי (50), רואת חשבון ובעלת תואר שני במשפטים בהצטיינות, החלה עבודתה בבנק בשנת 1995, ומשמשת כמנהלת סיכונים ראשית של הבנק משנת 2010. במסגרת תפקידה יעל אחראית על כל מערך ניהול הסיכונים של הבנק הכולל בין היתר זיהוי הסיכונים החדשים והמתהווים, וקביעת מגבלות הסיכון ומנגנוני הבקרה.
אסף גיל (44), בעל תואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון ושיווק, החל את עבודתו בבנק בשנת 1988 ומשמש כמנהל אגף משאבי אנוש ולוגיסטיקה משנת 2011. במסגרת תפקידו אסף אחראי בין היתר על ניהול מערך כוח האדם והשכר בבנק והניהול הכולל של נכסי הבנק.
בתוך כך ערך הבנק מינוי נוסף של מאיר הר ציון, סגן בכיר למנהל אגף קמעונאות, ששימש קצין הציות של הבנק, יעמוד בראש יחידה חדשה לתפעול, ארגון, שיטות ונהלים. היחידה הוקמה במסגרת השינויים המבניים שמקיים הבנק להתאמת המבנה הארגוני להרחבת ופיתוח פעילותו העסקית של הבנק.
- 3.מיקי 20/02/2014 05:55הגב לתגובה זוכיום יש רק שני דירקטורים יש להסתדרות בבנק שאגב גובים את כספי ישיבות הדירקטוריון לכיסם הפרטי ולא מעבירים אותו להסתדרות!!! לפעמים יש ביום יותר מישיבה אחת!!! לדעתי מתקבל שם מעל 4000 שקל לישיבה!
- 2.מינויים ראויים מתוך הבנק כל הכבוד (ל"ת)דוד 29/01/2014 18:15הגב לתגובה זו
- 1.מתי נעבוד יחד 27/01/2014 14:18הגב לתגובה זוללא היררכיה ללא משכורות מבזות לטלרים וגבוהות מידי לסמנכ"לים לא קצת מיושן קפיטליזם חזירי? מה כבר עושה מנהל?
- על מה אתה מדבר, זו ההנהלה הכי צנועה (ל"ת)ספיר 05/03/2015 19:38הגב לתגובה זו
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
מניות עולות – קרדיט: AIאפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
דצמבר מתקרב לסיום עם ירידות יומיות במדדים ועם פער ברור בין מניות גדולות לקטנות. אפקט ינואר עדיין נמצא על השולחן, אבל נראה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו
אמצע דצמבר, ושוב חוזרות השאלות הקבועות על אפקט ינואר. ביום המסחר האחרון המדדים המובילים ירדו, אבל כשמסתכלים על כל השנה התמונה עדיין חיובית. הפער הזה משאיר את המשקיעים עם אותה שאלה מוכרת: האם תחילת השנה תצליח לתת דחיפה נוספת לשוק, או שהפעם העונתיות לא באמת תעבוד.
אפקט ינואר הוא שם לתופעה די מוכרת בשוק ההון. בתחילת השנה יש לא פעם נטייה לעליות, ובעיקר במניות הקטנות. ההסבר המרכזי הוא טכני. לקראת סוף השנה משקיעים מוכרים מניות בהפסד לצורכי מס, ואחרי תחילת ינואר חלק מהכסף חוזר לשוק, לפעמים לאותן מניות שנמכרו קודם. עם הזמן הדפוס הזה הפך לפחות יציב. יש יותר מודעות, יותר מסחר ממוחשב, והריבית והמאקרו יכולים לבטל עונתיות די מהר. לכן, גם כשהשיח סביב אפקט ינואר חוזר בכל שנה, השוק בפועל לא תמיד משתף פעולה.
השנה נראית טובה, אבל לא בכל מקום
כשמסתכלים על המספרים של השנה הנוכחית רואים תמונה לא אחידה. מדד S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-16%, הנאסד״ק הוסיף קצת יותר מ-20%, ואילו מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, עלה בכ-14.5%. כלומר, השוק עלה בצורה ברורה, אבל עיקר הכוח הגיע מהמדדים הגדולים, ולא מהמניות הקטנות שקשורות יותר לאפקט ינואר הקלאסי.
- האם צפוי גם "ראלי ינואר"? - הנה הסימנים הטכניים שיעידו על כך
- פתיחת השנה בסקטור הביוטק – יהיה לנו אפקט ינואר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התמונה הזו חשובה, כי לא פעם אפקט ינואר מגיע אחרי תקופה שבה המניות הקטנות נשארו מאחור. השנה, לפחות עד כה, הפער הזה לא נסגר, וההובלה נשארה אצל החברות הגדולות והמבוססות יותר.
