סמנכ"לים חדשים בבנק יהב: יעל טברסקי ואסף גיל

יעל טברסקי, מנהלת הסיכונים הראשית ואסף גיל, מנהל אגף משאבי אנוש ולוגיסטיקה, מונו לסמנכ"לים בבנק
אבי שאולי | (4)

בנק יהב, מקבוצת בנק מזרחי טפחות, הודיע היום על מינויים חדשים: יעל טרבסקי - מנהלת הסיכונים הראשית ואסף גיל - מנהל אגף משאבי אנוש ולוגיסטיקה, מונו לסמנכ"לים בבנק. בנוסף, מאיר הר ציון, סגן בכיר למנהל אגף קמעונאות - יעמוד בראש יחידה חדשה לתפעול, ארגון, שיטות ונהלים.

יעל טברסקי (50), רואת חשבון ובעלת תואר שני במשפטים בהצטיינות, החלה עבודתה בבנק בשנת 1995, ומשמשת כמנהלת סיכונים ראשית של הבנק משנת 2010. במסגרת תפקידה יעל אחראית על כל מערך ניהול הסיכונים של הבנק הכולל בין היתר זיהוי הסיכונים החדשים והמתהווים, וקביעת מגבלות הסיכון ומנגנוני הבקרה.

אסף גיל (44), בעל תואר שני במינהל עסקים עם התמחות במימון ושיווק, החל את עבודתו בבנק בשנת 1988 ומשמש כמנהל אגף משאבי אנוש ולוגיסטיקה משנת 2011. במסגרת תפקידו אסף אחראי בין היתר על ניהול מערך כוח האדם והשכר בבנק והניהול הכולל של נכסי הבנק.

בתוך כך ערך הבנק מינוי נוסף של מאיר הר ציון, סגן בכיר למנהל אגף קמעונאות, ששימש קצין הציות של הבנק, יעמוד בראש יחידה חדשה לתפעול, ארגון, שיטות ונהלים. היחידה הוקמה במסגרת השינויים המבניים שמקיים הבנק להתאמת המבנה הארגוני להרחבת ופיתוח פעילותו העסקית של הבנק.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מיקי 20/02/2014 05:55
    הגב לתגובה זו
    כיום יש רק שני דירקטורים יש להסתדרות בבנק שאגב גובים את כספי ישיבות הדירקטוריון לכיסם הפרטי ולא מעבירים אותו להסתדרות!!! לפעמים יש ביום יותר מישיבה אחת!!! לדעתי מתקבל שם מעל 4000 שקל לישיבה!
  • 2.
    מינויים ראויים מתוך הבנק כל הכבוד (ל"ת)
    דוד 29/01/2014 18:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מתי נעבוד יחד 27/01/2014 14:18
    הגב לתגובה זו
    ללא היררכיה ללא משכורות מבזות לטלרים וגבוהות מידי לסמנכ"לים לא קצת מיושן קפיטליזם חזירי? מה כבר עושה מנהל?
  • על מה אתה מדבר, זו ההנהלה הכי צנועה (ל"ת)
    ספיר 05/03/2015 19:38
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%