דויטשה בנק: "מניות זה המוצר הפיננסי הכי זול כיום בשווקים"
דויטשה בנק העולמי עורך הבוקר (ב') את הכנס השנתי לשוק הישראלי ובו החמיאה למצב הכלכלה הישראלית, אך מנגד פרשו בכירי הבנק הגרמני הגדול ביותר שורה של אתגרים הניצבים בפני הכלכלה העולמית.
הדוברים בכנס היו ד"ר בעז שוורץ, מנכ"ל דויטשה בנק ישראל, בילאל חפיז, ראש מחלקת אסטרטגיית מט"ח בדויטשה בנק העולמי, ג'ים ריד, ראש מחלקת אסטרטגיית מאקרו בדויטשה בנק העולמי ואלעד שרגא, ראש מחלקת מוצרים פיננסים מובנים בדויטשה בנק העולמי.
את דברי הפתיחה הקצרים נשא ד"ר בעז שוורץ, מנכ"ל דויטשה בנק ישראל, שאמר: "אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאתגרת מבחינה כלכלית. בטח כל אחד מכם שואל את עצמו כל בוקר למה האירו כל כך חזק? מה תהיה ההשפעה של תוכנית ההקלות האגרסיבית ביפן? האם המדינות באירופה בכלל יכולות לקבל את חבילות הצנע הכבדות?. אני מתרגש כל בוקר כשאני אומר לעצמי וואו, בנהר הזה עוד לא היינו".
בילאל חפיז , ראש מחלקת אסטרטגיית המט"ח בדויטשה בנק העולמי, התייחס למשבר המתמשך בעולם וגם לכלכה הישראלית שלדבריו נראית במצב טוב. "הבעיה באירופה היא שכל הזמן מדברים על הצורך בהורדת החוב אבל בפועל החובות רק גוברים והאופן שבו מנסים לטפל בזה זה בעזרת תוכניות צנע שהפגיעה האמיתית שלהן היא בירידת הצמיחה, שבאירופה שירדה לרמה אפסית, לעומת זאת בארה"ב התמקדו בצמיחה ולא בחובות ולכן ההתאוששות שם בשוק הנדל"ן הצליחה להניע לצמיחה של 2.5%. כפי שאני רואה זאת זה גורם להסטת השקעות מכיוון אירופה לכיוון ארה"ב".
"הסיפור המשמעותי הנוסף בשוק הוא השוק הסיני, כאשר הממשל הסיני עושה מאמצים גדולים לאזן את הצמיחה במדינה תוך מיתון התנפחות של בועות וטיפול בנגע השחיתות במדינת ענק זו. בנוסף מתמקד הממשל במאמצים בתחומיםשונים כמו בהורדת רמות זיהום האוויר שם".
"להערכתנו הצמיחה האגרסיבית שנראתה בסין בעשור האחרון לא תמשיך באותה העוצמה גם בעתיד. במקרה של סין התחזקות המטבע גרם לחזרה של כספים של תאגידים סיניים חזרה למדינה. לכן התחדשות הצמיחה בסין לאו דווקא קשורה בחולשת היואן".
מומחים מול אלה שרואים את התמונה הגדולה
"לאחרונה העולם מתמקד בהסלמה במצב הביטחוני בקוריאה, לאחר שקודם הסיכון המרכזי היה במזרח התיכון. כשאנחנו והיצואנים מסתכלים על העולם תמיד יש סיכונים בטווח הראיה. כששואלים מומחים המתמחים באזורים שונים, למשל מומחה למזה"ת ומומחה למזרח הרחוק כל אחד מהם יחשוב שהסיכונים באיזור בו הוא מומחה עולים על הסיכונים האחרים. אנחנו גילינו שהצורה הנכונה להסתכל על הדברים היא על ידי מישהו שרואה את התמונה הרחבה כולה, למרות שיכול להיות שזווית ההסתכלות של אלו שרואים את התמונה הגדולה תהיה מכיוון מסוים".
"אנשי טלוויזיה נוטים להיות כאלה שרואים את התמונה הגדולה, אך הם תמיד מדברים מול מי שמנסה לסתור את דבריהם ולכן זה מוביל אותם לתקוף את דעתו של האחר. נחמד להקשיב להם אבל לאו דווקא יצא לכם משהו מזה, זאת להבדיל מאותם אלה שמבססים את דעותיהם על תחזיות".
הדבר הבא: דה-גלובליזציה
"הגלובליזציה נתקלת כיום בהיקף עצום של רגולציה שמנסה לשלוט ולפקח בעיקר על השוק הפיננסי. כיום במקום להתמקד בחוקים ורגולציות מקומיים במדינות השונות, צריך להתמודד על רגולציה חוצת גבולות, מה שמסבך את המצב וגורם לירידה בפעילות הגלובלית. כיום אפילו הפוליטיקאים שקבעו את הרגולציה הכוללת לא מבינים מה שהם עשו, וכאן נכנסים לתמונה עורכי הדין. "בשנה, שנתיים הקרובות הסיפור המרכזי לדעתנו יהיה דה-גלובליזציה".
"הגישה כלפי המזרח התיכון צפויה להשתנות בעשר או בעשרים השנים הקרובות על רקע השינויים הגדולים בתחום האנרגיה העולמי, בעקבות יכולת הפקת הנפט מפצלים שמתפתחת מאוד בארה"ב ובסין.
ביחס לישראל אומר בילאל כי "הכלכלה הישראלית נראית במצב טוב יחסית וצופה לצמיחה שנתית של 3.5%. תגליות האנרגיה יעזרו לצמיחה הישראלית להתמשך. השקל הוא חזק ולדעתי הוא ימשיך להתחזק. הסיכון המרכזי של השקל החזק הוא חיצוני ויפגע בעיקר ביצואנים".
קורודה הוא התאום של ברננקי
האירוע המרכזי שקרה בשלושת החודשים בעולם זה הקמתה של הממשלה החדשה ביפן, שמפעילה בעצם גרסה של המדיניות של ברננקי בארה"ב. ב-2015 נגלה אם יפן הצליחה לעמוד בהתחיבויותיה ולעודד את הצריכה ואת הגברת האינפלציה ולהוציא את המדינה מדיפלציה ומיתון רב שנים. קורודה הוא למעשה מאין אח תאום של ברננקי וצריך לראות איך תצליח המדיניות שלו, אני מעריך שיש סיכוי שהוא יצליח. ההשפעה על המטבע ביפן היא האפקטיבית ביותר כרגע ולכן אנחנו רואים את הין וחלש יחסית למטבעות האחרים בעולם ולדעתי זה תהליך שימשך", סיכם חפיז את דבריו.
סייקל כלכלי ייחודי
ג'ים ריד , ראש מחלקת אסטרטגיית מאקרו בדויטשה בנק העולמי אמר, "הסיקל הכלכלי שאנו רואים כיום הוא כל כך ייחודי. הריבית מעולם לא היתה כל כך נמוכה למשל בבריטניה הריבית נמצאית כבר זמן רב ברמה של 0.5%, רמה בה לא היתה מאז 1694, זאת למרות שמאז בריטניה עברה הרבה מאוד ארועים כמו מיתונים ומלחמות. מעולם לא קרה שכל כך הרבה מדינות שמובילות את כלכלת העולם קבעו לאורך זמן כל כך רב רמות ריבית כל כך נמוכות".
"במקביל גם התשואות על האג"ח ל-10 שנים של המדינות המובילות, כגון ארה"ב וגרמניה נמצאות ברמות נמוכות באופן היסטורי, ולדעתנו זה ימשך עוד שנה או שנתיים וכך גם ימשכו תכניות ה-QE בארה"ב וגם ביפן.
"למרות שבין 2009-2012 נרשם הגירעון הרביעי בגודלו בתקופת שלום בהיסטוריה האמריקנית, עדיין אנחנו רואים התאוששות חלשה מאוד במונחים היסטוריים בארה"ב, לפחות מאז המשבר הגדול ב- 1921. זה מראה את גודל המשבר הפיננסי בו שרויה ארה"ב והעולם כולו".
הכלכלנים טעו ביחס לספרד ואיטליה
"אחת הבעיות שנוצרו ב-4-5 השנים בהן העולם שרוי במשבר היא שעדיין לא ראינו עדיין ירידה משמעותית במינוף הפיננסי של המדינות המרכזיות. בכל המדינות, פרט לארה"ב נרשם גידול משמעותי ברמות החוב ביחס לתוצר. הכלכלנים מתקשים להבין איך לפתור את הבעיה הזו".
"הכלכלנים טעו כשנתנו הערכות חיוביות מדי לצמיחה בספרד ובאיטליה, הערכות שלא התממשו ולמעשה מדובר במדינות ששקועות במיתון עמוק למרות הפעלת תוכניות צנע שם שכשלו לחלוטין עד לרמה שתחזית קיצון הכוללת מצב של ארמגדון אינה רחוקה".
"בארה"ב מתחילים להבין שתוכנית צנע הפוגעת בהכנסה הפיסקאלית (ממסים) במדינה, גורמת לפגיעה במכפיל גבוה יותר בצמיחה הכלכלית. עדיין לא ברור איך לשפר את המצב הזה, אבל ברור שצריך הוצאה ממשלתית גדולה יותר על מנת לעודד את הצמיחה הכלכלית במדינות ששקעו למיתון".
"אני רואה במיתון דבר חיובי במובן מסוים, כי הוא גורם לברירה טבעית ולהישרדותם של החזקים, ככה זה בטבע. אולי זה ברוטלי מדי, במיוחד מבחינת הפגיעה הסוציאלית והגידול ברמות האבטלה ותוצאותיה, אבל זו דרכו של הטבע לפתור משברים ולצאת מהם מחוזקים. אני חושב שיש הרבה מהמשותף בין מה שקרה ליפן בשני העשורים האחרונים לבין מה שקורה כיום במדינות המפותחות".
"האינפלציה בשנתיים הקרובות תמשיך להיות נמוכה ואפילו תרד עוד יותר. אבל אני מאמין שבסופו של דבר האינפלציה תרים את ראשה. הריביות ימשיכו גם הן לפלרטט עם הרמות הנמוכות אליהן הן ירדו במשבר. הסיכון שבחדלות פירעון ירד מאוד על רקע הגברת הרגולציה על ידי הממשלות ברחבי העולם. שוקי הנדל"ן בעולם הם די מנופחים באופן יחסי לשווקי נכסים אחרים.
"אני לא חושב שתהיה רוטציה גדולה במיוחד במעבר משוק האג"ח לשוק המניות. בשוק המניות אני מעדיף את ההשקעה בתחומים דפנסיביים יחסית, וזה כולל אולי מניות של חברות משעממות מאוד, אבל שהצמיחה שלהם אולי לא תהיה גבוהה במיוחד, אבל תהיה בטוחה יותר", סיים ריד את דבריו.
"אקוויטי זה המוצר הפיננסי הכי זול כיום בשווקים"
אחרון הדוברים היה הישראלי אלעד שרגא, ראש מחלקת מוצרים פיננסים מובנים בדויטשה בנק העולמי שעומד בראש צוות של עשרות סוחרים במטה הלונדוני של הבנק הגרמני ואחראי על מסחר ישיר בנכסים בשווי של עשרות מיליארדי דולרים. לדברי שרגא, שהיה אופטימי יותר מעמיתיו הכלכלנים האירופיים, "אקוויטי זה המוצר הפיננסי הכי זול כיום בשווקים, הן מבחינת המכפילים והן כתוצאה מכך שיש כיום הרבה פחות מניות בעולם ביחס לכמות המניות שהיו בעולם לפני המשבר הפיננסי" .
שרגא סימן את שער היעד למדד ה-S&P 500 לסוף שנת 2014 על 1,625 נקודות, כ-3% מעל לרמה הנוכחית. לטענתו "שוק המניות זול מאוד אם בוחנים את רמות המכפיל הנוכחית שעומדת על 14.8 בלבד, לאחר שבשיא של שנת 2007 עמד המכפיל על 16.8 ובסוף שנות ה-90' היה המכפיל על מדד הבנצ'מארק האמריקני על מעל ל-28".
"המניות זולות במיוחד על רקע רמות הדיבידנד הגבוהות שמחלקות החברות, כך שהתשואות שמייצר שוק המניות גבוהות מזה שמייצר שוק האג"ח בתנאים הנוכחיים.
- 2.בדיחה 29/04/2013 12:40הגב לתגובה זולמה המדינה מתכננת להרוס לנו כל חלקה טובה בחיים (ואין כמעט משהו טוב פה)
- 1.הגרמנים מעוניינים שהשקל יתחזק !!!! למה לא ? (ל"ת)K.Z 29/04/2013 12:27הגב לתגובה זו

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

טאואר מקבלת העלאת מחיר יעד, ומה יהיה היום בבורסה?
מדד המחירים
לצרכן שיתפרסם היום עשוי להשפיע על מסלול הריבית של בנק ישראל, שנמצא בצומת דרכים בין נתונים כלכליים יציבים יחסית לבין אי הוודאות שנובעת מהמלחמה. בעוד שבארה"ב ההימורים בשווקים כבר מגלמים בוודאות הורדת ריבית (ואפילו כמה כאלה עד סוף השנה), אצלנו הנגיד שוקל
את ההשלכות של הרחבת הלחימה על הפעילות הכלכלית. מצד אחד, אמנם האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד
ריבית? מדד המחירים באוגוסט צפוי לעלות 0.6%, כאשר הערכות האנליסטים נעות בין 0.5% ל-0.7% - להרחבה: מדד
המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
ברקע, צה״ל פתח שלב
חדש ומוגבר במבצע "מרכבות גדעון ב׳" בעיר עזה, שבמסגרתו תקף מעל 360 מטרות טרור בשלושה גלים, בהובלת פיקוד הדרום ובשיתוף חיל האוויר. התקיפות התמקדו בתשתיות טרור כמו מבנים שהוסבו למתקנים צבאיים, עמדות תצפית וצליפה, חמ"לי תצפית, מתקני פיקוד ושליטה ואתרי אחסון אמל״ח,
זאת כהכנה לכניסה לכניסה קרקעית של כוחות צה"ל.
האם מניות התשתיות מעניינות?
- נעילה שלילית בת"א: איידיאי צנחה 7.7%, הראל ומנורה 5.6%
- שער הדולר, חוזים על וול סטריט ומניות בולטות - מה קורה בשווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום התשתיות, שלרוב נתפס כאפור ומשעמם, הוא למעשה הבסיס לכל פעילות כלכלית: כבישים, תחבורה, תקשורת, מים ואנרגיה, ומספק ביקוש יציב ותשואות גבוהות יחסית בסיכון נמוך, כשגם השקעות ענקיות בתשתיות לטכנולוגיה ו-AI דוחפות את התחום קדימה. בשנים האחרונות מניות התשתיות בבורסה המקומית הניבו תשואות דומות למדד ת"א 125, והמשך הצמיחה תלוי בעיקר בתקציבי הממשלה ובהורדת ריבית שיכולה לשפר רווחיות. כדי לסייע למשקיעים להבין את הפוטנציאל, יצרנו דירוג חדש למניות תשתית לפי ערך כלכלי, צמיחה והערכת מומחים, לצד דירוג סיכון, שמאפשר לזהות מניות שמספקות תשואה גבוהה ביחס לסיכון. הכל בכתבה כאן - השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?