דוחות טובים לקרדיט סוויס: הרווח הנקי עלה ל-1.4 מיליארד ד' ב-Q1

התחזיות המוקדמות היו לרווח נקי של 1.27 מיליארד פרנק שוויצרי בלבד. מנכ"ל קרדיט סוויס: "השלמנו בצורה אפקטיבית ויעילה את השינוי הדרוש"
חן דרסינובר | (1)

הבנק השוויצרי קרדיט סוויס פירסם הבוקר (ד') את דוחותיו הכספיים לרבעון הראשון של 2013. הבנק, השני בגודלו בשוויץ במונחי שווי שוק, רשם זינוק ברווח הנקי על רקע תשלומי בונוסים ששולמו ברבעון המקביל ולא חזרו על עצמם ברבעון הנוכחי, כמו גם חיובים חד פעמיים שנעדרו ברבעון הנוכחי.

הרווח הנקי הסתכם ב-1.3 מיליארד פרנק שוויצרי (1.37 מיליארד דולר), עלייה של 44 מיליון פרנק שוויצרי ביחס לרבעון המקביל אשתקד.. נציין כי הנתון הביס את תחזיות האנליסטים המוקדמות של בלומברג, שחזו רווח נקי של 1.27 מיליארד פרנק שוויצרי בלבד. חטיבת הבנקאות הפרטית וחטיבת ניהול עושר נפלו ברבעון הראשון של 2013 מ-951 מיליון פרנק שוויצרי ל-881 מיליון פרנק שוויצרי.

בריידי דוגן, מנכ"ל הבנק, אמר שקרדיט סוויס הצליח להשיג חיסכון בעלויות בהיקף כספי של 2.5 מיליארד פרנק שוויצרי, והמטרה היא להגיע ליעד קיצוצים של 4.4 מיליארד פרנק שוויצרי עד סוף שנת 2015. נציין כי הבנק השוויצרי איחד את יחידות ניהול הכספים השונות לכדי יחידה אחת ממוזגת, במטרה להגביר את היעילות וליצור תחרות ראויה לבנק ההשקעות השוויצרי UBS.

דוגן הגיב היום לדוחות הבנק השוויצרי: "בתעשייה שעדיין עומדת בפני רה ארגון באופן משמעותי, השלמנו בצורה אפקטיבית ויעילה את הטרנספורמציה הנדרשת. הבנק ביצע התקדמות מהותית בביסוס המודל העסקי שהוא יציב, ומוכן לפעול בסביבה רגולטורית חדשה".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    היום כור טסה לשמים בעקבות הדוחות האלה (ל"ת)
    ברוקר 24/04/2013 10:36
    הגב לתגובה זו
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').