בני דקל משנה גישה: מעלה המלצה לבבילון ל'קנייה'; המניה עלתה 3.3%

למרות העלאת ההמלצה מ"תשואת שוק", האנליסט של איגוד ברוקראז' מותיר את המחיר היעד על 40 שקל. על השפעת השינוי במדיניות של גוגל: "מכה קלה בכנף"
יעל גרונטמן | (2)

מניית בבילון שוב פותחת מבערים, בניגוד למגמה בשוק המקומי ועולה כעת בכ-6%, תוך שהיא מרכזת מחזור ער של יותר מ-10 מיליון שקל. המניה שצללה מאז השיא ביולי ועד לתחילת אפריל בכ-55%, טיפסה מתחילת החודש בכ-10%. נראה כי הטריגר לעליות היום הוא שינוי הגישה של האנליסט בני דקל מאיגוד ברוקראז', שחוזר להמלצת "קנייה" למניה.

היום שוב העלה דקל את המלצתו לבבילון ל"קנייה" מ"תשואת שוק", ההמלצה הקודמת שלו שפורסמה ב-12 בפברואר, לאחר שהמלצתו הקודמת מאוקטובר גם היא היתה ל"קנייה" (עם מחיר יעד של 53 ש'). היום דקל מותיר את מחיר היעד על 40 שקל, מחיר המשקף פער של 102% ביחס למחיר הבסיס של המניה הבוקר בשוק.

הכותרת של דקל בהמלצתו היום התייחסה להשפעה שיש לשינוי המדיניות של גוגל על בבילון ואותה הוא תיאר כ"מכה קלה בכנף", כשלדעתו החברה צפויה לחזור ולצמוח כבר בתחילת הרבעון השני השנה.

דקל מסביר כי הורדת ההמלצה "לתשואת שוק" אותה פירסם ב-12 בפברואר, מאז נפלה המניה בכ-13%, נבעה משתי סיבות מרכזיות. סיבה מסחרית הנוגעת להערכתו כי חוסר הוודאות בעניין ההנפקהוהסיכויים הגבוהים לאי מימושה יובילו לירידת במחיר המניה. הסיבה השניה היתה כלכלית ונבעה מתמורות שחלו בשוק החיפושים באינטרנט ובראשן שינוי במדיניות של גוגל, שהובילו אותו לחשוש מפני יכולת החברה להמשיך ולצמוח.

עתה אומר דקל "היום, אנו חוזרים להמליץ לקנות את המניה מאחר ואנו מעריכים שהסיבות שהובילו לירידה במחיר המניה אינן רלוונטיות יותר. ראשית, בעבודה שפורסמה ב-7 במארס ציינו כי בבילון "פספסה" את רכבת ההנפקה ואכן למרות שבחודש נובמבר 2012 הגישה החברה טיוטת תשקיף להנפקה, נכון לרגע זה עדיין לא נקבע מועד לביצועה. אי לכך, עניין ההנפקה אינו רלוונטי יותר כפקטור לחששות המשקיעים".

"שנית, אנו מעריכים שהתמורות שחלו בשוק החיפוש באינטרנט יובילו לחיזוק מעמדה של בבילון בשוק זה". לדברי דקל, "תמורות בשוק החיפוש באינטרנט ובראשן שינוי מדיניות גוגל העלו חששות ממשיים כי הכנסות החברה צפויות להיפגע משמעותית, חששות שמקבלות תוקף כשבוחנים את נתוני קומסקור ואלקסה לחודשים נובמבר 2012 ועד פברואר 2013, שהראו ירידה בשיעור החשיפה לאינטרנט של אתרי בבילון וירידה חדה במספר המשתמשים הייחודיים של החברה".

"אם חשבנו בתחילה כי שינוי מדיניות גוגל חל על כולם, הסתבר לנו כי שינוי המדיניות פסח על ASK.COM שקבלה ארכה נוספת למספר חדשים. המשמעות לכך היא שתנאי התחרות בשוק מבחינת בבילון הורעו משמעותית בתקופה זו לטובת חברה מתחרה, דבר שלהערכתנו הוביל לירידה בחשיפה לאינטרנט. על פי הערכות שונות, שינוי מדיניות גוגל יחול על ASK.COM כבר בתחילת מאי ואז צפוי שבבילון תחזור לפעול בתנאי שוק שווים".

בנוסף, מזכיר דקל כי גם ביוני 2012 גוגל עדכנה מדיניות, כשהעדכון העיקרי הוא הפחתת מספר לא מוגבל של פרסומות בכל חיפוש ל-3 פרסומות בלבד. כתוצאה משינוי זה שווי משתמש צנח בכ- 20% . לדבריו, "גם במקרה זה, לקח לבבילון מספר חודשים להתאקלם למצב החדש ולחזור לצמוח ואנו מעריכים כי גם במקרה הנוכחי בבילון תחזור לצמוח במספר המשתמשים תוך מספר חודשים".

"אנו מעריכים כי יכולת ה-BI של החברה הינו מהטובים בתחום ועל כן שינוי מדיניות גוגל מהווה למעשה רק "מכה קלה בכנף" שתבוא לידי ביטוי בתוצאות הרבעון הראשון ולאחר מכן אנו צופים חזרה למסלול של צמיחה".

באיגוד ברוקראז' מעריכים כעת כי ברבעון הראשון של 2013 החברה תציג ירידה חדה בהכנסות בהשוואה לרבעון הרביעי של 2012 לאור הירידה במספר המשתמשים ולאור המעבר לאתרי חיפוש אחרים כגון YAHOO ו- BING .

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יהודה 20/04/2013 16:36
    הגב לתגובה זו
    בפברואר הוא המליך על יעד של 53 שקל למנייה כשהמנייה היתה בסביבות 22 שקל ובמגמת ירידה ברורה . עכשיו הוא כבר יורד להמלצה של 40 שקל למנייה וממליץ על קנייה . המנייה עכשיו היא 20 שקל . כדאי שמר דקל גם ישים לב לצד הטכני ,אנשים עוד עלולים להתפתות ולרכוש את המנייה המפסידה הזו
  • 1.
    בקיצור הדוחות מתקרבים ואתה רוצה לעשות סיבוב !! (ל"ת)
    נוחי 18/04/2013 15:42
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.