בני דקל משנה גישה: מעלה המלצה לבבילון ל'קנייה'; המניה עלתה 3.3%
מניית בבילון שוב פותחת מבערים, בניגוד למגמה בשוק המקומי ועולה כעת בכ-6%, תוך שהיא מרכזת מחזור ער של יותר מ-10 מיליון שקל. המניה שצללה מאז השיא ביולי ועד לתחילת אפריל בכ-55%, טיפסה מתחילת החודש בכ-10%. נראה כי הטריגר לעליות היום הוא שינוי הגישה של האנליסט בני דקל מאיגוד ברוקראז', שחוזר להמלצת "קנייה" למניה.
היום שוב העלה דקל את המלצתו לבבילון ל"קנייה" מ"תשואת שוק", ההמלצה הקודמת שלו שפורסמה ב-12 בפברואר, לאחר שהמלצתו הקודמת מאוקטובר גם היא היתה ל"קנייה" (עם מחיר יעד של 53 ש'). היום דקל מותיר את מחיר היעד על 40 שקל, מחיר המשקף פער של 102% ביחס למחיר הבסיס של המניה הבוקר בשוק.
הכותרת של דקל בהמלצתו היום התייחסה להשפעה שיש לשינוי המדיניות של גוגל על בבילון ואותה הוא תיאר כ"מכה קלה בכנף", כשלדעתו החברה צפויה לחזור ולצמוח כבר בתחילת הרבעון השני השנה.
דקל מסביר כי הורדת ההמלצה "לתשואת שוק" אותה פירסם ב-12 בפברואר, מאז נפלה המניה בכ-13%, נבעה משתי סיבות מרכזיות. סיבה מסחרית הנוגעת להערכתו כי חוסר הוודאות בעניין ההנפקהוהסיכויים הגבוהים לאי מימושה יובילו לירידת במחיר המניה. הסיבה השניה היתה כלכלית ונבעה מתמורות שחלו בשוק החיפושים באינטרנט ובראשן שינוי במדיניות של גוגל, שהובילו אותו לחשוש מפני יכולת החברה להמשיך ולצמוח.
עתה אומר דקל "היום, אנו חוזרים להמליץ לקנות את המניה מאחר ואנו מעריכים שהסיבות שהובילו לירידה במחיר המניה אינן רלוונטיות יותר. ראשית, בעבודה שפורסמה ב-7 במארס ציינו כי בבילון "פספסה" את רכבת ההנפקה ואכן למרות שבחודש נובמבר 2012 הגישה החברה טיוטת תשקיף להנפקה, נכון לרגע זה עדיין לא נקבע מועד לביצועה. אי לכך, עניין ההנפקה אינו רלוונטי יותר כפקטור לחששות המשקיעים".
"שנית, אנו מעריכים שהתמורות שחלו בשוק החיפוש באינטרנט יובילו לחיזוק מעמדה של בבילון בשוק זה". לדברי דקל, "תמורות בשוק החיפוש באינטרנט ובראשן שינוי מדיניות גוגל העלו חששות ממשיים כי הכנסות החברה צפויות להיפגע משמעותית, חששות שמקבלות תוקף כשבוחנים את נתוני קומסקור ואלקסה לחודשים נובמבר 2012 ועד פברואר 2013, שהראו ירידה בשיעור החשיפה לאינטרנט של אתרי בבילון וירידה חדה במספר המשתמשים הייחודיים של החברה".
"אם חשבנו בתחילה כי שינוי מדיניות גוגל חל על כולם, הסתבר לנו כי שינוי המדיניות פסח על ASK.COM שקבלה ארכה נוספת למספר חדשים. המשמעות לכך היא שתנאי התחרות בשוק מבחינת בבילון הורעו משמעותית בתקופה זו לטובת חברה מתחרה, דבר שלהערכתנו הוביל לירידה בחשיפה לאינטרנט. על פי הערכות שונות, שינוי מדיניות גוגל יחול על ASK.COM כבר בתחילת מאי ואז צפוי שבבילון תחזור לפעול בתנאי שוק שווים".
בנוסף, מזכיר דקל כי גם ביוני 2012 גוגל עדכנה מדיניות, כשהעדכון העיקרי הוא הפחתת מספר לא מוגבל של פרסומות בכל חיפוש ל-3 פרסומות בלבד. כתוצאה משינוי זה שווי משתמש צנח בכ- 20% . לדבריו, "גם במקרה זה, לקח לבבילון מספר חודשים להתאקלם למצב החדש ולחזור לצמוח ואנו מעריכים כי גם במקרה הנוכחי בבילון תחזור לצמוח במספר המשתמשים תוך מספר חודשים".
"אנו מעריכים כי יכולת ה-BI של החברה הינו מהטובים בתחום ועל כן שינוי מדיניות גוגל מהווה למעשה רק "מכה קלה בכנף" שתבוא לידי ביטוי בתוצאות הרבעון הראשון ולאחר מכן אנו צופים חזרה למסלול של צמיחה".
באיגוד ברוקראז' מעריכים כעת כי ברבעון הראשון של 2013 החברה תציג ירידה חדה בהכנסות בהשוואה לרבעון הרביעי של 2012 לאור הירידה במספר המשתמשים ולאור המעבר לאתרי חיפוש אחרים כגון YAHOO ו- BING .
- 2.יהודה 20/04/2013 16:36הגב לתגובה זובפברואר הוא המליך על יעד של 53 שקל למנייה כשהמנייה היתה בסביבות 22 שקל ובמגמת ירידה ברורה . עכשיו הוא כבר יורד להמלצה של 40 שקל למנייה וממליץ על קנייה . המנייה עכשיו היא 20 שקל . כדאי שמר דקל גם ישים לב לצד הטכני ,אנשים עוד עלולים להתפתות ולרכוש את המנייה המפסידה הזו
- 1.בקיצור הדוחות מתקרבים ואתה רוצה לעשות סיבוב !! (ל"ת)נוחי 18/04/2013 15:42הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)המוניטין ירד לאפס - עמית בירק פורש מאקוואריוס
אחרי פחות מחצי שנה בתפקיד עמית בירק זה שאמר לנו "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס; אחרי קריסת מתווי הגיוס כשפיור קפיטל נסוגה ברגע האחרון בטענה שקיבלה מצגי שווא מצד ההנהלה אקוואריוס מאבדת את אמון המשקיעים - המנוע היחיד שאולי יכול להציל את החברה מה שמתבטא בהתרסקות של 97% מאז הנפקתה ב-2021
אקוואריוס אחרי קצת פחות מחצי שנה בתפקיד, עמית בירק - זה שאמר לנו בראיון "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס אקוואריוס מנוע . לבירק היו כנראה כוונות טובות, הוא באמת הגיע עם רצון “להציל” את החברה, חברה שבתוך 4 שנים מחקה 97% מערכה בבורסה. הוא השיק תוכנית התייעלות אגרסיבית, קיווה לגייס 10 מיליון דולר וסמך על המענק מממשלת גרמניה שאולי יעזור לאקוואריוס להתניע מחדש "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" הוא אמר לנו. הכותרת הבומבסטית של אותו ראיון הייתה אווקאריוס 2.0?
צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.
במקומו של בירק נכנס רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית.
מבלי לדון לגופו של אדם, לא ברור מה מינוי כזה אמור לשרת. אקוואריוס נמצאת בשלב שבו נדרש ניסיון נקודתי בתחום המנועים, בתחום של ייצור והטמעה לא יכולות קורפורייט כלליות. ההרגשה היא שהחברה לא בחרה מנכ"ל, אלא פשוט מינתה מי שהיה זמין.
תוכנית ההתייעלות שבירק ניסה להוביל נועדה להיות אבן היסוד של הגירסה המשופרת של החברה "אקוואריוס 2.0". הוא קיצץ כוח אדם, סגר משרדים, חתך הוצאות תפעוליות בכל מקום שניתן ועשה את הדבר ההגיוני של אם אי-אפשר להגדיל הכנסות, לפחות צריך לבלום את שריפת המזומנים. אולי זה היה ניסיון לייצר משמעת ארגונית בחברה שכבר שנים מתנהלת כמו סטארט-אפ שלא מבין שהכסף נגמר. אקוואריוס שרפה 6.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה אחרי שב-2024 שרפה 12 מיליון דולר, כך שניתן שאפשר לראות הפסדים מוגברים מתקופה לתקופה.
- "הציגו לנו מצג שווא" - המשקיע המרכזי באקוואריוס נסוג מההשקעה
- אקוואריוס מתניעה מחדש: "אני שם את הרקורד שלי על השולחן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שגם ההתייעלות הזאת, חריפה ככל שתהיה, פגשה את המובן מאליו כנראה - אין כאן פעילות מסחרית אמיתית שיכולה לשאת את החברה, אין צד ימני במאזן והפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת להביא מוצר לשוק רק הולך ומתרחק. ובואו נאמר את המובן מאיליו לא לוקח 4 שנים להביא מנוע לשוק. בטח שלא חמש. חברות שמפתחות טכנולוגיות מורכבות בהרבה כבר עברו מרעיון לייצור בזמן קצר מזה. כאן מדובר במנוע בעירה קטן, שנועד להיות בסיס לגנרטור, לא במטוס קרב. אם אחרי כל כך הרבה זמן החברה עדיין מדברת על "פיילוט ראשון", הרי שהפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת לייצר מוצר אמיתי כנראה גדול מאוד.
