עדכון הסל: חלקו של סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עולה ל-25.2%

הלמ"ס: עוד עודכנו משקלו של סעיף התחבורה והתקשורת שעלה ל-20.6% מהמדד ואילו משקלו של סעיף המזון (כולל ירקות ופירות) ירד החל מינואר ל-16.5%
יעל גרונטמן | (1)

חלקו של סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן בישראל עולה ל-25.2% לעומת 24.4% מה שמותיר אותו הסעיף הגדול ביותר בסל, כך עולה מהודעת הלמ"ס ביחס לעדכון סל מדד המחירים לצרכן בשנת 2013. סעיפים נוספים שמשקלם במדד השתנה הם סעיף התחבורה והתקשורת שמשקלו עלה ל-20.6% מהמדד ואילו משקלו של סעיף המזון (כולל ירקות ופירות) ירד החל מינואר ל-16.5% לעומת 16.9% בסל הקודם.

נזכיר כי סעיף הדיור במדד מתייחס למחירי הדיור בשכירות ולא למחירי הבתים שנקנו בשוק הישראלי, אלו מדווחים בנפרד זמן קצר לאחר פרסום המדד. מחירי השכירות עלו בשנתיים האחרונות בקצב מתון יותר מקצב עליית מחירי הקנייה של נדל"ן למגורים.

עוד עולה מן הנתונים כי סך ההוצאות הכלולות בסל המדד שהוציאו בממוצע משקי הבית בישראל עומד על פי מחירי שנת 2012 על 13,984 שקל.

"סל" התצרוכת, שמחיריו נמדדים במדד המעודכן החל בינואר 2013, מייצג את הרכב ההוצאות לתצרוכת של משקי הבית ב-2010/11. נתונים לגבי הרכב ההוצאות לתצרוכת של המשפחות נתקבלו בסקרי הוצאות משק הבית בשנים 2010-2011 אשר נערכו בתקופות ינואר- דצמבר 2010 וינואר דצמבר 2011, בקרב כ-6,100 משקי בית, כל שנה. אלה מייצגים את ההוצאות לתצרוכת של כ-2.2 מיליון משקי בית באוכלוסיה.

מרישומי ההוצאות על הסעיפים השונים, כפי שאלה נמסרו על ידי המשפחות שהשתתפו במדגם, חושבה ההוצאה החודשית הממוצעת למשפחה למצרכים ולשירותים שונים.

עדכון הסל מתקיים מדי שנתיים מאז 1999 וזאת על מנת להקטין את ההטיות האפשריות במדד הנובעות משינויים בדפוסי הצריכה של האוכלוסיה. החל בינואר 2013, משקלי סל המדד מחושבים על סמך נתוני סקר הוצאות משק הבית לשנים 2010 ו-2011 (במחירי שנת 2012). אלה יחליפו את המשקלות הקודמים שחושבו על סמך סקר הוצאות משק הבית בשנים 2008 ו-2009 (במחירי שנת 2010).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    טל 10/02/2013 14:58
    הגב לתגובה זו
    היום ההוצאות על השכירות והארנונה באיזור המרכז לדירה ממוצעת מהווים כחצי מהמשכורת הממוצעת הנטו (שלא לדבר על החציונית עליה באמת צריכים להסתכל) איך זה הגיוני שזה רק רבע מהמדד???
אילן רביב
צילום: רמי זרנגר
דוחות

החברה שזינקה פי 9 ורוצה עכשיו להיות בנק

מיטב השקעות הייתה מתחת לרדאר במשך שנים עד שהגאות בבנקים זלגה גם אליה והיא הפכה למניה הכי טובה בבורסה כשהיא "פותחת מבערים" ועושה כ-830% בשנתיים - אבל במיטב מכוונים אפילו יותר גבוה - המנכ"ל אילן רביב: "שוקלים את הכדאיות בכניסה לתחום עם רישיון בנק קטן" - דוחות מיטב השקעות לרבעון השני

מנדי הניג |

בתי ההשקעות הפכו לכוכבות של הבורסה, הריביות הגבוהות, העליות במדדים והחזרה של המשקיעים הקטנים לבורסה סידרו להן רווחים אסטרונומיים מעמלות שהקפיצו את ההכנסות, הנכסים המנוהלים גדלו ופעילות הברוקראז' התרחבה. מניות כמו מיטב, איביאי, אנליסט ואטראו, שנסחרו במכפילים נמוכים במשך שנים, זוכות לעדנה כשהדוחות האחרונים מצביעים גם על קרב גובר על הלקוחות הפרטיים והתרחבות לשוק האלטרנטיבי.

החגיגה בשוק ההון המקומי, שהחלה עם הדוחות החזקים של הבנקים ונמשכה בזינוק ברווחים של חברות הביטוח, מגיעה עכשיו גם לבתי ההשקעות. תנאי השוק תומכים בסקטור כולו: ריביות גבוהות יחסית שעוד לא ירדו, עליות במדדים, ומשקיעים שחוזרים לזירה. התוצאה היא קפיצה בהכנסות, גידול בנכסים המנוהלים, ופריחה מחודשת בפעילות הברוקראז'.

בתי ההשקעות הם כמו מכונה לייצור כסף כבר שנים וזה לא חדש. אבל בשנה האחרונה הסקטור הפיננסי כולו נהנה מזינוק ברווחיות בזכות הריביות הגבוהות והמרווחים הגדולים, ככה שזה זלג גם לבתי ההשקעות. מניית מיטב נסחרה במשך שנים במכפיל חד-ספרתי של כ-8-7 אבל בשנה וחצי האחרונות המשקיעים גילו אותה מחדש. 

מיטב נסחרת כיום בשווי שוק של כ-7.4 מיליארד שקל אחרי שבחודש האחרון היא עלתה כ-11%, מתחילת השנה היא רושמת זינוק של 216% וקרוב ל-500% ב-12 החודשים האחרונים, 835% בשנתיים האחרונות (!).


הגרף של מיטב - דשדוש במשך שנים ואז זינוק בקו אחד

עיקרי התוצאות

מיטב מדווחת על רבעון שני חזק. ההכנסות הכוללות ברבעון מגיעות ל־477 מיליון שקל, עלייה של 18% לעומת 405 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי עולה ל־126 מיליון שקל לעומת 103 מיליון שקל, צמיחה של 22%. בשורה התחתונה, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות מטפס ל־108 מיליון שקל, עלייה של 64% לעומת 66 מיליון שקל ברבעון השני אשתקד.