לראשונה: אף חברה לא הצטרפה במהלך 2012 לבורסה הישראלית; 43 עזבו
הבורסה בתל אביב סיכמה השבוע את שנת 2012 בעליות שערים בכל המדדים המרכזיים. עם זאת מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, מודאג ממספרן היורד של החברות הנסחרות ומאשים בכך את הרגולטור. בשנה שעברה ירד מספר החברות שנסחרות בבורסה הישראלית לשפל חסר תקדים של 552 חברות ציבוריות בלבד, ופלטו אף צופה כי המגמה תחריף במהלך 2013.
"המציאות העצובה היא שמטורף מי שבוחר להיות היום חברה ציבורית. גל הרגולציה הבלתי נגמר והדרישות והתקנות של הרגולטורים השונים פשוט הופכים את מוסד החברה הציבוריות ללא משתלם. 43 חברות עזבו את הבורסה השנה, חברות רבות עברו לרשימת השימור, וזה רק קצה הקרחון לראשונה, אף לא חברה אחת הצטרפה במהלך 2012 לבורסה הישראלית וזה מעיד על חוסר האטרקטיביות של הבורסה הישראלית", אומר פלטו.
מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות הוסיף כי "הירידה במספר החברות בבורסה הישראלית אינה משקפת את הירידה במספר הכללי של חברות בישראל. הבורסה באחד העם משקפת פחות ופחות את הנעשה בכלכלה הישראלית. המשקיעים בבורסה בישראל כולל המוסדיים, נהנים פחות מהצמיחה והשגשוג של חברות ישראליות רבות. במצב הנוכחי, משקיעים פרטיים ומשקיעים בוול סטריט נהנים יותר מצמיחה של חברות ישראליות מאשר משקיעים מוסדיים ופרטיים בישראל".
פלטו גם התייחס ליוזמת רשות ני"ע למתווה הקלות ברגולציה. "קחו לדוגמא את תיקון 20 לחוק החברות- חוק שכר הבכירים: החוק רלוונטי רק למקבלי השכר הגבוה, שנמצאים במדד ת"א 100, אבל בפועל מחילים אותו על כל החברות. הצענו למשרד המשפטים ולרשות ני"ע להקל על החברות הקטנות והבינוניות, שממילא החוק לא רלוונטי לגביהן, אבל קיבלנו תשובה שלילית".
"בסוף נישאר פה רק עם כמה חברות גדולות- בנקים, ביטוח וקצת נדל"ן וכל השאר ייעלמו"
- 5.ככ 02/01/2013 13:32הגב לתגובה זורק הורדה שלו ל10 אחוז תחזיר משקיעים. כולל תוכנות טובות עם סטופלוסים ראויים בבנקים. בושה וחרפה התוכנות בבנקים! נגמר עידן הפראיירים.
- 4.יריב 02/01/2013 13:27הגב לתגובה זואם האדון מציע לאפשר לבעלי חברות ציבוריות קטנות להמשיך לשדוד את החברות שלהם שגייסו כסף מהציבור, אז לא תודה. בעלי המשרות בחברות הקטנות הם לעיתים המושחתים ביותר.
- 3.הנשר 02/01/2013 12:49הגב לתגובה זומה כולל התפקיד בדיוק?
- 2.דני 02/01/2013 12:24הגב לתגובה זולדעתי כשמונים חברות יעזבו בשנה הבאה את הבורסה בגלל קשיים כספיים עמלות גבוהות במסחר ואלטרנטיבות טובות יותר לכן אין מנוס מכיווץ המסחר ל-300 עד 400 חברות.
- 1.עייף ושפוף 02/01/2013 12:24הגב לתגובה זוהרגולציה על חברות ציבוריות פשוט מטורפת ומסתכמת בלפחות 1 מיליון ש"ח בשנה. שכולל שכ"ט רוח מבקר + רבעונים + היתכנות של גיוס כח אדם נוסף (ע.חשב או יועץ משפטי נוסף) עשיית SOX מלא אגרה לרשות ני"ע ועוד ויותר מכך היא חשופה להטלת סנקציות וקנסות וביקורות של רשות ני"ע אז איזה משוגע ירצה ללכת להנפקה ולהכנס לבורסה? אינני זוכר מתי הייתה הנפקת ההון האחרונה בישראל. פשוט עצוב

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
