לראשונה: אף חברה לא הצטרפה במהלך 2012 לבורסה הישראלית; 43 עזבו

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות מודאג: "בסוף נישאר פה רק עם כמה חברות גדולות- וכל השאר ייעלמו". והאשם? "הרגולטור נרדם בשמירה"
רקפת סלע | (5)

הבורסה בתל אביב סיכמה השבוע את שנת 2012 בעליות שערים בכל המדדים המרכזיים. עם זאת מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, מודאג ממספרן היורד של החברות הנסחרות ומאשים בכך את הרגולטור. בשנה שעברה ירד מספר החברות שנסחרות בבורסה הישראלית לשפל חסר תקדים של 552 חברות ציבוריות בלבד, ופלטו אף צופה כי המגמה תחריף במהלך 2013.

"המציאות העצובה היא שמטורף מי שבוחר להיות היום חברה ציבורית. גל הרגולציה הבלתי נגמר והדרישות והתקנות של הרגולטורים השונים פשוט הופכים את מוסד החברה הציבוריות ללא משתלם. 43 חברות עזבו את הבורסה השנה, חברות רבות עברו לרשימת השימור, וזה רק קצה הקרחון לראשונה, אף לא חברה אחת הצטרפה במהלך 2012 לבורסה הישראלית וזה מעיד על חוסר האטרקטיביות של הבורסה הישראלית", אומר פלטו.

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות הוסיף כי "הירידה במספר החברות בבורסה הישראלית אינה משקפת את הירידה במספר הכללי של חברות בישראל. הבורסה באחד העם משקפת פחות ופחות את הנעשה בכלכלה הישראלית. המשקיעים בבורסה בישראל כולל המוסדיים, נהנים פחות מהצמיחה והשגשוג של חברות ישראליות רבות. במצב הנוכחי, משקיעים פרטיים ומשקיעים בוול סטריט נהנים יותר מצמיחה של חברות ישראליות מאשר משקיעים מוסדיים ופרטיים בישראל".

פלטו גם התייחס ליוזמת רשות ני"ע למתווה הקלות ברגולציה. "קחו לדוגמא את תיקון 20 לחוק החברות- חוק שכר הבכירים: החוק רלוונטי רק למקבלי השכר הגבוה, שנמצאים במדד ת"א 100, אבל בפועל מחילים אותו על כל החברות. הצענו למשרד המשפטים ולרשות ני"ע להקל על החברות הקטנות והבינוניות, שממילא החוק לא רלוונטי לגביהן, אבל קיבלנו תשובה שלילית".

"בסוף נישאר פה רק עם כמה חברות גדולות- בנקים, ביטוח וקצת נדל"ן וכל השאר ייעלמו"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ככ 02/01/2013 13:32
    הגב לתגובה זו
    רק הורדה שלו ל10 אחוז תחזיר משקיעים. כולל תוכנות טובות עם סטופלוסים ראויים בבנקים. בושה וחרפה התוכנות בבנקים! נגמר עידן הפראיירים.
  • 4.
    יריב 02/01/2013 13:27
    הגב לתגובה זו
    אם האדון מציע לאפשר לבעלי חברות ציבוריות קטנות להמשיך לשדוד את החברות שלהם שגייסו כסף מהציבור, אז לא תודה. בעלי המשרות בחברות הקטנות הם לעיתים המושחתים ביותר.
  • 3.
    הנשר 02/01/2013 12:49
    הגב לתגובה זו
    מה כולל התפקיד בדיוק?
  • 2.
    דני 02/01/2013 12:24
    הגב לתגובה זו
    לדעתי כשמונים חברות יעזבו בשנה הבאה את הבורסה בגלל קשיים כספיים עמלות גבוהות במסחר ואלטרנטיבות טובות יותר לכן אין מנוס מכיווץ המסחר ל-300 עד 400 חברות.
  • 1.
    עייף ושפוף 02/01/2013 12:24
    הגב לתגובה זו
    הרגולציה על חברות ציבוריות פשוט מטורפת ומסתכמת בלפחות 1 מיליון ש"ח בשנה. שכולל שכ"ט רוח מבקר + רבעונים + היתכנות של גיוס כח אדם נוסף (ע.חשב או יועץ משפטי נוסף) עשיית SOX מלא אגרה לרשות ני"ע ועוד ויותר מכך היא חשופה להטלת סנקציות וקנסות וביקורות של רשות ני"ע אז איזה משוגע ירצה ללכת להנפקה ולהכנס לבורסה? אינני זוכר מתי הייתה הנפקת ההון האחרונה בישראל. פשוט עצוב
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

אלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמריאלי אדדי מנכ"ל סלקום; קרדיט: ענבל מרמרי

סלקום מציעה חצי מיליארד שקל על הפעילות הקווית של הוט

אחרי דוחות טובים, סלקום רוצה להתרחב ברכישות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סלקום הוט

המאבק על נכסי הוט מתחמם: סלקום הגישה הצעה לרכוש את הפעילות הקווית של הוט תמורת כ-500 מיליון שקל, צעד שנועד לחזק את מעמדה בשוק התקשורת. מדובר בפעילות הכוללת שירותי אינטרנט מהיר, טלפוניה קווית וטלוויזיה דיגיטלית ללקוחות עסקיים – תחום אסטרטגי שבו הוט מחזיקה תשתית ופריסת לקוחות רחבה.

המהלך של סלקום, בניהולו של אלי אדדי, מגיע במקביל להתפתחויות סביב הוט מובייל: פלאפון חתמה על מזכר עקרונות בלתי מחייב לרכישת פעילות הסלולר של הוט תמורת 2.1 מיליארד שקל, כאשר גם פרטנר וקבוצות נוספות מתמודדות על הנכסים. ההצעה של סלקום מתמקדת דווקא בפעילות הקווית – מגזר שבו יש לה עניין בהרחבת שירותיה לעסקים ובחיזוק כוחה בשוק ה-B2B.

לפי ההצעה, סלקום צפויה לקבל לידיה תשתית קיימת, בסיס לקוחות פעיל וצוותי תפעול הפעילים כבר בפרויקטים מול ארגונים, מוסדות ולקוחות גדולים. עסקה כזו עשויה להעמיק את נוכחותה בשוק העסקי, לשפר את יכולותיה במכרזים מוסדיים ולחזק את חבילת השירותים הכוללת שהיא מציעה.

לצד סלקום, גם פרטנר התעניינה בפעילות הקווית העסקית של הוט והגישה הצעה הכוללת גם את תחום הסלולר. בשוק מעריכים כי כל רכישה של פעילות מהותית מתוך הוט תצטרך לקבל את אישור רשות התחרות ומשרד התקשורת, בשל הריכוזיות האפשרית. מהלך כזה צפוי גם להצית מחדש את התחרות על המחירים והשירותים בשוק העסקי, ובעיקר בקרב חברות תשתית הפונות לעסקים.

שוק התקשורת הקווית העסקית מוערך בכמה מיליארדי שקלים בשנה, והוא כולל ארגונים קטנים, עסקים בינוניים וגופים ציבוריים. עבור סלקום מדובר בהזדמנות לצמיחה, הן בהרחבת ההכנסות והן בהעמקת החדירה למגזרים יציבים יחסית כמו מוסדות חינוך ובריאות, משרדי ממשלה וגופי תעשייה.