לראשונה: אף חברה לא הצטרפה במהלך 2012 לבורסה הישראלית; 43 עזבו
הבורסה בתל אביב סיכמה השבוע את שנת 2012 בעליות שערים בכל המדדים המרכזיים. עם זאת מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, מודאג ממספרן היורד של החברות הנסחרות ומאשים בכך את הרגולטור. בשנה שעברה ירד מספר החברות שנסחרות בבורסה הישראלית לשפל חסר תקדים של 552 חברות ציבוריות בלבד, ופלטו אף צופה כי המגמה תחריף במהלך 2013.
"המציאות העצובה היא שמטורף מי שבוחר להיות היום חברה ציבורית. גל הרגולציה הבלתי נגמר והדרישות והתקנות של הרגולטורים השונים פשוט הופכים את מוסד החברה הציבוריות ללא משתלם. 43 חברות עזבו את הבורסה השנה, חברות רבות עברו לרשימת השימור, וזה רק קצה הקרחון לראשונה, אף לא חברה אחת הצטרפה במהלך 2012 לבורסה הישראלית וזה מעיד על חוסר האטרקטיביות של הבורסה הישראלית", אומר פלטו.
מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות הוסיף כי "הירידה במספר החברות בבורסה הישראלית אינה משקפת את הירידה במספר הכללי של חברות בישראל. הבורסה באחד העם משקפת פחות ופחות את הנעשה בכלכלה הישראלית. המשקיעים בבורסה בישראל כולל המוסדיים, נהנים פחות מהצמיחה והשגשוג של חברות ישראליות רבות. במצב הנוכחי, משקיעים פרטיים ומשקיעים בוול סטריט נהנים יותר מצמיחה של חברות ישראליות מאשר משקיעים מוסדיים ופרטיים בישראל".
פלטו גם התייחס ליוזמת רשות ני"ע למתווה הקלות ברגולציה. "קחו לדוגמא את תיקון 20 לחוק החברות- חוק שכר הבכירים: החוק רלוונטי רק למקבלי השכר הגבוה, שנמצאים במדד ת"א 100, אבל בפועל מחילים אותו על כל החברות. הצענו למשרד המשפטים ולרשות ני"ע להקל על החברות הקטנות והבינוניות, שממילא החוק לא רלוונטי לגביהן, אבל קיבלנו תשובה שלילית".
"בסוף נישאר פה רק עם כמה חברות גדולות- בנקים, ביטוח וקצת נדל"ן וכל השאר ייעלמו"
- 5.ככ 02/01/2013 13:32הגב לתגובה זורק הורדה שלו ל10 אחוז תחזיר משקיעים. כולל תוכנות טובות עם סטופלוסים ראויים בבנקים. בושה וחרפה התוכנות בבנקים! נגמר עידן הפראיירים.
- 4.יריב 02/01/2013 13:27הגב לתגובה זואם האדון מציע לאפשר לבעלי חברות ציבוריות קטנות להמשיך לשדוד את החברות שלהם שגייסו כסף מהציבור, אז לא תודה. בעלי המשרות בחברות הקטנות הם לעיתים המושחתים ביותר.
- 3.הנשר 02/01/2013 12:49הגב לתגובה זומה כולל התפקיד בדיוק?
- 2.דני 02/01/2013 12:24הגב לתגובה זולדעתי כשמונים חברות יעזבו בשנה הבאה את הבורסה בגלל קשיים כספיים עמלות גבוהות במסחר ואלטרנטיבות טובות יותר לכן אין מנוס מכיווץ המסחר ל-300 עד 400 חברות.
- 1.עייף ושפוף 02/01/2013 12:24הגב לתגובה זוהרגולציה על חברות ציבוריות פשוט מטורפת ומסתכמת בלפחות 1 מיליון ש"ח בשנה. שכולל שכ"ט רוח מבקר + רבעונים + היתכנות של גיוס כח אדם נוסף (ע.חשב או יועץ משפטי נוסף) עשיית SOX מלא אגרה לרשות ני"ע ועוד ויותר מכך היא חשופה להטלת סנקציות וקנסות וביקורות של רשות ני"ע אז איזה משוגע ירצה ללכת להנפקה ולהכנס לבורסה? אינני זוכר מתי הייתה הנפקת ההון האחרונה בישראל. פשוט עצוב
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני יותר
בי קומיוניקיישנס 5.24% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 4.14% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
