לראשונה: אף חברה לא הצטרפה במהלך 2012 לבורסה הישראלית; 43 עזבו
הבורסה בתל אביב סיכמה השבוע את שנת 2012 בעליות שערים בכל המדדים המרכזיים. עם זאת מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, מודאג ממספרן היורד של החברות הנסחרות ומאשים בכך את הרגולטור. בשנה שעברה ירד מספר החברות שנסחרות בבורסה הישראלית לשפל חסר תקדים של 552 חברות ציבוריות בלבד, ופלטו אף צופה כי המגמה תחריף במהלך 2013.
"המציאות העצובה היא שמטורף מי שבוחר להיות היום חברה ציבורית. גל הרגולציה הבלתי נגמר והדרישות והתקנות של הרגולטורים השונים פשוט הופכים את מוסד החברה הציבוריות ללא משתלם. 43 חברות עזבו את הבורסה השנה, חברות רבות עברו לרשימת השימור, וזה רק קצה הקרחון לראשונה, אף לא חברה אחת הצטרפה במהלך 2012 לבורסה הישראלית וזה מעיד על חוסר האטרקטיביות של הבורסה הישראלית", אומר פלטו.
מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות הוסיף כי "הירידה במספר החברות בבורסה הישראלית אינה משקפת את הירידה במספר הכללי של חברות בישראל. הבורסה באחד העם משקפת פחות ופחות את הנעשה בכלכלה הישראלית. המשקיעים בבורסה בישראל כולל המוסדיים, נהנים פחות מהצמיחה והשגשוג של חברות ישראליות רבות. במצב הנוכחי, משקיעים פרטיים ומשקיעים בוול סטריט נהנים יותר מצמיחה של חברות ישראליות מאשר משקיעים מוסדיים ופרטיים בישראל".
פלטו גם התייחס ליוזמת רשות ני"ע למתווה הקלות ברגולציה. "קחו לדוגמא את תיקון 20 לחוק החברות- חוק שכר הבכירים: החוק רלוונטי רק למקבלי השכר הגבוה, שנמצאים במדד ת"א 100, אבל בפועל מחילים אותו על כל החברות. הצענו למשרד המשפטים ולרשות ני"ע להקל על החברות הקטנות והבינוניות, שממילא החוק לא רלוונטי לגביהן, אבל קיבלנו תשובה שלילית".
"בסוף נישאר פה רק עם כמה חברות גדולות- בנקים, ביטוח וקצת נדל"ן וכל השאר ייעלמו"
- 5.ככ 02/01/2013 13:32הגב לתגובה זורק הורדה שלו ל10 אחוז תחזיר משקיעים. כולל תוכנות טובות עם סטופלוסים ראויים בבנקים. בושה וחרפה התוכנות בבנקים! נגמר עידן הפראיירים.
- 4.יריב 02/01/2013 13:27הגב לתגובה זואם האדון מציע לאפשר לבעלי חברות ציבוריות קטנות להמשיך לשדוד את החברות שלהם שגייסו כסף מהציבור, אז לא תודה. בעלי המשרות בחברות הקטנות הם לעיתים המושחתים ביותר.
- 3.הנשר 02/01/2013 12:49הגב לתגובה זומה כולל התפקיד בדיוק?
- 2.דני 02/01/2013 12:24הגב לתגובה זולדעתי כשמונים חברות יעזבו בשנה הבאה את הבורסה בגלל קשיים כספיים עמלות גבוהות במסחר ואלטרנטיבות טובות יותר לכן אין מנוס מכיווץ המסחר ל-300 עד 400 חברות.
- 1.עייף ושפוף 02/01/2013 12:24הגב לתגובה זוהרגולציה על חברות ציבוריות פשוט מטורפת ומסתכמת בלפחות 1 מיליון ש"ח בשנה. שכולל שכ"ט רוח מבקר + רבעונים + היתכנות של גיוס כח אדם נוסף (ע.חשב או יועץ משפטי נוסף) עשיית SOX מלא אגרה לרשות ני"ע ועוד ויותר מכך היא חשופה להטלת סנקציות וקנסות וביקורות של רשות ני"ע אז איזה משוגע ירצה ללכת להנפקה ולהכנס לבורסה? אינני זוכר מתי הייתה הנפקת ההון האחרונה בישראל. פשוט עצוב
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
