לראשונה: אף חברה לא הצטרפה במהלך 2012 לבורסה הישראלית; 43 עזבו

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות מודאג: "בסוף נישאר פה רק עם כמה חברות גדולות- וכל השאר ייעלמו". והאשם? "הרגולטור נרדם בשמירה"
רקפת סלע | (5)

הבורסה בתל אביב סיכמה השבוע את שנת 2012 בעליות שערים בכל המדדים המרכזיים. עם זאת מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, אילן פלטו, מודאג ממספרן היורד של החברות הנסחרות ומאשים בכך את הרגולטור. בשנה שעברה ירד מספר החברות שנסחרות בבורסה הישראלית לשפל חסר תקדים של 552 חברות ציבוריות בלבד, ופלטו אף צופה כי המגמה תחריף במהלך 2013.

"המציאות העצובה היא שמטורף מי שבוחר להיות היום חברה ציבורית. גל הרגולציה הבלתי נגמר והדרישות והתקנות של הרגולטורים השונים פשוט הופכים את מוסד החברה הציבוריות ללא משתלם. 43 חברות עזבו את הבורסה השנה, חברות רבות עברו לרשימת השימור, וזה רק קצה הקרחון לראשונה, אף לא חברה אחת הצטרפה במהלך 2012 לבורסה הישראלית וזה מעיד על חוסר האטרקטיביות של הבורסה הישראלית", אומר פלטו.

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות הוסיף כי "הירידה במספר החברות בבורסה הישראלית אינה משקפת את הירידה במספר הכללי של חברות בישראל. הבורסה באחד העם משקפת פחות ופחות את הנעשה בכלכלה הישראלית. המשקיעים בבורסה בישראל כולל המוסדיים, נהנים פחות מהצמיחה והשגשוג של חברות ישראליות רבות. במצב הנוכחי, משקיעים פרטיים ומשקיעים בוול סטריט נהנים יותר מצמיחה של חברות ישראליות מאשר משקיעים מוסדיים ופרטיים בישראל".

פלטו גם התייחס ליוזמת רשות ני"ע למתווה הקלות ברגולציה. "קחו לדוגמא את תיקון 20 לחוק החברות- חוק שכר הבכירים: החוק רלוונטי רק למקבלי השכר הגבוה, שנמצאים במדד ת"א 100, אבל בפועל מחילים אותו על כל החברות. הצענו למשרד המשפטים ולרשות ני"ע להקל על החברות הקטנות והבינוניות, שממילא החוק לא רלוונטי לגביהן, אבל קיבלנו תשובה שלילית".

"בסוף נישאר פה רק עם כמה חברות גדולות- בנקים, ביטוח וקצת נדל"ן וכל השאר ייעלמו"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ככ 02/01/2013 13:32
    הגב לתגובה זו
    רק הורדה שלו ל10 אחוז תחזיר משקיעים. כולל תוכנות טובות עם סטופלוסים ראויים בבנקים. בושה וחרפה התוכנות בבנקים! נגמר עידן הפראיירים.
  • 4.
    יריב 02/01/2013 13:27
    הגב לתגובה זו
    אם האדון מציע לאפשר לבעלי חברות ציבוריות קטנות להמשיך לשדוד את החברות שלהם שגייסו כסף מהציבור, אז לא תודה. בעלי המשרות בחברות הקטנות הם לעיתים המושחתים ביותר.
  • 3.
    הנשר 02/01/2013 12:49
    הגב לתגובה זו
    מה כולל התפקיד בדיוק?
  • 2.
    דני 02/01/2013 12:24
    הגב לתגובה זו
    לדעתי כשמונים חברות יעזבו בשנה הבאה את הבורסה בגלל קשיים כספיים עמלות גבוהות במסחר ואלטרנטיבות טובות יותר לכן אין מנוס מכיווץ המסחר ל-300 עד 400 חברות.
  • 1.
    עייף ושפוף 02/01/2013 12:24
    הגב לתגובה זו
    הרגולציה על חברות ציבוריות פשוט מטורפת ומסתכמת בלפחות 1 מיליון ש"ח בשנה. שכולל שכ"ט רוח מבקר + רבעונים + היתכנות של גיוס כח אדם נוסף (ע.חשב או יועץ משפטי נוסף) עשיית SOX מלא אגרה לרשות ני"ע ועוד ויותר מכך היא חשופה להטלת סנקציות וקנסות וביקורות של רשות ני"ע אז איזה משוגע ירצה ללכת להנפקה ולהכנס לבורסה? אינני זוכר מתי הייתה הנפקת ההון האחרונה בישראל. פשוט עצוב
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: