קשיים בענף האשלג: הרווח הנקי של כיל ב-Q3 ירד ב-10% ל-395 מיליון דולר
מפיקת האשלג הישראלית כיל פרסמה הבוקר את התוצאות העסקיות לרבעון השלישי. החברה דיווחה כי חלה ירידה קלה בהכנסות ברבעון האחרון והרווח בשורה התחתונה ירד בשיעור חד יותר.
ההכנסות של כיל ברבעון השלישי הסתכמו ב-1.81 מיליארד דולר, ירידה קלה של 9 מיליון דולר לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, בשקלול השינויים בשערי החליפין, ירדה רמת ההכנסות ב-72 מיליון דולר נוספים.
הרווח התפעולי של החברה ברבעון השלישי הסתכם ב-488 מיליון דולר, ירידה של 13% לעומת רווח תפעולי של 556 מיליון דולר אשתקד. מדובר על שיעור תפעולי טוב יותר מהמתחרות של כיל בענף. גם שורה התחתונה, למרות הירידה ברווח של כיל שהסתכם ב-395 מיליון דולר, ירידה של כ-10% לעומת רווח של 436 מיליון דולר ברבעון המקביל, מדובר על ביצועים טובים יותר מהמתחרות בענף האשלג.
החברה ציינה בדוחות כי האוירה השלילית בשווקים הגלובליים השפיעה על התוצאות והתעשייה, אך פחות על המגזרי של 'מוצרים תעשייתיים' ו'כיל מוצרי תכלית'. כן מסרה כי דו"ח של משרד החקלאות האמריקני מהחודש שעבר מצא שירידה במלאי הגרעינים וביחס בין המלאים לצריכה צפויים לשפר את הביקוש לדשנים בעונות של 2013. מנגד, סיום החוזים הקיימים והעיכוב בחוזים בהודו וסין צפויים להקטין את משלוחי האשלג ברבעון הרביעי.
סטפן בורגס, מנכ"ל כיל שזהו הדיווח הראשון שחתום על ידו אמר כי "מעמדה המוביל של כיל בשווקים ותיק מוצרים מגוון מיתנו את השפעתו השלילית של המצב הכלכלי בעולם. כיל מפתחת כלים ומוצרים שיאפשרו לה לבסס, לחזק ולהגדיל את תרומתה לצרכנים בשווקים חשובים אלה".
אילנית שרף מפסגות שמסקרת את חברת כיל אמרה בתגובה לדו"ח כי מדובר על "תוצאות שעומדות בציפיות שלנו" והסבירה את המצב הנוכחי בענף האשלג, "נוצר מצב שבו כיל מכרה את יתרת הכמויות להודים ללא חידוש חוזים".
"המגמה בברזיל עדיין חזקה ומיתה את ההשפעה הלקוחות האחרים", הוסיפה, "הסינים וההודים לא חתמו עם אף חברה. הסינים מנסים ללחוץ על המחירים ויש דיווחים על מחיר של פחות מ-400 דולר לכיוון 370-380 דולר לטון".
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
מניות עולות – קרדיט: AIאפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
דצמבר מתקרב לסיום עם ירידות יומיות במדדים ועם פער ברור בין מניות גדולות לקטנות. אפקט ינואר עדיין נמצא על השולחן, אבל נראה שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו
אמצע דצמבר, ושוב חוזרות השאלות הקבועות על אפקט ינואר. ביום המסחר האחרון המדדים המובילים ירדו, אבל כשמסתכלים על כל השנה התמונה עדיין חיובית. הפער הזה משאיר את המשקיעים עם אותה שאלה מוכרת: האם תחילת השנה תצליח לתת דחיפה נוספת לשוק, או שהפעם העונתיות לא באמת תעבוד.
אפקט ינואר הוא שם לתופעה די מוכרת בשוק ההון. בתחילת השנה יש לא פעם נטייה לעליות, ובעיקר במניות הקטנות. ההסבר המרכזי הוא טכני. לקראת סוף השנה משקיעים מוכרים מניות בהפסד לצורכי מס, ואחרי תחילת ינואר חלק מהכסף חוזר לשוק, לפעמים לאותן מניות שנמכרו קודם. עם הזמן הדפוס הזה הפך לפחות יציב. יש יותר מודעות, יותר מסחר ממוחשב, והריבית והמאקרו יכולים לבטל עונתיות די מהר. לכן, גם כשהשיח סביב אפקט ינואר חוזר בכל שנה, השוק בפועל לא תמיד משתף פעולה.
השנה נראית טובה, אבל לא בכל מקום
כשמסתכלים על המספרים של השנה הנוכחית רואים תמונה לא אחידה. מדד S&P 500 עלה מאז תחילת השנה בכ-16%, הנאסד״ק הוסיף קצת יותר מ-20%, ואילו מדד ראסל 2000, שמייצג מניות קטנות, עלה בכ-14.5%. כלומר, השוק עלה בצורה ברורה, אבל עיקר הכוח הגיע מהמדדים הגדולים, ולא מהמניות הקטנות שקשורות יותר לאפקט ינואר הקלאסי.
- האם צפוי גם "ראלי ינואר"? - הנה הסימנים הטכניים שיעידו על כך
- פתיחת השנה בסקטור הביוטק – יהיה לנו אפקט ינואר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התמונה הזו חשובה, כי לא פעם אפקט ינואר מגיע אחרי תקופה שבה המניות הקטנות נשארו מאחור. השנה, לפחות עד כה, הפער הזה לא נסגר, וההובלה נשארה אצל החברות הגדולות והמבוססות יותר.
