קשיים בענף האשלג: הרווח הנקי של כיל ב-Q3 ירד ב-10% ל-395 מיליון דולר
מפיקת האשלג הישראלית כיל פרסמה הבוקר את התוצאות העסקיות לרבעון השלישי. החברה דיווחה כי חלה ירידה קלה בהכנסות ברבעון האחרון והרווח בשורה התחתונה ירד בשיעור חד יותר.
ההכנסות של כיל ברבעון השלישי הסתכמו ב-1.81 מיליארד דולר, ירידה קלה של 9 מיליון דולר לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, בשקלול השינויים בשערי החליפין, ירדה רמת ההכנסות ב-72 מיליון דולר נוספים.
הרווח התפעולי של החברה ברבעון השלישי הסתכם ב-488 מיליון דולר, ירידה של 13% לעומת רווח תפעולי של 556 מיליון דולר אשתקד. מדובר על שיעור תפעולי טוב יותר מהמתחרות של כיל בענף. גם שורה התחתונה, למרות הירידה ברווח של כיל שהסתכם ב-395 מיליון דולר, ירידה של כ-10% לעומת רווח של 436 מיליון דולר ברבעון המקביל, מדובר על ביצועים טובים יותר מהמתחרות בענף האשלג.
החברה ציינה בדוחות כי האוירה השלילית בשווקים הגלובליים השפיעה על התוצאות והתעשייה, אך פחות על המגזרי של 'מוצרים תעשייתיים' ו'כיל מוצרי תכלית'. כן מסרה כי דו"ח של משרד החקלאות האמריקני מהחודש שעבר מצא שירידה במלאי הגרעינים וביחס בין המלאים לצריכה צפויים לשפר את הביקוש לדשנים בעונות של 2013. מנגד, סיום החוזים הקיימים והעיכוב בחוזים בהודו וסין צפויים להקטין את משלוחי האשלג ברבעון הרביעי.
סטפן בורגס, מנכ"ל כיל שזהו הדיווח הראשון שחתום על ידו אמר כי "מעמדה המוביל של כיל בשווקים ותיק מוצרים מגוון מיתנו את השפעתו השלילית של המצב הכלכלי בעולם. כיל מפתחת כלים ומוצרים שיאפשרו לה לבסס, לחזק ולהגדיל את תרומתה לצרכנים בשווקים חשובים אלה".
אילנית שרף מפסגות שמסקרת את חברת כיל אמרה בתגובה לדו"ח כי מדובר על "תוצאות שעומדות בציפיות שלנו" והסבירה את המצב הנוכחי בענף האשלג, "נוצר מצב שבו כיל מכרה את יתרת הכמויות להודים ללא חידוש חוזים".
"המגמה בברזיל עדיין חזקה ומיתה את ההשפעה הלקוחות האחרים", הוסיפה, "הסינים וההודים לא חתמו עם אף חברה. הסינים מנסים ללחוץ על המחירים ויש דיווחים על מחיר של פחות מ-400 דולר לכיוון 370-380 דולר לטון".
וול סטריט נגזרים (X)התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן
שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל
וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.
תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת
התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.
הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.
בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.
- אנבידיה וטסלה עולות כ-1.3%, סטרטג'י עולה בעקבות הביטקוין - המניות הבולטות בוול סטריט
- וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
