דוחות

קשיים בענף האשלג: הרווח הנקי של כיל ב-Q3 ירד ב-10% ל-395 מיליון דולר

ההכנסות ירדו ב-4% והסתכמו ב-1.81 מיליארד ד'. בפרמטרים האחרים כיל הציגה תוצאות טובות יותר מהמתחרות שלה בעולם. אילנית שרף מפסגות: "החוזק של המניה נובע מציפיות לעיסקת פוטאש"
ג'וש דוקרקר |

מפיקת האשלג הישראלית כיל פרסמה הבוקר את התוצאות העסקיות לרבעון השלישי. החברה דיווחה כי חלה ירידה קלה בהכנסות ברבעון האחרון והרווח בשורה התחתונה ירד בשיעור חד יותר.

ההכנסות של כיל ברבעון השלישי הסתכמו ב-1.81 מיליארד דולר, ירידה קלה של 9 מיליון דולר לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, בשקלול השינויים בשערי החליפין, ירדה רמת ההכנסות ב-72 מיליון דולר נוספים.

הרווח התפעולי של החברה ברבעון השלישי הסתכם ב-488 מיליון דולר, ירידה של 13% לעומת רווח תפעולי של 556 מיליון דולר אשתקד. מדובר על שיעור תפעולי טוב יותר מהמתחרות של כיל בענף. גם שורה התחתונה, למרות הירידה ברווח של כיל שהסתכם ב-395 מיליון דולר, ירידה של כ-10% לעומת רווח של 436 מיליון דולר ברבעון המקביל, מדובר על ביצועים טובים יותר מהמתחרות בענף האשלג.

החברה ציינה בדוחות כי האוירה השלילית בשווקים הגלובליים השפיעה על התוצאות והתעשייה, אך פחות על המגזרי של 'מוצרים תעשייתיים' ו'כיל מוצרי תכלית'. כן מסרה כי דו"ח של משרד החקלאות האמריקני מהחודש שעבר מצא שירידה במלאי הגרעינים וביחס בין המלאים לצריכה צפויים לשפר את הביקוש לדשנים בעונות של 2013. מנגד, סיום החוזים הקיימים והעיכוב בחוזים בהודו וסין צפויים להקטין את משלוחי האשלג ברבעון הרביעי.

סטפן בורגס, מנכ"ל כיל שזהו הדיווח הראשון שחתום על ידו אמר כי "מעמדה המוביל של כיל בשווקים ותיק מוצרים מגוון מיתנו את השפעתו השלילית של המצב הכלכלי בעולם. כיל מפתחת כלים ומוצרים שיאפשרו לה לבסס, לחזק ולהגדיל את תרומתה לצרכנים בשווקים חשובים אלה".

אילנית שרף מפסגות שמסקרת את חברת כיל אמרה בתגובה לדו"ח כי מדובר על "תוצאות שעומדות בציפיות שלנו" והסבירה את המצב הנוכחי בענף האשלג, "נוצר מצב שבו כיל מכרה את יתרת הכמויות להודים ללא חידוש חוזים".

"המגמה בברזיל עדיין חזקה ומיתה את ההשפעה הלקוחות האחרים", הוסיפה, "הסינים וההודים לא חתמו עם אף חברה. הסינים מנסים ללחוץ על המחירים ויש דיווחים על מחיר של פחות מ-400 דולר לכיוון 370-380 דולר לטון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

שער הדולר - דולר שקל רציף 0.28%          


BITCOIN -0.65%           

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים.