הנדל"ן במרכז: על פי הצפי מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי ב-0.1%

דחיית העלאת המע"מ ב-1% לספטמבר צפויה להוביל לעוד חודש של אינפלציה מתונה, מה שיכול לעודד את בנק ישראל להפחית את הריבית - אלא אם מחירי הנדל"ן יתחממו מדי
יעל גרונטמן | (3)

כמדי ה-15 לחודש יפורסם היום אחה"צ (18:30) מדד המחירים לצרכן לחודש יולי על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המדד שהפתיע בחודש שעבר כשירד ב-0.3%, צפוי לאותת על עלייה קלה הפעם. על פי ההערכות בשוק צפויה האינפלציה במשק לעלות בכ-0.1%, מה שיעיד על אינפלציה שנתית נמוכה בשיעור של 1.5%. נדגיש כי החלטת הממשלה על דחיית העלאת שיעור המע"מ ב-1% לספטמבר - דוחה לעת עתה גם את עליית מדד המחירים לצרכן.

בסקר של בלומברג בקרב 10 כלכלנים, גם ממוצע התחזיות וגם החציון הם לעלייה של 0.1% במדד. בשל אי הוודאות טווח התחזיות גבוה מהרגיל (0.1- עד 0.4+).

הסעיפים שצפויים לעלות באופן משמעותי לפי התחזית של הראל פיננסים הם "דיור", בעיקר בשל סיבות עונתיות (הרבה חוזי שכירות נפתחים בחודש יולי) וסעיף "שונות", הכולל בעיקר סיגריות וקוסמטיקה בשל עליית המיסוי והפיחות בשקל. מנגד, צפוי המשך הירידה במחירי שירותי התקשורת בשל התחרות הגוברת בענף ומחירי הלבשה והנעלה (סוף עונה).

אתמול פירסם בנק ישראל את נתוני המשכנתאות הצביעו על כך ששוק הנדל"ן הישראלי רותח. היקף המשכנתאות שנטל הציבור בחודש החולף זינק ל-4.93 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים. על רקע הזינוק הזה והעלייה שנרשמה לאחרונה במחירי הדיור גוברות ההערכות כי נגיד בנק ישראל, פישר יורה על הקשחת תנאי נטילת המשכנתאות בישראל. נציין כי מרכיב הדיור מהווה חלק משמעותי בהרכב המדד והתחממותו אינה תומכת בהפחתת הריבית במשק. לצד המדד יפורסם הערב גם מדד מחירי הדיור

מאידך, רמת האינפלציה הנמוכה במשק וההאטה שנרשמת בתקופה האחרונה בפעילות במשק הישראלי ובעולם כולו עשויה להוביל את נגיד הבנק המרכזי להפחית את הריבית במשק. נציין כי מחר תפרסם הלמ"ס את נתוני צמיחת התמ"ג בישראל ברבעון השני, שעלולים להעיד על התמתנות נוספת בצמיחה.

בנק ישראל ימתין

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות אומר היום: "לפי רוב התחזיות, מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי, או עלה 0.1%.לכאורה, אם התחזיות תתאמתנה, הדבר יקל מאוד על בנק ישראל להוריד את הריבית פעם נוספת. הסיכוי לכך אינו קטן כל עוד אין הטבה במצב בחו"ל והמשק בהאטה.

"אולם, המדדים הבאים יהיו גבוהים בהרבה, בגלל הפיחות בשערי החליפין של השקל, עלייה במחיר הדיור בארץ, קפיצה בתעריפי האנרגיה והמזון בעולם ועליית שיעור מס הערך המוסף בתחילת ספטמבר. כמו כן, יעמדו המדדים הבאים בסימן ההתרחשויות המדיניות והביטחוניות באזור. בנק ישראל יכריע האם להוריד את הריבית עכשיו, על רקע המדד הנמוך האחרון, או לחכות, בגלל המדדים הגבוהים הבאים.

"לדעתנו, בנק ישראל ימתין, כדי לראות אם ירידת הריבית באחוז אחד עד עכשיו משפרת את המצב וכן כדי שתישארנה לו די דרגות חופש אם מצב המשק יידרדר. בהקשר זה, לפי תחזית מחלקת המחקר של בנק ישראל הריבית תישאר ברמתה הנוכחית (2.25%) עד סוף 2013 ומבחינה מעשית תהייה לתחזית זו חשיבות גדולה מבעבר בקבלת ההחלטות השוטפות".

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון , אמר כי "מדד יולי צפוי לרשום עלייה של 0.2%, אולם ההשפעות המרכזיות בתחום מחירי המזון צפויות להיות מורגשות ביתר שאת החל במדד חודש ספטמבר.

"אנו מעריכים כי התורמים המרכזיים לעלייה במדד חודש יולי הינם רכיב שירותי הדיור בבעלות אשר צפוי לעלות ב-0.4% וכן מעריכים עליה חודשית עונתית במחירי ההבראה והנופש של כ- 3%. עוד יוסיפו לעלייה במדד הם עלייה במחירי הפירות והירקות ותעריפי המים שעלו ב- 1.7%. מאידך, ירידה של 2.1% במחירי הדלקים וירידה עונתית במחירי אופנת הקיץ בשיעור של כ-5% והמשך ירידת מחירי הסלולר צפויים לרסן את עליית המדד בחודש יולי.

"תחזית האינפלציה המצטברת שלנו לשלושת החודשים הקרובים הינה לעליית מחירים בשיעור של 1%. תחזית האינפלציה שלנו ל- 12 החודשים הקרובים עומדת על 2%".

ורד יצחקי, מנכ"לית פריקו ניהול סיכונים , אמרה כי "להערכתנו בנק ישראל צפוי להוביל מהלך להגבלת המשכנתאות לפני הורדת ריבית נוספת של 0.25% שצפויה להתרחש בחודש הבא. הורדת הריבית תתאפשר עקב מדד המחירים לחודש יולי שצפוי להציג ירידה של 0.1%. ירידה זו במדד תצביע על יציבות ברמת המחירים במשק סביב היעד התחתון של בנק ישראל לאחר שעליית המדד ב 12 החודשים האחרונים הסתכמה ב 1.2% בלבד, עקב ירידה של 0.1% במדד חודש יוני".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    א.מ 15/08/2012 10:57
    הגב לתגובה זו
    ימשיכו למצוץ את דמנו.
  • 2.
    נירית 15/08/2012 10:35
    הגב לתגובה זו
    והמשכורות היו צמודות מדד :) מה זה אומר לגבי הפקדונות שלנו? איך הורדת הריבית משפיעה על כך? אם אני לוקחת בבנק שלי במזרחי פקדון שצמוד למדד זה טוב??
  • 1.
    הריבית מאוד נמוכה, יש להעלותה. (ל"ת)
    פישר 15/08/2012 09:27
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.