הנדל"ן במרכז: על פי הצפי מדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי ב-0.1%

דחיית העלאת המע"מ ב-1% לספטמבר צפויה להוביל לעוד חודש של אינפלציה מתונה, מה שיכול לעודד את בנק ישראל להפחית את הריבית - אלא אם מחירי הנדל"ן יתחממו מדי
יעל גרונטמן | (3)

כמדי ה-15 לחודש יפורסם היום אחה"צ (18:30) מדד המחירים לצרכן לחודש יולי על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המדד שהפתיע בחודש שעבר כשירד ב-0.3%, צפוי לאותת על עלייה קלה הפעם. על פי ההערכות בשוק צפויה האינפלציה במשק לעלות בכ-0.1%, מה שיעיד על אינפלציה שנתית נמוכה בשיעור של 1.5%. נדגיש כי החלטת הממשלה על דחיית העלאת שיעור המע"מ ב-1% לספטמבר - דוחה לעת עתה גם את עליית מדד המחירים לצרכן.

בסקר של בלומברג בקרב 10 כלכלנים, גם ממוצע התחזיות וגם החציון הם לעלייה של 0.1% במדד. בשל אי הוודאות טווח התחזיות גבוה מהרגיל (0.1- עד 0.4+).

הסעיפים שצפויים לעלות באופן משמעותי לפי התחזית של הראל פיננסים הם "דיור", בעיקר בשל סיבות עונתיות (הרבה חוזי שכירות נפתחים בחודש יולי) וסעיף "שונות", הכולל בעיקר סיגריות וקוסמטיקה בשל עליית המיסוי והפיחות בשקל. מנגד, צפוי המשך הירידה במחירי שירותי התקשורת בשל התחרות הגוברת בענף ומחירי הלבשה והנעלה (סוף עונה).

אתמול פירסם בנק ישראל את נתוני המשכנתאות הצביעו על כך ששוק הנדל"ן הישראלי רותח. היקף המשכנתאות שנטל הציבור בחודש החולף זינק ל-4.93 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים. על רקע הזינוק הזה והעלייה שנרשמה לאחרונה במחירי הדיור גוברות ההערכות כי נגיד בנק ישראל, פישר יורה על הקשחת תנאי נטילת המשכנתאות בישראל. נציין כי מרכיב הדיור מהווה חלק משמעותי בהרכב המדד והתחממותו אינה תומכת בהפחתת הריבית במשק. לצד המדד יפורסם הערב גם מדד מחירי הדיור

מאידך, רמת האינפלציה הנמוכה במשק וההאטה שנרשמת בתקופה האחרונה בפעילות במשק הישראלי ובעולם כולו עשויה להוביל את נגיד הבנק המרכזי להפחית את הריבית במשק. נציין כי מחר תפרסם הלמ"ס את נתוני צמיחת התמ"ג בישראל ברבעון השני, שעלולים להעיד על התמתנות נוספת בצמיחה.

בנק ישראל ימתין

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות אומר היום: "לפי רוב התחזיות, מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי, או עלה 0.1%.לכאורה, אם התחזיות תתאמתנה, הדבר יקל מאוד על בנק ישראל להוריד את הריבית פעם נוספת. הסיכוי לכך אינו קטן כל עוד אין הטבה במצב בחו"ל והמשק בהאטה.

"אולם, המדדים הבאים יהיו גבוהים בהרבה, בגלל הפיחות בשערי החליפין של השקל, עלייה במחיר הדיור בארץ, קפיצה בתעריפי האנרגיה והמזון בעולם ועליית שיעור מס הערך המוסף בתחילת ספטמבר. כמו כן, יעמדו המדדים הבאים בסימן ההתרחשויות המדיניות והביטחוניות באזור. בנק ישראל יכריע האם להוריד את הריבית עכשיו, על רקע המדד הנמוך האחרון, או לחכות, בגלל המדדים הגבוהים הבאים.

"לדעתנו, בנק ישראל ימתין, כדי לראות אם ירידת הריבית באחוז אחד עד עכשיו משפרת את המצב וכן כדי שתישארנה לו די דרגות חופש אם מצב המשק יידרדר. בהקשר זה, לפי תחזית מחלקת המחקר של בנק ישראל הריבית תישאר ברמתה הנוכחית (2.25%) עד סוף 2013 ומבחינה מעשית תהייה לתחזית זו חשיבות גדולה מבעבר בקבלת ההחלטות השוטפות".

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון , אמר כי "מדד יולי צפוי לרשום עלייה של 0.2%, אולם ההשפעות המרכזיות בתחום מחירי המזון צפויות להיות מורגשות ביתר שאת החל במדד חודש ספטמבר.

"אנו מעריכים כי התורמים המרכזיים לעלייה במדד חודש יולי הינם רכיב שירותי הדיור בבעלות אשר צפוי לעלות ב-0.4% וכן מעריכים עליה חודשית עונתית במחירי ההבראה והנופש של כ- 3%. עוד יוסיפו לעלייה במדד הם עלייה במחירי הפירות והירקות ותעריפי המים שעלו ב- 1.7%. מאידך, ירידה של 2.1% במחירי הדלקים וירידה עונתית במחירי אופנת הקיץ בשיעור של כ-5% והמשך ירידת מחירי הסלולר צפויים לרסן את עליית המדד בחודש יולי.

"תחזית האינפלציה המצטברת שלנו לשלושת החודשים הקרובים הינה לעליית מחירים בשיעור של 1%. תחזית האינפלציה שלנו ל- 12 החודשים הקרובים עומדת על 2%".

ורד יצחקי, מנכ"לית פריקו ניהול סיכונים , אמרה כי "להערכתנו בנק ישראל צפוי להוביל מהלך להגבלת המשכנתאות לפני הורדת ריבית נוספת של 0.25% שצפויה להתרחש בחודש הבא. הורדת הריבית תתאפשר עקב מדד המחירים לחודש יולי שצפוי להציג ירידה של 0.1%. ירידה זו במדד תצביע על יציבות ברמת המחירים במשק סביב היעד התחתון של בנק ישראל לאחר שעליית המדד ב 12 החודשים האחרונים הסתכמה ב 1.2% בלבד, עקב ירידה של 0.1% במדד חודש יוני".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    א.מ 15/08/2012 10:57
    הגב לתגובה זו
    ימשיכו למצוץ את דמנו.
  • 2.
    נירית 15/08/2012 10:35
    הגב לתגובה זו
    והמשכורות היו צמודות מדד :) מה זה אומר לגבי הפקדונות שלנו? איך הורדת הריבית משפיעה על כך? אם אני לוקחת בבנק שלי במזרחי פקדון שצמוד למדד זה טוב??
  • 1.
    הריבית מאוד נמוכה, יש להעלותה. (ל"ת)
    פישר 15/08/2012 09:27
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 2.07%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טאואר עולה 2.8%, ניו מד יורדת 2%; מדד הביטוח עולה 1%

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות החזקות מעבר לים; עונת הדוחות ממשיכה עם ניו-מד, ובהמשך יצטרפו חברות נוספות כמו נקסט ויז'ן שדיווחה על עסקה בגובה 2 מיליון דולר הבוקר, כמו גם טאואר וקמטק
מערכת ביזפורטל |

מגמה חיובית בת"א ברקע העליות בחוזים העתידיים (להרחבה - השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות) מדד ת"א 35 עולה 0.4% ומדד ת"א 90 מוסיף 0.8%. 

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד 0.5%, מדד הביטוח עולה 1%, מדד הנדל"ן עולה 0.6% ומדד הנפט והגז נסחר ללא שינוי משמעותי.  


המשקיעים מצפים להורדת ריבית, כאשר מה שצפוי לסגור סופית את הנושא יהיה מדד המחירים שיתפרסם ביום שישי. הציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%. אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע


ג’י סיטי ג'י סיטי 2.07%  ממשיכה לרכז עניין, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?



לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.