בכמה ירדו סלקום ופרטנר מאז השיקו גולן והוט את החבילות החדשות?
מניות חברות הסלולר סלקום ופרטנר סובלות כבר חודשים ארוכים ממגמה שלילית אך השבועות האחרונים הביאו עימם לחץ מוכרים אדיר שלא נראה כמותו. נקודת הציון ממנה החלו ירידות של עשרות אחוזים הגיעה עם כניסתן לשוק של החברות החדשות גולן טלקום והוט מובייל ב-14 לחודש מאי כאשר מכירה גדולה של קרן זרה בשוק ממועט קונים מחריפה את המגמה.
יום לפני ההשקות בתאריך ה-13 למאי סגרה סלקום במחיר של 43.07 שקלים וכעת מחירה עומד על 23.53 שקלים - ירידה של 45.3%. פרטנר צנחה אף היא ממחיר של 26.6 שקל ל-15.65 שקל במסחר היום - ירידה של 41.1%.
בנוסף קרן בינלאומיות גדולה, WisdomTree, מימשה חלק מהחזקותיה הגלובאליות, לרבות בישראל, זאת במהלך הימים האחרונים. ל-Bizportal נודע כי בין ההחזקות של הקרן בארץ נכללו מניות התקשורת. מימוש האחזקות בוצעה באמצעות מכירת המניות בבורסה ויצר לחצים נוספים על מניות הסקטור.
על פי ההערכות הקרן מוכרת קרוב ל-600 מיליון שקל החזקות בישראל, כולל מניות מסקטור התקשורת, הבנקים וסקטורים נוספים. ההערכה היא שבסלקום היו אמורים להימכר כמיליון מניות וככל הנראה טרם הושלמה כל המכירה - ונותרו 60,000 מניות לממש. בפרטנר המכירה עמדה על קצת יותר, בערך 1.4 מיליון מניות מהן נותרו עוד 178,734 למימוש.
- 4.KO 27/06/2012 11:54הגב לתגובה זוזה רק ההתחלה - יש להם עוד הרבה לאן לרדת - נגמרה החגיגה שלהם על חשבוננו
- 3.תודה רבה לכתבה - פתחתי שורט בסלקום ב-23.35 (ל"ת)נתראה ב-23 27/06/2012 11:44הגב לתגובה זו
- 2.העיקר שיהיה פה בסוף יותר זול (ל"ת)משה 27/06/2012 11:33הגב לתגובה זו
- 1.טוב מאוד והשוק עוד לא סיים איתם (ל"ת)מגיע להם 27/06/2012 11:33הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
מחזור המסחר עומד על כ-850 מיליון שקל
המחיר
הקובע למימוש ולפקיעה של נגזרים שבועיים על מדד ת"א-35 הינו: 3509.67
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
