אחרי 5 חודשים: הקרן של IBI עם 5.09% מובילה את הקונצרני חו"ל - צפו בטבלה
קרנות הנאמנות הישראליות שמשקיעות במניות ובאגרות חוב בחו"ל סגרו את חודש מאי במגמה מעורבת. כל הקרנות המניתיות בחו"ל רשמו בחודש החולף תשואה שלילית, בזמן שבאפיק האג"חי המשיכו חלק מהקרנות לרשום תשואות חיוביות.
לביצועי הקרנות השונות המשקיעות בארץ -
את העליות באפיק האג"חי ניתן לייחס להתחזקות החדה בשערו של הדולר שהובילה את קרנות האג"ח הדולריות לעליות, וכן ניתן לייחס אותן להמשך העליות במחירי אגרות החוב הממשלתיות בארה"ב ובגרמניה לשיאים חדשים. נציין כי בסוף השבוע נפלה התשואה על האג"ח הממשלתית של ארה"ב ל-10 שנים לשפל של 1.48%.
לעומת זאת, את הירידות בתשואות הקרנות המנייתיות בחו"ל ניתן לייחס לצניחת מדדי המניות (לדוגמא, מדד ה-S&P 500 צלל במאי ב-6.8%). המפולת שנרשמה במאי הינה כתוצאה מהתגברות משבר החובות באירופה וגם כתוצאה מנתוני המאקרו החלשים שזרמו החודש ממשקים שונים ברחבי העולם.
נציין כי למרות החולשה הכללית שנרשמה בשווקים בחו"ל בחודש מאי, עדיין הצליחו יותר מ-5 קרנות בשני האפיקים הנ"ל לרשום תשואות חיוביות מתחילת שנת 2012.
מבין קרנות הנאמנות הישראליות המשקיעות באג"ח חו"ל (מעל סך נכסים של 100 מיליון שקלים) הובילה במאי את טבלת הדירוג הקרן 'אקסלנס אג"ח דולר בינלאומי' שמשקיעה באגרות חוב דולריות, אשר רשמה תשואה חיובית של 3.21%. בקרן זו מתנהלים נכסים בסך של 224.2 מיליון שקל ומתחילת השנה התשואה בה מסתכמת רק ב-2.81%.
אג"ח חו"ל - תשואות מאי
את ראש טבלת התשואות מתחילת השנה בקרב קרנות הנאמנות הישראליות המשקיעות באג"ח בחו"ל (שבהן מתנהלים נכסים בהיקף של מעל ל-100 מיליון שקל) המשיכה להוביל גם בחודש החולף הקרן 'איביאי אג"ח גלובלי'. קרן זו רשמה מתחילת השנה תשואה חיובית בשיעור של 5.09%, למרות שאת חודש מאי סיימה עם תשואה שלילית של 1.08%. בקרן זו מנוהלים נכסים בהיקף של 123.7 מיליון שקל.
אג"ח חו"ל - תשואות מתחילת השנה
כאמור, בחודש מאי לא היתה אפילו קרן נאמנות ישראלית אחת המשקיעה במניות בחו"ל שרשמה תשואה חיובית, לכן אנו מציגים לפניכם את רשימת הקרנות שהציגו את התשואות הכי פחות גרועות. בטבלה זו נמדדו קרנות בהיקף הנכסים המנוהלים בהם עולה על 20 מיליון שקל. הקרן 'אלומות-ספרינט מניות ערך חו"ל' המנהלת נכסים בסך של 37.2 מיליון שקל מובילה את הטבלה במאי עם תשואה שלילית של 2.11%. גם מתחילת השנה בולטת קרן נאמנות זו לחיוב ותופסת את המקום השלישי עם תשואה של 6.95%.
מניות חו"ל - תשואות במאי
קרן הנאמנות שמשקיעה במניות בחו"ל אשר הובילה את טבלת התשואות מתחילת השנה היא 'מודלים מניות ארה"ב' של בית ההשקעות מודלים כלכליים בה מתנהלים נכסים בהיקף של 31.6 מיליון שקל. התשואות שהצליחה קרן זו להשיג למשקיעים בה מתחילת השנה מסתכמות ב-7.79%, זאת למרות שבחודש מאי צללו התשואות שלה ב-5.4%. את העדות למפולת בשוק המניות האירופי ניתן לראות בתשואות של הקרן 'פסגות אירופה' שחותמת את החמישיה הפותחת בטבלה זו עם תשואה של 6.7% מתחילת השנה, אך זאת לאחר שהתשואה בה צללה בחודש מאי בלא פחות מ-10.49%.
מניות חו"ל - תשואות מתחילת השנה
- 4.עומרי 04/06/2012 16:26הגב לתגובה זובהצלחה !
- 3.מי שמשקיע בקרנות נאמנות גם משלם עמלות וגם ביצועי חסר (ל"ת)פראיירים 04/06/2012 16:13הגב לתגובה זו
- 2.הסיכום החודשי הזה (ל"ת)זה עוזר 04/06/2012 16:12הגב לתגובה זו
- 1.האג"ח ממילא עלה, טוב שלא התפעלתם מהעליותת בשורטים (ל"ת)דמיקולו 04/06/2012 16:06הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
