גלעד אלטשולר: "כוונת הרשות להוריד את עמלות ההפצה של הבנקים היא אולי טובה - אבל היא תיצור פגיעה דרמטית"
"הכוונה של רשות ניירות ערך היא אולי טובה, אבל התוצאות של המהלך להורדת דמי ההפצה שגובים הבנקים מקרנות הנאמנות, עלולות לפגוע בשוק קרנות הנאמנות באופן משמעותי ולצמצם בפועל את היקפו", כך מתריע גלעד אלטשולר, מנכ"ל בית ההשקעות אלטשולר שחם.
"למעשה, מהלך שכזה לא יעזור לנו, הגופים המנהלים את קרנות הנאמנות, מאחר ולבנקים, שאינם מלכ"רים, פשוט לא יהיה אינטרס להפיץ את הקרנות בעבור דמי הפצה נמוכים מדי", אמר אלטשולר בשיחה עם Bizportal. "הבנקים, ואני לא מאשים אותם, ימצאו להם אפיקים אחרים להתמקד בהם. לדוגמא, הם עשויים להחליט לעבור ולהתמקד בתעודות סל, בני"ע בחו"ל או בהפצה מוגברת של פיקדונות על חשבון מאמצי הפצה של קרנות כספיות שמנהלים בתי ההשקעות".
"מה שחשוב זה לשמור על פרופורציה. אם רשות ני"ע תורה לבנקים לחתוך את עמלות ההפצה שלהם למשל בתחום קרנות האג"ח מרמה של 0.4% כיום לרמה של 0.2%, הסיכוי שאנחנו ניפגע כתוצאה מצימצום פעולות ההפצה שנעשית בבנקים ללקוחות הסופיים, גדול יותר מהסיכוי שנהנה מהורדת העמלות האלו, שבסה"כ אנחנו חיים איתן בשלום. אם ההפחתה תהיה מתונה יותר לרמה של 0.3%, הפגיעה בנו תהיה מתונה יותר כי הבנקים יוכלו עדיין ליהנות מרווחיות בפעילות ההפצה על ידי היועצים שלהם".
שינוי במנגנוני התגמול של הבנקים
לפני כשבוע חשף יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, במסגרת נאומו בכנס DC Finance, מהלך חשוב שהרשות לני"ע רוצה לקדם: "החלטתי להוביל מהלך שיביא לשינוי במנגנוני התגמול של הבנקים בשל הפצת קרנות נאמנות שתכליתו טיפול בעמלות ההפצה הגבוהות במטרה להוזיל את דמי הניהול ללקוח הסופי".
האוזר ציין כי ייתכנו כמה מודלים אפשריים בעניין הזה, וכי בימים אלה בוחנת הרשות מהו המודל שישרת בצורה המיטבית את האינטרסים של המשקיעים, ישכלל את השוק ויגביר את התחרות.
- 7.שנים עושים מיליארדים ע" ח העם הפראייר=רגולציה! (ל"ת)מוסדות=מושחתים 21/03/2012 14:52הגב לתגובה זו
- 6.נילי 21/03/2012 14:23הגב לתגובה זועל נזקים. פראזיטים אוכלי חינם .
- 5.יוסי 21/03/2012 12:20הגב לתגובה זומה קרה אתה מפחד שיפסיקו להעביר לך לקוחות ?
- 4.רועי 21/03/2012 10:52הגב לתגובה זויהנה מזה . סה" כ שוק קרנות הנאמנות יש לו תחרות גבוהה מאד בכל הקשור לדמי ניהול, המחירים זולים ויש תחרות בריאה , כך שסביר להניח שהלקוח יפגע מהמהלך הזה מכיוון שהבנקים ימליצו לו לקנות ניירות באופן ישיר ויעדדו אותו לבצע מספר רב של פעולות. אין שום קשר בין זה לבין קופות הגמל והפנסייה שהתבצע שם הורדת דמי ניהול מוצדקת
- 3.יוסי 21/03/2012 09:51הגב לתגובה זודמי הניהול תפסו להם במשך שלוש שנים מבלי שאף אחד ייתן על כך דעה באוצר, בניירות ערך ובבורסה, לקוחות פרטיים מפסידים כסף רב כל יום. הגיע הזמן ליישר קו ולעשות רגולציה טובה יותר. מעל הכל עדיף לגלעד לשתוק לפעמים ולהראות שיש לו עוד אינטרס כלפי הלקוחות
- 2.אחד העם 21/03/2012 08:53הגב לתגובה זואלטשולר רועד מהבנקים - כי בסוף הם יושבים על הצינור של הכסף... מוכן שכולנו נשלם דמי ניהול גבוהים ב 50% ממה שהוא וחבריו גובים! עמלות ההפצה הן 475 מיליון, בלעדיהן דמי הניהול היו 825 בשנה - פער של 57% המספרים בכתבה -
- 1.שבסופו עובדים אצלכם 21/03/2012 08:31הגב לתגובה זולדוגמא את קרנות הפנסיה היו צריכים להעביר לניהול אישי כמו בארה" ב וכו'
- משה 21/03/2012 08:49הגב לתגובה זויפה להגיד לבן אדם תשתוק שנית לא כולם רוצים לנהל לבד את הפנסיה שלהם

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
