ראיון

גלעד אלטשולר: "כוונת הרשות להוריד את עמלות ההפצה של הבנקים היא אולי טובה - אבל היא תיצור פגיעה דרמטית"

בשיחה עם BIzportal מתריע מנכ"ל אלטשולר-שחם מפני השלכות הצעד של האוזר. "הבנקים זה לא מלכ"ר, הם ימצאו להם אפיקים אחרים"
יעל גרונטמן | (8)

"הכוונה של רשות ניירות ערך היא אולי טובה, אבל התוצאות של המהלך להורדת דמי ההפצה שגובים הבנקים מקרנות הנאמנות, עלולות לפגוע בשוק קרנות הנאמנות באופן משמעותי ולצמצם בפועל את היקפו", כך מתריע גלעד אלטשולר, מנכ"ל בית ההשקעות אלטשולר שחם.

"למעשה, מהלך שכזה לא יעזור לנו, הגופים המנהלים את קרנות הנאמנות, מאחר ולבנקים, שאינם מלכ"רים, פשוט לא יהיה אינטרס להפיץ את הקרנות בעבור דמי הפצה נמוכים מדי", אמר אלטשולר בשיחה עם Bizportal. "הבנקים, ואני לא מאשים אותם, ימצאו להם אפיקים אחרים להתמקד בהם. לדוגמא, הם עשויים להחליט לעבור ולהתמקד בתעודות סל, בני"ע בחו"ל או בהפצה מוגברת של פיקדונות על חשבון מאמצי הפצה של קרנות כספיות שמנהלים בתי ההשקעות".

"מה שחשוב זה לשמור על פרופורציה. אם רשות ני"ע תורה לבנקים לחתוך את עמלות ההפצה שלהם למשל בתחום קרנות האג"ח מרמה של 0.4% כיום לרמה של 0.2%, הסיכוי שאנחנו ניפגע כתוצאה מצימצום פעולות ההפצה שנעשית בבנקים ללקוחות הסופיים, גדול יותר מהסיכוי שנהנה מהורדת העמלות האלו, שבסה"כ אנחנו חיים איתן בשלום. אם ההפחתה תהיה מתונה יותר לרמה של 0.3%, הפגיעה בנו תהיה מתונה יותר כי הבנקים יוכלו עדיין ליהנות מרווחיות בפעילות ההפצה על ידי היועצים שלהם".

שינוי במנגנוני התגמול של הבנקים

לפני כשבוע חשף יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, במסגרת נאומו בכנס DC Finance, מהלך חשוב שהרשות לני"ע רוצה לקדם: "החלטתי להוביל מהלך שיביא לשינוי במנגנוני התגמול של הבנקים בשל הפצת קרנות נאמנות שתכליתו טיפול בעמלות ההפצה הגבוהות במטרה להוזיל את דמי הניהול ללקוח הסופי".

האוזר ציין כי ייתכנו כמה מודלים אפשריים בעניין הזה, וכי בימים אלה בוחנת הרשות מהו המודל שישרת בצורה המיטבית את האינטרסים של המשקיעים, ישכלל את השוק ויגביר את התחרות.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שנים עושים מיליארדים ע" ח העם הפראייר=רגולציה! (ל"ת)
    מוסדות=מושחתים 21/03/2012 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    נילי 21/03/2012 14:23
    הגב לתגובה זו
    על נזקים. פראזיטים אוכלי חינם .
  • 5.
    יוסי 21/03/2012 12:20
    הגב לתגובה זו
    מה קרה אתה מפחד שיפסיקו להעביר לך לקוחות ?
  • 4.
    רועי 21/03/2012 10:52
    הגב לתגובה זו
    יהנה מזה . סה" כ שוק קרנות הנאמנות יש לו תחרות גבוהה מאד בכל הקשור לדמי ניהול, המחירים זולים ויש תחרות בריאה , כך שסביר להניח שהלקוח יפגע מהמהלך הזה מכיוון שהבנקים ימליצו לו לקנות ניירות באופן ישיר ויעדדו אותו לבצע מספר רב של פעולות. אין שום קשר בין זה לבין קופות הגמל והפנסייה שהתבצע שם הורדת דמי ניהול מוצדקת
  • 3.
    יוסי 21/03/2012 09:51
    הגב לתגובה זו
    דמי הניהול תפסו להם במשך שלוש שנים מבלי שאף אחד ייתן על כך דעה באוצר, בניירות ערך ובבורסה, לקוחות פרטיים מפסידים כסף רב כל יום. הגיע הזמן ליישר קו ולעשות רגולציה טובה יותר. מעל הכל עדיף לגלעד לשתוק לפעמים ולהראות שיש לו עוד אינטרס כלפי הלקוחות
  • 2.
    אחד העם 21/03/2012 08:53
    הגב לתגובה זו
    אלטשולר רועד מהבנקים - כי בסוף הם יושבים על הצינור של הכסף... מוכן שכולנו נשלם דמי ניהול גבוהים ב 50% ממה שהוא וחבריו גובים! עמלות ההפצה הן 475 מיליון, בלעדיהן דמי הניהול היו 825 בשנה - פער של 57% המספרים בכתבה -
  • 1.
    שבסופו עובדים אצלכם 21/03/2012 08:31
    הגב לתגובה זו
    לדוגמא את קרנות הפנסיה היו צריכים להעביר לניהול אישי כמו בארה" ב וכו'
  • משה 21/03/2012 08:49
    הגב לתגובה זו
    יפה להגיד לבן אדם תשתוק שנית לא כולם רוצים לנהל לבד את הפנסיה שלהם
עמוס לוזון
צילום: קמליה
דוחות

קבוצת לוזון: הרווח התפעולי ב-79 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-72 מיליון שקל

הכנסות הקבוצה (ממכירות בנינים, קרקעות וביצוע עבודות) הסתכמו ברבעון לכ- 198 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון מקביל; הרווח הנקי הסתכם לכ-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-5 מיליון שקל בתקופה המקבילה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוזון

קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה, לוזון קבוצה -0.68%   הפועלת בישראל ובפולין, עוסקת בייזום נדל"ן למגורים באמצעות לוזון רונסון, בביצוע עבודות גמר ופתרונות לחללים משותפים באמצעות רום גבס ואינווייט, בהפעלת תחנת הכוח דוראד ובפעילות תיווך ומתן אשראי באמצעות טריא ישראל, מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ואת תוצאות תשעת החודשים הראשונים של השנה.

הכנסות הקבוצה ברבעון גדלו בכ-20% והסתכמו בכ-198 מיליון שקל, לעומת 164 מיליון שקל ברבעון השלישי של 2024. הרווח הגולמי הגיע ל-33 מיליון שקל, לעומת 20 מיליון שקל ברבעון המקביל. הרווח התפעולי ברבעון זינק כמעט פי 7 לכ-79 מיליון שקל, לעומת 10 מיליון שקל אשתקד, בין היתר בעקבות רווח של כ-56 מיליון שקל שנבע מעלייה באחזקות החברה בדוראד. הרווח הנקי לרבעון הסתכם ב-72 מיליון שקל, לעומת הפסד של 5 מיליון שקל אשתקד. הרווח הכולל לרבעון עמד על 59 מיליון שקל, בהשוואה ל-15 מיליון שקל ברבעון המקביל.

הכנסות הקבוצה בתשעת החודשים הסתכמו בכ-671 מיליון שקל, לעומת 601 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב־2024. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל־137 מיליון שקל, לעומת 124 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי הגיע ל־137 מיליון שקל, לעומת 57 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הנקי עמד על 108 מיליון שקל, לעומת הפסד של 13 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הכולל בתקופה עלה ל־118 מיליון שקל, לעומת 14 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2024.

מהלכים עסקיים בתקופה האחרונה

בפברואר השלימה הקבוצה את רכישת 90% מפרויקט פינוי-בינוי בבת ים. בחודשים פברואר ומרץ זכתה לוזון רונסון יחד עם שותפותיה בשני מכרזים לרכישת מקרקעין במתחם שדה דב בתל אביב. במחצית הראשונה של השנה החל שיווק יחידות הדיור בפרויקטים נחלת יהודה בראשון לציון ונווה סביון באור יהודה. ביולי 2025 קיבלה הקבוצה היתר בנייה מלא לשלב הראשון בפרויקט נווה סביון וכן חתמה על הסכם ליווי פיננסי עם תאגיד חוץ־בנקאי וחברת ביטוח למימון הקמת השלב הראשון.

במקביל, השלימה שותפות אלומיי-לוזון אנרגיה ביולי את רכישת 15% נוספים ממניות דוראד תמורת כ־418 מיליון שקל, מתוכם 209 מיליון שקל חלקה של הקבוצה. בעקבות המהלך מחזיקה השותפות ב-33.75% ממניות דוראד.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

איסתא מאבדת 5%, מיטרוניקס 3.3%; מגוריט מתחזקת 3% - פתיחה שלילית בבורסה

דצמבר נפתח באדום גם בישראל המדדים יורדים עד 0.6% במקביל, גם השקל נחלש והדולר נסחר ב-3.27; עונת הדוחות מאחורינו ואפשר לסכם אותה כעונה של תוצאות טובות בפיננסים, חריקות ביזמיות הנדל"ניות ותוצאות מעורבות אצל הקמעונאיות כשהשקל גם שיחק בתפקיד מפתח

מערכת ביזפורטל |

פתיחה שלילית לדצמבר, המדדים המרכזיים נסחרים במגמה שלילית, ת"א 35 יורד 0.6% כשגם ת"א 90 בשיעור דומה יורד 0.6%.

בהסתכלות ענפית המגמה שלילית - מדד הבנקים יורד 0.3%, בעוד ת"א ביטוח נחלש ב-1.3%. ת"א נדל"ן יורד 0.7% ות"א נפט וגז יורד 0.2%.


נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון. אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא - קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים


לאן הולכות מניות הביטוח? אחרי רווח שיא, הרגולטור עשוי להפוך את המגמה

חברות הביטוח הציגו עלייה חדה ברווחים מתחילת השנה, אבל, הרגולטור שנרדם בשנים האחרונות מלהתערב בשוק וגרם לרווחים עצומים לחברות הביטוח על חשבון המבוטחים והחוסכים, התעורר. הוא מתחיל בתחום ביטוחי הרכב, אבל מסביר שהשוק לא תחרותי במקומות נוספים. 

שש חברות הביטוח הגדולות - הפניקס, הראל, מגדל, כלל, מנורה ואיילון  סיכמו את תשעת החודשים הראשונים ברווח של 9.6  מיליארד שקל ב-36% מעל הרווח בתקופה המקבילה. מניות הביטוח זינקו גם בשנה האחרונה - מעל 100% כשבשנתיים הן הוסיפו מעל 200%.  השאלה אם זה ימשיך, ונתחיל בתוצאות ובסיבות לשיפור ברווחים. הרווחים הגבוהים הושפעו בין היתר מעליות בשוק ההון, שהוסיפו בזכות רווחי נוסטרו, דמי ניהול ורווחים משותפים לתיקים כ-30% מהרווחים השוטפים. בשוק רגיל זה אמור להתכווץ דרמטית. 

בנוסף, החברות נהנו מהכנסות גבוהות מאוד בביטוחי בריאות, חיים וביטוח אלמנטרי, ומהמשך ההפקדות לפנסיה על רקע שוק עבודה חזק. ההפקדות לפנסיה ימשכו כמובן, אבל הרווחיות בבריאות, חיים ואלמנטרי צפויה לרדת. זה צפוי "לגלח" מהרווח המייצג 5%-10%.

ויש עניין חשבונאי - המעבר לתקן החשבונאי IFRS 17, שהחל השנה. התקן מאפשר לחברות להכיר ברווחים צפויים מפוליסות ביטוח כבר בשלב מוקדם, מה שתורם לשיפור דרמטי בשורת הרווח. עם זאת, מדובר בכלי חשבונאי, שעלול להוביל להערכות יתר של הרווחיות, שיידרשו תיקון בעתיד. הוא בעצם מאפשר הקדמת רווחים. 

קחו את כל המכלול הזה ותמצאו שהרווחים כנראה גבוהים ב-30%-40% מהנורמה. מה שמפתיע הוא שגם אם נחזיר את הרווח בדוח לרווח מייצג זה שיפור עצום מהרווחים לפני שנתיים-שלוש וזה מוביל לתמחור של מכפיל רווחי באזור 15-17. יקר היסטורית לחברות ביטוח, אבל לא בועה ענקית.