ראיון

גלעד אלטשולר: "כוונת הרשות להוריד את עמלות ההפצה של הבנקים היא אולי טובה - אבל היא תיצור פגיעה דרמטית"

בשיחה עם BIzportal מתריע מנכ"ל אלטשולר-שחם מפני השלכות הצעד של האוזר. "הבנקים זה לא מלכ"ר, הם ימצאו להם אפיקים אחרים"
יעל גרונטמן | (8)

"הכוונה של רשות ניירות ערך היא אולי טובה, אבל התוצאות של המהלך להורדת דמי ההפצה שגובים הבנקים מקרנות הנאמנות, עלולות לפגוע בשוק קרנות הנאמנות באופן משמעותי ולצמצם בפועל את היקפו", כך מתריע גלעד אלטשולר, מנכ"ל בית ההשקעות אלטשולר שחם.

"למעשה, מהלך שכזה לא יעזור לנו, הגופים המנהלים את קרנות הנאמנות, מאחר ולבנקים, שאינם מלכ"רים, פשוט לא יהיה אינטרס להפיץ את הקרנות בעבור דמי הפצה נמוכים מדי", אמר אלטשולר בשיחה עם Bizportal. "הבנקים, ואני לא מאשים אותם, ימצאו להם אפיקים אחרים להתמקד בהם. לדוגמא, הם עשויים להחליט לעבור ולהתמקד בתעודות סל, בני"ע בחו"ל או בהפצה מוגברת של פיקדונות על חשבון מאמצי הפצה של קרנות כספיות שמנהלים בתי ההשקעות".

"מה שחשוב זה לשמור על פרופורציה. אם רשות ני"ע תורה לבנקים לחתוך את עמלות ההפצה שלהם למשל בתחום קרנות האג"ח מרמה של 0.4% כיום לרמה של 0.2%, הסיכוי שאנחנו ניפגע כתוצאה מצימצום פעולות ההפצה שנעשית בבנקים ללקוחות הסופיים, גדול יותר מהסיכוי שנהנה מהורדת העמלות האלו, שבסה"כ אנחנו חיים איתן בשלום. אם ההפחתה תהיה מתונה יותר לרמה של 0.3%, הפגיעה בנו תהיה מתונה יותר כי הבנקים יוכלו עדיין ליהנות מרווחיות בפעילות ההפצה על ידי היועצים שלהם".

שינוי במנגנוני התגמול של הבנקים

לפני כשבוע חשף יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, במסגרת נאומו בכנס DC Finance, מהלך חשוב שהרשות לני"ע רוצה לקדם: "החלטתי להוביל מהלך שיביא לשינוי במנגנוני התגמול של הבנקים בשל הפצת קרנות נאמנות שתכליתו טיפול בעמלות ההפצה הגבוהות במטרה להוזיל את דמי הניהול ללקוח הסופי".

האוזר ציין כי ייתכנו כמה מודלים אפשריים בעניין הזה, וכי בימים אלה בוחנת הרשות מהו המודל שישרת בצורה המיטבית את האינטרסים של המשקיעים, ישכלל את השוק ויגביר את התחרות.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שנים עושים מיליארדים ע" ח העם הפראייר=רגולציה! (ל"ת)
    מוסדות=מושחתים 21/03/2012 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    נילי 21/03/2012 14:23
    הגב לתגובה זו
    על נזקים. פראזיטים אוכלי חינם .
  • 5.
    יוסי 21/03/2012 12:20
    הגב לתגובה זו
    מה קרה אתה מפחד שיפסיקו להעביר לך לקוחות ?
  • 4.
    רועי 21/03/2012 10:52
    הגב לתגובה זו
    יהנה מזה . סה" כ שוק קרנות הנאמנות יש לו תחרות גבוהה מאד בכל הקשור לדמי ניהול, המחירים זולים ויש תחרות בריאה , כך שסביר להניח שהלקוח יפגע מהמהלך הזה מכיוון שהבנקים ימליצו לו לקנות ניירות באופן ישיר ויעדדו אותו לבצע מספר רב של פעולות. אין שום קשר בין זה לבין קופות הגמל והפנסייה שהתבצע שם הורדת דמי ניהול מוצדקת
  • 3.
    יוסי 21/03/2012 09:51
    הגב לתגובה זו
    דמי הניהול תפסו להם במשך שלוש שנים מבלי שאף אחד ייתן על כך דעה באוצר, בניירות ערך ובבורסה, לקוחות פרטיים מפסידים כסף רב כל יום. הגיע הזמן ליישר קו ולעשות רגולציה טובה יותר. מעל הכל עדיף לגלעד לשתוק לפעמים ולהראות שיש לו עוד אינטרס כלפי הלקוחות
  • 2.
    אחד העם 21/03/2012 08:53
    הגב לתגובה זו
    אלטשולר רועד מהבנקים - כי בסוף הם יושבים על הצינור של הכסף... מוכן שכולנו נשלם דמי ניהול גבוהים ב 50% ממה שהוא וחבריו גובים! עמלות ההפצה הן 475 מיליון, בלעדיהן דמי הניהול היו 825 בשנה - פער של 57% המספרים בכתבה -
  • 1.
    שבסופו עובדים אצלכם 21/03/2012 08:31
    הגב לתגובה זו
    לדוגמא את קרנות הפנסיה היו צריכים להעביר לניהול אישי כמו בארה" ב וכו'
  • משה 21/03/2012 08:49
    הגב לתגובה זו
    יפה להגיד לבן אדם תשתוק שנית לא כולם רוצים לנהל לבד את הפנסיה שלהם
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?