גלעד אלטשולר: "כוונת הרשות להוריד את עמלות ההפצה של הבנקים היא אולי טובה - אבל היא תיצור פגיעה דרמטית"
"הכוונה של רשות ניירות ערך היא אולי טובה, אבל התוצאות של המהלך להורדת דמי ההפצה שגובים הבנקים מקרנות הנאמנות, עלולות לפגוע בשוק קרנות הנאמנות באופן משמעותי ולצמצם בפועל את היקפו", כך מתריע גלעד אלטשולר, מנכ"ל בית ההשקעות אלטשולר שחם.
"למעשה, מהלך שכזה לא יעזור לנו, הגופים המנהלים את קרנות הנאמנות, מאחר ולבנקים, שאינם מלכ"רים, פשוט לא יהיה אינטרס להפיץ את הקרנות בעבור דמי הפצה נמוכים מדי", אמר אלטשולר בשיחה עם Bizportal. "הבנקים, ואני לא מאשים אותם, ימצאו להם אפיקים אחרים להתמקד בהם. לדוגמא, הם עשויים להחליט לעבור ולהתמקד בתעודות סל, בני"ע בחו"ל או בהפצה מוגברת של פיקדונות על חשבון מאמצי הפצה של קרנות כספיות שמנהלים בתי ההשקעות".
"מה שחשוב זה לשמור על פרופורציה. אם רשות ני"ע תורה לבנקים לחתוך את עמלות ההפצה שלהם למשל בתחום קרנות האג"ח מרמה של 0.4% כיום לרמה של 0.2%, הסיכוי שאנחנו ניפגע כתוצאה מצימצום פעולות ההפצה שנעשית בבנקים ללקוחות הסופיים, גדול יותר מהסיכוי שנהנה מהורדת העמלות האלו, שבסה"כ אנחנו חיים איתן בשלום. אם ההפחתה תהיה מתונה יותר לרמה של 0.3%, הפגיעה בנו תהיה מתונה יותר כי הבנקים יוכלו עדיין ליהנות מרווחיות בפעילות ההפצה על ידי היועצים שלהם".
שינוי במנגנוני התגמול של הבנקים
לפני כשבוע חשף יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, במסגרת נאומו בכנס DC Finance, מהלך חשוב שהרשות לני"ע רוצה לקדם: "החלטתי להוביל מהלך שיביא לשינוי במנגנוני התגמול של הבנקים בשל הפצת קרנות נאמנות שתכליתו טיפול בעמלות ההפצה הגבוהות במטרה להוזיל את דמי הניהול ללקוח הסופי".
האוזר ציין כי ייתכנו כמה מודלים אפשריים בעניין הזה, וכי בימים אלה בוחנת הרשות מהו המודל שישרת בצורה המיטבית את האינטרסים של המשקיעים, ישכלל את השוק ויגביר את התחרות.
- 7.שנים עושים מיליארדים ע" ח העם הפראייר=רגולציה! (ל"ת)מוסדות=מושחתים 21/03/2012 14:52הגב לתגובה זו
- 6.נילי 21/03/2012 14:23הגב לתגובה זועל נזקים. פראזיטים אוכלי חינם .
- 5.יוסי 21/03/2012 12:20הגב לתגובה זומה קרה אתה מפחד שיפסיקו להעביר לך לקוחות ?
- 4.רועי 21/03/2012 10:52הגב לתגובה זויהנה מזה . סה" כ שוק קרנות הנאמנות יש לו תחרות גבוהה מאד בכל הקשור לדמי ניהול, המחירים זולים ויש תחרות בריאה , כך שסביר להניח שהלקוח יפגע מהמהלך הזה מכיוון שהבנקים ימליצו לו לקנות ניירות באופן ישיר ויעדדו אותו לבצע מספר רב של פעולות. אין שום קשר בין זה לבין קופות הגמל והפנסייה שהתבצע שם הורדת דמי ניהול מוצדקת
- 3.יוסי 21/03/2012 09:51הגב לתגובה זודמי הניהול תפסו להם במשך שלוש שנים מבלי שאף אחד ייתן על כך דעה באוצר, בניירות ערך ובבורסה, לקוחות פרטיים מפסידים כסף רב כל יום. הגיע הזמן ליישר קו ולעשות רגולציה טובה יותר. מעל הכל עדיף לגלעד לשתוק לפעמים ולהראות שיש לו עוד אינטרס כלפי הלקוחות
- 2.אחד העם 21/03/2012 08:53הגב לתגובה זואלטשולר רועד מהבנקים - כי בסוף הם יושבים על הצינור של הכסף... מוכן שכולנו נשלם דמי ניהול גבוהים ב 50% ממה שהוא וחבריו גובים! עמלות ההפצה הן 475 מיליון, בלעדיהן דמי הניהול היו 825 בשנה - פער של 57% המספרים בכתבה -
- 1.שבסופו עובדים אצלכם 21/03/2012 08:31הגב לתגובה זולדוגמא את קרנות הפנסיה היו צריכים להעביר לניהול אישי כמו בארה" ב וכו'
- משה 21/03/2012 08:49הגב לתגובה זויפה להגיד לבן אדם תשתוק שנית לא כולם רוצים לנהל לבד את הפנסיה שלהם
אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"
אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"
שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.
דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.
אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?
"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."
התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.
- אלרוב מסכמת רבעון טוב, אבל עד כמה הוא בר־קיימא?
- אקירוב חושב שכלל מעניינת למרות שזינקה יותר מפי שניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."
סוגת (צילום: תמר מצפי)למה סוגת מנפיקה במחיר גבוה? כי אפשר
סוגת מונפקת בשווי גבוה - מכפיל רווח מייצג של 23-25, כאשר יש שורה של חברות מזון שנסחרות משמעותית מתחת לתמחור הזה;. הציבור בסוף ישלם את מחיר הגאות; בהנפקות יש לרוב רק צד אחד שמרוויח - הצד המנפיק
הנפקות הן מקום מצוין להפסיד כסף. בכל גל הנפקות המשקיעים המוסדיים והפרטיים הפסידו כסף. לכו 40 שנה לאחור, לשנות ה-80, גל ההנפקות בשנות ה-90', הנפקות הדוט קום ב-99-2000 ועוד. תמיד בסוף זה נגמר בירידות. הגל האחרון ב-2021 היה כואב במיוחד - 100 הנפקות, מתוכם 5-6 טובות, עוד כמה בינוניות וכ-90 זבל. הנפיקו חברות אנרגיה מתחדשות במיליארדים והם היום שלדים של מיליונים בודדים. כעת יש גל של הנפקות עם דגש על חברות מזון ונדל"ן. אלו לא חברות טכנולוגיה שימחקו, אלב בנדל"ן הסיכון גדול מאוד והן מגיעות לבורסה כדי לשתף את הציבור בסיכון ובמזון פשוט מנפיקים בשווי מנופח מאוד. אלו חברות שיכולות להיות טובות - סוגת היא חברה טובה, אבל המחיר בהנפקה הוא לא מלא, הוא מנופח. אין סיבה לרכוש חברה בהנפקה במכפיל רווח של 23 בשעה ששטראוס ושורה של חברות מזון שנסחרות בבורסה במכפילים נמוכים משמעותית.
חברת המזון סוגת, המוכרת בישראל במוצרי בסיס כמו סוכר, אורז, קטניות, שמנים ומלח, מתקדמת לקראת הנפקה בבורסה בתל אביב, שצפויה להתרחש בחודש הקרוב. החברה תנסה לגייס 250-300 מיליון שקל לפי שווי של 800-900 מיליון שקל לפני הכסף. היו דיווחים על שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל - אבל זה טריק ידוע של חתמים: לזרוק שווים גבוהים ואז "להתפשר" על המחיר.
סוגת הוקמה בשנות ה-60 כחברה לייבוא וייצור סוכר, דגנים וקטניות, בעוד שמלח הארץ פועלת משנת 1922 בייצור וייבוא מלח. ב-2019 רכשה קרן פורטיסימו, בהנהלת יובל כהן, את מלח הארץ מידי שרי אריסון תמורת 160 מיליון שקל, ולאחר מכן את סוגת מחברת מאן תמורת 60 מיליון דולר, מה שיצר את הקבוצה המאוחדת. ב-2021 מכרה פורטיסימו 20% מסוגת לפועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות של בנק הפועלים, בשווי של 750 מיליון שקל. מאז ביצעה סוגת רכישות בהיקף של מעל 300 מיליון שקל: פעילות הקמעונאות של שמן תעשיות (163 מיליון שקל, 2020), אגס ירוק (טחינה וחלווה, 88 מיליון שקל, 2021), 50% מפרג (תבלינים, 40 מיליון שקל, 2023), 50% מקפה אל-נח'לה (קפה ופיצוחים, 2024), ופופסטאר (פופקורן, 17 מיליון שקל, 2025). הרכישות הרחיבו את סל המוצרים לכ-300 פריטים, כולל מותגים כמו "עץ הזית", "אל-ארז", "פרג" ו"מלח הארץ". החברה מפעילה מפעלים בקריית גת, עתלית, אילת ומגדל העמק, עם רשת לוגיסטית ארצית.
ההנפקה: שווי, גיוס ומבנה בעלויות
ההנפקה כוללת גיוס של 250-300 מיליון שקל, כאשר 80–120 מיליון שקל יופנו לפירעון הלוואות, והיתר למימון התרחבות ורכישות נוספות. השווי של 800-900 מיליון שקל לפני הכסף. לאחר ההנפקה, פורטיסימו תחזיק ב-57%, פועלים אקוויטי ב-14%, והציבור ב-26%. ההנהלה תחזיק חלקים קטנים: המנכ"ל גיא פרופר 1.5% וסמנכ"לים בקבוצה יחזיקו ביחד בכ-1.5% נוספים.
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- בעקבות התנגדות הממונה על התחרות - סוגת לא תרכוש את סטורנקסט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתשעת החודשים הראשונים של 2025 דיווחה סוגת על הכנסות של 716 מיליון שקל, ירידה של 1% בהשוואה לתקופה המקבילה. הרווח הנקי זינק ב-81% ל-24 מיליון שקל, הודות לשיפור בשולי רווח גולמי ותפעולי, כולל הפסקת מכירת מוצרים בעלי רווחיות נמוכה. תחזית 2025: הכנסות של 944 מיליון שקל, דומה ל-2024 ונמוך ב-2% מ-2023. ל-2026 צופים בחברה מחזור של 977 מיליון שקל. נתחי שוק: מלח מיוחד 91%, מלח באריזות נייר 76%, סוכר 56%, אורז 53%, קטניות 37%, שמן 25%. הדומיננטיות מעניקה כוח תמחור.
