ראיון

גלעד אלטשולר: "כוונת הרשות להוריד את עמלות ההפצה של הבנקים היא אולי טובה - אבל היא תיצור פגיעה דרמטית"

בשיחה עם BIzportal מתריע מנכ"ל אלטשולר-שחם מפני השלכות הצעד של האוזר. "הבנקים זה לא מלכ"ר, הם ימצאו להם אפיקים אחרים"
יעל גרונטמן | (8)

"הכוונה של רשות ניירות ערך היא אולי טובה, אבל התוצאות של המהלך להורדת דמי ההפצה שגובים הבנקים מקרנות הנאמנות, עלולות לפגוע בשוק קרנות הנאמנות באופן משמעותי ולצמצם בפועל את היקפו", כך מתריע גלעד אלטשולר, מנכ"ל בית ההשקעות אלטשולר שחם.

"למעשה, מהלך שכזה לא יעזור לנו, הגופים המנהלים את קרנות הנאמנות, מאחר ולבנקים, שאינם מלכ"רים, פשוט לא יהיה אינטרס להפיץ את הקרנות בעבור דמי הפצה נמוכים מדי", אמר אלטשולר בשיחה עם Bizportal. "הבנקים, ואני לא מאשים אותם, ימצאו להם אפיקים אחרים להתמקד בהם. לדוגמא, הם עשויים להחליט לעבור ולהתמקד בתעודות סל, בני"ע בחו"ל או בהפצה מוגברת של פיקדונות על חשבון מאמצי הפצה של קרנות כספיות שמנהלים בתי ההשקעות".

"מה שחשוב זה לשמור על פרופורציה. אם רשות ני"ע תורה לבנקים לחתוך את עמלות ההפצה שלהם למשל בתחום קרנות האג"ח מרמה של 0.4% כיום לרמה של 0.2%, הסיכוי שאנחנו ניפגע כתוצאה מצימצום פעולות ההפצה שנעשית בבנקים ללקוחות הסופיים, גדול יותר מהסיכוי שנהנה מהורדת העמלות האלו, שבסה"כ אנחנו חיים איתן בשלום. אם ההפחתה תהיה מתונה יותר לרמה של 0.3%, הפגיעה בנו תהיה מתונה יותר כי הבנקים יוכלו עדיין ליהנות מרווחיות בפעילות ההפצה על ידי היועצים שלהם".

שינוי במנגנוני התגמול של הבנקים

לפני כשבוע חשף יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, במסגרת נאומו בכנס DC Finance, מהלך חשוב שהרשות לני"ע רוצה לקדם: "החלטתי להוביל מהלך שיביא לשינוי במנגנוני התגמול של הבנקים בשל הפצת קרנות נאמנות שתכליתו טיפול בעמלות ההפצה הגבוהות במטרה להוזיל את דמי הניהול ללקוח הסופי".

האוזר ציין כי ייתכנו כמה מודלים אפשריים בעניין הזה, וכי בימים אלה בוחנת הרשות מהו המודל שישרת בצורה המיטבית את האינטרסים של המשקיעים, ישכלל את השוק ויגביר את התחרות.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שנים עושים מיליארדים ע" ח העם הפראייר=רגולציה! (ל"ת)
    מוסדות=מושחתים 21/03/2012 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    נילי 21/03/2012 14:23
    הגב לתגובה זו
    על נזקים. פראזיטים אוכלי חינם .
  • 5.
    יוסי 21/03/2012 12:20
    הגב לתגובה זו
    מה קרה אתה מפחד שיפסיקו להעביר לך לקוחות ?
  • 4.
    רועי 21/03/2012 10:52
    הגב לתגובה זו
    יהנה מזה . סה" כ שוק קרנות הנאמנות יש לו תחרות גבוהה מאד בכל הקשור לדמי ניהול, המחירים זולים ויש תחרות בריאה , כך שסביר להניח שהלקוח יפגע מהמהלך הזה מכיוון שהבנקים ימליצו לו לקנות ניירות באופן ישיר ויעדדו אותו לבצע מספר רב של פעולות. אין שום קשר בין זה לבין קופות הגמל והפנסייה שהתבצע שם הורדת דמי ניהול מוצדקת
  • 3.
    יוסי 21/03/2012 09:51
    הגב לתגובה זו
    דמי הניהול תפסו להם במשך שלוש שנים מבלי שאף אחד ייתן על כך דעה באוצר, בניירות ערך ובבורסה, לקוחות פרטיים מפסידים כסף רב כל יום. הגיע הזמן ליישר קו ולעשות רגולציה טובה יותר. מעל הכל עדיף לגלעד לשתוק לפעמים ולהראות שיש לו עוד אינטרס כלפי הלקוחות
  • 2.
    אחד העם 21/03/2012 08:53
    הגב לתגובה זו
    אלטשולר רועד מהבנקים - כי בסוף הם יושבים על הצינור של הכסף... מוכן שכולנו נשלם דמי ניהול גבוהים ב 50% ממה שהוא וחבריו גובים! עמלות ההפצה הן 475 מיליון, בלעדיהן דמי הניהול היו 825 בשנה - פער של 57% המספרים בכתבה -
  • 1.
    שבסופו עובדים אצלכם 21/03/2012 08:31
    הגב לתגובה זו
    לדוגמא את קרנות הפנסיה היו צריכים להעביר לניהול אישי כמו בארה" ב וכו'
  • משה 21/03/2012 08:49
    הגב לתגובה זו
    יפה להגיד לבן אדם תשתוק שנית לא כולם רוצים לנהל לבד את הפנסיה שלהם
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.