הזינוק בזהב השחור מדוע ייצוא הנפט האירני בינואר עלה לשיא מאז דצמבר 2008?
הנפט נסחר כעת במחיר קרוב לשיא שבועי ובכך ממשיך בראלי הקודם בתמיכת החששות לשיבוש האספקה הפוטנציאלי מצד אירן והאפשרות של ביקוש גבוה בארה"ב ברקע לנתונים החזקים מצד הכלכלה האמריקנית. בנוסף הודעת חברת הסליקה העולמית, סוויפט, על ניתוק אירן ממערכת הסליקה הבינלאומי מוסיפה למתיחות.
תוצרת מוגברת מיצרנית הנפט הגדולה באופ"ק, סעודיה, שהגדילה את תפוקתה לרמה הגבוהה ביותר לפחות מאז שנות השמונים והרחבת דרכי היצוא מעירק נותנים מענה לחלק מהחששות מפני מחסור עולמי בנפט אך האנליסטים סבורים כי הסיכון של משבר בתחום עדיין קיים. תפוקת השיא מכיוון סעודיה מתדלקת את חששות המשקיעים והספקולנטים כי העולם דווקא בדרך למחסור חמור בהיצע הנפט.
מנגד, מכיוון הביקוש התחזית האופטימית לגביי הצמיחה של הכלכלה הגדולה בעולם בארה"ב וסימנים כי הביטחון חוזר לגוש האירו לאחר הסדר החוב הריבוני הגדול בהיסטוריה עם יוון מעלים את הסברה כי הצריכה לנפט תגדל מעל התחזיות.
נתון מעניין שמאושש את הביקוש החזק הוא שמלבד ערב הסעודית שהגדילה את ייצוא הנפט בחודש ינואר ב-2% ל-7.5 מיליון חביות ביום גם באירן, יצרנית הנפט השנייה בגודלה באופ"ק, נרשם ביקוש גדול יותר. אירן הגבירה את ייצוא הנפט שלה ל-2.3 מיליון חביות ביום בחודש ינואר - מדובר בשיעור היצוא הגבוה ביותר מאז דצמבר 2008.
"הכלכלה הגלובלית יצאה מאיזור הסכנה אבל רמות חוב גבוהות בשווקים מפותחים ועליית מחירי הנפט הם הסיכונים העיקריים", כך לפי דברי מנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, בבייג'ינג אתמול (א'). המשקיעים ברחבי העולם ממתינים להתפתחויות במחירי הנפט והשפעתם על הסביבה הכלכלית העולמית.
"בנק ישראל מתייחס לעליית מחירי הנפט כזמנית"
"המתיחות עם אירן, החשש מהסלמה ועצירת הנפט מאירן מעלה את מחירי הנפט אך עלייה זו היא זמנית משום שהיא נובעת בעיקר מכיוון ההיצע", אומר אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות.
"במקרה שאירן לא תייצא, סעודיה יכולה להשלים את החוסר, ארה"ב יכולה לפתוח את הרזרבות שלה הפיתרון ימצא לבסוף ועד אז המחירים יעלו. אף אחד לא יכול להגיד עד מתי המחרים יעלו אך זה יהיה זמני בסיכומו של דבר, בעוד במקרה שהביקוש יגבר המחירים יעלו באופן לא זמנית", מסביר גרינפלד.
נקודה נוספת שעולה בשיחה היא עניין הצמיחה העולמית בהקשר זה: "כאשר ההוצאה על דלק היא גדולה מוצרים אחרים נזנחים ופחות כסף מוזרם לכיוונים אחרים, כתוצאה הצמיחה מתעכבת".
"מחירי הנפט בעלי חשיבות רבה בהקשר האינפלנציוני: המדד בארה"ב, לדוגמא, הושפע בעיקר ממחיר הדלקים כאשר ההשפעה גם מתגלגלת קדימה לחודשים הבאים. בישראל מחירי הנפט השפיעו על מדד פברואר בסעיף הדלקים ויתנו את אותותיהם בחודשים הקרובים עם עליית מחירי החשמל. לפי כלל האצבע עלייה של 10% במחירי הנפט יתרמו ל-0.4% אינפלציה. בנק ישראל אף הוא רואה בעליית מחירי הנפט עלייה זמנית ועדיין רחוק מאוד משימוש בכלים לטיפול בהשפעות האינפלציוניות".
"המעבר ההולך ומתרחב לשימוש בגז תורם לצמצום הדרישה לנפט"
ורד יצחקי, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "בטווח הקצר נראה את הנפט ממשיך להתחזק כאשר המחירים עלולים להמשיך ולנסוק אף לעבר רמת ה-120. אולם בראייה קדימה המחירים לא יכולים להתחזק הרבה מעבר לרמה זו. העובדה שארה"ב פתחה את מאגרי החירום וסעודיה נכנסה למצב של ייצור וייצוא מלא אינה מעידה להערכתנו על פאניקה אלא על הערכות נכונה ומבוקרת לאמברגו המתוכנן".
"נוסיף לזה את ההתפתחות בשוק הגז בעולם והמעבר ההולך ומתרחב לשימוש בגז אשר תורם אף הוא לצמצום הדרישה לנפט ונקבל תמיכה בהתייצבות מחירי הנפט. גם המשבר החריף באירופה רחוק מסיום. הכלכלה האירופית צפויה לרשום שיעור צמיחה שלילי של 0.3% ב-2012, נתון המצביע על ירידה בביקושים ובפעילות הכלכלית. המשך המשבר באירופה פירושו ביקושים נמוכים יותר מצד אירופה ליבוא נפט, דבר אשר תומך אף הוא ביציבות מחירי הנפט", כותבת יצחקי.
"מחירי הנפט יזנקו לשיא"
יפתח דרורי מלמבקס: "הנפט הוא מכשיר ההשקעה המדובר ביותר לאחרונה. עם התהדקות הסנקציות על אירן, התחושה בשוק היא כי אנו עומדים בפני זינוק חד במחירי הנפט. ההתפתחות האחרונה בדבר הפסקת העברות הכספים למדינה שוב עוררו את הספקולנטים, שנתנו לנפט רוח גבית ומחקו ירידות של 4% בשבוע האחרון".
"בתחילת השנה הערכנו בסקירתנו כי מחירי הנפט, אשר תמיד מגלמים תנודתיות רבה, לא יתנהגו בצורה שונה השנה. ככל הנראה התפתחות פוליטית קרובה אלינו, מה שישלח את מחירי הנפט לשער של 112 דולר לחבית, אך הערכתנו לגבי הטווח הרחוק עומדת בעינה על 95 דולר לחבית נפט", כותבים בלמבקס.

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

קמטק מזנקת 10%, כלל מאבדת 2% - המדדים עולים עד 0.8%
אחרי שנתיים של אי-שקט החטופים החיים שבו לביתם וחלק מהחללים הובאו למנוחתם; המסחר נפתח הבוקר באווירה של אופטימיות מהולה בזהירות, עם ציפיות להפחתת ריבית ולקראת תקציב חדש שצפוי להטות את הכיוון הכלכלי אל עבר השקעות פנימיות וצמיחה, ופחות לעבר הוצאות ביטחוניות
המדדים המרכזיים בעליות שערים אך מתונות יותר מאשר היו בשעת הפתיחה - מדד ת"א 35 עולה 0.8% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.4%.
במבט על הסקטורים המגמה חיובית ברובה - מדד הבנקים מוסיף 0.4% מדד ת"א ביטוח מאבד 1.2%. ת"א נדל"ן עולה 0.8% ות"א בניה מזנק 2%, ת"א נפט וגז מאבד 0.5%.
אחרי יומיים בהם הבורסה הייתה סגורה לרגל חג שמחת תורה מניות הארביטראז' חוזרות עם פערים חיוביים משמעותיים - קמטק קמטק 9.97% , נובה נובה 5.23% וגם טאואר 2.78% מטפסות והובילו אותנו לבחון האם מניות השבבים הישראליות יקרות? בדקנו האם מניות השבבים הישראליות כבר יקרות מדי אחרי העליות החדות מתחילת השנה, או שעדיין יש בהן פוטנציאל. הנתונים מראים שנובה וקמטק נסחרות בפרמיה משמעותית, בעוד שטאואר מתומחרת באופן מאוזן יותר. לקריאה מלאה של הניתוח עם השוואת מכפילים, דוחות עדכניים ומבט קדימה על תעשיית השבבים - לחצו כאן.
תקופת החגים מאחורינו, וגם אחרי שנתיים של מלחמה, החטופים החיים שבו הביתה וחלק מהחללים חזרו גם הם למנוחת עולמים. ברקע החזרה והעסקה, הנשיא טראמפ הגיע לישראל ונאם בכנסת, וסיפק כמה אמירות מעניינות. בין היתר דיבר טראמפ על הרחבת הסכמי אברהם, ואף אמר כי נשיא אינדונזיה יגיע לביקור בישראל, ולמרות שהביקור לא יצא לפועל, הציפייה להסכמים שיתרמו לכלכלה עשויים לדחוף את השוק המקומי.
מצב הפנסיה שלכם טוב. "הפנסיה בישראל מהטובות בעולם" - על פי מדד מרסר הבינלאומי. מערכת
הפנסיה בישראל זכתה השנה לדירוג הגבוה ביותר במדד הפנסיה העולמי של Mercer‑CFA Institute (דירוג מרסר) ונכנסה לרשימת חמש המדינות היחידות בעולם עם דירוג A. מדובר בהישג משמעותי עבור ישראל. המשמעות, על רגל אחת היא שהישראלים חוסכים הרבה יחסית למקומות אחרים בעולם,
ששיעור הקצבה ביחס לשכר יחסית גבוה. זה יכול להישמע מפתיע, אבל ניתחנו את זה לפני מספר חודשים והתברר לנו שאכן מצב הפנסיה בארץ הוא בסה"כ טוב מאוד - הפתעה לחוסכים לפנסיה - מיליוני שקלים בפנסיה וקצבה מספקת.
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה מעניינת - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרווח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום