הזינוק בזהב השחור מדוע ייצוא הנפט האירני בינואר עלה לשיא מאז דצמבר 2008?

החששות מהפרעות באספקת הנפט כתוצאה מהמתיחות עם אירן תורמים לעליית מחירי הנפט. פסגות: "עליית מחירים זמנית כיוון שנובעת בעיקר מכיוון ההיצע". היצור בסעודיה בשיא
רקפת גלילי |

הנפט נסחר כעת במחיר קרוב לשיא שבועי ובכך ממשיך בראלי הקודם בתמיכת החששות לשיבוש האספקה הפוטנציאלי מצד אירן והאפשרות של ביקוש גבוה בארה"ב ברקע לנתונים החזקים מצד הכלכלה האמריקנית. בנוסף הודעת חברת הסליקה העולמית, סוויפט, על ניתוק אירן ממערכת הסליקה הבינלאומי מוסיפה למתיחות.

תוצרת מוגברת מיצרנית הנפט הגדולה באופ"ק, סעודיה, שהגדילה את תפוקתה לרמה הגבוהה ביותר לפחות מאז שנות השמונים והרחבת דרכי היצוא מעירק נותנים מענה לחלק מהחששות מפני מחסור עולמי בנפט אך האנליסטים סבורים כי הסיכון של משבר בתחום עדיין קיים. תפוקת השיא מכיוון סעודיה מתדלקת את חששות המשקיעים והספקולנטים כי העולם דווקא בדרך למחסור חמור בהיצע הנפט.

מנגד, מכיוון הביקוש התחזית האופטימית לגביי הצמיחה של הכלכלה הגדולה בעולם בארה"ב וסימנים כי הביטחון חוזר לגוש האירו לאחר הסדר החוב הריבוני הגדול בהיסטוריה עם יוון מעלים את הסברה כי הצריכה לנפט תגדל מעל התחזיות.

נתון מעניין שמאושש את הביקוש החזק הוא שמלבד ערב הסעודית שהגדילה את ייצוא הנפט בחודש ינואר ב-2% ל-7.5 מיליון חביות ביום גם באירן, יצרנית הנפט השנייה בגודלה באופ"ק, נרשם ביקוש גדול יותר. אירן הגבירה את ייצוא הנפט שלה ל-2.3 מיליון חביות ביום בחודש ינואר - מדובר בשיעור היצוא הגבוה ביותר מאז דצמבר 2008.

"הכלכלה הגלובלית יצאה מאיזור הסכנה אבל רמות חוב גבוהות בשווקים מפותחים ועליית מחירי הנפט הם הסיכונים העיקריים", כך לפי דברי מנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, בבייג'ינג אתמול (א'). המשקיעים ברחבי העולם ממתינים להתפתחויות במחירי הנפט והשפעתם על הסביבה הכלכלית העולמית.

"בנק ישראל מתייחס לעליית מחירי הנפט כזמנית"

"המתיחות עם אירן, החשש מהסלמה ועצירת הנפט מאירן מעלה את מחירי הנפט אך עלייה זו היא זמנית משום שהיא נובעת בעיקר מכיוון ההיצע", אומר אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות.

"במקרה שאירן לא תייצא, סעודיה יכולה להשלים את החוסר, ארה"ב יכולה לפתוח את הרזרבות שלה הפיתרון ימצא לבסוף ועד אז המחירים יעלו. אף אחד לא יכול להגיד עד מתי המחרים יעלו אך זה יהיה זמני בסיכומו של דבר, בעוד במקרה שהביקוש יגבר המחירים יעלו באופן לא זמנית", מסביר גרינפלד.

נקודה נוספת שעולה בשיחה היא עניין הצמיחה העולמית בהקשר זה: "כאשר ההוצאה על דלק היא גדולה מוצרים אחרים נזנחים ופחות כסף מוזרם לכיוונים אחרים, כתוצאה הצמיחה מתעכבת".

"מחירי הנפט בעלי חשיבות רבה בהקשר האינפלנציוני: המדד בארה"ב, לדוגמא, הושפע בעיקר ממחיר הדלקים כאשר ההשפעה גם מתגלגלת קדימה לחודשים הבאים. בישראל מחירי הנפט השפיעו על מדד פברואר בסעיף הדלקים ויתנו את אותותיהם בחודשים הקרובים עם עליית מחירי החשמל. לפי כלל האצבע עלייה של 10% במחירי הנפט יתרמו ל-0.4% אינפלציה. בנק ישראל אף הוא רואה בעליית מחירי הנפט עלייה זמנית ועדיין רחוק מאוד משימוש בכלים לטיפול בהשפעות האינפלציוניות".

"המעבר ההולך ומתרחב לשימוש בגז תורם לצמצום הדרישה לנפט"

ורד יצחקי, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "בטווח הקצר נראה את הנפט ממשיך להתחזק כאשר המחירים עלולים להמשיך ולנסוק אף לעבר רמת ה-120. אולם בראייה קדימה המחירים לא יכולים להתחזק הרבה מעבר לרמה זו. העובדה שארה"ב פתחה את מאגרי החירום וסעודיה נכנסה למצב של ייצור וייצוא מלא אינה מעידה להערכתנו על פאניקה אלא על הערכות נכונה ומבוקרת לאמברגו המתוכנן".

"נוסיף לזה את ההתפתחות בשוק הגז בעולם והמעבר ההולך ומתרחב לשימוש בגז אשר תורם אף הוא לצמצום הדרישה לנפט ונקבל תמיכה בהתייצבות מחירי הנפט. גם המשבר החריף באירופה רחוק מסיום. הכלכלה האירופית צפויה לרשום שיעור צמיחה שלילי של 0.3% ב-2012, נתון המצביע על ירידה בביקושים ובפעילות הכלכלית. המשך המשבר באירופה פירושו ביקושים נמוכים יותר מצד אירופה ליבוא נפט, דבר אשר תומך אף הוא ביציבות מחירי הנפט", כותבת יצחקי.

"מחירי הנפט יזנקו לשיא"

יפתח דרורי מלמבקס: "הנפט הוא מכשיר ההשקעה המדובר ביותר לאחרונה. עם התהדקות הסנקציות על אירן, התחושה בשוק היא כי אנו עומדים בפני זינוק חד במחירי הנפט. ההתפתחות האחרונה בדבר הפסקת העברות הכספים למדינה שוב עוררו את הספקולנטים, שנתנו לנפט רוח גבית ומחקו ירידות של 4% בשבוע האחרון".

"בתחילת השנה הערכנו בסקירתנו כי מחירי הנפט, אשר תמיד מגלמים תנודתיות רבה, לא יתנהגו בצורה שונה השנה. ככל הנראה התפתחות פוליטית קרובה אלינו, מה שישלח את מחירי הנפט לשער של 112 דולר לחבית, אך הערכתנו לגבי הטווח הרחוק עומדת בעינה על 95 דולר לחבית נפט", כותבים בלמבקס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%

יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל

מערכת ביזפורטל |


עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל


סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.


חלל תקשורת חלל תקשורת -6.36%   ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים "על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.


מניית אפקון החזקות 1.85%  זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"


אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?