הזינוק בזהב השחור מדוע ייצוא הנפט האירני בינואר עלה לשיא מאז דצמבר 2008?
הנפט נסחר כעת במחיר קרוב לשיא שבועי ובכך ממשיך בראלי הקודם בתמיכת החששות לשיבוש האספקה הפוטנציאלי מצד אירן והאפשרות של ביקוש גבוה בארה"ב ברקע לנתונים החזקים מצד הכלכלה האמריקנית. בנוסף הודעת חברת הסליקה העולמית, סוויפט, על ניתוק אירן ממערכת הסליקה הבינלאומי מוסיפה למתיחות.
תוצרת מוגברת מיצרנית הנפט הגדולה באופ"ק, סעודיה, שהגדילה את תפוקתה לרמה הגבוהה ביותר לפחות מאז שנות השמונים והרחבת דרכי היצוא מעירק נותנים מענה לחלק מהחששות מפני מחסור עולמי בנפט אך האנליסטים סבורים כי הסיכון של משבר בתחום עדיין קיים. תפוקת השיא מכיוון סעודיה מתדלקת את חששות המשקיעים והספקולנטים כי העולם דווקא בדרך למחסור חמור בהיצע הנפט.
מנגד, מכיוון הביקוש התחזית האופטימית לגביי הצמיחה של הכלכלה הגדולה בעולם בארה"ב וסימנים כי הביטחון חוזר לגוש האירו לאחר הסדר החוב הריבוני הגדול בהיסטוריה עם יוון מעלים את הסברה כי הצריכה לנפט תגדל מעל התחזיות.
נתון מעניין שמאושש את הביקוש החזק הוא שמלבד ערב הסעודית שהגדילה את ייצוא הנפט בחודש ינואר ב-2% ל-7.5 מיליון חביות ביום גם באירן, יצרנית הנפט השנייה בגודלה באופ"ק, נרשם ביקוש גדול יותר. אירן הגבירה את ייצוא הנפט שלה ל-2.3 מיליון חביות ביום בחודש ינואר - מדובר בשיעור היצוא הגבוה ביותר מאז דצמבר 2008.
"הכלכלה הגלובלית יצאה מאיזור הסכנה אבל רמות חוב גבוהות בשווקים מפותחים ועליית מחירי הנפט הם הסיכונים העיקריים", כך לפי דברי מנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, בבייג'ינג אתמול (א'). המשקיעים ברחבי העולם ממתינים להתפתחויות במחירי הנפט והשפעתם על הסביבה הכלכלית העולמית.
"בנק ישראל מתייחס לעליית מחירי הנפט כזמנית"
"המתיחות עם אירן, החשש מהסלמה ועצירת הנפט מאירן מעלה את מחירי הנפט אך עלייה זו היא זמנית משום שהיא נובעת בעיקר מכיוון ההיצע", אומר אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות.
"במקרה שאירן לא תייצא, סעודיה יכולה להשלים את החוסר, ארה"ב יכולה לפתוח את הרזרבות שלה הפיתרון ימצא לבסוף ועד אז המחירים יעלו. אף אחד לא יכול להגיד עד מתי המחרים יעלו אך זה יהיה זמני בסיכומו של דבר, בעוד במקרה שהביקוש יגבר המחירים יעלו באופן לא זמנית", מסביר גרינפלד.
נקודה נוספת שעולה בשיחה היא עניין הצמיחה העולמית בהקשר זה: "כאשר ההוצאה על דלק היא גדולה מוצרים אחרים נזנחים ופחות כסף מוזרם לכיוונים אחרים, כתוצאה הצמיחה מתעכבת".
"מחירי הנפט בעלי חשיבות רבה בהקשר האינפלנציוני: המדד בארה"ב, לדוגמא, הושפע בעיקר ממחיר הדלקים כאשר ההשפעה גם מתגלגלת קדימה לחודשים הבאים. בישראל מחירי הנפט השפיעו על מדד פברואר בסעיף הדלקים ויתנו את אותותיהם בחודשים הקרובים עם עליית מחירי החשמל. לפי כלל האצבע עלייה של 10% במחירי הנפט יתרמו ל-0.4% אינפלציה. בנק ישראל אף הוא רואה בעליית מחירי הנפט עלייה זמנית ועדיין רחוק מאוד משימוש בכלים לטיפול בהשפעות האינפלציוניות".
"המעבר ההולך ומתרחב לשימוש בגז תורם לצמצום הדרישה לנפט"
ורד יצחקי, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "בטווח הקצר נראה את הנפט ממשיך להתחזק כאשר המחירים עלולים להמשיך ולנסוק אף לעבר רמת ה-120. אולם בראייה קדימה המחירים לא יכולים להתחזק הרבה מעבר לרמה זו. העובדה שארה"ב פתחה את מאגרי החירום וסעודיה נכנסה למצב של ייצור וייצוא מלא אינה מעידה להערכתנו על פאניקה אלא על הערכות נכונה ומבוקרת לאמברגו המתוכנן".
"נוסיף לזה את ההתפתחות בשוק הגז בעולם והמעבר ההולך ומתרחב לשימוש בגז אשר תורם אף הוא לצמצום הדרישה לנפט ונקבל תמיכה בהתייצבות מחירי הנפט. גם המשבר החריף באירופה רחוק מסיום. הכלכלה האירופית צפויה לרשום שיעור צמיחה שלילי של 0.3% ב-2012, נתון המצביע על ירידה בביקושים ובפעילות הכלכלית. המשך המשבר באירופה פירושו ביקושים נמוכים יותר מצד אירופה ליבוא נפט, דבר אשר תומך אף הוא ביציבות מחירי הנפט", כותבת יצחקי.
"מחירי הנפט יזנקו לשיא"
יפתח דרורי מלמבקס: "הנפט הוא מכשיר ההשקעה המדובר ביותר לאחרונה. עם התהדקות הסנקציות על אירן, התחושה בשוק היא כי אנו עומדים בפני זינוק חד במחירי הנפט. ההתפתחות האחרונה בדבר הפסקת העברות הכספים למדינה שוב עוררו את הספקולנטים, שנתנו לנפט רוח גבית ומחקו ירידות של 4% בשבוע האחרון".
"בתחילת השנה הערכנו בסקירתנו כי מחירי הנפט, אשר תמיד מגלמים תנודתיות רבה, לא יתנהגו בצורה שונה השנה. ככל הנראה התפתחות פוליטית קרובה אלינו, מה שישלח את מחירי הנפט לשער של 112 דולר לחבית, אך הערכתנו לגבי הטווח הרחוק עומדת בעינה על 95 דולר לחבית נפט", כותבים בלמבקס.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
כשהאוצר בונה על צמיחה של 5.2%, האנלסיטים מסתפקים אם נעבור את ה-4%
משרד האוצר מכוון לצמיחה של 5.2% ב-2026. אבל בלידר שוקי הון הרבה פחות אופטימיים. בבית ההשקעות מעריכים שהמשק יתקשה לעבור צמיחה של כ 4% בשנה, בגלל המגבלות בשוק העבודה, בענף הבנייה, בצריכה הפרטית ובתיירות.
זה לא ויכוח תיאורטי על אחוז לכאן או לכאן, זה משהו שיכול להשפיע ישירות על התקציב. תחזית הצמיחה של האוצר היא הבסיס לחישוב יחס החוב לתוצר, יעד הגירעון ורמת ההוצאות שהמדינה מרשה לעצמה. אם בפועל הצמיחה תהיה נמוכה ממה שהאוצר מניח, יש פה סיכון שהכנסות המדינה ממסים ב 2026 לא יעמדו ביעד, ואז יהיה צורך או לקצץ בהוצאות או לחפש מקורות הכנסה נוספים.
איך האוצר מגיע ל 5.2% ולמה בלידר מדברים על 4%
בלידר מסבירים שהמספר 5.2% מושפע גם מאופן חישוב הצמיחה השנתית. הנתון משקף את השינוי בין ממוצע התוצר ב 2026 לבין הממוצע של 2025, ולא את השינוי מסוף שנה לסוף שנה. בתרחיש שהם מציגים, הצמיחה ב 2025 עומדת על כ 3.1%, ובכל זאת מתקבלת ב 2026 צמיחה של כ-1.9% גם אם בפועל הפעילות כמעט לא גדלה. זה מה שהם מכנים ״השפעת קצה״ - מצב שבו נתון הצמיחה נראה גבוה בעיקר בגלל רמת פתיחה גבוהה, ולא בגלל האצה אמיתית במהלך השנה. במילים אחרות, חלק מהצמיחה שבאה לידי ביטוי במספר 5.2% היא צמיחה ״סטטיסטית״, שנובעת מהשנה הקודמת, ולא קפיצה חדשה בפעילות הריאלית.
על בסיס זה בונים בלידר את תרחיש הצמיחה לשנת 2026. בהנחה של צמיחה ליניארית במהלך השנה, סביב 2% בממוצע, מתקבלת צמיחה שנתית של 3% פלוס - נמוך משמעותית מהתחזית של 5.2% באוצר. בנוסף הם כותבים כי ״לאור המגבלות שתוארו - השקעות, עובדים זרים, צריכה פרטית, תיירות וייצור - ייתכן שהצמיחה בפועל תהיה נמוכה יותר״, כך שגם רף של 4% צמיחה ייחשב שאפתני. זה עדיין תרחיש של משק צומח, אך בקצב מתון יותר ממה שמשתמע מהמספר הרשמי של האוצר.
- סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון
- סיכום שבועי בת"א - המאקרו הכביד והמדדים סגרו שבוע שלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע התחזית עומדות שורה של מגבלות ריאליות. ההשקעות בבנייה למגורים ירדו ב 7% לעומת התקופה שלפני המלחמה, בעיקר עקב מחסור בעובדים; היעדרות העובדים הפלסטינים לא הושלמה באופן מלא על ידי עובדים זרים וישראלים, והדבר מעכב פרויקטים ומגדיל עלויות. בענף שנחשב מנוע חשוב של פעילות במשק, צמצום כזה פוגע בשרשרת שלמה של קבלנים, ספקים, נותני שירותים ופיננסים. קשה לצפות לגידול מהיר בצריכה הפרטית על רקע צמצום התמיכות הממשלתיות, וחלק ניכר מהגידול בצריכה צפוי להיות מופנה לחו״ל עם חזרתן של חברות התעופה הזרות והתרחבות הנסיעות. הצריכה הציבורית צפויה להישאר יציבה במקרה הטוב, ובנק ישראל אף צופה ירידה קלה, כך שגם מצד הממשלה לא צפויה דחיפה משמעותית לפעילות.
