הזינוק בזהב השחור מדוע ייצוא הנפט האירני בינואר עלה לשיא מאז דצמבר 2008?
הנפט נסחר כעת במחיר קרוב לשיא שבועי ובכך ממשיך בראלי הקודם בתמיכת החששות לשיבוש האספקה הפוטנציאלי מצד אירן והאפשרות של ביקוש גבוה בארה"ב ברקע לנתונים החזקים מצד הכלכלה האמריקנית. בנוסף הודעת חברת הסליקה העולמית, סוויפט, על ניתוק אירן ממערכת הסליקה הבינלאומי מוסיפה למתיחות.
תוצרת מוגברת מיצרנית הנפט הגדולה באופ"ק, סעודיה, שהגדילה את תפוקתה לרמה הגבוהה ביותר לפחות מאז שנות השמונים והרחבת דרכי היצוא מעירק נותנים מענה לחלק מהחששות מפני מחסור עולמי בנפט אך האנליסטים סבורים כי הסיכון של משבר בתחום עדיין קיים. תפוקת השיא מכיוון סעודיה מתדלקת את חששות המשקיעים והספקולנטים כי העולם דווקא בדרך למחסור חמור בהיצע הנפט.
מנגד, מכיוון הביקוש התחזית האופטימית לגביי הצמיחה של הכלכלה הגדולה בעולם בארה"ב וסימנים כי הביטחון חוזר לגוש האירו לאחר הסדר החוב הריבוני הגדול בהיסטוריה עם יוון מעלים את הסברה כי הצריכה לנפט תגדל מעל התחזיות.
נתון מעניין שמאושש את הביקוש החזק הוא שמלבד ערב הסעודית שהגדילה את ייצוא הנפט בחודש ינואר ב-2% ל-7.5 מיליון חביות ביום גם באירן, יצרנית הנפט השנייה בגודלה באופ"ק, נרשם ביקוש גדול יותר. אירן הגבירה את ייצוא הנפט שלה ל-2.3 מיליון חביות ביום בחודש ינואר - מדובר בשיעור היצוא הגבוה ביותר מאז דצמבר 2008.
"הכלכלה הגלובלית יצאה מאיזור הסכנה אבל רמות חוב גבוהות בשווקים מפותחים ועליית מחירי הנפט הם הסיכונים העיקריים", כך לפי דברי מנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, בבייג'ינג אתמול (א'). המשקיעים ברחבי העולם ממתינים להתפתחויות במחירי הנפט והשפעתם על הסביבה הכלכלית העולמית.
"בנק ישראל מתייחס לעליית מחירי הנפט כזמנית"
"המתיחות עם אירן, החשש מהסלמה ועצירת הנפט מאירן מעלה את מחירי הנפט אך עלייה זו היא זמנית משום שהיא נובעת בעיקר מכיוון ההיצע", אומר אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות.
"במקרה שאירן לא תייצא, סעודיה יכולה להשלים את החוסר, ארה"ב יכולה לפתוח את הרזרבות שלה הפיתרון ימצא לבסוף ועד אז המחירים יעלו. אף אחד לא יכול להגיד עד מתי המחרים יעלו אך זה יהיה זמני בסיכומו של דבר, בעוד במקרה שהביקוש יגבר המחירים יעלו באופן לא זמנית", מסביר גרינפלד.
נקודה נוספת שעולה בשיחה היא עניין הצמיחה העולמית בהקשר זה: "כאשר ההוצאה על דלק היא גדולה מוצרים אחרים נזנחים ופחות כסף מוזרם לכיוונים אחרים, כתוצאה הצמיחה מתעכבת".
"מחירי הנפט בעלי חשיבות רבה בהקשר האינפלנציוני: המדד בארה"ב, לדוגמא, הושפע בעיקר ממחיר הדלקים כאשר ההשפעה גם מתגלגלת קדימה לחודשים הבאים. בישראל מחירי הנפט השפיעו על מדד פברואר בסעיף הדלקים ויתנו את אותותיהם בחודשים הקרובים עם עליית מחירי החשמל. לפי כלל האצבע עלייה של 10% במחירי הנפט יתרמו ל-0.4% אינפלציה. בנק ישראל אף הוא רואה בעליית מחירי הנפט עלייה זמנית ועדיין רחוק מאוד משימוש בכלים לטיפול בהשפעות האינפלציוניות".
"המעבר ההולך ומתרחב לשימוש בגז תורם לצמצום הדרישה לנפט"
ורד יצחקי, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "בטווח הקצר נראה את הנפט ממשיך להתחזק כאשר המחירים עלולים להמשיך ולנסוק אף לעבר רמת ה-120. אולם בראייה קדימה המחירים לא יכולים להתחזק הרבה מעבר לרמה זו. העובדה שארה"ב פתחה את מאגרי החירום וסעודיה נכנסה למצב של ייצור וייצוא מלא אינה מעידה להערכתנו על פאניקה אלא על הערכות נכונה ומבוקרת לאמברגו המתוכנן".
"נוסיף לזה את ההתפתחות בשוק הגז בעולם והמעבר ההולך ומתרחב לשימוש בגז אשר תורם אף הוא לצמצום הדרישה לנפט ונקבל תמיכה בהתייצבות מחירי הנפט. גם המשבר החריף באירופה רחוק מסיום. הכלכלה האירופית צפויה לרשום שיעור צמיחה שלילי של 0.3% ב-2012, נתון המצביע על ירידה בביקושים ובפעילות הכלכלית. המשך המשבר באירופה פירושו ביקושים נמוכים יותר מצד אירופה ליבוא נפט, דבר אשר תומך אף הוא ביציבות מחירי הנפט", כותבת יצחקי.
"מחירי הנפט יזנקו לשיא"
יפתח דרורי מלמבקס: "הנפט הוא מכשיר ההשקעה המדובר ביותר לאחרונה. עם התהדקות הסנקציות על אירן, התחושה בשוק היא כי אנו עומדים בפני זינוק חד במחירי הנפט. ההתפתחות האחרונה בדבר הפסקת העברות הכספים למדינה שוב עוררו את הספקולנטים, שנתנו לנפט רוח גבית ומחקו ירידות של 4% בשבוע האחרון".
"בתחילת השנה הערכנו בסקירתנו כי מחירי הנפט, אשר תמיד מגלמים תנודתיות רבה, לא יתנהגו בצורה שונה השנה. ככל הנראה התפתחות פוליטית קרובה אלינו, מה שישלח את מחירי הנפט לשער של 112 דולר לחבית, אך הערכתנו לגבי הטווח הרחוק עומדת בעינה על 95 דולר לחבית נפט", כותבים בלמבקס.
אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
