הזינוק בזהב השחור מדוע ייצוא הנפט האירני בינואר עלה לשיא מאז דצמבר 2008?
הנפט נסחר כעת במחיר קרוב לשיא שבועי ובכך ממשיך בראלי הקודם בתמיכת החששות לשיבוש האספקה הפוטנציאלי מצד אירן והאפשרות של ביקוש גבוה בארה"ב ברקע לנתונים החזקים מצד הכלכלה האמריקנית. בנוסף הודעת חברת הסליקה העולמית, סוויפט, על ניתוק אירן ממערכת הסליקה הבינלאומי מוסיפה למתיחות.
תוצרת מוגברת מיצרנית הנפט הגדולה באופ"ק, סעודיה, שהגדילה את תפוקתה לרמה הגבוהה ביותר לפחות מאז שנות השמונים והרחבת דרכי היצוא מעירק נותנים מענה לחלק מהחששות מפני מחסור עולמי בנפט אך האנליסטים סבורים כי הסיכון של משבר בתחום עדיין קיים. תפוקת השיא מכיוון סעודיה מתדלקת את חששות המשקיעים והספקולנטים כי העולם דווקא בדרך למחסור חמור בהיצע הנפט.
מנגד, מכיוון הביקוש התחזית האופטימית לגביי הצמיחה של הכלכלה הגדולה בעולם בארה"ב וסימנים כי הביטחון חוזר לגוש האירו לאחר הסדר החוב הריבוני הגדול בהיסטוריה עם יוון מעלים את הסברה כי הצריכה לנפט תגדל מעל התחזיות.
נתון מעניין שמאושש את הביקוש החזק הוא שמלבד ערב הסעודית שהגדילה את ייצוא הנפט בחודש ינואר ב-2% ל-7.5 מיליון חביות ביום גם באירן, יצרנית הנפט השנייה בגודלה באופ"ק, נרשם ביקוש גדול יותר. אירן הגבירה את ייצוא הנפט שלה ל-2.3 מיליון חביות ביום בחודש ינואר - מדובר בשיעור היצוא הגבוה ביותר מאז דצמבר 2008.
"הכלכלה הגלובלית יצאה מאיזור הסכנה אבל רמות חוב גבוהות בשווקים מפותחים ועליית מחירי הנפט הם הסיכונים העיקריים", כך לפי דברי מנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, בבייג'ינג אתמול (א'). המשקיעים ברחבי העולם ממתינים להתפתחויות במחירי הנפט והשפעתם על הסביבה הכלכלית העולמית.
"בנק ישראל מתייחס לעליית מחירי הנפט כזמנית"
"המתיחות עם אירן, החשש מהסלמה ועצירת הנפט מאירן מעלה את מחירי הנפט אך עלייה זו היא זמנית משום שהיא נובעת בעיקר מכיוון ההיצע", אומר אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות.
"במקרה שאירן לא תייצא, סעודיה יכולה להשלים את החוסר, ארה"ב יכולה לפתוח את הרזרבות שלה הפיתרון ימצא לבסוף ועד אז המחירים יעלו. אף אחד לא יכול להגיד עד מתי המחרים יעלו אך זה יהיה זמני בסיכומו של דבר, בעוד במקרה שהביקוש יגבר המחירים יעלו באופן לא זמנית", מסביר גרינפלד.
נקודה נוספת שעולה בשיחה היא עניין הצמיחה העולמית בהקשר זה: "כאשר ההוצאה על דלק היא גדולה מוצרים אחרים נזנחים ופחות כסף מוזרם לכיוונים אחרים, כתוצאה הצמיחה מתעכבת".
"מחירי הנפט בעלי חשיבות רבה בהקשר האינפלנציוני: המדד בארה"ב, לדוגמא, הושפע בעיקר ממחיר הדלקים כאשר ההשפעה גם מתגלגלת קדימה לחודשים הבאים. בישראל מחירי הנפט השפיעו על מדד פברואר בסעיף הדלקים ויתנו את אותותיהם בחודשים הקרובים עם עליית מחירי החשמל. לפי כלל האצבע עלייה של 10% במחירי הנפט יתרמו ל-0.4% אינפלציה. בנק ישראל אף הוא רואה בעליית מחירי הנפט עלייה זמנית ועדיין רחוק מאוד משימוש בכלים לטיפול בהשפעות האינפלציוניות".
"המעבר ההולך ומתרחב לשימוש בגז תורם לצמצום הדרישה לנפט"
ורד יצחקי, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "בטווח הקצר נראה את הנפט ממשיך להתחזק כאשר המחירים עלולים להמשיך ולנסוק אף לעבר רמת ה-120. אולם בראייה קדימה המחירים לא יכולים להתחזק הרבה מעבר לרמה זו. העובדה שארה"ב פתחה את מאגרי החירום וסעודיה נכנסה למצב של ייצור וייצוא מלא אינה מעידה להערכתנו על פאניקה אלא על הערכות נכונה ומבוקרת לאמברגו המתוכנן".
"נוסיף לזה את ההתפתחות בשוק הגז בעולם והמעבר ההולך ומתרחב לשימוש בגז אשר תורם אף הוא לצמצום הדרישה לנפט ונקבל תמיכה בהתייצבות מחירי הנפט. גם המשבר החריף באירופה רחוק מסיום. הכלכלה האירופית צפויה לרשום שיעור צמיחה שלילי של 0.3% ב-2012, נתון המצביע על ירידה בביקושים ובפעילות הכלכלית. המשך המשבר באירופה פירושו ביקושים נמוכים יותר מצד אירופה ליבוא נפט, דבר אשר תומך אף הוא ביציבות מחירי הנפט", כותבת יצחקי.
"מחירי הנפט יזנקו לשיא"
יפתח דרורי מלמבקס: "הנפט הוא מכשיר ההשקעה המדובר ביותר לאחרונה. עם התהדקות הסנקציות על אירן, התחושה בשוק היא כי אנו עומדים בפני זינוק חד במחירי הנפט. ההתפתחות האחרונה בדבר הפסקת העברות הכספים למדינה שוב עוררו את הספקולנטים, שנתנו לנפט רוח גבית ומחקו ירידות של 4% בשבוע האחרון".
"בתחילת השנה הערכנו בסקירתנו כי מחירי הנפט, אשר תמיד מגלמים תנודתיות רבה, לא יתנהגו בצורה שונה השנה. ככל הנראה התפתחות פוליטית קרובה אלינו, מה שישלח את מחירי הנפט לשער של 112 דולר לחבית, אך הערכתנו לגבי הטווח הרחוק עומדת בעינה על 95 דולר לחבית נפט", כותבים בלמבקס.

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').