מניית בזק נחתכה 36% ושרפה לאלוביץ' רווח של 3.65 מיליארד שקל תוך שנה
פחות משנה לאחר שחתם על עסקת הרכישה של בזק מקבוצת אייפקס-סבן-ארקין כבר התמלאו העיתונים בכותרות על הרווח האדיר שרשם לעצמו טייקון התקשורת שאול אלוביץ'. היום, פחות משנתיים וחצי אחרי רכישת הענק, כל הרווח על הנייר כבר נמחק.
מניית בזק איבדה אתמול במסחר בבורסה בת"א עוד 0.83% והשלימה ירידה של 36.4% מאז נגעה במחיר שיא (מתואם דיבידנדים) של 9.53 שקלים ב-3 בינואר 2011. הצניחה במניה חתכה את שווי חברת התקשורת הגדולה בישראל לכ-16.6 מיליארד שקלים מכ-28 מיליארד ש' בשיא.
אלוביץ' רכש את בזק באוקטובר 2009 מקבוצה שכללה את חיים סבן, קרן איפקס ומורי ארקין. אלה רכשו מהמדינה 30% מהמניות החברה בשנת 2005 ובהמשך מימשו אופציה לרכישת 10.66% נוספים. אלוביץ' קנה 30.4% לפי מחיר של 8 שקלים למניה - כחצי שקל מתחת למחיר השוק באותה העת ובתמורה לסך כולל של 6.513 מיליארד שקלים. כאשר הושלמה העסקה ב-14 באפריל 2010, אלוביץ' כבר היה מורווח כ-2 מיליארד שקלים על העסקה. מספר חודשים אחר כך, בינואר 2011, הרווח זינק לכ-2.7 מיליארד שקל (לפני דיבידנדים).
במארס 2011, מספר חודשים לאחר שמניית בזק החלה לרדת לראשונה מאז רכש את השליטה בחברה, אלוביץ' השקיע עוד כ-300 מיליון שקלים באמצעות חברת בי קומיוניקיישנס ורכש כ-0.6% נוספים מהחברה (בשתי עסקאות) מתוך כוונה להגדיל את חלקו מהדיבידנדים אותם צפויה לחלק הקבוצה בשנים הקרובות.
האסטרטגיה של אלוביץ' הייתה ברורה: רכישת בזק באמצעות הון עצמי נמוך ומימון גבוה (29.9% ממניות בזק משועבדות) ולאחר מכן פרעון האשראי שנלקח לצורך הרכישה בשימוש במזומנים שיתקבלו מהדיבידנדים. וכך היה: מהר מאוד בזק הודיעה על חלוקה חריגה של דיבידנד ומאז שנרכשה ע"י אלוביץ', בתוך פחות משנתיים, חילקה החברה 6.888 מיליארד שקלים - סכום הנמוך בפחות ממיליארד שקלים מזה שחילקה החברה במהלך ארבע וחצי השנים בהן נשלטה ע"י קבוצת אייפקס-סבן-ארקין.
הדיבידנדים כללו בנוסף לחלוקת 100% מהרווח של בזק גם 2 מנות מתוך הדיבידנד המיוחד בסך 3 מיליארד שקלים עליו הכריזה החברה לאחר הרכישה מצד אלוביץ'. מבדיקה שערך Bizportal עולה, כי מתוך סך הדיבידנדים שחולקו, כ-2.115 מיליארד שקלים זרמו לקופתה של בי קומיניקישנס, בה מחזיקה אינטרנט זהב (80%) הנשלטת ע"י יורוקום תקשורת (78.8%) - החברה הפרטית של אלוביץ'.
אך הדיבידנדים הגדולים שהתקבלו עדיין לא החלו לזרום כלפי מעלה בפרמידת השליטה. רמת המינוף הגבוהה בבי-קום - הוערכה עד 63% ע"פ דו"ח מעקב שערכה מידרוג בחודש דצמבר 2011 ולקחה בחשבון מקדם רגישות של 25% על שווי השוק של החברה בששת החודשים שקדמו לבדיקה - אילצה אותה להשתמש במזומנים לצורך שירות החוב. נציין, כי מאז הבדיקה ועד היום נחתך שווי ביקום ב-27% נוספים.
החלק המעניין: אתמול, ב-19 בפברואר 2012 סגרה מניית בזק בשער מתואם של 6.051 שקלים - גבוה ב-0.4% בלבד מהמחיר מתואם דיבידנדים בסך 6.026 שקלים בו רכש אלוביץ' את השליטה בבזק. כך שבסופו של יום, שנתיים וחמישה חודשים לאחר שהוכרזה הרכישה, הצניחה במחיר מניית בזק מחקה לאלוביץ' את כל הרווח על הנייר שרשם בשיא על העסקה.
- 14.כלכלן 20/02/2012 13:09הגב לתגובה זולעליה הגדולה בקרוב מאוד גם דיבידנד ענק אפשר במניה הזאת לחיות רק מדיבידנד תוך חמש שנים היא מחזירה את ההשקעה רק בחלוקת דיבידנד וחברה כמו בזק תמיד תשאר ענקית לא סתם אנחנו המוסדים קונים אותה אז היה רבעון חלש אז מה לטווח של שנה מהיום רווח בטוח היום השורטים הורידו פוזיציה מהמניה מה שאומר שתתחיל טיסה שלה למעלה
- 13.צבריקו 20/02/2012 11:27הגב לתגובה זושלמה מעוז המחיץ לפני כחצי שנה לקנות מניות בזק. התוצאות במאמר. 27% ירידה במניות. נו מה אתם אומרים על ההמלצה הטובה
- 12.HERE TO STAY 20/02/2012 10:03הגב לתגובה זויודע שמתבשל פה מהלך (הצעת רכש של בי קום), הכל מתוכנן, המנייה הורדה בכוח לשער 600 שמסתמן כנקודה שממנה תתחיל הטיסה. למי שרוצה לגזור קופון קל אינטרנט זהב היא המועדפת בפרמידה של בזק בי ובי קום.
- יעקב 20/02/2012 10:16הגב לתגובה זולדעתי אלוביץ' מתכנן הגדלת אחזקה בשער הנוח הזה
- 11.רק אפריקה 20/02/2012 09:49הגב לתגובה זומשקיע בה כל הזמן , הדרך לדירה תהיה איתה.
- 10.הרפורמה בשוק הסלולר מועילה בעיקר לבזק (ל"ת)גולש פיירפוקס 20/02/2012 09:37הגב לתגובה זו
- 9.אלי 20/02/2012 09:19הגב לתגובה זואל תמהרו להספיד. עדיין מניה חזקה, חברה איתנה וחביבת המוסדיים ומקיעי חו" ל. לדעתי האישית נמצאת בקנייה חזקה. רק הדיבדנד הצפוי מספיק על מנת להפוך אותה ל" באנקר" בייחוד בשוק סוער כמו עכשיו
- 8.רחל 20/02/2012 09:11הגב לתגובה זוזה מה שקורה כאשר הטיקונים רוצים לבלוע את כל העולם , ולא אכפת להם מזה שהם שולחים עובד לפנסיה בגיל 45 עם 3000 שח . ולא ניתן למצוא עבודה בחוץ בגיליים כאלה ובמיוחד שהוועד תומך במהלכים שכאלה.
- 7.איתי 20/02/2012 09:06הגב לתגובה זוהלכו כפרה 2000 שקל יכולתי לקנות PS3
- 6.כשיורד גשם כולם נרטבים. (ל"ת)אבי 20/02/2012 08:56הגב לתגובה זו
- 5.ערן 20/02/2012 08:52הגב לתגובה זושוק התקשורת הישראלי לא הולך למקום טוב בשנים הקרובות, 1. חברות הסלולר הולכות להתמודד עם רגולציות ומתחרים חדשים. 2. חברות הסלולר מורידים את נתח השוק ממכירת מכשירים, המגמה בקרב הציבור היא לקנות מכשירים מחנויות ומהאינטרנט במחיר יותר זול, מדובר בנתח שוק שמהווה יותר מרבע מהכנסתם של חברות הסלולר והנתח הזה גוסס. 3. ככל שרשתות אינטרנט האלחוטיות פרוסות ביותר ויותר מקומות ככה פוחת הצורך להשתמש ברשת חברות הסלולר כדי לקיים שיחה ואו לצרוך תכנים מהאינטרנט. בקיצור השיא היה ב 2010 מאז התחילה הירידה שתמשך עוד זמן רב, שוק הסלולר הולך לחטוף חזק וכך גם בזק שמתקיימת בזכות ביתה.
- 4.אלוביץ ינסה למחוק את בזק מהבורסה בשער ריצפה (ל"ת)פחחחחחחחחחחחחחחחחחחח 20/02/2012 08:50הגב לתגובה זו
- 3.אלוביץ ינסה למחוק את בזק מהבורסה בשער ריצפה (ל"ת)פחחחחחחחחחחחחחחחחחחח 20/02/2012 08:50הגב לתגובה זו
- 2.כרגע בזק יקרה מאוד בשוק התקשורת שער120מגלם (ל"ת)gal 20/02/2012 08:46הגב לתגובה זו
- 1.מחכה לבזק בשער120אגורה (ל"ת)gal 20/02/2012 08:45הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
