ברק רוזן אסי טוכמאייר
צילום: אלדד רפאלי

למה הפניקס השקיעה בקנדה גלובל?

הפניקס נכנסת לקנדה גלובל, אבל, בשלב זה, לא בטוח שיש לכך הצדקה כלכלית; ההון נמוך ביחס לשווי שוק שמתקרב ל-700 מיליון שקל, ונשאלת השאלה: האם זו השקעה או הבעת אמון אישית במנהלים שידעו להציף בעבר ערך? 

תמיר חכמוף | (1)
נושאים בכתבה קנדה גלובל

עסקת ההשקעה של הפניקס הפניקס -2.28%   בקנדה גלובל קנדה גלובל -0.09%   מעוררת עניין בשוק, כאשר המניה זינקה אתמול בכ-10% לשווי שוק של כמעט 700 מיליון שקל, לאחר דיווח שהפניקס תשקיע 61 מיליון שקל בחברה.

הכניסה של הפניקס נעשתה במחיר של 10.6 שקלים למניה, נמוך ממחיר השוק לפני ההודעה, ובפועל, העלייה החדה במניה מיד לאחר הדיווח הקפיצה את שווי ההחזקה שלהם בכ-20%. כלומר, עוד לפני שהחברה הניבה תוצאות, הפניקס כבר על הנייר ברווח נאה, בזכות תגובת השוק הנלהב.

בעוד שמדובר בהשקעה משמעותית ביחס לשווי של החברה, ההשקעה של הפניקס כוללת כ-31 מיליון שקל במניות לפי שווי חברה של כ-600 מיליון שקל, לצד רכישת אג"ח בכ-30 מיליון שקל וקבלת כתבי אופציה, כך שחצי מהסכום מופנה למעשה לאפיק חוב. גם שיעור ההחזקה, כ-4.9%, עשוי להמחיש שמדובר בהשקעה, ולא במהלך אסטרטגי עמוק והפיכה לבעל עניין משמעותי. כשמנקים את הרעש, מתברר שמדובר בהשקעה צנועה יחסית עבור גוף כמו הפניקס, שתיק המניות הישראליות שלו עומד על כ-50 מיליארד שקל. על פניו, לא בדיוק "הבעת אמון מהותית" במונחי שוק ההון הישראלי.

במילים פשוטות, מבחינת הפניקס מדובר בהשקעה קטנה יחסית, עם שילוב של מניות, חוב ואופציות שמעניק לה גם רגל בפנים, גם פוטנציאל רווח, וגם כרית ביטחון. עם זאת, יש כאן משמעות, כאשר מדובר בגוף המוסדי הראשון שנכנס להשקעה בחברה. עד היום ההשקעה המהותית בחברה הייתה מצד קרן פלואו של אדם נוימן, שהשקיע כ-100 מיליון שקל לפי שווי של 340 מיליון שקל. מאז השווי הכפיל את עצמו.

תחושת בטן או תזה להשקעה?

לכן עולה השאלה, מה מצאו בקנדה גלובל שהיו מוכנים לשלם את תג המחיר בשוק, שנראה גבוה ביחס לפעילות החברה, בטח בהסתכלות על ההון העצמי שלה וההפסד בשורה התחתונה.

בהתחשב בנתונים הפיננסיים הגלויים של קנדה גלובל, הכנסות מזעריות, הפסדים שוטפים והון עצמי נמוך,קשה למצוא הצדקה כלכלית מובהקת להשקעה לפי שווי של כ-600 מיליון שקל. התחושה היא שמדובר פחות בהחלטה המבוססת על ביצועים, ויותר על תחושת ביטחון בצוות המנהל, קרי תחושה שהיזמים שכבר הצליחו בארץ, ידעו לייצר ערך גם מעבר לים, או לחילופין תחושה שההזדמנות בארה"ב גדולה מהסיכונים. אבל האם תחושה היא בסיס מספק להשקעה מוסדית?

התפתחויות בחברה

הדיווח האחרון של החברה היה סביב פלטפורמת המימון החדשה להלוואות ממונפות בנדל"ן בארה"ב. החברה מקדמת כעת שותפות 50/50 עם קבוצת NWL האמריקאית, להקמת פלטפורמה חדשה להעמדת הלוואות מגובות נדל"ן (New Wave Loans). הפלטפורמה צפויה לפעול בניו יורק ובפלורידה, ולהציע הלוואות קצרות טווח (עד 24 חודשים) בתשואה ממוצעת של כ-11%, בשעבוד מדרגה ראשונה ולפי מינוף של עד 67.5%. בשלב הבא, החברה מתכננת לגייס חוב בבורסה בתל אביב, מהלך שמעניק לה נגישות להון זול יחסית לשחקנים מקומיים בשוק האמריקאי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במקביל קנדה גלובל השלימה רכישת שתי קרקעות במיאמי, באוונטורה ובצפון העיר, הכוללות זכויות לכ-675 יחידות דיור בשווי של כ-200 מיליון דולר. בנוסף ישנו נכס נדל"ן מניב עם NOI שנתי של 8.5 מיליון דולר, בתפוסה של 91% ל-55 שוכרים. 


הדמיה של פרויקט אוונטורה של קנדה גלובל קרדיט ZYSCOVICH אדריכלים

ועם כל אלה, ייתכן שלא הדיווחים האלה היו מה שדחפו את הפניקס להשקעה, אלא דווקא ההכרות עם בעלי החברה. 

קבוצת הפניקס כבר פועלת מול קבוצת קנדה ישראל שבשליטת טוכמאייר ורוזן, וישנה הערכה שהשילוב בין ניסיון קודם, היכרות אישית ותחושת נוחות מהמהלך בארה"ב, הוא שעמד בבסיס ההחלטה. ההשקעה נתפסת כהצבעת אמון בצוות הניהולי ובכוונה לבנות חברה גדולה בשוק האמריקאי, יותר מאשר הבעת אמון ממוקדת במודל הפיננסי של פלטפורמת ההלוואות.

בשורה התחתונה

קנדה גלובל נמצאת בשלב של "התחמשות לעסקאות", כאשר הצורך בהון מתמשך צפוי להישאר, כפי שמקובל בחברות יזמיות בשלבי צמיחה, מה עוד שמצב הנדל"ן בארה"ב עשוי לספק הזדמנויות למי שמאמין בתחום ברקע הריבית הגבוהה.

ולמרות החזון הגדול, קנדה גלובל עדיין נמצאת בשלבים מוקדמים מאוד מבחינת פעילות ממשית. את 2024 היא סיימה עם הכנסות מינוריות , לצד הפסד של 16 מיליון שקל, ההון העצמי עמד על כ-97 מיליון שקל נכון לאותה התקופה, אך שווי השוק כבר חצה את רף ה-700 מיליון, פער שממחיש עד כמה הערכת השוק מתבססת כרגע על תקווה יותר מאשר על תוצאות. כן, יש מקום לפוטנציאל וצמיחה אם יצליחו, אבל ייתכן שמדובר בהשקעה בסיכון גבוה.

גם הפניקס, כך נראה, מסתכלת קדימה, אך עושה זאת בזהירות רבה. ההשקעה שלה בנויה כך שתאפשר לה להנות מהעליות, בלי להתחייב באופן רחב, כאשר חצי מהסכום הופנה לאפיק חוב, ההחזקה נמוכה מכדי להיחשב כבעלת עניין, וכתבי האופציה ניתנים למימוש רק אם החברה תתקרב לשווי של מיליארד שקל.אם המהלך יצליח הפניקס תוכל ליהנות מהאפסייד. אם לא, ההשפעה על התיק הכולל שלה תהיה שולית. 

השאלה אם עבור החוסכים העובדה שהעסקה מתבצעת בעיקר על בסיס אמון בהנהלה זה קייס מספיק טוב להשקעה מסוג זה . הפניקס בחרה להיכנס בשלב מוקדם, ובכך העניקה לקנדה גלובל חותמת של מוסדיים. אבל עבור המשקיעים, ובעיקר עבור החוסכים שהכסף שלהם עומד מאחורי ההחלטות האלה, האם הכרות עם ההנהלה מספיקה כשהמספרים עוד לא לגמרי שם?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלףאנונימי 23/07/2025 12:27
    הגב לתגובה זו
    בכל השקעה צריך הגיון אין הגיון לא כלכלי ולא בורסאי אין ספק שזה השקעה מושחתת בכספי ציבור זה שהפניקס מכירים את הבעלים אומר הכל מינוף על חשבון הציבור ובסוף יגיעו להסדר חוב
גדעון תדמור - יור נאוויטס
צילום: שלומי יוסף

ביקושים חזקים להנפקה של נאוויטס לקראת FID בפרויקט סי ליון

המוסדיים מסתערים גם על נאויטס: ביקושים של פי 5 מההיצע להשלמת המימון העצמי בפרויקט סי ליון; גם נאוויטס הגדילה את גודל ההנפקה בשל הביקושים, וכעת המשקיעים ממתינים ל-FID שצפוי להגיע עד לסוף השנה

תמיר חכמוף |

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -3.37%  עשתה אתמול צעד משמעותי בדרך להשלמת המימון העצמי בפרויקט הענק Sea Lion באיי פוקלנד, אחד ממאגרי הנפט הגדולים בעולם שטרם פותחו. במסגרת השלב המוסדי בהנפקה גויס ביקוש חריג של יותר מ-4.5 מיליארד שקל, פי 5 מהכמות שהוצעה, נתון שמעיד על אמון גבוה מצד השוק המוסדי במהלך. ההנפקה צפויה להכניס לחברה סכום של עד 1.2 מיליארד שקל (ברוטו), תלוי בהיקף ההקצאה בפועל.

ההנפקה כוללת 126 אלף אגדים, מתוכם 90 אלף הוקצו בשלב המוסדי (כ-887.5 מיליון שקל) ו-36 אלף אגדים (כ-351 מיליון שקל) מיועדים לשלב הציבורי. כל אגד מורכב מ-100 יחידות השתתפות ו-34 כתבי אופציה מסדרה 6. מחיר האגד נקבע מראש על 9,750 שקל, כך שהיקף הגיוס המרבי יעמוד על כ-1.228 מיליארד שקל. כתבי האופציה ניתנים למימוש עד סוף אוגוסט 2026 במחיר מימוש של 120 שקל ליחידה, צמוד לשער דולר בסיסי של 3.3430.

בהתאם להערכת שווי שהוצגה בתשקיף, לכל כתב אופציה ערך כלכלי של כ-14 שקלים, כך שהמחיר האפקטיבי ליחידה מוערך ב-92.7 שקל, דיסקאונט של כ-10.8% ביחס לשער הסגירה ערב ההנפקה (104 שקל), כאשר האופציות מעניקות למשקיעים חשיפה פוטנציאלית לעליית ערך בהמשך הדרך.

מטרת ההנפקה היא גיוס ההון העצמי הנדרש לשלב הראשון בפרויקט הדגל Sea Lion באיי פוקלנד, שעלות פיתוחו נאמדת בכ-1.4 מיליארד דולר. על פי מתווה המימון, נאוויטס מתכננת לגייס כ-1 מיליארד דולר באמצעות חוב פרויקטלי במבנה non-recourse, בעוד יתרת ההון העצמי, כ-700 מיליון דולר, תסופק ישירות מהשותפות. בתוך הסכום הזה כלולה גם הלוואה שתעמיד נאוויטס לשותפתה הבריטית בפרויקט, רוקהופר, המחזיקה ב־35% מהמאגר.

בין המשקיעים שהובילו את הביקושים ניתן למצוא את קרן נוקד, המחזיקה כבר שנים בנאוויטס וגם השתתפה לאחרונה בגיוס ההון של השותפה הבריטית רוקהופר, לצד הגופים הראל, מגדל, מיטב, פניקס, מנורה, IBI ועוד. חלקם קיבלו הקצאה מהותית, בעוד גופים אחרים נותרו מחוץ לחלוקה בשל עודף הביקוש. הדבר עשוי להוביל לביקושים נוספים בשוק עצמו, כאשר מי שלא קיבל בהנפקה ינסה לרכוש יחידות דרך המסחר.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

אל על ונאוויטס ירדו, נובה זינקה ב-4.3%; מניות הנדל"ן עלו

אוטומקס צנחה בעקבות חיפוש במשרדים וביתם של בכירים בחברה בקשר לחשדות לביצוע עבירות ניירות ערך; הבנקים ירדו 0.6%, הביטוח ירד מעל 1.5%

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח ממשיכות להתנדנד - היום איבדו מעל 1.5%, הראל איבדה כ-2.5%.  הבנקים ירדו ב-1.5%, ומנגד מניות הנדל"ן עלו. המדדים המובילים ירדו בשיעורים קלים. המניות הבולטות היום היו בין היתר נאוויטס ו אל על. נאוויטס ירדה ב-3.5%, אל על בקרוב ל-3%. נאוויטס השלימה הנפקה גדולה עם עודפי ביקוש, אבל הנפקה גם כזו שיש לה עודפי ביקוש נעשית בדיסקאונט. המשקיעים שקונים בזול מוכרים בשוק ויש להם כמעט רווח ארביטראז', לכן העליות בפתיחה על רקע הביקוישם בהנפקה אומנם לא הפתיעו, אלב גם הירידה בסגירה לא הפתיעה.  


אמש נעצרו 5 בכירים באוטומקס, לאחר שבחודשים האחרונים התנהלה נגדם חקירה סמויה ביאל"כ להב 433 והרשות לניירות ערך, בחשד לעבירות על חוק ני"ע, קבלת דבר במרמה, גניבה בידי מורשה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות על חוק איסור הלבנת הון

3 המצטרפות החדשות ל-S&P בולטות בעליות לקראת הפתיחה בוול סטריט; ברודקום ואנבידיה בעליות קלות. שבוע המסחר בוול סטריט צפוי להיפתח היום בעליות קלות. החוזים עתידיים על מדדי דאו ג'ונס ו־S&P 500 עולים ב־0.2%, בעוד שנאסד"ק מוסיף 0.4% במסחר המוקדם. זאת, אחרי ירידות שנרשמו ביום שישי האחרון, בעקבות דו"ח תעסוקה חלש לחודש אוגוסט המשקיעים ממקדים את תשומת הלב בנתוני האינפלציה שצפויים להתפרסם השבוע ועשויים להשפיע ישירות על החלטת הריבית הקרובה של הפד' ב-17 בספטמבר. מדד מחירי היצרנים יתפרסם ביום רביעי, ואחריו מדד המחירים לצרכן ביום חמישי, והתמונה שהם יראו עשויה להכריע בין גישה מתונה של הפד' לבין תגובה אגרסיבית יותר.

הגירעון ממשיך להצטמצם: 4.7% הגירעון התקציבי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.7% מהתוצר, לעומת 4.8% בחודש הקודם; הכנסות המדינה ממסים זינקו ב-16.7% מתחילת השנה; גביית המסים הישירים עלתה ב-13% באוגוסט.

הנתונים טובים, אבל ההישג הזה נובע מגביית מסים מואצת ולא משליטה על הוצאות המדינה שכאמור עולות בהתאם לצרכי המלחמה. הגירעון החודשי הצטמצם - באוגוסט נרשם גירעון של 9.5 מיליארד שקל, לעומת 12.2 מיליארד בחודש המקביל אשתקד. מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של 46.7 מיליארד שקל, ירידה משמעותית לעומת 84.3 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024.