ברק רוזן אסי טוכמאייר
צילום: אלדד רפאלי

למה הפניקס השקיעה בקנדה גלובל?

הפניקס נכנסת לקנדה גלובל, אבל, בשלב זה, לא בטוח שיש לכך הצדקה כלכלית; ההון נמוך ביחס לשווי שוק שמתקרב ל-700 מיליון שקל, ונשאלת השאלה: האם זו השקעה או הבעת אמון אישית במנהלים שידעו להציף בעבר ערך? 

תמיר חכמוף | (1)
נושאים בכתבה קנדה גלובל

עסקת ההשקעה של הפניקס הפניקס 0%   בקנדה גלובל קנדה גלובל 0.91%   מעוררת עניין בשוק, כאשר המניה זינקה אתמול בכ-10% לשווי שוק של כמעט 700 מיליון שקל, לאחר דיווח שהפניקס תשקיע 61 מיליון שקל בחברה.

הכניסה של הפניקס נעשתה במחיר של 10.6 שקלים למניה, נמוך ממחיר השוק לפני ההודעה, ובפועל, העלייה החדה במניה מיד לאחר הדיווח הקפיצה את שווי ההחזקה שלהם בכ-20%. כלומר, עוד לפני שהחברה הניבה תוצאות, הפניקס כבר על הנייר ברווח נאה, בזכות תגובת השוק הנלהב.

בעוד שמדובר בהשקעה משמעותית ביחס לשווי של החברה, ההשקעה של הפניקס כוללת כ-31 מיליון שקל במניות לפי שווי חברה של כ-600 מיליון שקל, לצד רכישת אג"ח בכ-30 מיליון שקל וקבלת כתבי אופציה, כך שחצי מהסכום מופנה למעשה לאפיק חוב. גם שיעור ההחזקה, כ-4.9%, עשוי להמחיש שמדובר בהשקעה, ולא במהלך אסטרטגי עמוק והפיכה לבעל עניין משמעותי. כשמנקים את הרעש, מתברר שמדובר בהשקעה צנועה יחסית עבור גוף כמו הפניקס, שתיק המניות הישראליות שלו עומד על כ-50 מיליארד שקל. על פניו, לא בדיוק "הבעת אמון מהותית" במונחי שוק ההון הישראלי.

במילים פשוטות, מבחינת הפניקס מדובר בהשקעה קטנה יחסית, עם שילוב של מניות, חוב ואופציות שמעניק לה גם רגל בפנים, גם פוטנציאל רווח, וגם כרית ביטחון. עם זאת, יש כאן משמעות, כאשר מדובר בגוף המוסדי הראשון שנכנס להשקעה בחברה. עד היום ההשקעה המהותית בחברה הייתה מצד קרן פלואו של אדם נוימן, שהשקיע כ-100 מיליון שקל לפי שווי של 340 מיליון שקל. מאז השווי הכפיל את עצמו.

תחושת בטן או תזה להשקעה?

לכן עולה השאלה, מה מצאו בקנדה גלובל שהיו מוכנים לשלם את תג המחיר בשוק, שנראה גבוה ביחס לפעילות החברה, בטח בהסתכלות על ההון העצמי שלה וההפסד בשורה התחתונה.

בהתחשב בנתונים הפיננסיים הגלויים של קנדה גלובל, הכנסות מזעריות, הפסדים שוטפים והון עצמי נמוך,קשה למצוא הצדקה כלכלית מובהקת להשקעה לפי שווי של כ-600 מיליון שקל. התחושה היא שמדובר פחות בהחלטה המבוססת על ביצועים, ויותר על תחושת ביטחון בצוות המנהל, קרי תחושה שהיזמים שכבר הצליחו בארץ, ידעו לייצר ערך גם מעבר לים, או לחילופין תחושה שההזדמנות בארה"ב גדולה מהסיכונים. אבל האם תחושה היא בסיס מספק להשקעה מוסדית?

התפתחויות בחברה

הדיווח האחרון של החברה היה סביב פלטפורמת המימון החדשה להלוואות ממונפות בנדל"ן בארה"ב. החברה מקדמת כעת שותפות 50/50 עם קבוצת NWL האמריקאית, להקמת פלטפורמה חדשה להעמדת הלוואות מגובות נדל"ן (New Wave Loans). הפלטפורמה צפויה לפעול בניו יורק ובפלורידה, ולהציע הלוואות קצרות טווח (עד 24 חודשים) בתשואה ממוצעת של כ-11%, בשעבוד מדרגה ראשונה ולפי מינוף של עד 67.5%. בשלב הבא, החברה מתכננת לגייס חוב בבורסה בתל אביב, מהלך שמעניק לה נגישות להון זול יחסית לשחקנים מקומיים בשוק האמריקאי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במקביל קנדה גלובל השלימה רכישת שתי קרקעות במיאמי, באוונטורה ובצפון העיר, הכוללות זכויות לכ-675 יחידות דיור בשווי של כ-200 מיליון דולר. בנוסף ישנו נכס נדל"ן מניב עם NOI שנתי של 8.5 מיליון דולר, בתפוסה של 91% ל-55 שוכרים. 


הדמיה של פרויקט אוונטורה של קנדה גלובל קרדיט ZYSCOVICH אדריכלים

ועם כל אלה, ייתכן שלא הדיווחים האלה היו מה שדחפו את הפניקס להשקעה, אלא דווקא ההכרות עם בעלי החברה. 

קבוצת הפניקס כבר פועלת מול קבוצת קנדה ישראל שבשליטת טוכמאייר ורוזן, וישנה הערכה שהשילוב בין ניסיון קודם, היכרות אישית ותחושת נוחות מהמהלך בארה"ב, הוא שעמד בבסיס ההחלטה. ההשקעה נתפסת כהצבעת אמון בצוות הניהולי ובכוונה לבנות חברה גדולה בשוק האמריקאי, יותר מאשר הבעת אמון ממוקדת במודל הפיננסי של פלטפורמת ההלוואות.

בשורה התחתונה

קנדה גלובל נמצאת בשלב של "התחמשות לעסקאות", כאשר הצורך בהון מתמשך צפוי להישאר, כפי שמקובל בחברות יזמיות בשלבי צמיחה, מה עוד שמצב הנדל"ן בארה"ב עשוי לספק הזדמנויות למי שמאמין בתחום ברקע הריבית הגבוהה.

ולמרות החזון הגדול, קנדה גלובל עדיין נמצאת בשלבים מוקדמים מאוד מבחינת פעילות ממשית. את 2024 היא סיימה עם הכנסות מינוריות , לצד הפסד של 16 מיליון שקל, ההון העצמי עמד על כ-97 מיליון שקל נכון לאותה התקופה, אך שווי השוק כבר חצה את רף ה-700 מיליון, פער שממחיש עד כמה הערכת השוק מתבססת כרגע על תקווה יותר מאשר על תוצאות. כן, יש מקום לפוטנציאל וצמיחה אם יצליחו, אבל ייתכן שמדובר בהשקעה בסיכון גבוה.

גם הפניקס, כך נראה, מסתכלת קדימה, אך עושה זאת בזהירות רבה. ההשקעה שלה בנויה כך שתאפשר לה להנות מהעליות, בלי להתחייב באופן רחב, כאשר חצי מהסכום הופנה לאפיק חוב, ההחזקה נמוכה מכדי להיחשב כבעלת עניין, וכתבי האופציה ניתנים למימוש רק אם החברה תתקרב לשווי של מיליארד שקל.אם המהלך יצליח הפניקס תוכל ליהנות מהאפסייד. אם לא, ההשפעה על התיק הכולל שלה תהיה שולית. 

השאלה אם עבור החוסכים העובדה שהעסקה מתבצעת בעיקר על בסיס אמון בהנהלה זה קייס מספיק טוב להשקעה מסוג זה . הפניקס בחרה להיכנס בשלב מוקדם, ובכך העניקה לקנדה גלובל חותמת של מוסדיים. אבל עבור המשקיעים, ובעיקר עבור החוסכים שהכסף שלהם עומד מאחורי ההחלטות האלה, האם הכרות עם ההנהלה מספיקה כשהמספרים עוד לא לגמרי שם?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אלףאנונימי 23/07/2025 12:27
    הגב לתגובה זו
    בכל השקעה צריך הגיון אין הגיון לא כלכלי ולא בורסאי אין ספק שזה השקעה מושחתת בכספי ציבור זה שהפניקס מכירים את הבעלים אומר הכל מינוף על חשבון הציבור ובסוף יגיעו להסדר חוב
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פלסאנמור קופצת 8%, נקסט ויז'ן 3.4%; המדדים בירידות קלות

נקסט ויז'ן עולה אחרי הודעה על הזמנה לרכישת מצלמות בהיקף של כ-9.6 מיליון דולר

מערכת ביזפורטל |

  

התנועות במדדים:מדד ת"א 35 0.2%    מדד ת"א 90 -0.39%   מדד ת"א 125 0.05%


דולר שקל רציף     

BITCOIN -0.18%